Rapoo- It solutions & Corporate template

רנה מזור

נולדה בתל יוסף ב – 28.12.1942 נהרגה בתאונת דרכים 27.4.1989
הותירה אחריה בעל - איציק, 3 בנות - חן, הילה וגלי ובן אחד - שי

דברים שנכתבו לזכרה על ידי ילדיה ובעלה:

אמא

אביב עכשיו והכל יפה, מזג האוויר הולך ונהיה טוב יותר והריחות באוויר משגעים.

וכמו בכל אביב, אני הולכת במדרכות הקיבוץ ומריחה בכל הכוח,

והלב שלי מתרחב מהריחות הנהדרים.

ולא שכמו בכל אביב, בכל פעם הלב מתכווץ ונהיה כבד דווקא בגלל

שכל כך יפה ונעים..

ואני, וכולנו, בהגיון יודעים שלא יכול להיות, אבל בכל זאת רוצים להאמין

שגם את, מהעולם ההוא, מריחה את הפומלה שלנו, רואה ומריחה את

הפרחים שאבא שתל בגינה בכאב נוראי... הגינה שלך היפהפייה ...

ואפילו הבאנו אלייך, קרוב, הכי קרוב שאפשר – עד הקבר – פרחים,

רק שתראי, שתריחי, שתחווי את החוויה שאהבת כל כך..

אמא, אני מתגעגעת אלייך ואל נוכחותך, אל כל אותם דברים קטנים וגדוליםשעשו אותך כל כך מיוחדת ונהדרת, עד שלפעמים נראה שאי אפשר יותר !

ועמוק בלב, רוצה להאמין שגם שם, איפשהו,פורחים הפרחים, והריחות באוויר טובים כל כך,

ושטוב לך .....

חני, הבת הגדולה, 1990

אמא

בהתחלה היא חובקת אותך
בוכה מאושר, או מכאב.
ואתה תמים מכדי לבוא במבוכה
וצעיר מכדי להניות חושב.

אח"כ עם הסנדוויץ' מלווה אותך לגן

ושוב דמעה זולגת.

ואתה עיוור, כי אתה יותר מדי קטן

מתרגש מכדי לחוש אותה גוערת.

ואח"כ אתה עולה למצוות

והיא ליבה נמס מאושר...

אבל אתה מתבגר עכשיו, ולא מוכן לראות.

הכל יותר מדי מושלם בשביל לחוש בחוסר

בשנת שרות היא בטוחה

שהיא המאושרת בכל האמאות,

אבל אתה עסוק יותר מדי – ביותר מדי שמחות

ולא שומע כלום, לא רואה את המראות.

ואז פתאום, היא עולה לעולמות יותר טובים,

ואתה נשאר לבד מבלי להתכונן.

ובין כל הזעם, בין כל המכאובים,

אתה טופס לפתע,

שהייתה לך יותר מדי אמא

לפחות מדי בן...

שי, הבן הבכור, 1990

אמא

עכשיו אני יושבת בחדר של שי עם ריקי גל

"... אמא, אמא את וגם אני בשנאה ואהבה בין כוח לחולשה ...

אמא, אמא, אילו יכולתי הייתי רוצה להודות לך עכשיו ..."

עד עכשיו ידעתי להודות לך על הנס קפה שבבקר, על הרצון הטוב, האכפתיות, שתמיד יהיה לנו טוב, על האמא הכיפית וההכי הכי שיש,ובכלל על כל הדברים היפים שהם רבים ....

אבל עכשיו בראייה קצת אחרת, אני רואה את ההתמדה והניסיונות המוצלחים לשפר את המצב הקיים לדבר יותר טוב. המאמצים ליצור מערכת יחסים שתהיה הכי טובה שממנה הכי נהנה, ... והרי הכל תעשי, כדי שזה יהיה כך...

את הדברים שאני תמיד יודעת ומצפה שאשמע כשיש לי מצב רוח כועס והם שלא את הכל צריך לקחת כל כך בקושי ושקל מאוד לראות/להראות את הכל בעין פושרת, ולא כל כך כעוסה כמו שלי .

כיף שיש לי אמא שלי (בזמן האחרון הדגש הוא על שלי), ששמה לב כשמשהו לא בסדר ושואלת, ושתמיד כיף לספר לה כי אני יודעת שהתשובה שלה תהיה איך לנהוג, בסופו של דבר נכון. אולי ...

אני אכן מתנהגת כך כי בסך הכל אמא שלי והדברים נדבקים ... (איזה כיף !)

אמא'לה שלי, רוצה לתת לך חיבוק ענקי כי אוהבת אותך כל .. כך !

אני בטוחה שאין לאף אחד אמא כזאת, ועכשיו זה כמו שאמרתי, מבוסס !

נשיקה ענקית. אוהבת אותך יותר מאת כולם

 

אני!

הלה

נכתב ע" הלה, הבת השלישית, 5.2.89,
חודשיים לפני התאונה

שושן צחור

היה לי שושן

שושן צחור.

לבן כמו אהבה, כמו יופי, כמו עדינות.

ירוק כמו חיים, כמו צעיר.

שושן שמתעורר באביב,כדי לראות

את שאר הפרחים מסביבו,

ולהריח, ולאהוב.

פעם אחת, באביב, הוא פתאום לא פרח יותר.

החל להיפתח, ולפתע – נסגר ונבל,

בשניה אחת פרח, ובבאה – מת.

וזהו.. הוא לא פורח יותר...

גלי, הבת הקטנה, 1990

 

לאהובה שלי...

אשתי ואם ילדיי...

מצאתיך מחדש ויפה פי שבעה,

לאחר שאבד לי מפתח פלאיך !

הייתי סירה שאבד נתיבה,

כי את חוף-חיי וחותרים הם אליך,

ושוב נגלה לי תבל בזיוה –

כל שביל נוטף פז,

כל צליל רועף רז,

ערב כל מכאוב לי,

הולמים בליבי אלפי כינורות,

וכל נשמותיי חוגגות ושרות,

וזורמות שוב אליך, אליך ...!

ואשנב שוב קראתי אל לב העולם,

אל מרום כוכבי פלא הצבתי סולם,

ואבין סוד בריאה, וסוד מוות פתאום,

אך אילם אנוכי מהביע עד תום...

כולנו שמשות, מזלות, כוכבים,

וכמוהם נדלקים וזורחים וכבים ...

וגדול המתת ורב הוא פלא

להכיל בלבנו הקט את כל אלה !

וטוב לנצנץ רגע קט ולעבור !...

ברוך לי כל רגע, היקום לי מקדש

כי שבת והיית לי, מצאתיך מחדש !

איציק, בעלה, הקריא, הקדיש והגיש לרנה

ב 16.6.75, ליום הנשואים ה 11 ....

(לאחר משברון 10 השנים הראשונות....)

eingedi abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות