מרחשון המתוק
 באים ימים טובים.
עונת הסתיו שבאה אחרי תקופת קיץ, מביאה איתה לגן התאוששות וצמיחה ברחבי הגן.
ניכרת צמיחה רעננה של צמחי הגן: יטרופיות, קיסאלפיניות אדומות וכתומות, שיחי אברהם פורחים סגולים, בנות אביב ארגמניות, דקלים למיניהם שנותנים פירותיהם כעת, פיטנות מתמלאות פרחים, הרדופים, בוגנוויליות ועוד ועוד.
את עבודת הטבע משלימים צוות הגננים בסילוק וגיזום ענפים שיבשו בעונת הקיץ. כך מתקבלת תמונה של גן שלבש בגד חדש.
שיחים רבים מתהדרים בפרחים: אדניום, עב גזע, קקטוסים למיניהם, קסאלפיניה, כסיות, לנטנות וינקות בשלל צבעים. שיחי הכופר, פורחים ומפיצים ריח עדנים למרחקים.
בערוגות הבושם צמיחה וליבלוב של עצי מור למיניהם - שניטעו בשנתיים האחרונות. האגבות שנשתלו שם לפני מספר שנים הגיעו לממדים גדולים ונראה שהן שולטות בקטעים נרחבים של ערוגות הבושם, אך לא לאורך זמן, כיוון שהאגבות – וילמורן – בהגיען לגיל שבע, יפרחו ויסיימו מחזור חייהן, כך שתוך זמן קצר, יתמלאו הערוגות בשיחים ועצים ממשפחת הבושמיים.
 גם עשבי ושיחי טעם וריח השתולים בערוגות הבושם מתמלאים חיוּת בעונה הזו.
וכך בדרכו של הטבע, קול קורא לפרפרים והם מגיעים מאי מפה ואי משם ומתפרפרים לרוב בגינות הגן. לבניניים למיניהם: הסלבדורה, הרכפתן, המשויש, וגם אחרים כמו רפרף ההרדוף.
ההצלחה הגדולה שלנו עם רפרף ההרדוף הייתה בכך שהבחנו בזחלים שלו, אורכם 6-8 סנטימטרים, בגודל אצבע זרת שמנמנה. יש להם מלפנים שני כתמי צבע טורקיז בהיר ומסביב פס טורקיז כהה, ממש מפחיד – כמו עיניים מביטות בזעם. הם טיפסו על ענפי האדניום במשתלות הגן וערכו סעודות מלכים – אלוהים יודע – איך הם מצליחים לאכול את העלים המרים האלה אשר בשבילנו, בני האדם, נחשבים עלי ההרדוף והאדניום רעילים מאד.
הזמנו את מומחה הפרפרים דוד שחק, מקיבוץ טירת צבי, והודות לידע וההתמצאות הרבה שלו בתחום, זכינו בעוד מראות נסתרים-גלויים, אף הצלחנו לצפות בפרפר זנב הסנונית, שהסתובב ונחת פה ושם על שיחי הפיגם.
אנו מצפים לקהל מבקרים רב.
ההנאה למטילים בגן בעונות סתיו-חורף-ואביב היא רבה.
למעוניינים: הטלפון של משרד הגן הבוטני הוא 08-6594668, הפקס: 08-6594916
ערכה את הכתבה וצילמה: רינה יערן
בתמונות - תפרחת בוגונוויליה וזחל רפרף ההרדוף |
 מור הגלעד - COMMIPHORA GILADENSIS
מוצאו של הצמח הזה הוא ממזרח אפריקה וסומליה
לגן הבוטני בעין-גדי, הובאו שלושה שתילים מהגן הבוטני באוניברסיטה העברית בירושלים - הם נשתלו בשנים 2003,ו-2004. כמה פרטים מהם נמצאים בקטע המזרחי של הגן הבוטני, באזור שקראנו לו "ערוגות הבושם" שייחדנו לצמחי בושם מרפא ותבלין. בעונה החמה, חודשי יולי אוגוסט, אם הגעתם עד אלינו תוכלו לראותם, הם מלאי עלווה ונושאי פירות בשיא החום.
