Rapoo- It solutions & Corporate template

להורדת הקובץ
 
==================================== 

אפיק

עלעלון קב' עין גדי מס' 76

י"א טבת בחשון תשי"ח 3/1/1958 (שנה שניה)

 

לזאביק – אחולי החלמה מהירה

 

הגיע החורף ועמו מזג האויר הנוח לטיולים וסיורים בסביבה. בתקופה עד שתתחיל עונת הקטיפים ונעבוד בשבתות, נרצה כלנו לטייל. אבל אין אנו היחידים באוזר, הגשמים שירדו לפני כחדשיים הצמיחו על הגבעות מרעה, ועדרים עם רועים מבני הדודים מסתובבים בשטח. לא נאסור על עצמנו טיולים בתוך גבולותינו, אבל חייבים אנו לנקוט מידה רבה של זהירות: לא לצאת בודדים, להצטיד בנשק ולהודיע לאן יוצאים.

 

השבוע מגיע מחזור ראשון של גדנ"עים למחנה עבודה. לעת עתה יהיו המחזורים בני 30-40 נער ובעונת הקטיפים עוד יגדל מספרם. דבר זה יכביד במקצת על החברים ובעיקר על עובדי המטבח וחדר האוכל, אבל חייבים אנו לקבל זאת ברוח טובה שהרי לעזרתנו באו.

 

השבוע מחדשת הקרן הקימת את עבודת הכשרת הקרקע במשקנו. הדי-8 יעמיק את אפיק נחל ערוגות, ולצערנו יתחילו בסקול שלא בהשתתפותנו.

 

בזמן הקרוב עומדים אנו לחדש את הנוהג של שיחות החברה. הנושא הראשון יסוב סביב הבעיה: האם להשלמת עין-גדי נסתפק בדרך הרגילה של השלמות תנועתיות או שנכשיר במיוחד גרעין שיעודו יהיה השלמת עין גדי.

 

סוף סוף סמנו השבוע את המקום להקמת שני בנינים נוספים וחדר אוכל על הפלטו. הסחבת של המוסדות בהקמת הנקודה החדשה מיאשת אותנו ממעבר להפלטו בשנה הקרובה, וספק אם בשנה שלאחר זאת.

 

 

במשק

לאחר שמרכז המשק לא מסר במשך החדשים האחרונים דו"ח באפיק על הנעשה בענפי המשק השונים, הצלחנו להגיע למצב שמהשבוע הבא הסכים לכתוב את המדור "במשק". איך הצלחנו לשכנע אותו?! זה היה פשוט מאד: נגשנו אליו ואמרנו לו שאם הוא לא מסכים לכתוב את "במשק,, בניס מוכן לעשות זאת. כמובן שהוא תכף הסכים.

מלפפונים: מצב השטח מבחינת הצמוח הוא לא רע, הצרה היא שרב הצמוח אינו מלפפונים- וזה רע מאד. בגיוסים מספר עשבו חלק גדול מהשטח, שלא עושה רושם הכי טוב. למזלנו המחיר בשוק גבוה מאד ואולי דבר זה יכסה על היבול הנמוך.

עגבניות: אם קבלת רושם לא טוב במלפפונים ואתה רוצה לשפרו- לך לעגבניות. השטח במצב טוב מאד: מדלים חוט ראשון, שני ושלישי בחלקות השונות, מעשבים ומשקים. עוד נעשה שם חיים בעונת הקטיפים!

חצילים: מאיר בדרך כלל אופטימיסט לגבי סכויי החצילים השנה. השבוע קטפו 90 ארגז, רססו ואבקו נגד כנימה וקמחון, ובעזרתו האדיבה של כושי [הפרד] גמרו לקלטר את השטח.

מספוא: המנהל השני הכי גדול בקבוץ עכשו הוא לייזר, למה שיש לו המון שטחים. בתחילת השבוע עולים העגלים על חלקת השעורה מול המשק. בחלקה השניה באולו השטח נזרע תלתן ונבט יפה. שתי ה"מחצבות": בין הכרם והורדים ומתחת למוצב נזרעו שעורה מעורבת עם אפונה דן. השטח הגדול ליד התמרים נזרע אספסת, ואף על פי שזה עבודו הראשון ושיש בו כתמי מלח גדולים, הנביטה לא רעה בכלל.

משתלות: השבוע הוכנו השטחים למשתלות ובשבוע הבא יזרעו. בתכנית: 50.000 שתילי פלפל, 150.000 שתילי עגבניות ויתכן שגם 50.000 שתילי פפריקה. ב-20.000 עציצים נזרעו מלפפונים מתחת ליריעות פלסטיק. את העציצים יעבירו אחרי הנביטה לשטח, וע"י כך מקדימים את הזריעה בחדש לעומת אשתקד.

כרם: התחילו בזמירה.

מסגריה: גדי הוא עכשו המרכז. כשבאתי לשאול אותו מה הולך השבוע בענף, הוא ענה בערך כך: "משפצים את המרסס, רב הזמן מתבטלים ועושים עבודות שגרתיות ומוסיף שהשבוע היו הטרקטוריסטים כנראה חולים מפני שלא שברו אפילו שטוצר אחד.

נסיונות: נאספו אחד ורבע טון מלונים אננס והושמו בהבחלה. נערך נסיון ראשון לשקילת פלפל וחצילים המדושנים באשלג. נאספו 50 ק"ג פלפל וקצת יותר חצילים. עשבו את הפלפל והכינו ערוגות לבצל שידולל בערוגות הצפופות.

כורת: נערך בקור ונתנו שתי האכלות. נסתימה מתיחת חוטים למסגרות ונבנה מספר מספיק של כלובי משלוח למלכות.

ורדים: נשלחו השבוע לשוק 1400 פרח.

נוי: הוחל בהכנות לנוי על הפלטו. יתחילו סביב הבתים, יטעו מימין לדרך זיתים, תמרים ועצים מקומיים. במשק מקבלים כרי העשב צורת דשא. עובד הנוי מבקש מצורי שכאחראי על המשפחה יבקש מהויליאמסים לא ללכלך את הדשאים.

 

 

אפיק

עלעלון קב' עין גדי מס' 77

ג' שבט בחשון תשי"ח 24/1/58 (שנה שניה)

 

בקבוצה

השבוע נסתיים המחזור הראשון של מחנות העבודה במסגרת השרות הלאומי של הגדנ"ע. הנערים בני חדרה וטבעון הוו עזרה ממשית ונחוצה למשק, ועזרו בפתרון הרבה בעיות משקיות שהיינו מתקשים לבצען מחוסר ידיים עובדות. הסדור של חדר אוכל נפרד פתר בעיה שעמדה תמיד בהיות מחנות עבודה בתוכנו ומנע עומס מעובדי המטבח והחברים האוכלים. נברך מחזור זה שהיה בסדר גמור מכל הבחינות ונחכה למחזורים הבאים.

בעיה חמורה עומדת עתה בפנינו, והיא בעית השכון. המשק עצמו מבחינת גדלו מסוגל לקלוט כ-80-90 חבר, וישנה האכסניה שבה עוד 25 מקומות. המשק יחד עם גרעין רעות מונה כ-110 חברים והשכון אינו מספיק. החליטו במזכירות לרכוש צריף נוסף וכשיוקם, נקוה שיהוה פתרון. את חדר העיון בטלנו מחוסר חדר, וחדר האורחים נתמלא גם הוא השבוע. אורחים של המשק פשוט אין מקום להלינם, והדבר גורם אי נעימות לאורחים, וגם לחברים שחדריהם הופכים לבית מלון עם כל נסיעה של חבר לחדר. מגמתנו היא להרבות התנאים להרגשת הבית של החבר בחדרו, ולכן גם היתה מגמה לעבור בהדרגה משלשה בחדר לשניים בלבד. עתה, עם קבלת גרעין רעות חיבים אנו לנטוש מגמתנו זו ולחזור לשלשה בחדר. נבקש מהחברים לא לגרום קשיים לועדת השכון מאחר שכל הענין הוא זמני, וכשיוקם הצריף החדש יוקל העומס.

 

מלאכה ראויה להערכה עשה האחוד בקיימו את הסמינרים הקצרים. עד עתה יצאו שבעה חברים לארבעת הסמינרים שהתקימו, אך השבוע נצטרך להגביל את מספר היוצאים מחוסר ידיים עובדות, אם לא יגיע מחזור נוסף של מחנה עבודה.

 

האורע השבוע הוא ללא כל ספק בואה של הקופה למשק. קופה זו (ולא קוף)מרכזת את תשומת הלב של כל החברים, מעינת ואיל ועד הכי זקנים. חבריא, שימו לב! הקופה (אף על פי שלא מקבלת תוספות במטבח) בהריון ואסור להרגיז אותה, אחרת לא נזכה לראות צאצאים. מטפל בה רק יורם צורי וחוץ מפסטוקים אסור לזרוק לה שום דבר מאכל.

 

מעשה חסר אחריות עשה השבוע פודי ביצאו לטייל יחידי בסביבה. אף על פי שפודי נראה יותר בדואי מכל הערבים במדבר יהודה, וששני טיולים ראו אותו בדרך וברחו, למה שחשבו שהם רואים מסתנן, אסור שנעבור בשתיקה על טיולים כאלו, שחייבים להפסק.

 

 

בשדה החינוך והטפול

הנשקיה שוב תעשה "מוחרם" ותפנה את החדר להתקנת חדר תינוקות נוסף. רותי מ"רעות" נכנסה לעבודה בבית התינוקות כמחליפה של יונקי. בישיבה האחרונה של ועדת חנוך החלט שבאופן עקרוני אין להפריד בין ההנקות לבין העבודה. מבלי להכנס לפרטי הדיון הגיעה הועדה להחלטה שבמקום לעשות את חשבון שעות העבודה של האמהות המניקות, אם עליהן לעבוד 4 שעות נטו או ברוטו, ואם הארוחות נכללות בשעות העבודה או לא, חשבונות לא נעימים העלולים להגיע לקטנוניות ולהשאיר טעם מריר בפה, תעבדנה האמהות – מגיל ששה שבועות של הילד עד גיל חצי שנה- מהבקר, כמו כל החברים, עד הצהרים. זמן זה יכלל כבר את כל הארוחות וההנקות שבשעות אלו. אותן האמהות המניקות עדין הנקת לילה, תעבדנה שעה אחת פחות.

 

 

מהנעשה בשטח הנהלת החשבונות

אחת המגרעות הגדולות שהיתה בשיטת העבודה בהנהלת החשבונות בהתישבות העובדת בכלל, היתה העבודה הטכנית הרבה שהיתה מושקעת ברישומים, העתקות,,סיכומים והכנת מאזנים חדשיים וחד שנתיים, שבעיקרם היו מיועדים לגורמי חוץ, מוסדות ובנקים, מבלי שיהיה להם ערך גדול למשק מבחינת התועלת שיש להשיג מהנהלת-חשבונות. אי לכך, חפש המוסד האחראי מבחינת ההדרכה ופקוח על הנהלת החשבונות של המשקים- "ברית פקוח"- דרך לפטר את המשקים מן העבודה הטכנית הרבה והמיגעת ולאפשר ע"י כך להתמסר יותר לחישובים פנימיים של המשק, על ענפיו היצרניים ומוסדות הצריכה שלו. דבר זה צריך להתאפשר ע"י שיטת המיכון בהנח"ש שהחלו להנהיגה השנה במספר משקים, ואנו ביניהם. שיטה זו אינה שונה בעיקרה מהשיטה הקודמת אך היא חוללה מהפכה גמורה בשיטת העבודה ע"י הנהגת מיספור לענפים השוניםו לשאר החשבונות, טפסים חדשים ושונים ועוד. אך לצערנו, למרות שנכללנו בין המשקים המעטים שנכנסו לשיטת המיכון, וכלם קבלו הדרכה שוטפת ומתאימה בכניסה לעבודה החדשה, נשארנו אנו עד כה בצד. במקצת יש לזקף זאת כמובן לתנאים האובייקטיביים השונים המקשים על הביקורים אצלנו (מרחק, דרך וכו')אך בעיקר לחוסר תשומת הלב וההזנחה מצד ברית-פקוח. לפיכך, כדי שלא נשאר בפיגור גדול מדי בעבודה, (כעת כבר כמעט 4 ח' לאחר התחלת שנת החשבונות) לא חכינו להדרכה, אלא התחלנו בינתים להעביר את החומר באופן זמני בשיטה הישנה. לפני שבוע התברכנו סוף סוף בבקור של מדריך ברית –פקוח, ובשעה טובה אנו מתחילים בעבודה לפי שיטת המיכון. ביחד עם זאת אנו שוב עומדים בפני מאמץ גדול משום שנוסף לחומר השוטף המצטבר ללא הפוגה, עלינו להעביר כעת מחדש את כל החומר של 4 החדשים האחרונים לשיטת המיכון. אנו מקוים שלא יערך הזמן בו נצליח להשתלט על כל החומר הרב והפיגורים, והעבודה תכנס למסלול נורמלי ורגיל.

ומאחר שאי אפשר לסיים את הדברים בצורה יבשה כזו, נוסיף גם כמה מספרים כתבלין:

סכום עונת הבננות האחרונה אוטוסט –דצמבר: היו 13 משלוחים בכמות כללית של 318 ק"ג. קבלנו בתמורה 3971.22 ל"י במחיר ממוצע של 0.30 ל"י הק"ג.

עונת מלפפוני הסתיו: היו /ם משלוחים בכמות כוללת של 1940 ק"ג. קבלנו בתמורה 2384.047 ל"י במחיר ממוצע של 1.230 ל"י הק"ג.

חצילים: היו עד כה 7 משלוחים בכמות כללית של 8874 ק"ג (חוץ מהיום).

                                                                                                  יונתן

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 78

י' בשבט  תשי"ח    31/1/1958

 

בקבוצה

בשבוע החולף התחלנו להכנס למסלול העונה הבוערת, והדבר האופיני לכך ביותר הם הגיוסים. עם היבולים המגברים של החצילים ותחילת קטיף העגבניות, בתוספת שתילת מלפפוני אביב וגרופים בערוגות המשתלה, מתחילים אנו לחוש שנכנסנו לתקופה של מאמץ בבצוע עבודות שאין לדחותן. שלשת החדשים שלפנינו יכניסונו למשטר של משמעת עבודה חמורה בקטיפי גן הירק, עליו עקר פרנסתנו.

 

על הפרק

האם יכולה וצריכה הקבוצה לאשר לחבריה למודים אקדמאיים?!

בעיה זו, שהיא חדשה אצלנו ובעלת ותק בתנועה הקבוצית כולה, עלתה בשבועות האחרונים על סדר יומנו. בקשת דובקה לצאת ללמוד מדעי היהדות באוניברסיטה הפגישה אותנו עם בעית הלמודים, שגרמה להתלבטויות ואפילו למשברים במשקים צעירים אחרים.

אין אנו מתיחסים בשלילה ללמודים אקדמאים, ולא נטען שמוסדות התרבות הגבוהה במדינה צריכים להיות סגורים בפני חברי התנועה הקבוצית, אבל אין אנו יכולים לקבל את הטענה שחבר משק צעיר כעין-גדי ימצא בתקופה כזו של שפל ברצון ההגשמה בנוער הישראלי את יעודו בלמוד באוניברסיטה ולא בישיבה בנקודה כזו כשלנו. מוכנים אנו להסכים שחבר, אחרי שגבש את אישיותו כאיש קבוצה על סמך ישיבה רצופה במשק במשך שנים, יוכל לרכש ערכי רוח במוסדות גבוהים בתקופה מסוימת, אבל לא נקבל את דעתו של חבר שהוא צריך קודם ללמוד, אחרת אינו יודע אם יוכל להשאר בקבוצה. אנחנו עדיין משק צעיר, וצריכים כולנו לדעת שראשית חובה עלינו לבנות את ביתנו ולהשקיע שנות מאמץ בבסוסו, ורק אחר כך יש לנו הזכות לבקש מהקבוצה לצאת להשתלמות.

 

 

מפה ומשם

החלט במזכירות לקנות מכונית משא נוספת בת 5-6, שיותקנו בה מקומות ישיבה, מאחר שהקומנדקר אינו פותר כיום, מפאת מספר המקומות המצומצם שבו, את בעית התחבורה של חברי המשק והאורחים. כמובן שישתמשו במכונית זו גם להובלה.

חג העליה יהיה הפעם מצומצם בהקפו, ויכלול רק מסבה פנימית בלי ההורים.

מזכירות הנוער העובד בקשה מהמזכירות להוציא את עמוס לתנועה בתפקיד מרכז מחלקת ההכשרות. הענין ידון במזכירות ויובא לאסיפה.

השבוע תקנו את הדרך למשק, וכרגיל, מיד כשסימו את העבודה התחיל לרדת גשם, כך שבטוח שלמע"צ לא תחסר עבודה.

קונפליקטים ותסביכים נתגלו לאחרונה אצל צ'רלי, מאחר ואינו יודע כיצד לחלק את אהבתו בין הקופה החדשה לבין הכלבים הותיקים.

תאונת דרכים קטלנית ארעה לותיקה שבמתישבי עין-גדי- וויליאמס. היא עדיין לא יצאה מכלל סכנה, וכלנו תפילה שתשאר בחיים.

מוסרים שחלופי הרמטכ"לים מתעכבים, מאחר שגדעון קרמר עדיין לא אשר אותם.

מדברים מי סובל ומי לא סובל מהקור. פופיק: אני לא סובל, אני ישר קופא.

היום היה סדור עבודה מענין מאד. כל האנשים היו מסודרים בענפים, וחוץ מזה היו גיוסים: עד ארוחת בקר- משתלה, מארוחת בקר- שתילת מלפפונים, אחרי ארוחת עשר- קטיף חצילים, חראי הצהרים- גיוס לעגבניות.

מפרקים את המזח בעין-גדי?! הים גאה נורא?! יגאל עשת משקה במלפפונים...

"אני מתבטל, כך שאין לי זמן לעבוד" (מחכמות צ'רלי באפיקיר , שלא יצא השבוע).

ידידנו גרימי קפץ למשק ליום אחד, והרי דברו:

"כמו שאנחנו באים למשק, אנחנו משתעממים נורא. הכל שומם, כמו שנאמר "אבלו דרכי עין-גדי", ומלבד שנים-שלושה חברה מפהקים אין רואים נפש חיה. מסתבר שכולם... לומדים. לקח לנו הרבה זמן להתרגל לעובדה המצערת שלומדי גרפולוגיה רוסית משתוללים בקרבנו באין מפריע. לפתע מתברר שהמגפה פשתה. כמו שאני רואה את זה אני מגיד את הפתגם הישן: "אין חכם כבעל הבזיון" ואומר לשטן המשחית-הרף!!!"

לידיעת כל בעלי התאוה הנ"ל- החומר הפופולרי ביותר בשעת ההרצאות הוא: ביום א' וד'- חדשות הספורט. ביום ב', ג', ה', ו'- הארץ. כל יום אחה"צ- חד גדיא. ביום שאין חד גדיא- חד גדיא מאתמול.

המשחק הפופולרי ביותר בהפסקות- גרושים. מסמנים קו בגיר וזורקים גרושים ממרחק מסוים. זה שגרושו הקרוב ביותר אוסף את כל הכסף. משך המשחק עד חמש דקות אחרי התחלת ההרצאה.

השיר הפופולרי ביותר- "עד הרגע האחרון"- מושר בצבור במקהלה, בכל מקרה שהמרצה מעז לא לסים את ההרצאה שלש דקות לפני תם הזמן החוקי. השיר אמנם מכוון לי"א אדר, אולם מתאים לכל השנה.

בסכום, מי שרוצה ללמוד באמת ולא סתם לכיף בירושלים (או מקורות אור אחרים) ייטיב לעשות זאת כאן.

 

 

לזהבה ורפי

שפע ברכות להולדת הבת

 

בקבוצה

אכן שמחה גדולה הקיפתנו בהתקבל המברק על הולדת התושב הששי לבית התינוקות שלנו. חשים אנו עם כל ילד נוסף הרגשת יתר יציבות, ושמחה להרחבת ביתנו. אין כל ספק שהמברק שהתקבל הביא עמו הפתעה. לפי כל החשובים היה צריך להולד בן, וזהבה קלקלה לנו את הסדר, וזה לא בסדר! לא מספיק שהנשים שולטות במשק, כבשו גם הבנות את בית התינוקות. למרות הכל מוכנים לסלוח לכל אחד שיקלקל את החשבון, העקר שיהיה משהו נוסף לחשבון.

 

בנצוחו של רב בנאי קרקשון הולך ומוקם צריף חדש במשק. נקוה שצריף זה יפתור את כל בעיות השכון עד שנעבור לנקודה החדשה.

 

עמוס נסע בשליחות הקבוצה לישיבת מזכירות של כנרת, בקשר לאמוץ בכלל והמשך ההדרכה של שמוליק בפרט. נקוה שיהיה שכר לשליחותו, והאמוץ יהיה אמיתי ולא רק בדו"חים של האחוד.

 

עוזי כהן הודיע על עזיבה.

 

מהחלטות ועדת חברה::

אושר לנורית לעלות להורים במקום לעינת.

החלט להמליץ בפני האספה: לא להוציא את עמוס להדרכת גרעין להשלמת המשק.

לאשר לדן קדרי נסיעה לאירופה לשלשה חדשים. לא לקבל את ראובן למועמדות.

 

 

במשק

עגבניות: נתגלו כתמים של פוזריום. הנזק השנה לא גדול אבל ישפיע בשנים הבאות ומהוה סכנה למחזור הזרעים הקיים בעין-גדי. השבוע נשלחו 440 ארגז לתל-אביב ובאר-שבע. גמרו לרסס נגד קמחונית ואלטנריה, וממשיכים להדלות ולקלטר.

תמרים: מירה אומרת שהם בומבה של תמרים, חוץ מזה עבדה במטבח ובעגבניות.

חצילים: השבוע נשלחו 165 ארגז. חושדים שהיבול הנמוך בגלל יציאתו של מאיר למלואים.

משתלה: הפפריקה מתחילה לנבוט. העגבניות מחכות לחברה שיבואו לעשות ציפ-ציפ.

דלועיים: ממשיכה הנביטה במלפפונים שנזרעו, ויגאל עשת אומר שמצב המלפפונים בעציצים אינו משביע רצון. עשבו את קשואי הסלע, וישנה כבר פריחה בחלקה ליד הגן-בית.

ערוץ הערג'ה: הדי-8 ממשיך בהרחבת והעמקת הערוץ, והעבודה מתנהלת בסדר גמור. מתחת לחצילים גלו סלע גדול ונסו לפוצץ. חפרו מסביב, שמו חומר והעסק לא עבד. המסקנה של זוהר היא: ישנם אנשים במשק המחבלים כל השנה, אבל כשצריך באמת לחבל, אין אף אחד.

 

אנו מגישים הפעם דו"ח ימי עבודה בענפים, כפי שנמסרו ע"י סדור העבודה. הדו"ח מקיף את החדשים: אוקטובר, נובמבר, דצמבר 1957 וינואר 1958. ימי העבודה בשרותים יופיעו ברשימה נפרדת.

[ראה טבלה בכרך "אפיק 56-58"]

 

כרם: מרססים בסינוקס נגד היבלית, והזמינו במיוחד טנקר סולר. רוצים לעשות קדוח נפט במספוא מתחת לכרם. לעת עתה מוצאים רק עפרות אלומיניום מחלקי אינסטלציה שמאבדים שם.

מכורת: החלה השתפרות המצב המכורת וכמות ההטלה עולה. הוחל בגדול מלכות, ותוך 10 ימים יהיה המשלוח הראשון של 7 מלכות. הוחל במחזור השני של 17 מלכונים, והכמות תגדל כל שבוע.

נסיונות: חלק מהבצל הבשיל כבר, והבצל מ-20 לספטמבר מתבצל יפה ובאפריל יהיה מוכן. נזרעו 3 דונם מלונים וחצי דונם אבטיחים. הנסיון הוא בזנים, וגם בין שתילה בעציצים וזריעה רגילה.

רפת: מחכים לוטרינר מאחר שלא יודעים אם הפרות התעברו או לא. יהיה חלב רק בבקבוקים מתנובה ב"ש. העגלים מתפתחים יפה ומרעה יש להם בשפע. לא מובן למה פרצו את הגדר ואכלו חצי פרדס, פתרונים לאלהי הבהמות ולמקימי הגדר.

ורדים: קוטפים פרחים כל יום, ושולחים שלש פעמים בשבוע. מתכוננים להרכיב את המשתלה החדשה, ובינתיים מעשבים שם. נערך סכום של משלוחי הורדים עד עכשו, ונתברר שנשלחו 9.000 פרח בסכום של 1.050 ל"י, ז.א. ממוצע של 42 פרוטה לפרח.

 

 

ועל אבו זקן...

את הבדיחה הישנה: במה שוים הרצל וביאליק?! שמעתם בטח כלכם, ובכן- לשניהם היה זקן חוץ מלביאליק. במה דומים פודי ויוז'י אם לא בזקן שיש לכל אחד מהם. אף אחד מאתנו לא היה מוצא שהם שוים, ובאמת מי יכול להשוות את המנהל של ה-די-8 לאיזה פלח בוגר כדורי. במה דומה פודי המסתובב כמו בדואי חיוז'י בעל החולצות המשובצות. בכל זאת קרה לא פעם שזרים החליפו ביניהם.

בימים הטובים ההם שעבד יוזי בכביש אילת, נגשת אליו בחורה נחמדה ושואלת אם הוא מעין-גדי. בטח- עונה יוז'י. "אז למה לא כתבת ולא הזמנת אותי?" היא מוסיפה לשאול. יוז'י מתבלבל ולא יודע מה לענות, נסה להזכר מתי הבטיח לכתוב לה ולא הצליח. רק כשחזר למשק נודע לו ש... יום אחד נוסע לו פודי בטנדר של חבר בכוון צפונה. אחרי באר-שבע הם אוספים בחורה נחמדה, ופודי כמובן מזמין אותה לבקר בעין-גדי. מן הון להון מגיעים לבית שלה ברחובות, והיא לפני שיורדת עושה חשבון: "בעצם זה בחור טוב הזמין אותי לעין-גדי, ולמה שלא להזמין אותו אלי הביתה", וכמובן שחברנו לא סרב. לפני שנסע הבטיח פודי שיכתוב לה...

כשבאה חנה השל"תניקית לבקור במשק היא נזכרת שחברה שלה בקשה למסור ד"ש לבחור עם זקן מעין-גדי שיש לו כנוי בן 4 אותיות- וכמובן שהיא מגיעה לפודי במקום יוז'י. התחילו לשוחח על ההיא עד שראה יקירנו פודי שזה לא עסק והוא עלול להסתבך, הלך לסדר משהו ולא חזר עד שנסעה מהמשק.

יום אחד נוסע פודי לבקור בבן שמן, ולכל הצרות לא מוצא שם אף מכיר. פתאם שומע קול בחורה: "יוז'י מה אתה עושה פה?!" פודי מחליט שבמקום נדח כזה אם מכירים את יוז'י כדאי לנצל זאת. העקר שאכל טוב ורצה ללכת לישון, אבל היא מתחילה לדבר אתו, ובערך בחצות הוא מסתבך לגמרי- למה שלא זכר מדוע לא לקח אותה טרמפ בג'יפ מבאר שבע. אז אמר- בטח זה היה אחי שדברת אתו, אני לא כל כך זוכר אותך... וכמובן שהניחה לו לישון.

פודי נתקע בבאר שבע ובערב משעמם לו והוא הולך למוריס. יושב רבע שעה, פתאם באים לאסוף אנשים להגן על מלצר ממוריס שמרביצים לו בפונדק "הזדמנות אחרונה". כמובן שפודי מצטרף אליהם, מכות לא הרביץ- אבל למחרת תפסו בריונים את יוז'י ורצו להכות אותו למה שהתערב בסכסוך פנימי בבאר שבע. בנס ניצל מהם.

 

 

בין המחט למגהץ

צ'רלי עורך האפיקיר (עתון צהוב של עין גדי, היוצא אחת למתי שמתחשק) ערך סיור במחסן והקליט מספר קטעים:

בנדלה: לא אכפת לי להלוות את בעלי לכל מי שרוצה, רק שיחזירו אותו לשבת.

חוה: חלמתי שמאיר בוגד בי עם בלהה.

הויברס במחסן: תשמרי עליו! בטח יש דברים בגו.

חוה: מה אתן חושבות שאני עושה?!!

 

מילי נתן ליונקי לטעום מהקפה של השומרים ולהשמיע את חות דעתה. התבלבלה ובמקום: מה אתה יודע איזה קפה אנחנו עושים בבית הילדים- אמרה: "מה אתה יודע איזה ילדים אנחנו עושים בבית קפה".

 

ספורו של כושי

עכשו אחרי שמתה ויליאמס אני הכי ותיק בעין גדי, ומגיע לי להגיד משהו. אף על פי שמקפחים אותי החברים בלי להתחשב בותק, ובזה שאף פרד אחר לא הסתגל למקום קשה זה- לא אבוא בהרבה טענות. אבל אני מוכרח לציין שהיו כמה מקרים של יחס בלתי חברותי שהעלו בי ספקות והרהורים אם בכלל מקומי בתנועה הקבוצית, ובעין גדי בפרט. איפה היחס החברותי והאמונה בחבר?! יום אחד אני יוצא לי מהאורוה לטייל, וכבר לוקחים קומנדקר לתפוס אותי. האם עד כדי כך מגיעה הקטנוניות שלכם שאינכם יכולים לסמוך על חבר ותיק שיחזור לבדו לביתו. אני כבר לא מדבר על זה שבאו עגלים חדשים ונתנו להם יותר מזון מאשר לי, זה היה אי שויון משוע. כל כמה שאני מתבטל אני עובד בכל זאת יותר מהם. למרות כל הקפוחים אני מבסוט מהחיים אחרי שראיתי איך בועדת משק הלכו מכות ורבו מי יקבל אותי לחרוש. רגש החשיבות פעם בקרבי והרגשתי שאי אפשר להסתדר בלעדי בקבוץ, אפילו שאני פרד. אני מבקש רק שיהיה יחס כבוד ויתנו לי הרגשת קביעות בענף, ולא ינדידו אותי כל פעם מענף אחד למשנהו. תסבירו לזה שעובד איתי ולרפתן שאני פקח לא פחות מהם ושלא ינסו להכריח אותי לבצע דברים. סמכו על חבר ותיק בקבוץ, והכל יבוא על מקומו בשלום.

 

 

תצפית

צפה לגיוסים רבים בשבועות הקרובים: בימים ב' ד' ו-ו' קטיפים בעגבניות והחצילים. שאר השבוע גיוסי ציפ ציפ במשתלה.

צפה להורדת הסובסידיה על עגבניות ועליה במחירים בשבועות הקרובים.

צפה לוכוחים סוערים סביב הנושא: למי מגיע יותר מקלט רדיו, מחמשת המקלטים שהקבוץ קנה.

צפה לספורים בדרך לעין גדי בשנה הקרובה. כביש יוקם לאורך הר סדום, ובמקום מעלה הפשפשים תוביל הדרך על שפת הים.

צפה לשלשה ילדים נוספים בעין גדי בחצי שנה הקרובה.

צפה לסיום הבניה בנקודה החדשה ומעבר לשם בחמש השנים הקרובות.

 

בשבעה למות היקרה בכלבים ויליאמס זצ"ל, ישב צורי על קברה והוזיל דמעות כתנין, כשעל ידו עוזרים באמונה מולר להמצורעת.

 

ראיתם פעם איך מוכרים בצרכניה ירקות בצמידות?! מכריחים אנשים לקנות כרוב אם הם רוצים עגבניות. בצורה זאת הצליחה תנובה באר שבע למכור את כל מלאי הירקות שלה. פשוט לא מכרו עגבניות עין גדי בלי שאר ירקות. עכשו אנו מבינים למה כלם מסתכלים בבאר שבע בהערצה על מכונית עם השלט "עין-גדי".

 

בעוד שבועיים בליל שבת מסיבה פנימית ליום העליה השנתיים. כל החברים מבית ומחוץ מתכננים שיהיו נוכחים.

 

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 81-82

ג' אדר תשי"ח    28/2/1958

 

י'א אדר תשי"ח – שנתיים להפיכת עין-גדי למשק עצמאי.

שנתיים מאותו יום בו נמסר לנו נס הנח"ל, והאחזות עין גדי הפכה לקבוצה ומשק עצמאי. הרבה מים זרמו במעינות עין גדי מאז אותו יום חגיגי, ואנו חיינו את חיי היום-יום שלנו. צעד גדול קדימה צעדה הקבוצה בשתי שנות קיומה: שטחי הקרקע החקלאית הורחבו, המסגרת החברתית התגבשה, משפחות בנו ביתן וילדים נולדו.

נקוה שהשנים הבאות יהיו שנות יציבות והרחבה לקבוצה, שנות בסוס משק קבוצי גדול וגדל לחוף ים המלח.

 

 

על הפרק

לפני כשבוע הונח היסוד לישוב קבע במצדה. אמנם תהיה זו רק אכסניה למטיילים, אבל הדבר חשוב לנו כתושבי האזור, וחשובה לנו האכסניה במצדה לא פחות מהאכסניה בעין גדי. קשה להאמין שיהיו תנאים מתאימים להקמת ישוב הנושא עצמו במצדה או בכל מקום אחר באזורנו. אבח כל נקודה מיושבת לאורך שפת ים המלח, אם במצדה או עין בוקק מוסיפה בטחון בדרכי הקשר שלנו עם מרכז הארץ ומטיבה הרגשתנו.

 

 

בקבוצה

הגיע מחנה עבודה של נציגי חברות הנוער במשקי האחוד. אף על פי שהובטח לנו ע"י האחוד שיגיעו 30-40 נערים, הגיעו רק 21. יהיה עוד מחזור אחד כזה, ואחר כך יגיעו מחזורים רצופים של בני האחוד.

 

מצוקת השכון עדין מורגשת היטב במשק, ובמקום לתת תנאים נוחים לרוצים לבוא לעין-גדי, אנו נאלצים להנדידת מחדר לחדר או לדחותם בכלל. נקו שהצריף החדש יוקם במהרה, ועם כל הסובלים מחוסר משכן קבוע- הסליחה.

 

החלט באסיפה שעמוס יוצא להדרכת גרעין להשלמת עין גד, ולא יעבוד באותו הזמן במזכירות התנועה.

 

 

בימים ההם

... הצרות התחילו עוד בקרית ענבים. כמו שאנחנו גומרים כמעט להעמיס את ה"פקלאך" על ה"סופר" מופיע צ'יקו סגל עם הג'יפ ודורש בחזרה את הארון הצהוב של הספריה, שקבלנו ממנו (מבית המרגוע) פעם, והבטחנו בעצם להחזיר כשנעזוב את קרית ענבים. למעשה לא היינו כל-כך אשמים כי לפני זה שלחנו משלחת אל אושפיז והם בלבלו לו את המח עד שאמר: "טוב, אז תקחו אותו ודי..." ולאחר בירור ויתרו לנו סוף סוף על הארון, והיום יש לנו ספריה בעין גדי.

... עד באר שבע היה הכל בסדר. שפכו אותנו בחצר של הסוכנות, ומאותו רגע עמדנו ברשות עצמנו. הלכנו ברחוב לשכור מכונה, פשפשו ולא מצאו אלא את וולף הזקן עם הפח-פח בולדוג שלו. כמו שבסופר הגדול תפסו הארונות והחבילות וכל השאר חצי אוטו, ו-50 חברה הצטופפו בחדר השני, ככה בפח-פח נשאר לחברה בערך חצי אוטו. היה מאד נח ובכלל לא צפוף כמו קודם, והחברה היו מבסוטים.

יצאנו מב"ש בצהרים. בשעה 9:00 בערך כשהיינו מול מצדה, מקבלים את דרישת השלום הראשונה מהחורף... בוץ!!! מתחלקים, שוקעים... שמח!!! פעם ראשונה יורדים לדחוף. זז, ממשיכים לנסוע. אחרי 20 מטר שוב שוקעים. מזעיקים את החברה ממצדה (זה היה בימים הטובים ההם כשהיה שם קדוח נפט), עם הקומנדקר וה"וינצ'ים"- לא עוזר. זזים מטר ושוקעים, ושוב זזים מטר ושוקעים. הפח-פח נוסע ראשון, והטיטניק (זה היה יום שלישי) אחריו, עמוס אספקה, ועוד חברה מההאחזות, חוזרים מחופש. הפח-פח דוקא מצליח איך שהוא לזוז, ועיקר המאמצים מתרכזים כעת בטיטניק. ב-1:00בלילה רואים שזה לא ענין, מעבירים לפח פח חצי מהאספקה, על זה עולים עוד כל החברה מהנח"ל ומתחילים לנסוע. אלה שאין להם מקום על הסולמות נתלים על הפנסים, על הגג של הקבינה וכיוצא בזה. הטיטניק נשאר תקוע בדרך עם עוד כמה חברה שנרדמו בין השקים והארגזים ושכחו לקחת אותם. על יד הפלטו שוקעים שוב. כעת לא עוזר כבר שום דבר. יורדים ומתחילים ללכת ברגל "בבוץ ובמים". מישהי אבדה את הנעלים בבוץ, אך ממשיכה ללכת יחפה. אנו לא נרתע- העיקר המטרה- כבוש השממה...

... לפני שלש אנו מגיעים למשק. מתחילים לצלצל בפעמון. כל הישנים קמים ובאים בפיג'מות לחדר האוכל. השמחה גדולה. אח"כ פותחים את התנ"ך ורואים שכתוב שבעליה על הקרקע צריך לרקוד הורה עד אור הבוקר. אין ברירה. מזיזים את השלחנות ומתחילים לרקוד. רוקדים, רוקדים, רוקדים. ומי שלא מת ממשיך לרקוד בנעימים עד עצם היום הזה.

 

העיקר שיום אחד מוצאים חשבון במזכירות, שהגיע עוד מזמן ההאחזות, ובו הזמנה ל1.000 מטר צנורות. תופסים את מוטי ושואלים: "מה פתאם הזמנת צנורות?". לא מסתכל בתאריך ורץ לשאול את מורדוך, מה פתאם הזמין צנורות מבלי שהוא (כלומר מוטי) הזמין. העיקר שכמעט הלכו מכות... עד שבסוף סיפר להם יונתן ממתי המכתב (זה לא כל כך מצחיק, אבל זה נכון!)

 

 

במשק

לא נבוא הפעם לסכם את כל השנתיים שחלפו מאז הפכה עין גדי לישוב קבע. נסכם רק את השבועיים האחרונים מאז יצא האפיק האחרון.

עגבניות: הקטיפים ממשיכים להתקיים שלש פעמים בשבוע. נשלחו 1577 ארגזים לת"א. עם ירידת הסובסידיה לא עלה המחיר והוא נע בין 400-500 פרוטה. עם עלית הטמפרטורות עלתה גם כמות הפרי. גמרו גם את ההדליה, וממשיכים בתקונה בחלקות השונות. רססו עם הסדור החדש במרסס, והנסיון הצליח יפה מאד מאחר שהוא חוסך זמן וגם ימי עבודה.

חצילים: חצילים זה הענף הכי מעודד השנה, שהשטח יפה ויבול טוב וגם המחירים גבוהים. נשלחו 622 ארגזים (קטפו פחות מפעמיים את השטח), והמחיר נע בין 700-800 פר' לק"ג, והגיע גם באחד המשלוחים ל-920 פר'. החצילים שנשתלו מאוחר יותר נמצאים במצב צמיחה מצוין. הזן "כברי" בשטח הקטן התחיל להניב בצורה רצינית, והפרי מארך ויפה.

משתלה: עקב הימים היפים ישנה צמיחה יפה בכל שטחי המשתלה. העגבניות מתפתחות יפה ובשבוע הבא יהיה משלוח ראשון של 30.000 שתיל. הפפריקה נבטה יפה, ובגלל הרסוס "טרום נביטה" בנפט לא יהיו הרבה עשבים.

דלועיים: עשבו את המלפפונים, ובחלקת העציצים התחילה פריחה זכרית (טוב בשביל מה?). התחילו קטיפים ראשונים בקשואים. שלש פעמים נשלחו קשואים (כל פעם ארגז). בעד הארגז הראשון קבלו 1.500 ל"י לק"ג, ובעד האחרים 1.250 ל"י לק"ג. בקצור: קשואים זה מאכל של מליונרים...

מספוא: נסתיים קציר האספסת בחלקה ליד התמרים, וקוצרים עכשו תלתן מול המשק. מחכים לליזר ולמכסחת בשביל תחמיץ מהשטח שמתחת למוצב. המספוא מובא לעגלים ברפת.

נסיונות: קלטרו ועשבו את הפלפל. נשלחו 60 ק"ג פלפל וקבלו 1.000-1.250 ל"י לק"ג. נשלחו 13 ארגזי חצילים מחלקת הנסיון בזנים. נעשו שקילות בנסיון באשלגן, ועם כל שקילה נוספת רואים שהאשלגן מעלה את היבולים בצורה משכנעת. מקימים את הברכות להידרופוניקס. הפסיקו את ההשקעה בבצל, שהגיע לגודל הנדרש בשוק. מקוים להבשלה טובה. המלונים בזריעה נבטו יפה מאד ועוד מעט ישיגו את המלונים בעציצים. שתי החלקות נזרעו באותו הזמן.

מכורת: ישנה התפתחות יפה ועליה במספר חלות הולד. יש אגירה יפה של אבקה ודבש. מוסיפים בהאכלה מזורזת בכדי להשיג את מה שהפסדנו בהתפתחות עם הפסקת ההטלה שבאה עם הירידה לעין גדי.

גדול מלכות: הוחל במחזור השלישי. היו לקויים בהפריה כתוצאה מרוחות חזקות ביום מועד ההפריה. מספר המלכות השנה יהיה מצומצם ולכן נשים את הדגש השנה על הטיב, בכדי לרכוש שם טוב בשוק.

ורדים: מסימים הרכבת חצי מהמשתלה ברכב מהזנים :בקרה" ו"הפינס", שהובאו מבחוץ. שאר השטח יורכב מזנים שיש לנו. השבוע נשלחו קרוב ל-2000 פרח לת"א ובאר שבע. עם החם שעלה השבוע, עלה גם הפחת בפרחים למשלוח, ונראה שנרגיש בקרוב היטב את החוסר בבית קרור.

בנין: בשבת שעברה נערך סיור (של מי שרצה) ל"פלטו", וראינו את המוסך-מסגריה העומדים על תילם, את בית הקרור שקירותיו כבר הוקמו. ראינו היסודות שיצקו לשני הבתים החדשים, ואת חפירות היסוד בחדר האוכל העגול. בקצור- העבודה מתקדמת לא רע, ונקוה שתסתים בתקופה (הגדרה בלתי מגבלת לזמן) הקרובה. הצריף החדש המוקם על טהרת העבודה העצמית, נבנה במרף ע"י קרקשון ושות'. חבל רק שלא מביאים את כל החמרים בזמן.

 

המזכירות לפי המלצות ועדת חנוך, אשרה השתלמויות למטפלות: יונקי חדש במחלקת ילדים בבי"ח המרכזי בעפולה, ועפרה חדשיים בקורס מטפלות. כמו כן החלט לקנות גז לבית התינווקות. חבריא! נתנים כל התנאים, כדאי לעשות ילדים.

 

עמדו ענת ואיל ליד כלוב הקופה והסתכלו פנימה. תפס איל את הסורגים בשתי ידיו וצעק פנימה: אבא!

 

פודי וגדי עוברים ע"י קופת חולים של הבדואים בבאר שבע. גדי נכנס פנימה ואומר לאחות: "הבאתי אחד שמפחד להכנס". האחות מסתכלת דרך הדלת, רואה את הרגליים של פודי ואומרת: "אל תפחד! תעל הון!"

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 83

כ"ט אדר תשי"ח    21/3/58

 

בקבוצה

עם ההשלמה:

 עומדים אנו בימים אלה לפני כניסת גרעין רעות לחברות במשק. שתי החלטות נתקבלו: האחת במשק והשניה בגרעין, ושתיהן היו זהות. שתיהן מחיבות קבלת הגרעין למשק עם הסתיגות לגבי מספר חברים אשר גם המשק וגם הגרעין רואים לנחוץ לא לקבלם לחברות בשלב זה, או לא לקבלם בכלל. לשם ברור בעיה זו נבחרה ועדה משותפת של המשק והגרעין, שתברר מסקנותיה ותביאן לאספה משותפת בה תהיה זכות הצבעה לחברי המשק והגרעין כאחד.

כלנו תקוה להתערות מהירה ואחריות משותפת לגורל עין גדי.

קצת סטטיסטיקה:

עם הצטרפות גרעין רעות למשק, נמסור במדויק מספרים של חברי קבוצת עין גדי. במשק כיום 57 חברים, 6 מעמדים וזמניים ו-5 של"תניקיות. מגרעין רעות נמצאים במשק 41 חברים, בתנועה 6 ובצבא 5, ס"ה 52 חברים. סה"כ במשק 107 תושבים (39 בנות ו-68 בנים). בחוץ נמצאים 2 מהמשק ו-11 מרעות.