בתנ"ך בתלמוד ובמקורות (בשפות רבות: אכדית, יוונית, לטינית, צרפתית עתיקה) מתוארים צמחי הבושם בשמות רבים ובעברית: מור, אפרסמון, נטף, צרי, קטף, בלסם, אופו-בלסמון
עץ המור הוא עץ טרופי יובשני, הגדל בסומליה לחופי הים האדום. חשיבותו גדולה להפקת שרף לקטורת, לבשמים, לתרופות. השרף ניגר מחתכים שנעשים בגזע ובענפים - ריחו טוב ונעים ונמצא בכל חלקי הצמח. בושם המור – בעבר אספו את השרף הנקרש במהירות לתוך כלי ברזל או מחצלות דקלים. הוא נמכר בצרורות – "צרור המור" או כשרף שעורבב בשמן – "שמן המור."
מור אפריקאי - COMMIPHORA ABYSSINICA
עץ טרופי, מאזורים יובשניים במדבר אוגדן באתיופיה.
העץ בעל שרף ריחני. בגן הנוי שלנו אוקלמו שני שתילי מור בהצלחה רבה. הם הובאו ע"י פרופ' יהודה פליקס, שהיה בוטנאי וחוקר התנ"ך, וחקר את הצמחים המוזכרים במקורות הקדומים. שני השתילים שהוא הביא של המור האפריקאי ממדבר אוגדן באתיופיה, נשתלו בגן הנוי שלנו, בשנת 1973.
וכך הוא כתב: "ניסוי שערכנו בגידול עץ המור בעין-גדי לימדנו כי העץ מתפתח במהירות מפתיעה – עובדה שהוכיחה כי בבקעת ים-המלח שוררים תנאים אידיאליים לצמחים ממשפחת הבושמיים, שהמור והלבונה משתייכים אליה".
העצים נותנים פירות כדוריים, וציפורים בגן אוכלות את הפרי ומפיצות את הזרעים. הנביטה שלהם ניכרת ברחבי הגן. היום חלק מעצי המור האפריקאי בגן התפתחו מהנביטות האלה. עצים אלו נהנים מאקלים חם, ודרישתם למים מועטה. לכן אנו רואים בכך יתרון גדול בהשארתם בגן.  כופר לבן - LAWSONIA INERMIS - HENNA
מוצאו: צפון אפריקה, הודו ואוסטרליה.
מעליו מכינים את החינה. כמה שיחים של כופר לבן נשתלו וצומחים בערוגות הבושם בגן הבוטני. גם הם נמצאים בשיא תפארתם בעונת הקיץ החם, יש להם כעת אשכולות פרחים ואשכולות של כדורים נושאי זרעים. והכי הכי בולט הוא הריח שהם מפיצים למרחוק. אז כפי שנאמר בשיר השירים: "אשכול הכופר, דודי לי בכרמי עין-גדי", המרמז על חגיגות ט"ו באב, חג בו היו יוצאים לתנות אהבים בכרמים הבשומים בעין-גדי .
בתמונה - אשכול הכופר. צילמה: רינה יערן |
"מתקפת פרפרים " בעין גדי כל מי שטייל השבוע (סוף חודש יוני ) בשמורת נחל דוד ודאי שם לב לאלפי פרפרים לבנים המרחפים בעליזות מעל מקווי המים והצמחייה בשמורת עין גדי .
בטיול שערכתי בשמורה בשעות הבוקר המוקדמות עם קבוצה קטנה של אנשים נדהמנו לראות מחזה של מאות פרפרים לבנים המרחפים מעלינו .
נכנסנו לברכת המים שליד המפל הגדול בנחל דוד ומעלינו עשרות פרפרים לבנים מסוג לבנין
(כנראה לבנין הצלף) .
הפרפרים נראו מרחפים בקלילות. על ענפי העצים מצאתי כמה זחלים ירוקים של הפרפר וגלמים.
בגן הבוטני בעין גדי ובאזור בית הארחה חזר המחזה על עצמו: מאות פרפרים לבנים מהסוג של לבנין המשויש נראים מרחפים בין העצים והדשאים של בית הארחה בעין גדי.
המחזה מדהים!!!