לאחר הברור באחוד הגיע אלינו לפני שבוע מחנה עבודה של כתה י"א מחולדה. הם בסך הכל 15 חברה וכמו שאר המחזורים של בני האחוד הם עומדים על הגבה. אתמול הגיע מחזור שני של נציגי חברות הנוער במשקי האחוד. הם ישהו אצלנו שבועיים ומונים 13 נערים. נברך את שני המחנות לבואם ונודה על העזרה.

אחרי חבלי לידה ממושכים נסתיים בנין הצריף החדש, ובתחילת השבוע הבא יתחילו להכנס לשם דייריו החדשים.

 

 

על הפרק

לקראת המעבר לנקודה החדשה:

עם התקרב מועד המעבר לנקודה החדשה, התקיימה השבוע בסוכנות בירושלים ישיבה, בה נדונו תכניות הבניה, בהשתתפות נציגי הסוכנות, האחוד והמשק. עמדתנו היתה שיש לעשות את כל המאמצים על מנת להקדים את מועד העליה ככל האפשר, אלא שהדבר מותנה במספר מבנים חיוניים שאין לעבור בלעדיהם.

אנו העמדנו את הרשימה על: 40 יחידות דיור, חדר אוכל, מבני משק, בית תינוקות, ביתן סניטרי (מקלחות ובתי שמוש), מחסן בגדים ומכבסה, מאפיה, מרפאה. בתכנית הסוכות היו: 40 יחידות דיור, חדר אוכל, מבני משק ומבנה סניטרי. לא היו בתכנית הסוכנות: בית תינוקות, מחסן בגדים, מכבסה, מאפיה ומרפאה. במשך הישיבה אושר ענין מחסן הבגדים. בנין המכבסה והמאפיה לא אושר , וכנראה נאלץ לבנותו בעצמנו. בנין המרפאה גם כן לא אושר ובשלב הראשון נאלץ להכניסה לאחד הצריפים שיועברו.

עיקר הויכוח היה על בנין בית התינוקות. לפי הצעת הסוכנות היה צריך להפוך לבית תינוקות את הבית הראשון בן שתי הקומות. אנו התנגדנו לזה מכיון שמלבד חוסר התאמתו המחלטת לשמש בית תינוקות, יגרור השנוי כל כך הרבה שנויים בבית והדבר לא ישתלם. לעומת זאת הבענו את נכונותנו לותר על בית מגורים אחד (4 יחידות דיור) ולבנות במקומו בית תינוקות, ולא להפוך בית מגורים מוכן לבית תינוקות שלא יתאים לתפקידו.

לפי תכניות הסוכנות שסוכמו עם סולל בונה, תסתיים הבניה ביולי, ובסוף יולי נוכל כבר לעבור. אנו קצת מפקפקים באפשרות הבצוע של דבר זה בתקופה כה קצרה, אך מה שברור למעלה מכל הוא, שלא נעבור ללא הדברים שצוינו, ובראש ובראשונה- בית התינוקות.

 

במשק

נתחיל הפעם מסכומי היבולים:

עגבניות: מתחילת העונה- 5712 ארגז במשקל 87.5 טון. השבוע נשלחו 903 ארגז.

חצילים:            "            3130    "         "    42.4   "              "        406   "

קשואים:           "            119      "                                        "        68

שתחלי עגבניות: נשלחו השבוע 39.400 שתיל. מתחילת המשלוחים 120.000 שתיל.

כרם: הכרם היה השבוע מלא בעובדים: עשבו וחפרו בורות לנטיעת הדרים. סקלו חלקה חדשה בכרם למטה, קשרו שריגים ודללו אשכולות. מחכים לבכורי ענבים בסוף מאי.

מספוא: מלאו את בור התחמיץ בתלתן ובשעורה. גמרו לקצור את שטח האספסת ועשו ממנה שחת.

בית תינוקות: מסיימים את הכנת החדר השלישי ומצפים לבואה של אורית.

ביוב: שבועיים לאחר הפגנת הנפל של תושבי המעברה, נכנעו מוסדות מנגנון החושך לצרכי העם והתקינו את צנורות הביוב. טוענים שהביוב לא סודר קודם, בכדי שההמון לא יחשוב שע"י הפגנות אפשר להשיג משהו בקבוץ.

 

מעשה שהיה כך היה: בא מנהל העבודה של סולל בונה וביקש מיגאל זר פרחים. בסדר, אמר לו יגאל, אשאיר לך זר קטן בסככה ליד הברז. כמו שקמים בלילה לארוז ורדים למשוח, רואים שלא נשארו ורדים בסככה, חוץ מהזר למנהל של סולל בונה. למחרת התברר שהמנהל של סולל בונה לקח זר "קטן" של 250 ורד שהיו מיועדים למשלוח...

 

סנסציה: הגזבר שלנו שרגא הצליח לגלות בקיאות גדולה בחשבון, כשקיבל 60% בבחינות הבגרות במתמטיקה.

 

הערב בחדר האוכל מסיבה עם מחנות העבודה.  

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 84

כ' ניסן תשי"ח    10/4/58

 

לשרה ודני- ברכות להולדת הבן!

לעוזי- אחולי החלמה מהירה!

 

בקבוצה

מברק שהתקבל בתחילת השבוע בשר לנו על תושב נוסף לבית הילדים שלנו. נסעו שרה ודן מחצרים, לחגוג את ליל הסדר עם ההורים בכפר סבא, ולסיום החג ילדה שרה בבית החולים שם. הוא שנאמר: "נסעו בשניים וחזרו בשלושה". בן זה מחליש במקצת את שלטון הבנות בבית התינוקות, ועוד אחד כמוהו יפר את ההגמוניה שלהן בכלל.

 

תאונה קטלנית ארעה שלשום בלילה. ה"מק" שלנו התהפך בסביבות דימונה, ועוזי כספי נפצע קשה. כלנו תקוה שעזי יצא מכלל סכנה ויחלים במהרה, ונאחל לכלנו שלא ישנו מקרים כאלה ותהה יתר הקפדה על חיי אדם.

 

 

על הפרק

קבלת גרעין רעות לחברות:

לאחר טלטולים רבים ודיונים ממושכים הגיע השבוע גרעין רעות אל המנוחה ואל הנחלה כשהתקבל לחברות בקבוצה. לא נרבה בכתיבה על התקופה עד להתקבלות הגרעין למשק, אף על פי שבנקודה זו היינו צריכים לעשות קצת חשבון נפש. נאחל רק לעצמנו שנצליח להחזיק בכוחות משותפים בקבוצה, ולבנותה כמשק פורח.

 

במועצת מפעלים האחרונה החליטו על אמוץ מסגרת שביעיות ע"י עין גדי, ובתחילת השבוע באו אלינו למחנה עבודה כ-30 חברה מבורוכוב, ראשון לציון, הרצליה ועוד סניפים קטנים. מחנה עבודה זה מדריך עמוס, ויש סכויים שימשיך גם לאחר מכן. נקוה שמחנה עבודה זה יצליח מכל הבחינות, והחניכים והמשק כאחד יהיו מרוצים.

 

בהזדמנות זו נברך את טיול התנועה שהגיע אלינו ברגל מ"ראס זוירה" דרך מצדה. אמנם טיולכם הזכיר לי קטע מהתנ"ך: "בם חגר ופסח...", אבל אנו מקוים שתהנו מהנוף ותחזרו מלאי חויות ורשמים לבתיכם.

 

למשפחת בעלי החיים אצלנו התוסף השבוע נכס יקר-עופר קטן. עברו מטיילים בדרך לעין גדי, וליד עין בוקק הבחינו בעופר קטנטן עומד בודד ליד הדרך. נטלוהו והביאוהו לעין גדי ומסרוהו לנו. קבלו בצד כנפיו מלך החיות צ'רלי, האכילו והשקהו, והרי הוא חי וקיים עד היום הזה. נאחל לו שיגדל ויתפתח וישבע נחת עד מאה ועשרים.

 

חכינו כלנו השבוע לבואו של זאביק למשק, אבל לצערנו הוטל עליו להמשיך עוד חדש בגבס. נאחל לזאביק שהחדש לא יארך, ובתחילת מאי יהיה אתנו יחד בעין גדי.

 

כלנו זוכרים את תחילת הקשרים שלנו עם החוג "פיאנירן פרויען" בבלגיה, שהתקשרו אלינו באמצעות האחוד. יש לציין ששני הצדדים מקפידים על קשר מכתבים ועושים הכל כדי להדק את הקשרים. קצת לא נעים היה הדבר, שהפניה הראשונה שלהן היתה:"איזה מתנה אתם רוצים?". כמובן שבתחילה כתבנו להם על המשק, ואת ענין המתנה "שכחנו" ולא הזכרנו. הן לא ויתרו ודרשו שנית שנציין מה אנו רוצים. כתבנו שאם עז רצונן לקנות לנו מתנה, הרצוי ביותר שיקנו משהו שיעזור לבנות בעבודת המטבח. במכתב הבא מהן הגיעו פרוספקטים של כלי מטבח שונים, ואנו ציינו שהרצוי ביותר הוא: מכונת חתוך ורסוק ירקות, טחינת בשר ומיקסר. במכתבינו אליהן הרבינו בפרטים על החיים בעין גדי, צרפנו עלונים שלנו (זו שמתכתבת אתנו מבינה עברית), ובמכתב האחרון שלחנו גם תמונות מהמשק. כמובן שהזמנו אותן לבקר בעין גדי, וכשיגיעו חברות מהחוג לשנת העשור, נדע לקבלן יפה.

 

חלופי גברי חלו בשבוע החולף בסדור העבודה. לפר סיים תקופה של שלשה חדשים ורפי נבחר במקומו. נברכו לכניסתו לתפקיד קשה זה, ונקוה שלא יכזיב את התקוות שתלו בו.

 

לחבר ציזל רפאל, מזכיר מפא"י באזור!

להבחרך לתפקיד צבורי חשוב, המגביר את כח השליטה בעין-גדי

כה לחי!

                  חבריך למפלגה.

 

השבוע התקדמה בשלב נוסף התקנת הרדיו טלפון אצלנו, והותקנה אנטנה ענקית. נקוה שלא ירחק היום והמכשיר יושלם, ואז נוכל לחסוך זמן והוצאות לנסיעות שונות בכל חלקי הארץ, מאחר שנוכל לסדר אותם דברים בשיחה טלפונית.

 

אושר לקרקשון לנסוע לקפריסין לזמן קצר, והוא הפליג בתחילת השבוע שעבר.

 

בשבוע הבא עולה אורה לבית ההורים. עינת תשאר כאן עם יונתן.

 

בהנהלת החשבונות ניטש וכוח חריף בקשר להגדרת הציוד שבבית התינוקות: האם זה אינונטר צרכני או אינונטר צרחני. חוגי הבלשנות אשרו את שני הנוסחים.

 

מאמרותיו של בנקיר באסיפה האחרונה:

"אם אותי קבלו למשק אפשר לקבל כל אחד".

"יש כאלה שטוענים שב-4 חדשים קשה להכיר אדם. ב-7 ימים אפשר היה לכבוש את כל סיני, וב-4 חדשים אי אפשר להכיר חבר?!"

 

שלשה ימים הלכו וחפשו מי האדם שקצר את הדשא ליד המצבה ולא מצאו. בסוף התברר שפשוט היה שם ארבה וטעם מעט...

 

 

במשק

עגבניות:  השבוע משקים השקיה אחרונה, ובשבועות הקרובים ביותר נסיים את הקטיפים. בשבועיים האחרונים נשלחו 850 ארגז ובסך הכל 7228 ארגז במשקל 115 טון. מאחר שהשטח מקיף 49 דונם, יוצא שהממוצע שנשלח לשוק מדונם הוא 2.4 טון לדונם.

חצילים: ממשיכים בטפולים וברסוסים הרגילים. החלקה הצעירה העליונה התחילה להניב בשפע והפרי יפה מאד. בשבועיים האחרונים נשלחו 743 ארגז, ובסך הכל 4619 ארגז במשקל של 65 טון בערך. יוצא שהממוצע שנשלח מדונם עד עכשו הוא 1.9 טון.

משתלות: במשתלה מעשבים בשטח הפפריקה. השבוע נשלחו 29.400 שתילי פלפל נהריה (45.650 שתיל מתחילת העונה) ו-138.400 שתילי פפריקה. עגבניות נשלחו מתחילת העונה 140.750 שתיל.

נסיונות: נשלחו השבוע 150 ארגזי בצל יבש לשוק. 67 ארגזי פלפל נשלחו בשבועיים האחרונים ומתחילת העונה 97.

דלועים: נשלחו השבוע 161 ארגזי קשואים ומתחילת העונה 423 ארגז. כמו כן נשלחו 3 ארגזי מלפפונים. הקשואים מתחילים לגמור לתת פרי, ומהמלפפונים הרגילים יחד עם מלפפוני "הדסה" (שנולדו בעציצים) לא יצא כלום.

תמרים: הדי-8 גמר בהכשרת השטחים לנטיעות החדשות בכל שטחי המשק, וחופרים בורות לשתילים. השטח בין שתי החלקות הקיימות מוכן כבר לשתילה, ובסך הכלי נטעו השנה כ-300 חטרים.

כרם: תוקעים קורדונים בחלקה אחת, וממשיכים לשפוך סינוקס וסולר בכל השטח.

אריגה: דליה התחילה לעבוד באריגה, ולאט לאט היא נכנסת לפורמה, וההספק גדל. היא עושה שטיחים ליצוא עבור "משכית".

לול: 150 פרגיות נוספו השבוע לסככת המטילות, ו-100 פרגיים הגיעו לפטום. הם יאכלו אצלנו עד שאנחנו נאכל אותם.

רפת: לאחר חבלי הריון ממושכים הצליחו שלש הפרות הנחמדות שלנו להמליט 2 עגלות ועגל. שמות העגלות נקראו בישראל יעל ואביבית, ולעגל קוראים פסח, על שם העגל שאכלנו אותו בחג הפסח.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 85

כ"ח ניסן תשי"ח    18/4/58

 

לדליה-אתך באבלך במות האם.

לעוזי ב"הדסה" ירושלים ולאילה בבי"ח "תל-השומר"- אחולי החלמה מהירה ושלמה.

 

על הפרק בקבוצה

השבוע נערך בקור של בני אילן מאגף הנוער והנח"ל ומזכירות האחוד והתנועה. מאחר והענין הוא צבאי וההכרעה באה מגבוה, אין למעשה כל חשיבות מכרעת לדעת המשק והגרעין בענין. למשרד הבטחון שקולים רבים מדי מכדי שיוכל להתחשב בצרכי עין גדי, וכנראה שב-20 לחדש הבא יופיעו בני גרעין רעות במדי צ.ה.ל. הובטח לנו שמספר מצומצם של חברים חיוניים למשק (כ-5) ישוחרר מהאמון המתקדם.

נכנסים אנו היום לשנתו השלישית של ה"אפיק", וגליון זה יהיה הראשון.

בתחילת השבוע נימול בחצרים רב יאיר בניהו, ויהודי חדש נוסף לעולם. שרה והרך הנולד צריכים להגיע היום בפיפר, ונאחל לצעיר צמיחה מהירה ולאם בריאות והתמדה. בכלל, אומרים חוגים יודעי דבר שהחסידות שמסתובבות במשק בשבוע האחרון לא באו סתם, והן מבשרות על הרחבה נוספת לבית התינוקות שלנו.

השבוע מתקינים סככה מוצלת למגרש הילדים, ואין כל ספק שתהיה זו תוספת חיונית והכרחית לגדול ילדינו.

אלפא ושי הודיעו על רצונם להנשא בסביבות ל"ג בעומר. מאחר שאינם חברי משק וזה המקרה הראשון של לא חברים הרוצים להתחתן במשק, יובא הדבר להחלטת האספה, לאחר שנדון בועדת חברה.

המיועדות לנהול המטבח שלנו בעתיד: האקונומית החברה צופיה, והמבשלת החברה שרה, יצאו למסע השתלמות קצר לפני כניסתן לתפקידיהן. נקוה שהלמוד במטבחי עמיעד, מעלה החמישה, קבוצת שילר וחצרים יביא ברכה לקבותינו ולגזברות כאחד.

למרות שחשבנו שענין הרדיו טלפון הוא ענין לעתיד הרחוק, סיימו השבוע אנשי הדאר שלב נוסף בהתקנת המכשיר. מלבד האוטומט של הטלפון הושלמה כבר המלאכה, והובטח שבקרוב יכנס המכשיר לפעולה.

לאחר חבלי לידה ממושכים נפתחה השבוע האכסניה בעין גדי. בענין זה חייבים אנו לציין את אזלת היד של המועצה האזורית ומארגניה, שתקופה כה ארוכה עברה מאז הובאו הצריפים הראשונים ועד פתיחת האכסניה.

בזמן שבארץ ישראל מרבים לדבר על עניני פתוח ובנית כבישים, אפשר להוסיף גם למסע ההשגים שלנו שתי דרכים חדשות. הדרך לנקודה החדשה (צפון מזרח) שהעבודה בה נמשכת, והדרך לסדיר, שחסכה לנו הרבה טונות של אבק שמכוניות המטיילים היו משאירות לנו בדרך ליד המשק.

 

הכונו לחגיגות יום העצמאות בעין גדי. בתכנית: הצגה, רקודים עד חצות, מצעד, יום ספורט (רוקים ונשואים) והפתעות רבות!!!

 

 

במשק

תמרים: הפעם מתחילים אנו מהתמרים, מאחר שענף זה הוא הפופולרי ביותר בשבוע האחרון, וכל יום שומעים את זהר צועק שיתנו לו "עוד אנשים" בסדור עבודה. בדרך כלל המצב בתמרים הוא טוב: החניטה הצליחה 100%, עובדות שם בנות ממחנה עבודה, סדרו קו קבוע להשקאה, חופרים בורות בקצב, וזהר דואג לעובדים כמו אברום קק"ל, ותמיד בשעה 10:00 הוא מביא להם לימונד. אחרי יום העצמאות (נקוה שזה לא מושג נרדף ל"אחרי שבת") יתחילו בנטיעות.

מכורת: נעשו עשרים נחילים בדי למנוע פחת אפשרי בקיץ, אליו אנחנו רוצים להגיע עם 20 משפחות, שזה המקסימום שהצמחיה באזור יכולה להחזיק. הנסיון שרכשנו ביצור מלכנים מעודד ועלול להשתלם מאד. הבקוש רב והחומר ששוקנו טוב. התחלנו מאוחר ואף על פי כן יצרנו 150 מלכנים שמהם שווקנו 120. זמן השווק מגבל בחדשיים, ובזמן זה אפשר ליצר אלפי מלכנים.

 

אנו מבקשים את סליחת הקוראים על התקלה הטכנית, ואנו נאלצים להמשיך לכתוב בכתב יד.

 

תוצרת שנשלחה השבוע לשוק:

240 ארגזי עגבניות

251 ארגזי חצילים

68 ארגזי בצל

27 ארגזי פלפל

17 ארגזי קשואים

3 ארגזי תירס

65.800 שתילי פפריקה

6.750 שתילי חצילים

18.000 פלפל נהריה

7.050 פלפל גמבה

 

מוסך-מסגריה-חשמליה: פרקו את הג'יפ ומתכוננים להכניס לו מנוע מחודש. תקנו את הגנרטור וסדרו את הקורנליסטר. הזמינו עוד בלון חמצן, למה? – שאין יותר איפה לשבת.

רפת: הח' בניהו בנה ערמת זבל למופת. תפוקת החלב 68 ליטר ביום. שתי הפרות נותנות כל אחת 25 ליטר ביום, זה ממוצע בינוני ביותר, אבל אפילו בכדורי לא נתנו הפרות יותר.

מספוא: זורעים וזרעו 20 דונם עשב סודני, 20 דונם תירס ו-5 דונם אספסת. קוצרים את האספסת לשחת ומחכים לעגלים נוספים.

בעלי חיים: לאחר שנתיים מאמץ הצליחו הפשפשים להתגבר על הלכלוך בחדר של צורי, והם שורצים בו בשפע.

 

נבקש את סליחת הענפים שקופחו השבוע.

 

ברגע האחרון: יאיר ושרה בניהו נחתו בשדה התעופה . [            ] יאיר בלונדיני. לשניהם שלום.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 86

ה' אייר תשי"ח    25/4/58

 

מאחר ומכונת הכתיבה שלנו עדיין לא חזרה מהתיקון נאלצים אנו להדפיס גליון זה של ה"אפיק" בכתב יד.

 

על הפרק

האחד במאי- בחירות חדשות למוסדות.

עומדים אנו בשבוע הקרוב בפני החלפת מוסדות הקבוצה. ועדת המנויים פעלה במלוא הקיטור והביאה הצעותיה בפני הקבוצה. לאחר שידונו בהצעות נוספות של החברים יסוכם הדבר ויובא להצבעה באספה. אנו מקוים שידוע לכל המעמדים לתפקידים ראשיים ולועדות, שבדרך כלל מי שמתנגד מצביעים בעדו רב החברים. לכן חבר! לא כדאי לך לסרב לקבל תפקיד שהחליטה ועדת מנויים להטיל עליך.

 

 

בקבוצה

     חגיגות יום העצמאות בעין-גדי

המוני חוגגים, הצגה מפוארת, יום ספורט מגוון.

שני מוקדים היו ביום העצמאות אצלנו. ההצגה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" עברה בהצלחה מרובה, כשגלי צחוק בלתי פוסקים פורצים מפי הקהל החוגג. השחקנים כלם, משלמה המלך ופמליתו ועד הסנדלר, אשתו והג'מעה שלהם, שחקו על רמה גבוהה, ובלי ספק צפוי להם עתיד מזהיר על במת התיאטרון הסטירי בעין גדי הקרת.

אבל מה שנכון נכון! יום הספורט היוה את שיא השיאים בחגיגות. המאבק היה הפעם בין הרוקים והנשואים, והתחיל בוכוח מי רשאי להופיע תחת דגל הנשואים. מאחר שדין המדינה קודם אצלנו לדיני הדת היהודית, ומכיון שבכנסת דנו בזמן האחרון הרבה בבעיה זו, החלט שאצלנו יכול להשתתף עם הנשואים כל אחד שיש לו אחת "הידועה בצבור" וכ"עזר הנגד" שלו. לכן צורפו למערכת הנשואים: מוטי נעלי, אלי רוזנצוייג ושי פרידמן. אף על פי שהיה זה קרב של מעטים נגד רבים, הנשואים במערכה לא נפלו בכשרם מהרוקים. בכדורסל היה תיקו 16-16 לאחר קרב סוער ופרוע במקצת. בכדורגל נצחו הרוקים (לאחר ששחק אתם בכקה?!) בתוצאה 3:0, ובאתלטיקה עלו הנשואים אל הגמר. מקומות 1, 2, 4 בריצת 60 מ', 1,2,3 בקפיצה למרחק, מקומות 1 ו-3 בהדיפת כדור ברזל ונצחון מכריע במרוץ שליחים. השנה הפסידו הרוקים הזדמנות לנצח, מאחר שבשנה הבאה, אם ירצה השם, יעברו עוד חברה טובים מהם לצד הנשואים.

 

נברך בזאת מחנה העבודה של החטיבה מגבעת חיים, בסיימם שבועים של עבודה והוי אתנו. אנו שבעי רצון מהם, ונקוה שגם הם מהמשק. המחזור הבא של החטיבה יבוא ביום ג' ממצובה.

 

ברגע האחרון: הגיעה מתנה מבלגיה בצורת מיקסר.

קרקשון נסע היום לקפריסין.

 

 

במשק

נשלחו השבוע:

עגבניות 126 ארגז, חצילים 307 ארגז, בצל 70 ארגז, פלפל 30 ארגז, קשואים 6 ארגז.

 

הספור על המלונים שגדלו בלי טפול יופיע מחוסר מקום רק בשבוע הבא!

 

יום אחד רואים את יוז'י מתקדם על הדרך ומתחתיו רק שני זוגות גלגלים. כשהתקרב התברר שזה הדויטש, שהוא קטן מדי בשביל הממדים של יוז'י.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 87

"הספור הוא ישן, אך מתאים לכל זמן"

 

חזרנו, תוך תקוה להתראות לעתים תכופות יותר מאשר עד עתה. היה קצת משעמם בקבוץ בלעדנו: אפילו התמונה האקסוטית , החוזרת ונשנית מדי ערב שבת, בה בועטים בחורים של כל ימות השנה בהשגי המדע והאפיקורסיות, להם זכינו במאה ה-20, וממלמלים צרור מלים מיסטיות, כגון: "סבור מר חנן, הרב דנן, אינה יכולה להשכיח מלבנו אף לרגע את העובדה, שכל המעמד החגיגי של ערב שבת הוא חסר תוכן אנושי עמוק, ושפרט לאכילה אין כאן מה לעשות. על אחת כמה וכמה שכבר אמרו חז"ל זכרונם לברכה, שלא על הלחם לבדו יחיה האדם. באנו למלא את החסר, להיות המרגרינה המרוחה על פרוסת החלה השבתית, להיות לכם לפה, לשקף את חיי היום יום והלילה לילה שלכם ולהביע את תמצית מחשבתכם, האישית והציבורית כאחת. באנו להציל את העתונות הישראלית השוקעת, לספק חמר חנם ל"אגרת", "במעלה", "ניבים", "במחנה גדנ"ע", "במחנה נח"ל", "העולם הזה" ו"מעריב". היום אנו בני יום וקטנים עדיין. אנו עלולים לגדל אם תעזרונו בכך ותטו כתף. דו"חות של ועדות, ארועים שונים, רשימות ודעות, "מעשים שהיו", לכל ימצא מקום. השתתפותכם היא היא שתקבע את גדלנו ורמתנו.

נמעיט באינפורמציה. אין טעם להודיע לחברה, שגמרו לנטוע את התמרים, ושבערב ערכו עובדי הענף מסיבה על הדשא של צריף שלש. את החסר נמלא ע"י הוצאת דף מיוחד לאינפורמציה בכל השטחים, למען הנמצאים בחוץ, חילים כאזרחים.

               להתראות בשבוע הבא

                                                שלכם (באמת)- אפיק

 

 

הבריכה

יש לנו מים, הרבה מים, אולם מכאן ועד לרחצה "בריאה" ארוכה עוד הדרך. הים טוב עבור חולי אכזמה ואוהבי מוזרות, והבריכה בסדיר מספיקה בקושי לצפרדעים. עם העליה לפלטו תהיה בעית הרחיצה חמורה יותר. אי לכן, ובעזרתם האדיבה של מספר גורמים, תבנה בקרוב, אי"ה, בריכת שחיה על הפלטו. ארכה 331/3 מ' ורחבה 14. הרחב מספיק ל-6מסלולי שחיה (איפה שלוימה?!). תוספתן עקום קוים ורדוד מים יתחבר אליה, וישמש לרחצת הילדים. ההוצאות תעלינה ל-60.000 ל"י בערך. ערית חיפה תורמת 6.000, סו"ב חמרי בנין, המשק נותן חומר ואדי והובלות, והיתרה, בסך 15.000 ל"י, תכוסה כנראה ע"י הסוכנות והאחוד. כמובן שהבריכה תשמש גם לאגירת מי השקאה.

 

 

דפיק

                                מבוא לתורת ההגיון

נמסרו לנו לפרסום קטעים מתוך הארכי(ביז)יון של קבוצת "תל טלה,, ונפרסמם ללא השמטות, מתוך מאמנות עורת לדברי ביסמרק (החכם מכל אדם עליון): "רק חמורים לומדים מהנסיון של עצמם".

8/5 זאב רפיל בקש מועדת חברה אשור ללמד טכנוקרטיה של העולם העתיק.

9/5 האסיפה דחתה את הערעור ברוב של 26 נגד 4.

21/5 זאב רפיל ערער על החלטת האסיפה.

7/6 ועדת חנוך הודיעה, שהיות שלאחר העזיבה תשאר בתו של שם-בגיש בולבול לבדה, מוכרחים לאשר למודים לזאב רפיל.

לאחר דיון סוער חודשו הלמודים ברוב של 15 נגד 8.

28/11 זאב רפיל החל את למודיו.

29/11 שם-הגיש בולבול בקש מועדת חברה לאשר לו למוד היסטוריוסופיה מודרנית.

8/12 ועדת חברה הודיעה, שהיות שאחרי העזיבה ישאר בנו של זאב רפיל לבד, מוכרחים לאשר למודים לשם –הגיש בולבול. האספה אשרה ללא דיון ופה אחד.

4/1 מספר צאצאיו של הכלב "עבה מטומטם" הגיע ל-50. האסיפה החליטה בישיבה חגיגית לשלח את בעליו, שהחיו והביאו עד הלום, ל-4 שנות למוד.

13/8 המטפלת הראשית חסידה אור בקשה לאשר לה השתלמות של 7 שנים ברפואה מונעת, תוך האיומים הרגילים.

15/8 ועדת חנוך הודיעה לאסיפה, שהיות שעם עזיבתה של חסידה אור יזועזעו הילדים קשות, וקימת ח"ו סכנה לבריאותם הנפשית, הכרח לאשר את בקשתה של הנ"ל.

23/8 ועדת חנוך הודיעה לאסיפה, שבמדה והילדים יהיו מנותקים ממטפלתם, דבר שיקרה ודאי עם צאתה ללמודים, יעברו הללו זעזועים קשים, וקימת ח"ו סכנה לבריאותם הנפשית, אי לכך אין לאשר את למודיה של הנ"ל. האסיפה החליטה להעביר את כל הילדים ירושלימה, עם המטפלת.

5/9 האסיפה שלחה משלחת למודית לחלם.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 88

18/7/57

 

שבת שלום.

 

השבוע הצלחנו סוף סוף לחזות בהופעת העתון הצהוב, והתאכזבנו. זה עתון צהוב זה? אם הוא צהוב, אז אנחנו כבר מזמן שכחנו מה זה חום. אנחנו כבר כמעט עתון שחור. למי שחסרות הוכחות יועיל לעיין בעמודים 2 ו-3. קוינו כל הזמן, ואנחנו עדיין מקוים, שה"אפיק" יוכל להיות עתון רציני. היום אנו נוקטים בשטה האחרונה, שטת הפרובוקציה לכל ארך העלון. נכתב לבד את הסקירה המשקית וחברתית. אנו מקוים שתמצאו שם המון אי דיוקים, שנצליח לחרג היטב מתחום סמכויותינו ולהביא את מרכזי הועדות ושאר האנשים החשובים בקבוצה לידי העמדת הדברים על דיוקם. אולי רק כאשר ידעו, שאם לא יתבטאו בעצמם יובעו הדברים, אולם לא כ"כ בצורה הרצויה, יואילו לכתב מידי שבוע על המתרחש בשטחי פעולתם. גם ב"דפיק" הגדשנו את הסאה. אולי יתעוררו הנפגעים ויאמרו את אשר יש להם לומר.

 

 

במשק

מספוא: מאז הופענו לאחרונה, נעשה עוד קציר באספסת ובסודני. תירס ירוק לחולבות ויבש לעגלים נקצרים באופן שוטף. נזרעו שטחי סטריה. מול הסודני זרעו כמעט תירס, אבל באמצע לשבר לליזר הקורן-ליסטר. גמרו לחרש את הבלוקים של העגבניות ונתנו עבוד ראשון בשטח החצילים (הצנעת נוף גרועה, 2 שטוצרים פחות).

רפת: אהבה המליטה עגלה לבנה שנקראה "אלפא". יש המון חלב וזבל. הובאו עוד 4 עגלים וגדיה. חמודי מתנחם שהיא עוד תהיה פעם עז. מצפים לעגלים נוספים.

תמרים: יש פגור בעבודות השוטפות. מחכים לרשתות לעטיפת האשכולות, שאם לא כן עלול להיות מאוחר. השבוע היה בקור של "מומחים". הלכו צעקות גדולות.

מסגריה: למסדים לסב-סוילר מדור להרכבה על ה-די 4. הכנת המעקים לפלטו נמשכת בעצלתיים.

בע"ח: יומיים לאחר שהומתו גוריה האחרונים, מתה דיאנה מעודף חלב בדדיה. התחילו לקחת את הגורים של נירה לסדום. לפי הכמות יקח הרבה זצן עד שיגמרו.

בדור: טילנו לגליל בשני מחזורים, שכללו את שני ימי ההופעות בדליה. היה מורל גבוה. חבל רק, שבגלל חסר הכנה מספקת, לא יכלנו לבקר במספר מקומות. בדבר פרטים טינפורמטיביים, ראה "אפיקיר" מהשבוע.

ד"ח חברתי יופיע בשבוע הבא. אנו מקים שיכתוב אותו המזכיר.

 

 

דפיק

הרי קטעים נוספים מיומן משק טל-טלה, כפי שנמסרו לנו לפרסום. תדברנה העובדות בעד עצמן.

1/1   ועדת משק החליטה להקים מחסן ילדים.

2/1   חבר שעבר באקראי ליד החדר בו נערכה ישיבת ועדת חנוך שמע טרוניות בדבריט חברי הועדה: מדוע לא הקימו את מחסן הילדים?!"

5/1   ועדת חנוך דרשה באסיפה, להפסיק את כל העבודות הלא חיוניות, כגון: חריש, קציר, השקאה ועבודות המסגריה, עד שיושלם מחסן הילדים.

28/1   העשב הסודני הגיע לגבה שניים וחצי מטר, התירס לשלושה וחצי. האספסת התיבשה. מחסן הילדים הושלם.

2/1   יצחק נהרה נעלם. נראה לאחרונה ב-5 בבקר, לבוש.

2/2   החפושים אחר יצחק נהרה נמשכים בעזרת כל שוטרי משטרת באר שבע, פלוגות צבא, הליקופטר וכלבי גשוש.

3/2 יצחק נהרה נמצא במצב של אפיסת כוחות, בכוך על הנג'ר. התברר שפחד לחזור למשק, לאחר שלא השלים למועד את השולחן למחסן הילדים.

 4/4 ועדת חנוך קבעה תפילה מיוחדת לשלום הילדים, החיבת להאמר ע"י כל חבר שלש פעמים ביום. ברשימת חובותיו של חבר המשק נקבעה חובת התפילה לפני חובת היציאה לעבודה.

2/6   ועדת משק התנגדה להצעת ועדת חנוך, להקריב כל יום תרנגולת לשלום הילדים.

3/6   ועדת משק התפטרה.

8/8   האסיפה התנגדה להצעת ועדת חנוך לקבוע פסל ענק של תינוק בכניסה למשק.

9/8   ועדת חנוך הביעה אי אמון לאסיפה. האסיפה התפטרה.

2/7/2014   חסידה אור התפטרה מועדת חנוך, לאחר 57 שנות עבודה פוריה. יודעי דבר מוסרים, שסבת ההתפטרות באבדן כח השכנוע שלה, לאחר שאין ביכלתה לדבר בקול רם, כפי שנהגה תמיד.

 

מאגדות תל-טלה

               שקיעתו של פרופסור ואסן

לפני שנים רבות רבות חיתה בתל-טלה ילדה שם כפית. והיתה הילדה ההיא ילדת פלא, נאה וחסודה. בגיל חודש צמחו שניה, בת חדשיים כבר ישבה, וביום מלאת לה 3 חדשים, מצאתה אמה עומדת במטה ואומרת: "אמא, גדיש עשה..."

ויהי היום, וכפית ראתה את גדיש במערומיו, והיא פקחית כהוריה (וכשאר חברי המשק) לדעת טוב ורע, ותפרח בלחייה דדמומיות הסומק. אינה המקרה, ואמא נקרתה אל בית הילדים, ותרא את גון לחייה ותבהל, ופלצות אחזתה. ותמהר ותקרא לאחות כל עוד נפשה בה. ותבוא האחות, ותרא את פניה ואת אישוני עיניה, והנה הם כתמול שלשום, ותמשש את דפקה ותמדוד את חומה ותאמר: "הלא סומק חולף הוא, ומקום אין לבהלה. ותצעק עליה האם בקולה, והיא כדובה שכולה בשדה: "מי את כי תתכחשי ללבבי לב אם? ילדתי גוססת, ואת מסיעת להמיתה בשלות נפשך. מהרו הבהילו רופא, ואם אין מתה אנוכי (עבורכם). וילפת כוכי כוכבי, הוא הוא מזכיר הפנים, ויגער באחות, וימהר ויבהל רופא. והרופא, בחור צעיר אף חביב, ושמו יפעי נתח, מהר ויבוא רכוב על גבי הדזשיפה ויגהר על הילדה, וימדד את חומה ואת לחץ דמה, והנה הם כתמול שלשום. וינסה להרגיע את האם במדברותיו החלקות, ולא עלתה בידו. ותפל עליו כלביאה שכולה ביער, ותצעק ותיבב, ותגער בו בקול גדול: "אם רופא אתה, כי אז תחזינה עיניך בבתי הגוססת (והילדה צוחקת ומצחקת כחתלתול צעיר). לא רופא אתה, כי אם סנדלר!" ויעמדו עליה החברים להרגיעה, לבל תעלוב ברופא, ולא יכלו לה. ותצעק בקול גדול: "מהרו הביאו את פרופסור ואסן, ואם אין כתובת, כותבת אנוכי ל"העולם הזה". ופרופסור ואסן איש גדול במקצועו, אין גדול ממנו בחכמת רפואת הילדים בכל הארץ. וישמע כי בארץ הנגב, ומזור אין לה, ויאזור חלציו וישנס מתניו ויבוא אל ארץ הנגב, להושיע את החולה. וימצאנה יושבת במטתה ומתבוננת בהמולה אשר סביבה, כשואלת: "מה כל הרעש הזה אשר סביבותי?" ויעף מבט, וירא את חין לחייה ואת בריאות מראיה ויאמר: "בכבוד מקצועי נשבעתי, כי בריאה הילדה, כאשר לא היו ילדות בריאות מעולם." וירא את מלבושיה ואת סדוריה ואת מעונה, וישא משלו ויאמר: "מנה מנה תקל ופרסין. מנו את הכסף אשר בזבזתם כאן. אם לא תצמח תקלה לנשמות ילדיכם מרובהשפע, והיה זאת לכם כפרס אשר לא יגיע לכם בדין:.

אך כלה דבריו, ויחרה הדבר לכל אשר עמדו סביבותיו, כי גדול היה הפרופסור במקצועו, ויחשבו בלבם חשוב היטב, איככה יוכלו להכלימו וסתור דבריו. והמה ידעו כי לא יוכלו לטעון כנגדו, כי אינו יודע מאום, ויתחזקו, וישנסו לשונם ויאמרו: "אין זאת כי שחד שחדוך אלה הרוצים ברעתנו, למען יחיו ילדינו בתנאים קשים, ויתמו לגווע במדבר הזה. אחד בלבך הוא, ואחר בפיך". וירא הפרופסור כי נבעו מצפוניו, וכי נגלה קלונו, וישא את רגליו וינס כל עוד נפשו בו.

ויגל קלונו של פרופסון ואסן בכל הארץ, ותך קרנו הלוך וירוד, וקרן האמהות הלוך וגבוה. ולמן היום ההוא והלאה מודעת היא בתל-טלה אשר יאמרו הממשלים: "לא שי ולא גיא, לא דוקטור ולא פרופסור, נצח ישראל לא ישקר, ולב אם לא יכזיב".

                                                                 גרימי

 

                    פתגמים

טלית שכולה תכלית.

כסף עוזר לסוחר.

אכל וסטה כי מחר נמות.

איזה מין גנרטור יש בעין-גדי? דגנרטור.

איך תקרא ללמוד המושג בסחיטה? סחילמוד.

איך תקרא לברז הנוזל שנתיים? ברזיון.

איך אמרה עפרה לפני שנסעה? טוב מוטי מחיי.

 

 

אפיק

אחוד הקבוצות והקבוצים

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 89

25/8/58

 

שבת שלום.

כשאין הפרעות בלתי צפויות מראש, אנו נפגשים כל שבוע. נקוה שנזכה בשבועות הקרובים לקבל מכם את כל העזרה שנבקש.

השבוע קרו כאן המון דברים חשובים, שודאי לא ישתרבבו לדו"חות של מרכז המשק והמזכיר. רצוי איפוא שתדעו כי:

השבוע מתה נירה (הכלבה). אכלה בשר מרעל, התיסרה לילה שלם ונרצחה לעת בוקר באכזריות (מתוך רחמים) ע"י שי, כשאילה מכסה את עיניה (של עצמה) באצבעותיה, ומתפללת לעלוי נשמתה. היורה עדין הנפש טען כי היה זה הרצח הראשון שלו, להוציא מן הכלל בע"ח בגדל של עכבר ועד בכלל...

ועוד חדשות מעולם זה: שמן-דביל חש ברע. צ'רלי טוען שיש לו חום. חבל.

השבוע ראינו את הסרט סטלג 17, שלש פעמים בלבד. מי שעוד לא יודע הכלב ע"פ, יכול לקבל שעורים פרטיים חנם אצל רוב וחברה, וצבוריים בחד האכל 3 פעמים ביום.

השבוע החליטו שמיותר לגזום את הדשא של הסרט, וקשרו שם את התיש.

השבוע הוכיחה אלפא בורות משוועת בארבי הפר, אבל זה לא יפה לפרסם בעמוד הראשון.

השבוע לא נשברו: שטוצרים בשטח, עצים בסערות ולבבות חדשים. השבוע לא קרו עוד כמה דברים, וחבל.

 

במשק

תמרים: כיסו כמעט את כל האשכולות. מטפלים בנטיעה החדשה ומחכים. בעין ערוס גנבה יד מסתורית כמה מאות ק"ג תמרים.

בננות: שלחו לשוק כרבע טון (ככה דיויד אומר).

מס-מוס:הכינו שולחנות וכסאות עבור "משכית". מתקנים את הקומנדקר.

מספוא: התירס נבט. הסודני לפני קציר אחרון.

בשאר הענפים אין חדש.

 

 

בחברה

כרגיל, משפיע הקיץ על החברה, וחדר התרבות הגדול (דשא)מאכסן את כולם ללא התמרמרות וכמעט ברצון. יש לשער, שאילו היו מסריטים בחדר האוכל, לא היו צופים לרפואה. למזלנו מחזיקים הדשאים מעמד, הודות למחלת המים של צורי. כמעט שלא מבוצעת פעולה תרבותית, ואם אין בליל שבת סרט, מובטח לך ערב נוסף בחדר התרבות הרחב.

ועדת התרבות לא היתה, ואיננה קימת, ולכן איננה יכולה לעשות לשפור המצב. כדי להפעיל את החברה בתקופה זו, יש צורך בועדה חזקה, שתוכל לתת את הסממנים המושכים לפעולה: גם למרצים הנשלחים אלינו קורה לרוב משהו ברגע האחרון. עכ"פ, אנו איננו זוכים לראות אותם כאן (להוציא מן הכלל מרצה אחד של מפא"י, שהופיע לא מכבר באסיפות עם רבות, ושאותו זכינו לראות, אולם לא לשמוע, בגלל "אין נביא בעירו").

לאחר הגל השני של העזיבות, העומד להסתיים, יש צורך להתחיל בחיים הרגילים. עתה, כשאנו יודעים מי ישנו ומי איננו, יש לארגן מחדש את ערבי השבת, את המקהלה והחוג הדרמטי, ולהשתדל למלא את הערבים במשהו נוסף לישיבה הסתמית על הדשא.

ט"ו באב, שהוחג בשנים שעברו בצורה נאה, וכמעט נכנס למסורת, לא יחזור כנראה השנה. אם לא נמצא את פעילי התרבות, שהם בד|כ מתנדבים, נעמוד במצב שאינו מבטיח טובות.

 

 

דו"ח ועדת חברה

ערבי גרעינים: הוצאות ערבי גרעינים וימי הנסיעות יהיו על חשבון המשק. הוראות בקשר למספר האנשים ניתנו לועדת קשר. חברים בצבא, הבאים לבקור במשק, זכאים לקבל את הוצאות הנסיעה הלוך ושוב.

ספורט: הוצאות ונסיעות לספורט יאושרו ע"י מאיר רוזנצויג.

עזרת הורים: חופשות לעזרת הורים לתקופות עד שבועיים אושרו לחברים: שרגא,בלהה, ברה. למשה אושרה תקופה ארוכה יותר.

אנדרטה לנופלי כדורי: אושר סכום של 50 ל"י כתרומה להקמת האנדרטה הנ"ל.

מתנות: אושר סכום של עד 15 ל"י למתנות לאחי חברים הנשאים (האחים).

רפוי שניים: בעית רפוי השניים עלתה שוב בחריפות על הפרק, לאחר עזיבתה של הרופאה. נעשים מאמצים להשיג רופא, שיבוא למשק אחת לשבועיים, כרגיל.

תכנון ההעברה: בימים אלה הוחל בתכנון ההעברה לפלטו. לאחר קבלת פקודות הבצוע לשלב הגמר, הכולל, אגב, גם מאפיה גדולה, ישנם סכויים רבים שאת חג העליה הבא נוכל לחגוג כבר למעלה. נמצא בעין רק חצי מהסכום הדרוש לבצוע ההעברה, ולאחר הגשת החשבון הכללי יעשו להשגת הסכום הנותר.

 

לפני שנקח לידינו את שוט הבקורת, הרי הודעה חשובה:

הוטל הסגר על המשק בגלל מחלות ילדים.

ההסגר חל על ילדים עד גיל עשר.

 

 

דפיק

תאמינו לנו, שרצינו היום להחליף את הנושא. יש לנו דוקא הרבה חומר מענין, על כל מיני נושאים, אלא שפשוט "מן השמים נלחמים", וכל זמן שיגישו לנו חומר טרי ומדגדג את האצבעות, לא תהיה לנו ברירה אלא לכתב. כן, נחשתם. הים אנו כותבים על................ ההסגר הגדול.