מי אתה פרפר לבנין משויש?  לבנין משויש
פרפר נודד (כן הפרפרים האלה נודדים ממש כמו הציפורים) ממוצא טרופי, נפוץ בכל אפריקה, וחצי האי ערב ומגיע גם עד הודו. לישראל מגיע הפרפר לאחר מסע נדודים. הפרפר מבקר בשטחה של מדינת ישראל באופן לא סדיר אבל בשנים האחרונות הוא מופיע בארץ שנה אחר שנה. לאזור עין גדי הוא מגיע מדרום ועשוי להגיע בנדודיו גם לצפון הארץ. הנקבה מטילה את ביציה בקבוצות על שיחים שונים בעיקר שיחי צלף. צבע הביצה צהוב. מן הביצה בוקע זחל ירקרק ושעיר וראשו שחור. זחלי הלבנין מתיישבים על שיחי הצלף בשמורת עין גדי ועל שיחים נוספים בגן הבוטני בקיבוץ ומהם הם ניזונים .
בקיצור ממש כמו ציפורים נודדות , כך גם פרפרים נודדים והפעם הם אצלנו בעין גדי
גיל ברנר
ראו כתבה מצורפת כאן
|
הצחורה והשחורה
בלילה שחור, לאור ירח מלא, יצאתי ללכוד מלכה.
זו לצד זו מצאתי אותן - מלכות שתיים:
האחת - צחורה, ענוגה, עם תנועה משיית-רכה ולב זהוב, הפורחת בחסות שחור ליל;
השנייה - שחורה, יפהפייה, סימטרית וחמורה, בעלת לבבות זהב, הפורחת באור יום וכמעט אינה נראית בחושך:
מלכת הלילה הלבנה - היא קקטוס המכונה סלניצראוס גדל-פרחים
השושנה השחורה - המכונה אצבוע נאה, ממשפחת האסקלפיים
מוסיפה רינה יערן, מצוות הגן הוטני, כמה מילים אודות האצבוע ומשפחתו - מלוקטות מהאינטרנט:
האסקלפיים היא משפחה מרתקת מבחינות רבות. צמחי המשפחה מייצגים צורות חיים שונות; כל בני המשפחה רעילים לאדם ולבהמה במידה מסוימת, ולעומת זאת משמשים גם כצמחי רפואה בטיפול מבוקר - ולכן נקראה המשפחה על שמו של אל הרפואה הרומי, אסקלפיוס.
מיני משפחה זו מהווים פונדקאים לחרקים שפיתחו עמידות לרעילותם. במקרים מסוימים מדובר בחרקים רעילים בעצמם שהם בעלי צבעי אזהרה מרהיבי עין כדוגמת דנאית מלכותית.
בזכות יופיים של צמחי המשפחה- בין אם מדובר בצמחים בשרניים, או צמחים בעלי פרחי ראווה גדולים - מינים רבים ממשפחה זו הם צמחי נוי.
צילומים: שרה'לה אלבר |
| |
 הפסיאודובומבקסים בעת פריחה
הפסאודובומבקס אינו עץ מקומי, אבל אצלנו הוא מבשר את תחילת פריחות האביב. שמו קצת כבד עלינו, וטרם זכה לשם עברי. העץ מתגלה ביפי פריחתו לכל מי שמטייל ב"פס הירק". הוא גדל בצד המערבי של המדרכה, צפונית לחדר האוכל, כהד קטן לקרובו הבאובב הגדל, בצד המזרחי של אותה מדרכה.
שניהם ממשפחת הבומבקיים. מיוחד המראה של פרחיו מהיותם למראה על רקע העץ המצוי בשלכת, פרחיו גדולים עם עטרת אבקנים לבנבנים ענקיים.
ישנם בגן גם פסאודובומבקסים שתפרחתם ורודה. עצים אלו אצלנו עודם צעירים.
|
פתילת המדבר
עץ 'שלנו', מקומי, הוא פתילת המדבר, המכונה גם "תפוח סדום". 
בעונה זו, לפני שהוא מתחיל להתפיח את בית הזרעים שלו, הוא פורח. הפרחים שלו נאים, בעלי חמישה עלי כותרת, יוצרים צורת כוכב וצבעם סגול לבנבן.
העץ רעיל, אך לזחל של פרפר הדנאית משמשים העלים שלו מאכל תאווה...
בחודש הנוכחי אנו מצפים להגעת הפרפרים. (בשנה החולפת הגיעו אך מעטים).
רשמו: רינה יערן וענת רז , מצוות הנוי
צילומים: שרה'לה אלבר
|