 

יומן תל-טלה, דף 45

12/4: עז אכזרית הביאה היום את סכומי המרפאה משך החודש האחרון. שלושה ילדים היו חולים!!!

12/4: כונסה ישיבה משותפת, דחופה, של ועדות חנוך ובריאות. פה אחד נתקבלה הדרישה להטיל הסגר מוחלט על המשק. על ועדה בהרכב: דוחי עודחי ומישה יוטה הוטל לעבד הצעה מפורטת של צורת ההסגר וסדוריו.

14/4: הועדה השלימה את ההצעה: "תוך שלשת החודשים הבאים לא תורשה כל תנועה אל המשק וממנו. גבול התנועה של מכוניות מטילים- מצדה. ע"י הש.ג. יועמד ש.ג. בבנינים על הפלטו תוקם קרנטינה. כל מוצר, מושג או דבר שיגיע למשק, יושרה משך שעתיים בחומר חטוי חריף בבריכה של ההידרופונים.

סעיף קטן א'1: אסור להביא למשק שום דבר שעולה בגדלו על הבריכה הנ"ל. כל אדם או בעל חיים שיגיע למשק על מנת להשאר, ימתין בקרנטינה משך זמן בלתי ידוע (לדברי הרופאים זוהי בדיוק תקופת הדגירה של השתוק). אסור להביא אפילו לפלטו את הדברים הבאים: קרנפים ופילים (ראה סעיף א' 1), וכמו כן נעליים חומות, דבק נגרים, שמיכות פלנל ואפרסקים (לא הוכח שדברים אלה אינם מעבירים את המחלה9. היות שלא נודעו מקרים בהם העבירו זקנים את המחלה באופן ישיר (ע"י שחלו בעצמם), מותר לסבים וסבתות לחשוב על הנכדים.

בתוך המשק: נקבע תחום בלעדי לבית תינוקות. הוא כולל את הבנין עצמו וכן את צריף 1 עם הדשא. הכניסה לתחום זה מותרת למטפלות, אמהות בתפקיד וכל מי שיצליח לקבל רשות מחסידה אור.

תנועה: התנועה בין המשק לפלטו תבוצע באמצעות הליקופטרשל צה"ל, שלא יחנה על הקרקע בשום תנאי (תוך קבלת תדלוק ושאר הטפולים באויר). התנועה בתוך המשק מותרת רק בשבילים מיוחדים, שיסומנו לשם כך. הדרכים ועובריהן ירוססו באופן שוטף ע"י צות אנטי פוליומליטי.

התנהגות: בבית תינוקות אסור להשתמש במי ברז לכל מטרה שהיא. תחילה יש להוציאם לאמבטיה ולחטאם. שומרת לילה חיבת להיות אם או אם בעתיד. אסור לה לגשת לתינוקות, אלא להודיע בקשר בכל מקרה של בכי. הקשר עם רביבים יפעל 24 שעות ביממה. הוכח שכל אלו שנפגעו במחלה, אכלו ו(או) ישנו לפני כן. על כן מיעצים לכל המעונין לשמור על בריאותו לא לאכול ולא לישון.

מוסדות: יש לסגור את העתון הצהוב, המרעיל את האוירה. אי קיומו הוא תנאי לבריאות ילדינו.

16/4: האסיפה לא אשרה את הכללת האפרסקים בהסגר. יש חשש למשבר.

 

        המסתננים

כמו שהמשקים קמים הבקר, הם מוצאים באספסת, ע"י הג'ונגל של הסדיר, חתיכת קו מפורק, וצנורותיו מונחים בערימה. הדבר נמסר למא"ז, ועד הצהרים ידע כל המשק את ספור המסתננים, שנסו לגנוב צנורות. חארי חפושים נמרצים נמצא המסתנן בצריף 7, כשהוא רכון על תכניות רכוז המשק. איזו עבודה ערבית: לפרק קו, ולא להרכיב חזרה.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 90

ט"ו באב 1/8/58

 

אתה, אפיק וכל השאר

שבת שלום!

השבוע שמענו כמה טענות כלפי "אפיק,, אם בשל צורת טפולו והקו שנקט בפרשת ועדת חנוך, ואם באפן כולל לגבי רמתו. מן הראוי, איפא, שנבהיר לחברים מספר דברים בפרשה זו.

ה"אפיק" הוא אמנם עלון הקבוצה, אולם אין הוא מבטא את דעת הקבוצה. דעתה והשקפותיה של הקבוצה, על הבעיות השונות, מובעות אך ורק ע"י האסיפה בהחלטותיה וע"י באי כוחה, בפעלם בהתאם להחלטות. "אפיק" הוא כלי בטוי לחברים, לכל חבר (וחברה), והכתוב בו מבטא אך ורק את דעת הכותב. יתר על כן, "אפיק" אינו עתון בעל מגמה, הלוחם למען קו מסוים. מספר מגמותיו כמספר הכותבים וה מתבטאים בו.

לא נעיז להחשיד חברים בהחרמת ה"אפיק" במתכון, למרות שיש להם הרבה לומר, על מנת להציג את עצמם כקדושים מעונים, שהקבוצה לוחמת בהם,. אולם אם "אפיק, הוא חד צדדי בבעיה מסוימת, אין זו אשמת עורכו ומו"לו, אלא אשמת אלה שלא דאגו להציג בו גם את הצד השני של המטבע. העלון חפשי לכל דעה, והתקונים היחידים במאמרי החברים הם תקוני שגיעות כתיב (אם ישנן).

כנ"ל יאמר גם לשוחרי רמתו של העלון. בבקרת בלבד אי אפשר לסדר מאומה. רוצים אתם עלון מוצלח- תנו יד לכך! כתבו מרצונכם החפשי, או לפחות אל תסרבו בפנות אליכם העורך. איש אינו חיב לכם יותר משאתם נותנים.

 

 

השבוע

ביום א' ראינו את הסרט "המנגינה הנצחית" על חיי מסקני. לפי החלק הראשון חשבנו שמוטב לקרוא לו "מסכני", אולם למרות שהסרט איטלקי, הוא נגמר ב"הפי אנד".

צ'רלי המית המתת חסד את "שמן דביל", ובכך נתחסל הצאצא האחרון של ויליאמס.

יום ב': התקימה שיחת חברה על בעיות חנוך. הועלו הטענות נגד ועדת חנוך הקודמת, רפי ענה וכן העלה את הבעיות השונות של גדול ילדים כאן. אח"כ התפתחה שיחה קצרה.

יום ג': נערכה אסיפה, שנועדה בעקר להשלמת ועדות שונות. לועדת חנוך נבחרו: יונקי, רפי, דליה ש. שרה בניהו ומאיר. שרגא נבחר למרכז ועדת עבודה למשך 3 החדשים הקרובים. העלתה הצעה לקבוע 2 סדרני עבודה וסדרנית עבודה אחת למשך שנה. ההצעה תעלה בשיחות מיוחדות. ההצבעה על מעמד לקורס מרכזי משק נדחתה לשבת. כן נדחתה עד לשחרור החילים בחירת ועדה להכנת חג העליה.

יום ד': התארגן "שמח" ספונטני בחדר האכל, בלווי אקורדיון ופסנתר, עש שעה מאוחרת.

יום ו': היום ט"ו באב. מסבת רווקים ספונטנית בחדר האכל ועל הדשאים, רקודים וכו' עד אור הירח.

 

 

ט"ו באב

"כל רוק בעל נשמה

שואף לשאת אשה,

להיות בעל נמושה"

אבותינו, בימים שישבו על עדמתם, נהגו לחוג את ט"ו באב ברוב עם ובהמון חוגג. ומספר מנהגים נאים נהגו אבותינו, ואנו, השואפים לחדש ימינו כקדם, מן הדין שנחקה מעשי אבות.

בראש ובראשונה היה ט"ו באב חג המוני ועממי. כל טעמו של הנוהג, לפיו היו בנות ישראל מופיעות בבגדים שאולים, לא היה מכוון אלא לאפשר לכל נערה ועלמה להשתתף בחג, לבל תחמצנה בנות העניים את חג הנעורים והאהבה. תלבשת הנערות לבנה היתה, למען תבלטנה לאור הירח המלא, ויודעי דרש אומרים: "למען תראינה בעיני הבחורים כרוחות רפאים, ויהי להם הדבר כאזהרה אחרונה. וכנראה כי כבר אז לא היה כאור הירח המלא סגולה לאהבה ואהבים. נחוג נא את ט"ו באב כהלכתו וכרוחו.

 

 

בחברה

אין ספק שהמאורע העקרי בחיי החברה השבוע היה שיחת החברה על בעיות החנוך במשק. שיחה זו באה לשתף גם את אלה שאינם משתתפים בשיחות הנערכות על הדשאים ושאינן מוסיפות תמיד לרוח הטובה. יצאנו מהשיחה בהרגשה שעדיין אפשר לדון בדברים מבלי "להשמיץ", אלא מתוך רצון כן לפתר בעיות ולהבין ענינים, שלא כל כך קרובים לכלם, במיוחד לרוקים. אנו תקוה שנדע להתמיד בדרך של שיחות חברה, ונמשיך לפתור בעיות בדרך הגלויה והנכונה.

כרגיל, בוטלו גם השבוע בקוריהם של שני מרצים, שהיו צריכים להרצות כאן. כנראה שאיננו זכאים לשמוע דבריו של מרצה מסוים, מבלי שנתכונן לבואו מספר חדשים, ומבלי שישלחו מספר לא מבוטל של מכתבים ומברקים. בגלל גורמים שאינם תלויים בנו בוטלה הרצאתו של החבר יוסף שפר. יש להצטער על בטול ההרצאה, הדנה דוקא בבעיות החנוך שאנו מתחבטים בהן כיום. המרצה השני, שבקורו בוטל, הוא החבר אביתר ברג, שהיה צריך להרצות על האחוד והמפלגה.

 

 

דו"ח ועדת חברה

הוחלט שמירה שמעוני תחליף את עמוס לתקופת מחנה העבודה שלו עם החניכים, כדי לאפשר לעמוס לחזור למשק לתקופה מסוימת, בכדי להתגבר על הפגור בהנהלת החשבונות.

הועלה ענין חדר הארכיאולוגיה ואסוף כל החומר הנמצא בידי החברים, במשק ומחוצה לו. חברים, שבידם ישנו חמר שנמצא במקום, יהיו חיבים למסרו, כשידרשו לכך, לאדם האחראי, שהוא כיום דרור. נגד חבר או עוזב, שלא ינהג בהתאם, יופעל החוק הממשלתי לגבי מוצגים ארכיאולוגיים. איננו רואים ערך חנוכי גדול בזה, שלכל חבר יש מספר הטבעות בקופסה בארון או שברי כלים בארגז. החומר דורש סדור במקום שאנשים יוכלו לראותו וללמוד ממנו. ברגע שנעלה לפלטו, יותקן בצריף התרבות חדר ארכיאולוגיה, עד שיוקם המבנה המתאים.

 

 

במשק

הכנות לגן סתו: החלו בהכנת שטח המשתלות (מעל הבננות), ונחרש השטח למלפפוני סתו. החלו בבצוע הקו לפלטו א' המיועד לעגבניות.

מספוא: העשב הסודני נקצר קציר אחרון. אמדן זהיר של היבול- 12 טון (הורד ביום ראשון!). ממשיכים בהשקאת הסטריה. מכנים מול המשק שטח של 15 דונם לסתויון.

זבל ירוק: ממשיכים בהשקאות. מתחת למוצב נזרעה חלקה בת 25 דונם סטריה לזבל ירוק.

מטע: מלבד הטפולים השגרתיים גמרו את כיוס האשכולות בתמרים, והשטח מתקרב להבשלה.

מוס-מס: עוד לא גמרו את ה"מעקות". גומרים את התקון בקומנדקר.

 

דו"ח מישיבת ועדת משק מיום 23/7

רוטר: החלט לא לקנות את הרוטר מ"מקורות" ולנסות לבטל את עבודת הרואר, או לשכר בתנאים טובים יותר.

די-8: הוחלט להעלות בסוף אוגוסט את הדי-4 לתקון כללי.

קומנדקר: החלט לענות חיובית להצעת ועדת מכון של האחוד בענין הכנסת מנוע דיזל "פרקינס" לקומנדקר, ולברר פרטים נוספים.

חמר-ודי: החלט להוציא ע"ח תקציב סוכנות געלה מתהפכת להובלת חמר ואדי לבנינים החדשים ולבריכה.

 

 

על צורת ההשכמה

העגבניות הן מוצר, אשר יש והן בעלות ערך רב, ויש והן נזרקות אל המזבלה, מחוסר כדאיות להובילן אל השוק. ענין ההשלמה דומה הוא בעקרו לענין העגבניות.

מרבית המשקים הצעירים מתלבטים קשות בשאלת כח האדם והיציבות החברתית. כיום אנחנו נמצאים באינפלציה דוהרת של עזיבות, מעין כדור שלג מתגלגל. ככל שחברים עוזבים, הם דוחפים חברים נוספים ורבים מהם לעזיבה. כאשר חבר עוזב את הקבוצה, הוא מעלה מיד ספקות בלב חברו, שבמוקדם או המאוחר יעזוב אף הוא, ואם כך- מוטב מוקדם. לתהליך זה לא נמצא תרופה בנקל, אם כי הנני בטוח, כי יבוא יום והוא יפסק. לא נוכל לעזור ע"י ברוגז עם מוסד זה או אחר, או החרמת ישיבת מרכז האחוד, כתגובה על אי מלוי דרישות מסוימות. ההפך הוא הנכון; תגובות אלה אך תורדנה את המורל בקרב החברים. אנו חייבים להבהיר לעצמנו את המשימות ולהתארגן לבצוע. אנו חייבים לדעת את תפקידנו בצבור הישראלי, ולא לנקוט במדיניות של בת יענה. נכון גם שאין "ציונות" ללא דרך ארגונית-מעשית לבצוע הדבר. התהליך של היום מחיב אותנו למצוא את הדרך היעילה ביותר להשלמת החסר בקבוצותינו. גשושים ראשונים נעשו בשלש השנים האחרונות, אך התוצאות אינן ברורות עדיין. לפני כשלש שנים עלה הרעיון של ארגון גרעינים פרטיים למשקים. נראה היה ,שהדבר הולך ומצליח. ההצלחה נבעה מכך, שגרעין זה, שהיה מיוחד במינו, וקבל פרסום רב בקרב הנוער בארץ. בתוקף היות הגרעין כזה, הוא היה כח מושך ומלכד את חבריו. אך כאותו אכר, אשר ראה את העגבניות בהצלחתן אצל שכנו, התחילו כל המשקים לנקוט באותה שיטה. כאן היה הכשלון מבטח. כאשר מתחיל הענין להיות מסחר באנשים ומלחמת גרעינים, אין לו עוד ערך. הן אין בכונתנו לגרום ל"מלחמה גרעינית", גם אם ילכו הנערים למשק אחר. מלחמה כזו רק תבאיש את ריחנו ולא תוסיף אנשים לתנועה (אולי אף תגרע). כל הסדר וארגון חיב להיות במסגרת התנועתית. אין הדבר אומר, ששיטת ההשלמה של היום היא אידאלי ואין לשנותה. יש ויש לשנות, אך במה?

הנוהג של היום הוא, שגרעין חי את חייו במסגרתו ויוצא לנח"ל, ולפני סיום שרותו, באה התנועה ומציעה לו את מקום ההשלמה. ברוב המקרים מהסס הגרעין ואף מביע התנגדות, אך בסופו של דבר הוא מקבל את דעת התנועה, והולך. דומני שדרך זו פסולה היא, משום שבה אין החבר חש את חיי המשק ואת עתידו בצורה ממשית. כל ידיעותיו על המשק הן תיאורתיות, והוא איננו יודע מה עומד בפניו, ואיננו יודע לאן הוא הולך.

לעומת זאת, אם נאמר לחברי הגרעין, מיד כשהכריזו על גרעין, לאן עתידים הם ללכת, יוכלו לעשות איש איש את חשבון נפשו. ידיעה זו תאפשר יותר הכרות מקדמת יותר חפש בחירה של הפרט. עם ההליכה לנח"ל, ידע כל אחד ואחד, אם אך לא יעשה שקר בנפשו, שההחלטה על עתידו סוכמה אצלו סופית. ברור לי שדבר זה קשה מאד לבצוע, בגלל פנצ'רים שונים בתנועה, המחיבים סתימת חור פה ושם, ויודע אני שלא כל הגרעינים יזכו לדעת את יעודם עם ההכרזה, וחר הידיעה בזמן השמינית ובנח"ל יגרום בהם לעזיבות לא מעטות.

נקוה כולנו, שהתנועה תעלה על דרך המלך בשדה פעולה זה.

                                              עמוס

 

 

דפיק לט"ו באב

יום אחד נכנסת אילה למטבח ורואה שמתעסקים בענבים. ברור שאיפה שצריך להזיז ארגזים, קוראים לה לעזור, וכתגמול על עזרתה בהכנת הענבים לנשים ההרות, קבלה אשכול. שאלו אותה: "מה זה?!" "ענבים לנשים בהריון". "אז למה את אוכלת?" "אני עזרתי להכניס" (איזה גבר)

 

נודע לנו ממקורות מהימנים, כי בתקציב השנה נכלל סכום לעריכת 4 חתונות בלבד. לאור הירח הקים, ולאור הסכויים שלאחר ט"ו באב ימצאו יותר זוגות שיהיו מעונינים להכיר את הסדיר גם ברוב עם, ערכנו משאל בין נושאי התפקידים במשק, מה יעשה במקרה כנ"ל.

המזכיר: "נעביר בהחלט מסעיף לסעיף. למשל מסעיף לחם לסעיף שעשועים", וסים בפתגם עממי: "התנור לוהט וחם, יש בו אש גם פה גם שם (להבלטת הקרבה בין שני הסעיפים).

מרכז המשק: "אפשר בשקט לדחות את החופות, עד לכשירחיב".

הגזבר: " אפשר לקבל הלואה בתנאים המקובלים לגבי משק חקלאי, כלומר משכון מראש של התוצרת. יש אפשרות לקבל ערבון מתנובה, המחלקה למוצרי ביצים וחלב".

 

השבוע, כמו שאנחנו עוברים ע"י המשתלה, אנחנו רואים את החברה עובדים כפופים בסקול ושרים במקהלה: "ואצלנו מרכז המשק, החבר בניס, כל אחד פה מתכופף, והמרכז מ..."

 

בדאר האחרון הגיע אלינו מכתב מדז'יגן ושומכר. הם מציעים להחליף את שמות ענפי השרות העוסקים בהלבשה. במקום מכבסה יאמרו מעתה "מכ-בסר"; במקום מחסן: "מח-אסך".

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 91

כ"ב באב תשי"ח   8/8/58

 

שבת שלום.

השבוע, בגלל מחסור בשעוניות הכפלה, נופיע רק בשני עמודים, ועם קוראינו הנאמנים הסליחה.

אין ספק, שהמאורע בהא הידיעה של השבוע, היה ערב הגרעינים, שנערך בטבחה על הכנרת. למותר להסביר את חשיבות הקשר עם חברינו בצבא. העובדות הוכיחו, כי ככל שמיטיב הגרעין לטפח את הקשר עם חבריו בצבא, כן נקל להם, לחברים אלה, לשמר על הקשר עם הגרעין ועם המשק. מוזרה היתה רק הצורה, בה נקבעו הנוסעים לערב הגרעינים. חבל שמצב העבודה לא אפשר ליותר חברה לנסוע, אולם כשנקבע מספר הנוסעים, נתן היה לצפות לצורה יותר מסודרת של קביעת האנשים. אפשר להגיע להסדר בלי לערוך הגרלה ובלי להעמיד את המשק על הרגליים משך שבוע תמים.

 

 

במשק

הכנת שטחים: מנביטים עשבים בכמה מחלקות העגבניות לשעבר. גומרים להכין את החלקה מול המשק לסתויון.

כרם: מרססים בסינוקס ומשקים. הופיעו אשכולות לא מעטים מפריחה שניה (עוד לא בשלים, וספק אם יתנו להם להגיע לשלב הנ"ל).

[מטע]: הופיעו בכורי האשכוליות והגויבות, הנאכלים בפה מלא ע"י המעונינים.

תמרים: מתחילה ההבשלה בזנים הבכירים. קוטפים תמרים לחים בעין-ערוס.

מוס-מס: גמרו את התקון בקומנדקר ואת המעקות. עסוקים בהרחבת ובהצרת גלגלים בטרקטורים המתאימים.

מספוא: את שטח האספסת. היבול היה מרכב ברובו מעשב רודס, שהשתלט על השטח. גמרו לקצר את הסודני שהותירו להאבסה כירק, רססו בתירס בדי-4 נגד רחבי עלים.

מים: חלו עכובים בהנחת הקו בגלל קלקול הבגר וסכסוך בין קבלן לרתכים. עבודות הרתוך נפסקו. נקוה שהקו יושלם במועד, שלא יגרם דחיה בתכנית העבודים בפלטו הנמוך (מיועד לעגבניות9.

 

 

בחברה

הפעולות החברתיות בשבוע שעבר הצטמצמו לשלש: הסרטת "הקש בעץ" עם דני קי, ערב הגרעינים, כאמור, ושיחת חברה על תפקידי ומבנה ועדת עבודה. חבל רק שהשיחה עברה במצב רוח "מיושן" במקצת, שהרי עסקה בבעיות העלולות להעסיק אישית כל אחד ואחד מאתנו, וכמובן קובעות הרבה לגבי המשק והנהלת העבודה בו. בראש ובראשונה העלתה בעי תטוח הפעולה של הועדה. ועדה המרכבת מסדרני עבודה המתחלפים כל שלשה חדשים, אינה יכולה לפעל תוך ראיה רחוקה, אינה יכולה לתכנן במקביל לתכנית המשק גם תכנית לשבוץ האנשים בענפים, וממילא מתקפחים הענפים והאנשים כאחד, ומרכז המשק עומס את תפקידי התכנון של הועדה, נוסף לעומס תפקידיו הרבים. אי לכן העלתה ההצעה לבחור שלשה סדרני עבודה, שני בנים, שיתחלפו בסדור העבודה משך שנה, ובת שתעסוק בתורנויות. נוסף להם תכלל ועדת עבודה את מרכז המשק וחבר נוסף, שאינו נוגע ישירות בעניני משק, ושישמש יו"ר לועדה.

למעשה לא היתה התנגדות עקרונית להצעה זו. כולנו בדעה שרצוי שסדרני העבודה יתמידו בתפקידם שנה תמימה, אלא שכל אחד מתבהל, משהוא מעלה בדעתו את האפשרות שעליו יפול הפור. מתוך הכרה בעובדה זו, העלו ספקות לגבי היכולת למצוא את האנשים, שיסכימו לשאת בעול למשך שנה.אין ספק, שאם זו בלבד היא הבעיה, נתן להתגבר עליה, לתןעלת המשק וכל אחד מאתנו. גם תפקידי מרכז המשק והגזבר הנם קשים, ובכל זאת נמצאים האנשים לבצועם. הם נמצאים, משום שהם מכרחים להמצא. אם נרגיש הרגשת כרח גם כאן, ימצאו האנשים גם לתפקידם אלה.

 

 

דפיק

כשכתבנו היום את "במשק", פסחנו בכונה על המשתלה. מגיע להזכר קצת לטובה במדורנו, אם כי לא באשמתה הישירה.

ספרנו לענינים חקלאיים מודיע מעין-גדי:

חדשה מרעישה בשטח העשבים השוטים. תגלית מפתיעה, שלא היתה ידועה עד כה לחקלאים ברחבי העולם, נתגלתה בעין-גדי. בשטח בננות לשעבר עלו לאחר השקאה כמויות גדולות של יבלית, דבר שהכריח להעביר את המשתלה למקום אחר.

חדשה מרעישה בשטח המכון החקלאי. נמסר כי לאחר מאמצים רבים הצליחו להרכיב בעין-גדי טרקטור די 4, הנוסע על שרשרת אחת בלבד ומתאים לעבודה במשתלות. הנהיגה מותרת רק לטרקטוריסטים, שהתאמנו בהליכת שווי משקל על הצנור בדרך לעריג'ה.

חדשה מרעישה בשטח בהמות העבודה. סופרנו לענינים חקלאיים מוסר מעין גדי על גדולו של פרד מיוחד לעבודות משתלה. הפרד הנ"ל עבר תהליך של הרחבת המרוח בין הרגלים 0ע"י מטריה), ועתה הוא דורך משני צדי הערוגה. אפשר גם להשתמש בו כמזבלת. מוסרים כי ההרחבה מחזיקה מעמד חדשיים וחצי 0יותר מאשר בטרקטור).

 

מי יודע למה קונים אצלנו סכיני גלוח נקס? מי שהיה במקלחת, וראה איך החברה מתגלחים!?

 

שרגא על זאביק: כשאין לו על מה לבכות, הוא בוכה שבוכים.

 

השבוע היה כאן אמריקאי אחד, שעבד עם החברה בסקול ע"י הבננות. הבחור יודע עברית, אבל לא יותר מדי טוב. מן הון להון מדברים על הבננה, על העובדה שהשם בננה אינו שם עברי, ושהשם העברי הוא "מוז". כמו שהבחור שומע את זה, הוא קופץ כמוצא שלל רב: כן, יש אפילו קבוץ ע"ש הבננה. ?????? כן, מוז חיים!

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 92

כ"ט באב תשי"ח   15/8/58

 

שבת שלום

באסיפה האחרונה, בינות לסעיפים רבים ושונים, נשתרבב גם הסעיף של בחירת ועדת תרבות. זה חדשים מספר שהשעמום הקיצי אוכל כל חלקה טובה. מקובל לומר כי תקופת החורף מבורכת בפעילות תרבותית יותר מאשר תקופת הקיץ. אם הדבר נכון ואם לא, עובדה היא, שיום העבודה העכשוי מותיר זמן רב יותר למנוחה, קריאה ואף פעולה תרבותית, יותר מאשר כל סדור אחר, ועובדה זו היא היא המדגישה והמחריפה את חוסר פעולתה של ועדת תרבות.

בלויינו התרבותיים מתחלקים לתרבות מקורית ותרבות קנויה. בכל מקרה של הזנחה סובלת קודם כל התרבות המקורית., שהרי פתוחה דורש עבודה מתמדת ומאמץ לא קטן. תרבות קנויה קלה להשגה, יש צורך להזמין, לכתב מכתב פה ושם, והגזבר משלם. מזלנו הוא, שהיו דברים שנעשו בהתנדבות ובלי קשר לועדת תרבות, והם הם אפשרו לשמר על פעולה תקינה של הספריה, ועוד. עכ"פ, ענינים רבים שבתחומי התרבות הקנויה הוזנחו אף הם. די אם נזכיר, שאי הזמנת אמנים על ידינו עד יום שני הקרוב, יגרום להפקעת סכום של מאות לירות העומד לרשותנו מטעם המחלקה לתרבות של הועד הפועל, כדי להראות עד להיכן ההזנחה מגעת.

כל שנאמר כאן, לא נאמר לשם תפארת המליצה. פעילותה של ועדת תרבות, שלא כפעילות ועדות אחרות, אינה מסתכמת בישיבות ובהחלטות בלבד, אלא דורשת פעילות נוספת רבה. תקותנו היא, שימצא היחס החיובי והרצון לפעולה, בראש ובראשונה בקרב הנבחרים לועדה, ובקרב כל חבר. החתונות הקרבות, ש"תבוצענה" כנראה בסוכות, מחיבות אותנו למשנה מאמץ, כדי שלא נביש את המסורת המפוארת שנוצרה בעמל רב. ואין פסוק מתאים יותר לסיום מתחלתו של ההמנון הותיק: "קום התנערה עם חלכה".

 

 

במשק

שלחין: גמרו לקצור לירק את ה"ערשבא" (עשב רודס שנקרא בטעטת אספסת). השטח קבל דשון חנקני לעדוד הגדול. חלקות הסטריה ליד הסדיר תקצרנה בתחלת השבוע לשחת. חלק מהבלוק האמצעי יהפך, וחלק יושאר להאבסה ירוקה. זרעו סוף סוף סתויון בחלקה מול המשק. הנביטה בסטריה לזבל ירוק מאחורי המוצב טובה מהמשוער. בוצעו סקול לחריש בחלקת העשב הסודני.

משתלה: סודר קו קבוע. חלק מהערוגות יושרו, ונזרעו החצילים הראשונים, מאורע שצוין רק בשתית בירה על הדשא, ושראוי לתשומת לב רבה יותר.

מטע: משקים כרגיל ומרססים נגד עשבים צרי ורחבי עלים. התמרים התחילו להבשיל במהירות גדולה יותר, והחברים מתבקשים שוב לא לדחוק את הקץ, לא לפתוח שקיות, ולהמתין בסבלנות עד האסיף והמשלוח.

קומנדקר: בהתאם להחלטה עלה הקומנדקר צפונה, על מנת לקלוט בבני מעיו מנוע דיזל. נקוה שבגלגולו החדש הוא ישמיע פחות קולות וישתה פחות דלק.

מוס-מס:  מתקינים את המעקות בפלטו. הדויטש עוד עומד מפורק ומחכה לגואלו. מבצעים עבודות שוטפות.

קו מים: לפר נתמנה פקח מטעם הסוכנות על בצוע העבודה, המתקדמת עתה בקצב המניח את הדעת.

על הפלטו: יצקו את היסודת לבית תינוקות. הבור של בריכת השחיה חפור, וצריך רק לשים בפנים את הבריכה.

 

מאחר שהקטע הבא הוא בעל אפי משקי וחברתי כאחד, לא מצאנו לו מקום נאות יותר מאשר בין "במשק" ובין "בחברה". הכונה היא לספור על זאביק, שלמרות השיר הידוע על הזלזול שח היעלים לאיומיו, הצליח השבוע להעביר מארץ החיים אל ערש הקיבות יעל מבוגר (זאביק: "15" קרמר: "20"). המענין בכל הספור הוא, שהציד המצליח לא ידע כלל שפגע, ורק תצפית מהמשק גלתה את הגופה (ואת תהליך ההפיכה של הגוף לגופה). בשר היעל נאכל, כמסורת, בשעת חצות, כשחלק ממנו מבושל כהלכה, וחלק מזכיר מסטיק. לאור עובדה זו לא נפתרה עדיין הקושיה הישנה: האם בשר היעל טוב למאכל?

 

 

בחברה

השבוע לא אירע שום מאורע חברתי יוצא מגדר הרגיל. ראינו את הסרט "עושה הלהטים", ולמדנו לדעת שחמסין נגרם ע"י רוח מן הסהרה. כמנין חברה נסעו לחזות במפגן חיל האויר, וחזרו עמוסי חויות, בעקר מן הנסיעה. התחילו כבר להתוכח מי יסע לערב גרעינים הבא, שיערך אף הוא בעמק הירדן, ביום ה' הבא 21/8. הפעם ירוכזו הבנים ליום שלם ב"אהלו,.

 

על השנויים במבנה הענפים

לאחר 3 עונות של עבודה בצורה שהיתה נהוגה, ז"א משק מרוכז מענפים רבים וקטנים, ובכל אחד גדול אחד, הגענו למסקנות שליליות לגבי הצורה של הנהלת הענפים, מהסבות שתפורטנה לעיל:

א' כל אחד מהענפים עומד על עובד קבוע אחד, בשל הקף העבודה המצומצם, שאינו מצריך יותר, דבר שהביא במשך הזמן לעובדה, שאין למצוא כמעט אדם שהתמיד והמשיך בענף יותר מעונה אחת. הסבות לאי ההתמדה ידועות: עזיבות, תנועה, תפקידים שונים וכו'.

ב' אדם המצמד לגדול מסוים מגבל בהתפתחותו המקצועית לאותו הגדול, דבר המביא במשך הזמן לחוסר ענין ונטישת הענף.

ג' קים בזבוז בכל אדם על רכוז הענפים הקטנים, מלבד חוסר הנצול היעיל של כלים חקלאיים.

ד' חוסר אפשרות להוציא אדם ללמודים בשטח המקצוע, מפאת הצורך להמצא במשך כל העונה ליד הגדול.

נקוה שההסדר החדש יביא להקמת צותים גדולים של עובדים, שיכירו את בעיות הענף וילמדו אותן, הן בדרך של השתלמות, והן בעבודה מעשית בשדה. תוצרנה אפשרויות גדולות יותר של קביעות החברים בענפים, הענף "יפסיד" את תלותו באדם אחד, והסתלקותו של חבר מהצות לא תביא להרס הענף, באותה מדה שהביא לכך ארגון העבודה הקודם. תוצר האפשרות של רכוז יתר של עבודת אנשים וכלים לבצוע העבודות, וימנע על ידי כך בזבוז, ומעל לכל נקוה להעלאת הרמה המקצועית בענפים ולרציפות העבודה בהם.

לגבי הבצוע המעשי: שלד הצות יהיו המרכז, אחראים על בצוע עבודות בענפים ועובדים קבועים אחרים. תפקיד מרכז הענף- רכוז מקצועי וארגוני של הענף, תוך מגע והתיעצות מתמידים עם שאר עובדי הענף.

אלה הדברים שנקבעו היום, וקרוב לודאי שלאור הנסיון שנרכוש, עוד יחולו שנויים קלים בארגון בתוך הצותים.

                                                                       בניס

(תשובה לשאילתא של דוצי מה-2/8)

 

דפיק

כמו שאנחנו עושים היום את ה"אפיק,, צ'רלי בא, מתישב לידנו (כשאינו נהנה כלל מאוירו של המאורר), משוחח קמעה, ונרדם. צ'רלי, אנחנו שואלים אותו באחת מההפסקות בשנתו, למה אתה לא מוציא "אפיקיר"? איך אפשר לשבת שעות כאן בחום הזה, ענה.

 

משך השנים האחרונות אספנו ידיעות בנושא מסוים מתוך העתונותהמקומית והזרה, משיחות בטלות, מפה ומשם, והרי מה שהעלנו בחכתנו:

שק עדשים נתגלגל משום מה למחסן אספקה ,וחכה שם לגורלו עד בוש.

בקבוקי חומצה מלחית, שהיו מיועדים למסגריה, לשמוש באנוך, הגיעו למחסן אקונומיה, ואלולא עמד מי שעמד על המשמר וחפש את בקבוקיו החסרים, מי יודע אם לא היינו זוכים למהדורה שניה , מחודשת ומשופרת, של פרשת ז'ניה יתום.

חבילה ארוזה היטב הגיעה עם המשלוח השבועי למסגריה. בחבילה היו, שששש... תחתונים ורודים. בהתחלה הם לא ידעו מה לעשות בזאת, והחזירו את האוצר למחסן בגדים, אבל יש טוענים שמכאן עלה במוחם הרעיון לארגן במסגריה תערוכה מתמדת של מלבושים. כן נמסר לנו מחוגי המסגריה, כי בין השאר, זכו לקבל פעם משלוח של סכרין, כנראה כדי להמתיק את חייהם המרים.

וכמובן הספור הידוע על הטפסים השונים, שהיו מיועדים להנח"ש, והושמו בארגז ע"י המטבח. הוסיפו עובדות המטבח, ושפכו על החבילה אשפה אכליה, שנלקחה לאחר מכן לרפת. בקושי רב הצילו את הנירות מבין שפתי הפרות.

נודה על האמת, כי כשקראנו ככל זאת במרוכז, עברה בלבנו צמרמורת קלה. קשר אסוציאטיבי, סמוי אך תקיף, נקשר במוחנו בין מחסן חמרי הדברה למחסן אקונומיה. קצת פרתיון בדיסה (בין כה לא היה איש מרגיש בהבדל בטעם), חביתות מטוגנות על תלגן ולימונדה עם חומצת מלח עלולים לגרום לנו קצת מחושי בטן לא נעימים או אפילו שלשול.

 

במפגן חיל האויר היה נורא מענין. כל החברה נעצו את העינים בשמים, ולא היה אכפת להם בכלל שכואב להם הצואר. הם היו כל כך שקועים, שלא שמו לב אפילו שגדי בכלל לא שם לב למפגן. רק בסוף הבינו מה קרה (כולם החליפו חויות, והבחור שותק, אף מלה). שאלו אותו: "ראית משהו?", והוא השיב באנחה: "מה אתם יודעים, ראיתי כזאת חתיכה, שוה את כל הפיגורות שבאויר".

 

עכשו, אחרי שהדרוזים כבר נסעו, מותר לגלות: אחד מהמבקרים הרבים הפוקדים אותנו בעונה זו נגש אל אחד הדרוזים ושאלו: "מה אתם עושים כאן?". ענה לו הדרוזי. שאינו יכול לבטא פ' ומבטא תחתיה ב',: "אנחנו כאן בועלים, עובדים קשה!!!".

 

קופצים רבים היו על המקומות בג'יפ שלאורי. ומעשה שהיה כך היה: ביום שני בערב, כאשר מקהלת ההזמנות הגיעה לשיאה, נשמע גם קולו של בניס: "גם אני רוצה לנסוע מחר". מתוך הנחה שצרכי המשק קודמים לנסיעות ענוגים, השאיר אורי מקום בג'יפ (ובניס שומר באותו שבוע). למחרת בבקר הג'יפ כבר כמעט נסע, ובניס עוד איננו. כמובן שנשלח שליח להעירו, הלא הוא מיודענו צ'רלי נ"י. קפץ בניס מן המטה, לבש מכנסיו ולפתע נזכר: "מה? לנסוע עם אורי? רציתי רק למתוח את ללי", לחזר לישון.

 

מדי שבת בשבתו, בזמן האסיפה, אנחנו רואים את החברה, יושבים קמוטי מלח וחושבים, וחושבים, מה אפשר לכתוב להורים, שהרי פחות מעמוד לא נאה לכתב משום כבוד אב ואם, ויותר משלש שורות אין מה לכתב. החלטנו איפה לעמוד לצבור בשעת מבוכה ולהוציא לאור טופס מכתב להורים. אם יזכה הטופס להצלחה, נכפיל אותו בכמויות גדולות ונחלי לכל דכפין.

 

עין-גדי

להורי היקרים (אהובים, נלבבים, זכורים לטוב, שלום).

שלומי מצוין (טוב מאד, טוב, כמעט טוב, מספיק , בלתי מספיק).

אני עובד (לא עובד) ב......

מזג האויר כאן חם מאד (חם, חמים, נעים, מצוין).

שלום הילד (לשמוש הורים בלבד): מצוין וכו' (ראה למעלה). משקלו .....

מאורעות מיוחדים בחייו ....................

שלום לכולכם, מסרו ד"ש ל ..............

                                          בנכם (בתכם) ......

 

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 92

כ"ט באב תשי"ח   15/8/58

 

שבת שלום

באסיפה האחרונה, בינות לסעיפים רבים ושונים, נשתרבב גם הסעיף של בחירת ועדת תרבות. זה חדשים מספר שהשעמום הקיצי אוכל כל חלקה טובה. מקובל לומר כי תקופת החורף מבורכת בפעילות תרבותית יותר מאשר תקופת הקיץ. אם הדבר נכון ואם לא, עובדה היא, שיום העבודה העכשוי מותיר זמן רב יותר למנוחה, קריאה ואף פעולה תרבותית, יותר מאשר כל סדור אחר, ועובדה זו היא היא המדגישה והמחריפה את חוסר פעולתה של ועדת תרבות.

בלויינו התרבותיים מתחלקים לתרבות מקורית ותרבות קנויה. בכל מקרה של הזנחה סובלת קודם כל התרבות המקורית., שהרי פתוחה דורש עבודה מתמדת ומאמץ לא קטן. תרבות קנויה קלה להשגה, יש צורך להזמין, לכתב מכתב פה ושם, והגזבר משלם. מזלנו הוא, שהיו דברים שנעשו בהתנדבות ובלי קשר לועדת תרבות, והם הם אפשרו לשמר על פעולה תקינה של הספריה, ועוד. עכ"פ, ענינים רבים שבתחומי התרבות הקנויה הוזנחו אף הם. די אם נזכיר, שאי הזמנת אמנים על ידינו עד יום שני הקרוב, יגרום להפקעת סכום של מאות לירות העומד לרשותנו מטעם המחלקה לתרבות של הועד הפועל, כדי להראות עד להיכן ההזנחה מגעת.

כל שנאמר כאן, לא נאמר לשם תפארת המליצה. פעילותה של ועדת תרבות, שלא כפעילות ועדות אחרות, אינה מסתכמת בישיבות ובהחלטות בלבד, אלא דורשת פעילות נוספת רבה. תקותנו היא, שימצא היחס החיובי והרצון לפעולה, בראש ובראשונה בקרב הנבחרים לועדה, ובקרב כל חבר. החתונות הקרבות, ש"תבוצענה" כנראה בסוכות, מחיבות אותנו למשנה מאמץ, כדי שלא נביש את המסורת המפוארת שנוצרה בעמל רב. ואין פסוק מתאים יותר לסיום מתחלתו של ההמנון הותיק: "קום התנערה עם חלכה".

 

 

במשק

שלחין: גמרו לקצור לירק את ה"ערשבא" (עשב רודס שנקרא בטעטת אספסת). השטח קבל דשון חנקני לעדוד הגדול. חלקות הסטריה ליד הסדיר תקצרנה בתחלת השבוע לשחת. חלק מהבלוק האמצעי יהפך, וחלק יושאר להאבסה ירוקה. זרעו סוף סוף סתויון בחלקה מול המשק. הנביטה בסטריה לזבל ירוק מאחורי המוצב טובה מהמשוער. בוצעו סקול לחריש בחלקת העשב הסודני.

משתלה: סודר קו קבוע. חלק מהערוגות יושרו, ונזרעו החצילים הראשונים, מאורע שצוין רק בשתית בירה על הדשא, ושראוי לתשומת לב רבה יותר.

מטע: משקים כרגיל ומרססים נגד עשבים צרי ורחבי עלים. התמרים התחילו להבשיל במהירות גדולה יותר, והחברים מתבקשים שוב לא לדחוק את הקץ, לא לפתוח שקיות, ולהמתין בסבלנות עד האסיף והמשלוח.

קומנדקר: בהתאם להחלטה עלה הקומנדקר צפונה, על מנת לקלוט בבני מעיו מנוע דיזל. נקוה שבגלגולו החדש הוא ישמיע פחות קולות וישתה פחות דלק.

מוס-מס: מתקינים את המעקות בפלטו. הדויטש עוד עומד מפורק ומחכה לגואלו. מבצעים עבודות שוטפות.

קו מים: לפר נתמנה פקח מטעם הסוכנות על בצוע העבודה, המתקדמת עתה בקצב המניח את הדעת.

על הפלטו: יצקו את היסודת לבית תינוקות. הבור של בריכת השחיה חפור, וצריך רק לשים בפנים את הבריכה.

 

מאחר שהקטע הבא הוא בעל אפי משקי וחברתי כאחד, לא מצאנו לו מקום נאות יותר מאשר בין "במשק" ובין "בחברה". הכונה היא לספור על זאביק, שלמרות השיר הידוע על הזלזול שח היעלים לאיומיו, הצליח השבוע להעביר מארץ החיים אל ערש הקיבות יעל מבוגר (זאביק: "15" קרמר: "20"). המענין בכל הספור הוא, שהציד המצליח לא ידע כלל שפגע, ורק תצפית מהמשק גלתה את הגופה (ואת תהליך ההפיכה של הגוף לגופה). בשר היעל נאכל, כמסורת, בשעת חצות, כשחלק ממנו מבושל כהלכה, וחלק מזכיר מסטיק. לאור עובדה זו לא נפתרה עדיין הקושיה הישנה: האם בשר היעל טוב למאכל?

 

 

בחברה

השבוע לא אירע שום מאורע חברתי יוצא מגדר הרגיל. ראינו את הסרט "עושה הלהטים", ולמדנו לדעת שחמסין נגרם ע"י רוח מן הסהרה. כמנין חברה נסעו לחזות במפגן חיל האויר, וחזרו עמוסי חויות, בעקר מן הנסיעה. התחילו כבר להתוכח מי יסע לערב גרעינים הבא, שיערך אף הוא בעמק הירדן, ביום ה' הבא 21/8. הפעם ירוכזו הבנים ליום שלם ב"אהלו,.

 

על השנויים במבנה הענפים

לאחר 3 עונות של עבודה בצורה שהיתה נהוגה, ז"א משק מרוכז מענפים רבים וקטנים, ובכל אחד גדול אחד, הגענו למסקנות שליליות לגבי הצורה של הנהלת הענפים, מהסבות שתפורטנה לעיל:

א' כל אחד מהענפים עומד על עובד קבוע אחד, בשל הקף העבודה המצומצם, שאינו מצריך יותר, דבר שהביא במשך הזמן לעובדה, שאין למצוא כמעט אדם שהתמיד והמשיך בענף יותר מעונה אחת. הסבות לאי ההתמדה ידועות: עזיבות, תנועה, תפקידים שונים וכו'.

ב' אדם המצמד לגדול מסוים מגבל בהתפתחותו המקצועית לאותו הגדול, דבר המביא במשך הזמן לחוסר ענין ונטישת הענף.

ג' קים בזבוז בכל אדם על רכוז הענפים הקטנים, מלבד חוסר הנצול היעיל של כלים חקלאיים.

ד' חוסר אפשרות להוציא אדם ללמודים בשטח המקצוע, מפאת הצורך להמצא במשך כל העונה ליד הגדול.

נקוה שההסדר החדש יביא להקמת צותים גדולים של עובדים, שיכירו את בעיות הענף וילמדו אותן, הן בדרך של השתלמות, והן בעבודה מעשית בשדה. תוצרנה אפשרויות גדולות יותר של קביעות החברים בענפים, הענף "יפסיד" את תלותו באדם אחד, והסתלקותו של חבר מהצות לא תביא להרס הענף, באותה מדה שהביא לכך ארגון העבודה הקודם. תוצר האפשרות של רכוז יתר של עבודת אנשים וכלים לבצוע העבודות, וימנע על ידי כך בזבוז, ומעל לכל נקוה להעלאת הרמה המקצועית בענפים ולרציפות העבודה בהם.

לגבי הבצוע המעשי: שלד הצות יהיו המרכז, אחראים על בצוע עבודות בענפים ועובדים קבועים אחרים. תפקיד מרכז הענף- רכוז מקצועי וארגוני של הענף, תוך מגע והתיעצות מתמידים עם שאר עובדי הענף.

אלה הדברים שנקבעו היום, וקרוב לודאי שלאור הנסיון שנרכוש, עוד יחולו שנויים קלים בארגון בתוך הצותים.

                                                                       בניס

(תשובה לשאילתא של דוצי מה-2/8)

 

 

דפיק

כמו שאנחנו עושים היום את ה"אפיק,, צ'רלי בא, מתישב לידנו (כשאינו נהנה כלל מאוירו של המאורר), משוחח קמעה, ונרדם. צ'רלי, אנחנו שואלים אותו באחת מההפסקות בשנתו, למה אתה לא מוציא "אפיקיר"? איך אפשר לשבת שעות כאן בחום הזה, ענה.

 

משך השנים האחרונות אספנו ידיעות בנושא מסוים מתוך העתונותהמקומית והזרה, משיחות בטלות, מפה ומשם, והרי מה שהעלנו בחכתנו:

שק עדשים נתגלגל משום מה למחסן אספקה ,וחכה שם לגורלו עד בוש.

בקבוקי חומצה מלחית, שהיו מיועדים למסגריה, לשמוש באנוך, הגיעו למחסן אקונומיה, ואלולא עמד מי שעמד על המשמר וחפש את בקבוקיו החסרים, מי יודע אם לא היינו זוכים למהדורה שניה , מחודשת ומשופרת, של פרשת ז'ניה יתום.

חבילה ארוזה היטב הגיעה עם המשלוח השבועי למסגריה. בחבילה היו, שששש... תחתונים ורודים. בהתחלה הם לא ידעו מה לעשות בזאת, והחזירו את האוצר למחסן בגדים, אבל יש טוענים שמכאן עלה במוחם הרעיון לארגן במסגריה תערוכה מתמדת של מלבושים. כן נמסר לנו מחוגי המסגריה, כי בין השאר, זכו לקבל פעם משלוח של סכרין, כנראה כדי להמתיק את חייהם המרים.

וכמובן הספור הידוע על הטפסים השונים, שהיו מיועדים להנח"ש, והושמו בארגז ע"י המטבח. הוסיפו עובדות המטבח, ושפכו על החבילה אשפה אכליה, שנלקחה לאחר מכן לרפת. בקושי רב הצילו את הנירות מבין שפתי הפרות.

נודה על האמת, כי כשקראנו ככל זאת במרוכז, עברה בלבנו צמרמורת קלה. קשר אסוציאטיבי, סמוי אך תקיף, נקשר במוחנו בין מחסן חמרי הדברה למחסן אקונומיה. קצת פרתיון בדיסה (בין כה לא היה איש מרגיש בהבדל בטעם), חביתות מטוגנות על תלגן ולימונדה עם חומצת מלח עלולים לגרום לנו קצת מחושי בטן לא נעימים או אפילו שלשול.

 

במפגן חיל האויר היה נורא מענין. כל החברה נעצו את העינים בשמים, ולא היה אכפת להם בכלל שכואב להם הצואר. הם היו כל כך שקועים, שלא שמו לב אפילו שגדי בכלל לא שם לב למפגן. רק בסוף הבינו מה קרה (כולם החליפו חויות, והבחור שותק, אף מלה). שאלו אותו: "ראית משהו?", והוא השיב באנחה: "מה אתם יודעים, ראיתי כזאת חתיכה, שוה את כל הפיגורות שבאויר".

 

עכשו, אחרי שהדרוזים כבר נסעו, מותר לגלות: אחד מהמבקרים הרבים הפוקדים אותנו בעונה זו נגש אל אחד הדרוזים ושאלו: "מה אתם עושים כאן?". ענה לו הדרוזי. שאינו יכול לבטא פ' ומבטא תחתיה ב',: "אנחנו כאן בועלים, עובדים קשה!!!".

 

קופצים רבים היו על המקומות בג'יפ שלאורי. ומעשה שהיה כך היה: ביום שני בערב, כאשר מקהלת ההזמנות הגיעה לשיאה, נשמע גם קולו של בניס: "גם אני רוצה לנסוע מחר". מתוך הנחה שצרכי המשק קודמים לנסיעות ענוגים, השאיר אורי מקום בג'יפ (ובניס שומר באותו שבוע). למחרת בבקר הג'יפ כבר כמעט נסע, ובניס עוד איננו. כמובן שנשלח שליח להעירו, הלא הוא מיודענו צ'רלי נ"י. קפץ בניס מן המטה, לבש מכנסיו ולפתע נזכר: "מה? לנסוע עם אורי? רציתי רק למתוח את ללי", לחזר לישון.

 

מדי שבת בשבתו, בזמן האסיפה, אנחנו רואים את החברה, יושבים קמוטי מלח וחושבים, וחושבים, מה אפשר לכתוב להורים, שהרי פחות מעמוד לא נאה לכתב משום כבוד אב ואם, ויותר משלש שורות אין מה לכתב. החלטנו איפה לעמוד לצבור בשעת מבוכה ולהוציא לאור טופס מכתב להורים. אם יזכה הטופס להצלחה, נכפיל אותו בכמויות גדולות ונחלי לכל דכפין.

 

עין-גדי

להורי היקרים (אהובים, נלבבים, זכורים לטוב, שלום).

שלומי מצוין (טוב מאד, טוב, כמעט טוב, מספיק , בלתי מספיק).

אני עובד (לא עובד) ב......

מזג האויר כאן חם מאד (חם, חמים, נעים, מצוין).

שלום הילד (לשמוש הורים בלבד): מצוין וכו' (ראה למעלה). משקלו .....

מאורעות מיוחדים בחייו ....................

שלום לכולכם, מסרו ד"ש ל ..............

                                          בנכם (בתכם) ......

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס'  94

י"ג באלול תשי"ח   29/8/58

 

 

שבת שלום!

כשקראנו השבוע בזה אחר זה את "מאמרי המערכת" מהשבועות האחרונים, הופתענו להוכח כי באפן שיטתי, לאחר ה"שבת שלום", כתבנו בגנות מאורעות, מעשים ונוהגים מסוימים פה ושם. והרי חיינו אינם כאלה המחיבים דיספרופורציה כזו בין חיוב ושלילה. מחציתה של האמת גרועה משקר, והמסתכל עלינו בקביעות דרך משקפי ה"אפיק" עלול לימור לעצמו תמונה שלילית, שחורה וקודרת, שאינה תואמת כלל את המציאות. הזדמן לנו השבוע לשמוע דעותיהם של אנשים שונים, מטילים ותירים למיניהם, וכולם היו מאוחדים בדעתם (בשל החום הגדול שהתיש כוחותיהם כליל, או הדרך הקשה, או אולי הרגשת "סוף העולם" האופפת את המבקר כאן לראשונה). כולם אמרו: "אתם משוגעים", או: "האם באתם לכאן לכל החיים, או שאתם מעין פלוגה מקובצת, המתחלפת מדי פעם?". לאנשים מן החוץ נראים חיינו גדולים ונוראי הוד. אנו, החיים אותם, יודעים עד כמה הם רגילים ושגרתיים, למרות המקום הלא כל כך שגרתי. הרגלי עבודה וחיים, הנרכשים אט אט, והתפתחות מתמדת של המשק מאפשרים לנו להביט בבטחון מסוים בפני העתיד, תוך חרדה בפני העולם הגדול- יציבות החומר האנושי הנושא.

 

 

במשק

מטע: התמרים מבשילים והולכים ומבחילים על העץ, כיד המסורת הטובה של עין גדי. בכרם ממשיכים להשקות, כשזאביק מכתת את רגליו יומם, ולפעמים גם בלילה. הגואיבות נגמרו, והאשכוליות אינן מצפות על העץ עד להבשלתן המלאה. הופיעו בכורי תפוזים.

שלחין: החליקו את השטח המיועד לבצל, וגמרו להשקות להנבטה נוספת. שטחי השלף של הסטריה ליד הסדיר ובחלקה האמצעית נחרשו. כן מקבלת חריש נוסף חלקת הסודני (המיועדת לחצילים). התירס הגיע כבר מעל לגבה אדם (נורמלי).

מוס-מס: הדויטש ירד מעל שרשרת התליה ונכנס לעבודה. היות שהקומנדקר עוד לא חזר מהחלפת מנוע אין הרבה עבודה, ועוסקים בעבודות השגרתיות.

קו מים: מלאכת הקו הסתימה, פרט לקו צדדי מתחת למוצב, שאינו שיך לקו הפלטו , ושלא נגמר בגלל מחסור בצנורות. בבדיקה נתגלו בקו מספר נזילות, כולן פרט לאחת בקוים צדדיים. היום מסתימים התקונים, ואפשר יהיה לגשת להשקאה ראשונה (אחרי אלפיים שנה) של השטח.

 

 

חשבון נפש

לקראת האסיפות השנתיות

מגיע גם היום, אשר בו אתה מרים את ראשך מעלה יותר ומפנה את מבטך מן העשבים אשר בתחתית הצמח אל נופו, ומזין עיניך במראהו. באותו רגע רואה אתה את הגמול אשר נתן לך, חלף העדורים, הנכוש והמלחמה הקשה שלך משך תקופה ארוכה.

כאותו אדם האוסף מדי יום ביומו את חשבונותיו וכורכם לסדר גדול אחד, ובסוף השנה הוא כורכם יחד ורואה את כל אשר עשה משתקף בשני מספרים בלבד, זה שהוציא וזה שהכניס, כך גם אנו- מרימים אנו ראשים כלפי מעלה ומסתכלים קצת על הנעשה מסביב, לא בעינים הרואות את הברז השבור, את הגפן הסובלת, את התמר הצמאה, את החבר הסורר, ועוד דברים קטנים הממלאים את יומנו מבקר עד ערב, ולפעמים גם מאוחר יותר. ביום זה נעלה קצת במעלה הכרם, אולי נגיע עד מעין  עין גדי, נשב על גב התחנה הישנה, שזה זמן רב פסקה לעבוד, נעיף מבט על אשר למרגלותינו, ונראה לא את העשב אשר ליד הצמחים, לא את הברז הדולף, ואף לא את החבר הסורר. ברגע זה הם קטנים מאד, אין רואים אותם. אנו נראה אז את אשר לא נוכל לראות משך כל ימות השנה, כי הפעם אנו עולים אל מקום גבוה ומתוך רצון לראות. אז יראו התמרים הותיקים ובצדם אלה שזה אתה נקלטו, אולי נצליח לראות גם את שקיות הרשת המכסות את האשכולות ומבריקות לאור השמש. נראה את שטחי הקרקע החרושים, המחכים לשתילים, שיובאו בקרוב מהמשתלה, והם מרמזים על השנה החדשה שלנו. נקרב מבטנו יותר, והכרם הירוק שוב לא יראה לנו כמו שראינו אותו למטה, אלא יפה יותר, ובצדו המדרגות החדשות, המחכות לגפנים צעירות. עיננו תפגוש בתעלות החפורות, ובתוכן הצנור הגדול, זה המוביל אותנו דרומה אל השטח החדש, אל המעבר לעתיד, אל שטחי המחר. משם תעבר עיננו אל הנקודה החדשה, ההולכת וניבית במרץ, ואל מספר הבנינים ההלך וגדל.

אז יראה לעיניך הסכום השנתי והרב שנתי שלך, אז תוכל לענות לעצמך על אותן שאלות קטנות ומציקות, אשר אינן נותנות מנוח מדי יום ביומו. וכאשר תענה על אותן שאלות של מה ולמה ולשם מה, תשפיל שוב עיניך אל המראה שמסביב, ואף תרחיק ראות אל מעבר לזה שראית קודם לכן. תראה את השטחים שעדיין לא סוקלו, את משטח הנקודה החדשה היבש ללא ירק, את הדרכים המאובקות, ושוב את שטחי היום המעובדים, ומבטך יפול שוב ושוב על אותם דברים רבים שלא נעשו עדיין, ושיש לעשותם.

באותו יום תסכם לעצמך את השנה החולפת. יתכן שתאמר לעצמך גם: "לא עשיתי מספיק", או אולי "יש צורך לעשות יותר". תתחיל אז לרדת למטה, אל תוך מדרגות הכרם, ופניך יהיו ישרים יותר, חיכנים יותר, וידך אשר תשלח לעקור את העשב תהיה איתנה ויציבה, ויודעת את אשר לפניה.

                                                                            יצחק

 

 

בחברה

דיונים, החלטות, מאורעות

 

א' סוכם לערוך את האסיפות השנתיות בראש השנה. השבוע תערך שיחה על נוהל האסיפות השנתיות וכל אשר יכלל בהן.

ב' נירה נשלחה לקורס הנהלת חשבונות למתחילים לתקופה של שלשה שבועות. כשתחזור, מובטח לה מקום של כבטד ב... הדליה.

ג' הוחלט לקנות מכונה לתקון גרביים, אשר תחסוך כיומים עבודה במשך השבוע.

ד' השבוע מתכנס מרכז האחוד בעינת. מצערת מאד העובדה, שלא נמצא האדם, אשר יקח על עצמו את תפקיד יצוגה של עין-גדי, על אף העובדה שיש לנו הרבה מה לומר והרבה לדרוש. אין ספק שלאחר מקרה זה נצטרך לותר על הזכות לבקר את האחוד על הזכות לבקר את האחוד על אי תשומת לב לצרכינו.

ה' לאחר דיון נוסף החלט להוריד את יום הכלכלה ל-1.66 ל"י כבר מחודש ספטמבר (כולל האספקה העצמית).

ו' עם התחלת העבודות העונתיות והחוסר הגדול בידים עובדות, מתבקשים החברים לדחות את נסיעותיהם לימים טובים יותר. אלה שנסיעתם אינה סובלת דחוי, מתבקשים לפנות מספר ימים מראש למזכיר.

ז' לאחר שהוגשה בקשה להשלמת שעונים לחברים, סוכם לברר את האפשרות להשלים שעונים במדה שהמספר יהיה מתקבל על הדעת פחות או יותר.

ח' לאחר דיון בשאלת משלוח תמרים ע"י חברים הביתה, סוכם שהמשק לא ימכור תמרים לחברים באופן נפרד, ואם יערך משלוח, הוא יהיה ע"י המשק, לפי הכמות שתקבע ע"י ועדת משק, כך שלא יפגע המשלוח לשוק. החברים מתבקשים לא לפנות בבקשות מיוחדות בקשר לכך.

ט' השבוע מתו כל גורי החתולים, לאחר שאכלו בשר מרעל. גם כל החברה כמעט מתו (מצחוק) לאחר בקורו של רופא השניים.

י' ראינו את הסרט "ננה". ארבעה גלגלים, המון מערכות, הכל אותו הדבר. איפה אמיל זולה, איפה מרטין קרול.

 

 

דפיק

בהתחלת השבוע היינו תחת הרושם הבל ישכח של רופא השניים. כמעט הקדשנו לו את כל המדור השבועי שלנו. לבסוף החלטנו לכתוב רק את החכמות הכי הורגות, אחרת היה לנו במקום "אפיק"- ספר הבדיחה והחדוד.

לפני שהסכים לבוא אלינו בכלל, הציב למשק מספר תנאים: אחד מהם היה "שהפייפר יבוא לקחת אותי מהדירה"! לא נזכיר כאן את כל מנהגיו המוזרים, אולם בבקר אחד, בנסע פרסטמן על כלי רכבו, עצרו הרופא ושאלו: "תגיד לי, איפה יש כאן מקלחת ע"י הבננות (הכונה לתמרים) בשביל לשטוף הגוף, אחרי אני מתרחץ בים. אבל תגיד לי מהר, זה דחוף". פרסטמן מאמץ את כל כוח הסברתו ומצליח להביא את הרופא לידי הבנה. "נו טוב", אומר הלה, "אז אני אבוא מחר".

איך הוא מתקלח? פותח במקלחת אחת מים חמים ובשניה קרים, ורץ מאחת לשניה. באמצע הוא מתישב לפעמים על הקרש ונרדם. (גם באמצע הטפול). מאמרותיו: "המים פה זרם חזק מאד. טוב מאד בשביל הגב, אבל יכול לשבור הראש". וכל דברי מאכלו ומשקהו, והשמנת אשר לקח, והאוז אשר בקש, והקרש אשר עשה לו, וכל יתר מעשיו וגבורותיו, אשר לא ימנו מרוב, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים לרופאי השניים בבית הספרים הלאומי.

נ.ב. אמרת חכמים משלו: "כבר 25 שנה אני עובד בבית החדש שלי".

 

חד-תיכה, חד-תיכה, דהזמינה עצמה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ואתא אליעזר, הוא אבי האכסניה, ובשר זאת לחברה, חד-תיכה, חד-תיכה.

ואתא זוהר וסקר את הנתח, דבשר אליעזר, דהזמינה עצמה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ואתא דרור, ושכנעה להשאר פה, דסקר זוהר, דבשר אליעזר, דהזמינה עצמה לעיןגדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ואתא צ'רלי, והזמינה לטיל, דשכנע דרור, דסקר זוהר, דבשר אליעזר, דהזמינה עצמה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ואתא זוהר, ולקחה אל החדר, דהזמינה צ'רלי, דשכנע דרור, דסקר זוהר, דבשר אליעזר, דהזמינה עצמה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ועטו צ'רלי (ודרור) וטילוה לעריג'ה, דלקחה זוהר, דהזמינה צ'רלי, דשכנע דרור, דסקר זוהר, דבשר אליעזר, דהזמינה עצמה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיה.

ועטו זוהר (ודרור) והשחוה בסדיר, דטילוה צ'רלי (ודרור), דלקחה זוהר, דהזמינה צ'רלי, דשכנע דרור, דסקר זוהר, דבשר אליעזר, דהזמינה עצלה לעין גדי, חד-תיכה, חד-תיכה.

ותבוא חתיכה, ותחזור שלמה...

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס'  95

כ' באלול תשי"ח   5/9/58

 

שבת שלום!

אנשים רבים, בהזדמנויות שונות, מקומות שונים ובאפנים שונים, דנו ודשו באחת הבעיות המהוות את אבני המסד של הקבוצה: באיזו מדה חי החבר את חיי המשק במלואם, באיזו מדה הוא חש את השיכות בינו לבין הקבוצה והמשק, באיזו מדה הוא מצליח להזדהות עם הקבוצה וחייה, להפוך בהדרגה את הרגשת ה"שלכם" של חדש בקבוצה ל"שלנו" של ותיק, ועד להרגשת ה"שלי" (לא "שלי" כפי שרוצה להרגיש בעתיד בעל החוה המיועד ע.ב.) של חבר ותיק ונאמן. אולם אין ספק, שתנאי ראשון להזדהות עם הקבוצה הוא אינפורמציה מלאה, שוטפת ומהימנת, על כל הנעשה והמתרחש בה. וכאן, סבורני, לוקים אנו בחסר. אמנם אנו מקבלים מדי שבוע ידיעות על קצה המזלג מהנעשה בחברה והמשק באמצעות ה"אפיק", אולם בכך לא די. כל נושאי התפקידים הנם שליחי צבור, וחובה עליהם להרבות בהארת פעולותיהם, והמתרחש במשק בכלל, לצבור הרחב. מדוע לא ננהיג, למשל, שבכל מוצאי שבת, עם תחילת האסיפה, יספרו נושאי התפקידים המרכזיים על הנעשה בשטחי פעולתם, יסבירו וישיבו על שאלות (שאלות ממש, לשם קבלת ידיעות על הנעשה, ולא "שאילתות", שברובן הנן פרובוקטיביות).

אין ספק שמנהג כזה ישרה הרגשת אינטימיות, הרגשה של חברה אחת, השומעת באהבה על הנעשה והמתרחש בתחומיה, וייטיב את האוירה גם בשעת הדיונים העניניים, שיבואו אח"כ.

 

 

במשק

משתלה: בעזרת גיוס כללי, שנערך ביום ג', הצליחו להתגבר על בעית דלול שתילי החצילים. ישנן התקפות של מזיקים חדשות ובקרים, ושרגא עומד על המשמר ברסוסים ואבוקים.

גן ירק: עורגו ערוגות בחלקה המיועדת לבצל. השטח חיבל הזרע בעוד 10 ימים עד שבועיים. מורידים זבל לשטח החצילים (בינתים מק+טרילר זבל צאן משלח). שטח החצילים העליון (גן בית) מקבל חריש ממחרשת קרית ענבים. החלט לא לגדל סטריה על הפלטו לפני העגבניות. חלק מהשטח כבר הושקה, בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה.

מטע: ממשיכים בטפולים הרגילים.

שלחין: ממשיכים בטפולים הרגילים.

מוס-מס: הכינו פורק זבל עבור המק. תקנו עוד פעם את העגלה המתהפכת ומספר לא ידוע של פנצ'רים.

רפת: הוציאו כ-40 מ"ק זבל מסככת העגלים. 8 העגלים הגדולים ביותר נשלחו לדרכם האחרונה.

מכונות: סוף סוף הגיע הקומנדקר, עם מנוע הדיזל החדש. הוא נוסע עכשיו 8 ק"מ על ליטר סולר (קודם נסע 41/2 ק"מ על ליטר בנזין). החסכון הוא בשש וחצי אגורות לק"מ, ואם להביא בחשבון את המסים הכבדים על מנועי דיזל, הרי יצטרך לנסוע כ-100.000 ק"מ, כדי להחזיר את מחיר המנוע (5000 ל"י). כן הגיעה עגלה מתהפכת דו גלגלית נוספת, שהוזמן עבורה ציר חזק יותר, למען תוכל לעבוד בחומר ואדי, כמו כל החברה.

קו מים: גומרים את הסדורים והתקונים האחרונים בקו. הדרוזים עוסקים בכסויו. נסתימה חפירת התעלה לקו המים בטרסות החדשות של הכרם.

חצר-נגריה: אלה הענפים של ברה. השבוע הוא עשה בנגריה הגבהות לדפנות הארגז של הטרילר, ובחצר הוא עבד בעקר על הדויטש. (הייתי גם מספר לכם, שהוא מגובב ברביעי ודורס צנורות, אבל זה לא המקום המתאים).

 

 

על המומחים ועל הנסיונות

כמו כל מדע, מבוססת גם החקלאות על הנסיון, הנסיון ושוב הנסיון. לעולם אין אתה יכול לדעת מראש, מה תהיינה תוצאות הגדול. מכלול הגורמים המשפיעים על הגדול הוא כה גדול, שרק בדרך של נסיון מעשי, ע"י הסתכלות בגורם גדול אחד בלבד, אפשר לדעת מה טוב לצמח ומה רע עבורו, וגם זה לא תמיד מהימן. היבולים שנמוכים שהושגו בעין גדי מחיבים לחקור ולחזור ולחקור מהם הגורמים, המעכבים השגת יבול גבוה על אדמתנו ובתנאינו. לשם כך עומדים אנו בקשרים עם כמה וכמה מומחים, שלא כאן המקום לנקוב בשמם, ומהם קבלנו תכנית לנסיונות.

עקור: אמרו המומחים: שטח האדמה בעין גדי מצומצם הוא עד מאד, ומסבות של מחזור אי אפשר לגדל שטחים גדולים של עגבניות וחצילים, שהם הגדולים המכניסים ביותר. מה איפה נעשה? נעקר את האדמה, כדרך שעושים בכמה וכמה חממות באירופה. ע"י כך יושמדו כל גורמי המחלות המצויים באדמה, ונוכל לגדל אותו הגדול, על אותו השטח, שנה אחר שנה. 3 חמרים הדרושים להשגת העקור הטוב: אדיקטול, אתיל ברומיד ואתילן די-ברומיד. וזו דרך הטפול:

אדיקטול- שופכים את החומר בצורת תמיסה מימית על האדמה, מתוך משפך. שום דבר אחר אינו יכול לתת תוצאות משביעות רצון. לא מרסס, לא צנור עם פומיות, רק משפכים. כל משפך מספיק למטר מרובע אחד בדיוק, ז"א, לדונם אחד של צורך באלף משפכים בדיוק. אם נדבר על עקור בשטחים מסחריים של, נניח, 300 דונם לשנה, יש צורך ב-300 אלף משפכים. לחומר זה עוד תכונה חשובה: כשהוא יוצא לאויר העולם, הוא ממהר להתפרק. אי לכן הכרח הוא שאחרי המשפכן ילך אדם אחר עם מעדר, ויעדור חיש קל בכל מקום בו נשפך נוזל הפלא.

אתילן די ברומיד: חומר זה, שהוא נדיף ביותר, ונוסף לזרת מסוכן לאדם (כמו לשאר החיות), יש להכניס אל תוך האדמה לעומק רב יותר. השטה היא, נחשו נא... כן, באמצעות מזרקים, מזרקים קצת יותר גדולים מאלה של ללי. יש לדקור את האדמה כל 30 ס"מ, כלומר, כ-11 דקירות למטר מרובע. או, אם נרחיב את החשבון, 11000 דקירות לדונם, 3300000 דקירות לשטח מסחרי בן 300 דונם. אם אדם מספיק 5000 דקירות ביום עבודה, נצטרך 660 ימי עבודה למטרה זו בלבד. מישהו רוצה לשחק ברופא?

מתיל ברומיד: חומר זה מצוי בתנאים הרגילים בצורת גז בלבד. לגז זה חדירות נפלאה לאדמה, ודי אם נביא אותו במגע אתה למשך זמן מה. כיצד יבוצע הדבר? מכסים את השטח המתחטא ביריעות פלסטיק, מניחים צלחות מתחת ליריעות, ובאמצעות צנורות פלסטיים מעבירים את הנוזל, המכיל את הגז בתמיסה, אל הצלחות. שם הוא מתאדה, והגז פועל את פעולתו. יש לו רק חסרון קטן אחד- הוא מרעיל מאד. כל מי שנושם ממנו- מת. הדבר לא היה כל כך נורא, אלא שלגז זה אין טעם ואין ריח. ותה נושם ונושם, עד אשר לפתע אתה מוצא את עצמך מת. לכן מוסרים את בצוע הענין לקבלן. אם מישהו צריך למות, אז לא אנחנו (תיכף נשמע קול בצד: "בליברג").

נוסף לזה יש עוד המון נסיונות: עם חנקן ובלי חנקן במנות שונות, עם זבל עופות ובלי, וכו' וכו', אבל אלה הם נסיונות רציניים באמת, ולכן נעדיף לסכם אותם עם תוצאות ומספרי יבול בתחילת הקיץ הבא.

 

 

בחברה

השבוע זכינו סוף סוף לבקורו של אחד מאותם עשרות מרצים, המבטיחים לבוא ו"לשעשענו, לעתים כה תכופות. הכונה היא לחבר שפר מכפר החורש, שהגיע לאחר דחיות מרובות ושוחח אתנו שני ערבים: בליל שבת על המשפחה בקבוצה, ובמוצאי שבת על האסיפות השנתיות. חבל רק שמרוב אי האזנה למרצים, שנגרמה בעל כרחנו, נגמלנו מהצורך בהאזנה, ומספר הבאים והמשתתפים היה מנוך בצורה מבישה ממש.

ראינו את הסרט "התענוג,. אוי לאותו תענוג...

צלל סיים את תקופת שהותו במשק (עזרת הורים), וחזר לצבא.

רחלה כמעט נסעה לחודש לרמת רחל, להחליף את המטפלת שצריכה לבוא, אבל בסוף מישהו התחרט, והנסיעה בוטלה.

קרקשון לא מסר השבוע חמר על "בחברה".

זה הכל.

 

 

דפיק

השבוע פתחנו, במקרה או שלא במקרה, את תיק המכתבים הישנים, ודלינו משם מספר פנינים, שתענינה ודאי את החברה. למשל, מה דעתכם על המכתב הבא:

 

סאסא

קבוץ השומר הצעיר להתישבות שתופית בע"מ

למזכירות משק עין גדי שלום רב!

מבקשים אנחנו אשורכם לחנית לילה בתחומי המשבצת המשקית שלכם ובכל תנאי חסות, מקובלים או בלתי מקובלים, לקבוצת אנשי נח"ל בת 40 חיל וחילת, אשר תגיע לטריטוריה שלכם ב-12 לינואר 1958.

                             לתשובתכם, בברכה רבה

                                                             ש.ש.

 

או למשל:

לכבוד מזכירות קבוץ עין-גדי.

הנדון: בקשה לארחנו במועדונכם.

אנו, הנוער העובד בגן יבנה, המבקשים לאפשר לנו ללון במועדונכם לערב 6/4/58 חול המועד פסח. אקוה שזה יהיה אפשרי, ונשמח לקבל את תשובתכם בהקדם.

בתודה למפריע, מזכירות הנוער העובד, סניף גן יבנה

                                                                          י.ש.

 

או:

יום ד' כ"ד בסיון תשי"ח

שלום רב לכם!

שתי בנות אנו הלומדות בכתה ח' ולומדות עתה על טיב אדמת ארצנו אף תערך תערוכה בבית ספרנו בה יוצגו מאדמות ארצנו לכן אנו פונות אליכם בבקשה כי תשלחו לנו בהקדם האפשרי ואם אפשרי הדבר כי תשלחו עד לשבוע הבא מאדמת ישובכם והסביבה נודה לכם מקרב לבנו אם תעשו זאת למעננו.

                                                      א.י.                   ר.ו.

 

ומה דעתכם על:

יום ו' ב' אייר תשי"ז

לכבוד מזכירות עין גדי שלום רב.

אני זהבה ניצני התלמידה שלומדת בכתה ז'1 בבית ספר בר-גיורא ביד אליהו רוצה לכתחבר עם חברי המקום. מורתילמדה אותנו בתנ"ך על שאול ודוד, שדוד ברח מפני שאול ויתישב בעין-גדי. ואני רוצה שתכתבו לי על המקום ואני מאד רוצה לדעת איך התישבתם במקום הזה כמה ילדים וילדות ישנם. מורתי ספרה לנו גם על ים המלח שישנם שם אבני יפות וגם מלוחות. ואני רוצה שתשלכו לי אחדות מהם וגם שתצלמו לי את הנוף. שלום רב ותודה למפרע

ממני זהבה ניצני.

 

ויש:

לכבוד עין גדי ח.נ.

עם פרוש שנת העשור למדינתינו קבלנו על עצמינו ילדי כתה ה' בבית הספר על שם ברל כצנלסון ללמוד על אחת הבעיות החשובות במערכת הבטחון של מדינתינו והיא: ישובי הספר של מדינתינו המהוים חגורת בטחון כחומה חיה בגבולות המדינה". אנו מעונינים להכיר את תולדותיהם ובעיותיהם של ישובים אלו. אנו מקוים שנמצא ברשותכם חומר מתאים במאמר ובצלום שיוכל לעזור לנו ללמוד הבעיה ובסכום נציג את זה בתערוכה נאה. על כן נבקשכם מאד לשלוח לנו ככל האפשר. רבות שמענו על ישובכם שעמד באומץ לב בהתגוננות מפני צר.

                           בתודה י.כ. וכו' וכו'

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס'  96

כ"ז באלול תשי"ח   12/9/58

 

שבת שלום.

גליון זה הוא האחרון לשנת תשי"ח. ראש השנה עומד כבר מאחורי כתלנו, ובלי שנדע מדוע ולמה, יועם זהרה של שבת זו, מפני החג הגדול העוקב ובא אחריה. אם נוסיף לזאת את העובדה, שלגבי העבודה יהיה מחר יום חול לכל דבר, כמעט שאין טעם להוציא דוקא היום "אפיק". התאריך הנראה הוא לכל הדעות יום א', ערב החג עצמו. ביום זה יש טעם לסכם את השנה בשטחים שונים, לאחל אחולים, לקוות תקוות, לקלס בשתי המשמעויות את הזכאים (והחיבים), וכמובן להשתרע על מספר עמודים גדול יותר. אך ורק כדי לא לביד את המסורת, הופענו גם היום, ולכן בשני עמודים בלבד. להתראות ביום א'.

 

עד כמה שידוע לנו, קימת תכנית להוציא חוברת שנתית, ובה סכומי השנה מבחינה משקית וחברתית. ההגיון מחיב, להוציא חוברת זו לקראת האסיפות השנתיות. יתכן שמתכוננים להוציאה דוקא לקראת מועד בחירת הועדות, כלומר בסוף העונה החקלאית. מכל מקום, אפילו אם תופיע החוברת בימים אלה, אין הדבר צריך לפגוע בחוברת אחרת- חוברת היובל של "אפיק". העיפו מבט אל המספר בראש העמוד: בעוד 3 שבועות יהיה "אפיק" בן 100 גליונות. גליון ה-100 יהיה מוגדל וחגיגי, ונשתדל להביא בו דברי חברים רבים ככל האפשר. כל אשר אנו מבקשים מכם הוא הענות וכתיבה נאותה.

 

 

במשק

גן ירק: בשטח המיועד לבצל יושרו הערוגות. מתכוננים לזרוע השבוע או בשבוע הבא. השטח המיועד לחצילים מקבל זבול והפיכה. זבל מביאים מ"שלח", וכן התחילו להוציא מהערימה. בשטח המיועד לדלועיים (בעריג'ה) מסקלים בעקר ע"י גיוסים. שטח המיועד לעגבניות גמר לקבל את ההשקאה הראשונה מזה אלפיים שנה, והוא מצפה לעבודי טרם שתילה, שיבואו בעתם.

רפת: לאחר המכירה באה הקניה. תמורת 8 העגלים שנמכרו (7700 ל"י) נקנו לעת עתה 7 עגלים בני 40 יום (2300 ל"י), הגוזלים את החלב מפיות החברה.

מטע: הכרם קבל חריש במחרשת הרים, בעקר נגד עשבים. בבננות קטפו כמויות קטנות, לצרכי הבית. גם בתמרים נערך קטיף, בעקר למשלוח חבילות להורים , לקראת החגים.

מספוא: קצרו את שארית החלקה של עשב הרודס, וכבר אפשר עוד מעט לקצור מחדש. התירס נכנס לפריחה, ומעתה הוא תורם את חלקו בהספקת הירק לרפת. הסתויון קבל דשון ראש, ומתפתח יפה.

מוס-מס: פורק הזבל למק הוכיח את יעילותו, ועל הפרק מכשיר דומה עבור הטרילר. נתנו תקון אחרון במעקות (איש כבר אינו מאמין שיגמרו את זה פעם לגמרי). הכינו את הרפת לקבלת העגלים, שפוצים בקומנדקר, מנועים שונים, ברזים נוזלים, פה-שם...

קוי מים: גמרו כסוי וסדורים שונים בקו לפלטו. חפירת התעלה לקו של הכרם הסתימה אף היא.

 

 

בחברה

אנו עומדים על סף האסיפות השנתיות, ועדיין לא ברור לנו , מהם הענינים שיש לדון בהם. ידוע לכל אחד, בקוים כלליים אולי, על מה צריך לדבר, אולם לדיונים צריך להיות גם סכום, סכום בהחלטות, ולקראת אלו יהיה צורך בדיון מעמיק בנושאים, ולא די בקבלת והעמדת הדברים כאינפורמציה בלבד. הנסיונות שנעשו בשנים הקודמות, אפשר לומר שנכשלו. לעומת הרבים, התולים תקוות באסיפות השנתיות, ומקוים לשנוי באוירה הכללית, ישנם כנראה גם כאלה שאינם רוצים, או אינם מאמינים בערך האסיפות. אנו נגשים לאסיפות מתוך אמונה ותקוה, שנצליח לגבש בהן עתיד טוב יותר מאשר ההוה. יהי רצון.

אספה כללית: בזמן האחרון ירד מספר המשתתפים באסיפות, והדבר פוגע לא מעט בחייו התקינים של המשק. הרבה ענינים העומדים לדיון, נדחים בגלל חוסר משתתפים, או שההכרעה אינה נופלת במספר קולות השקול כנגד ערכו של הענין. מתקבל הרושם, שמשתתפים באסיפה רק אז, כאשר יש סכוי שהדיון יהיה סוער, ותחזור הצבעה שניה ושלישית. רק כשהענינים מסתבכים, ישנה מדה מספקת של "השמצות", ואז מופיעים ומשמיעים צעקה פה ושם, לענין או שלא לענין. סבורני שאין אנו מבינים מספיק את ערכה של האסיפה, או שאיננו אחראים במדה מספקת לרכוש שלנו ולגדולו. אם ניטיב להחדיר להכרתנו הבנה זו ואחריות זו, אולי נופיע יותר לאסיפות, מתוך רצון להכריע בענינינו, בענינו של כל אחד ואחד מאתנו כפרט בתוך הכלל.

 

החלט לפנות 4 חדרים בצריף שלש ולסדר נוחיות ליד הצריף למשפחות של שמואליק ויענקלה מכנרת, העומדות לבוא אלינו בסוכות. כמו כן יפונה חדר, שישמש כתת למוד לבנים. אנו מקוים שהצרוף יצליח, ונשיג את כל שאנו רוצים ומקוים להשיג, בבואם אלינו.

 

החלט להקציב סכום מסוים כתמורה למען הועד למען החיל, למפעל השי לחיל , לקראת ראש השנה.

 

נתקבלה בקשתו של דוצי לשחררו מתפקיד מא"ז, לאחר שכהן בתפקידו שנה ורבע, לשביעות רצון כולנו. הוא ימשיך, כמובן, למלא את התפקיד, עד שימצט לו ממלא מקום.

 

החלט להמשיך לטפל בענין פתוח הסדיר בכוון של קיוסק באכסניה ובסדיר, שישמשו את המטילים הרבים, שיבואו ודאי בעונת החגים. לאחר שיודעו פרטי הבצוע, יובא הדבר לאסיפה לדיון ואשור נוספים.

 

דוצי נבחר לחבר מזכירות במקום פרסטמן.

 

נשלחו חבילות תמרים להורים, כשי לשנה החדשה.

 

נמסרה רשימת הספרים של "ספר לחבר". מצער שמספר חברים לא הכניסו עצמם לרשימה.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 97

ה' בתשרי תשי"ט   19/9/58

 

שבת שלום!

ראש השנה עבר, ובגלל הדפסת החוברת השנתית לא הופיע לקראתו העלון, כפי שהבטחנו. עשרת ימי התשובה עוד לא תמו, ועדיין לא מאוחר להקדיש גליון זה לשנה החדשה, הבאה עלינו לטובה.

העונה החקלאית התחילה אמנם לפני כחדש, עם זריעת המשתלה, אולם רק עתה נתחיל להרגיש את העונה בכל כבדה. השטחים מקבלים זבול ודשון, בתחילת השבוע יזרע הבצל, ומיד אח"כ נקרא כולנו למספר גיוסים לשתילת החצילים. בינתים עומדים לזרוע את משתלת העגבניות, ושוב תהיה עבודה בדלול ועשוב. חבל רק שחדש תשרי "משובש" כל כך בחגים, דבר המעכב את בצוע העבודות השונות במועדן.

 

שעה תמימה לאחר המועד המיועד של פתיחת האסיפות השנתיות, עדיין לא היה ברור מה יעלה בגורלן. נדמה היה שבמשך החדשים האחרונים שכחנו בכלל על קיומן. אמנם כהכנה לקראתן הרצה יוסף שפר, בעקר מנסיונו האישי, אולם לא היתה תחושה של נכונות ודריכות לקראת האסיפות. תעיד על כך כאלף עדים העובדה, שרק יומים לפני המועד החלט, מה נושאים יעלו לדיון. אמנם האסיפות עברו בהצלחה יחסית, בעיות משקיות בעקר הסברו והבהרו, ובעיות אחרות, חברתיות, בוררו ולובנו, אולם אל לנו להתנחם בהצלחה חלקית זו. אין ספק שאילו היו נושאי הדיון ידועים קודם לכן, והיה ספק בידי האנשים המסמכים לכך להכין חמר לדיון, היינו מצליחים יותר.

למרות שבחרנו לכאורה רק בשנים, מתוך הסעיפים הרבים שהוצעו לדיון, הרי למעשה נדונו כמעט כל הבעיות, משקיות כחברתיות. הנושאים שנבחרו, והם: סקירה משקית וכספית+ העתיד המשקי מחד, ובעית העזיבות וסבותיה מאידך, אפשרו להעלות את כל הבעיות המעסיקות אותנו והמציקות לנו, כיחידים וכצבור. ואפילו לא נסיק מכל מה שנאמר מסקנות לבצוע, ואפילו לא נצליח להעלות הכל על הפסים הנכונים והישרים, הרי טובה שיחה בצבור, שיש בה משום חשבון נפש פומבי, פורקן צבורי והחלפת כח לקראת השנה החדשה.

 

כמובן, בגליון זה של ראש השנה חובה עלינו לשלוח ברכות ואחולים. איך כותבים העתונים? "לקרובינו, מכרינו וידידינו, לכל העומדים אתנו בקשרים מסחריים, צבוריים או חברתיים, ולכל בית ישראל ברכת שנה טובה וכו' וכו'.

 

 

במשק

גן ירק: בעזרת העבודות ההמוניות של השבת הקודמת, נמרו את סקול הגלים בשטח הדלועיים בעריג'ה. כמו כן הספיקו באותו יום לנקות את ערוגות הבצל מאבנים גדולות ובינוניות. השטח קבל השקאה ויזרע בתחלת השבוע. חלק משטח החצילים קבל כבר זבל אורגני, דשון וקלטור, וישתל בשבוע הבא.

משתלה: שתילי החצילים מוכנים כבר לשתילה, אלא שהמשתלה דלילה למדי, ומכזיבה לאחר הנביטה הנאה. הפלפל, למשל, לא נבט כלל. לעזרת המשתלה גויסו גדולי התירס, ובערוגות ,שמולאו ויושרו, נזרעו זרעי חצילים ופלפל. נקוה שהגדול יהיה מהיר, ונשיג את הפגור.

מוס-מס: עבדו אפילו בראש השנה. הסבה? עבודה דחופה באמת, הכנת המכשיר לעיקור בדי.די. פרט לעבודות השוטפות, זה למעשה הדבר היחידי שעשו שם השבוע. יצאו לשטח וחזרו למוסך בערך חמש פעמים. פעם היו נזילות, פעם נקרעו הצנורות, פעם נסתמו הברזים, פעם רקדה כל חבית, ועוד. כל זה עוד בזיון קטן, לעומת מה שהתגלה אח"כ. זה אמנם לא שיך למסגריה, אבל כיון שהתחלנו, נמשיך. אף אחד לא ידע בדיוק איך מעקרים בחומר זה. ראו ושמעו פה ושם. בספר ישן של "של" לא מצאו הוראות, ובחדש התעצלו לחפש. אחרי שכבר עקרו במאמצים רבים את רוב השטח, והוציאו חבית שלמה של ד. ד. הברר (לפי הספר החדש של "של") שצריך להשקות לפני הטפול. שווי החומר המבוזבז 250 ל"י בלבד.

בשאר הענפים אין השבוע חדש.

 

תכלה שנה וקללותיה

סקר חברתי של שנת תשי"ח

ממש כפי שאנו נזכרים בטעמו של פאי מסוים, כשאנו מזכירים את שמו, כך בדיוק מזכירה לנו המלה "ראש השנה" את חשבון הנפש, ישור ההדורים ושאיפה למשהו טוב יותר משהיה בעבר. רצוי שנחזור קצת אחורנית, אל היום בו נסתים חשבון הנפש שלנו בשנה שעברה, יום בו סכמנו לנו את הדרך להמשך, ומשם נעבור על פני כל השנה ונקבל תמונה כללית מכל שהתרחש בתקופה קצרה-ארוכה זו.

נתחיל במספר החברים. לאחר מחזור ראשון של עזיבות התחלנו את השנה החדשה עם 63 חברים, תוך שאיפה לגדול ולהתפתח. בדצמבר, תקופה קצרה אח"כ, הגיע אלינו גרעין "רעות,, שחבריו הנם היום חברים לחובות וזכויות. ההשלמה הוסיפה עדוד. ראינו שאנו יכולים להתרחב ולחרוג מהמסגרת של תכנית משק ל-60 חברים. לאחר ההצבעה באפריל, בה נתקבלו 32 חברי גרעין "רעות" לחברות, הגענו למספר חברים העולה אף על מספרנו עם העליה על הקרקע. מובן שקליטה זו היתה מלווה הרבה בעיות, ויש האומרים שאם הכל חלק, סמן הוא שהענינים אינם כשורה. היום אנו רואים את מדת המזיגה שבין שני הגופים, וכל אחד יכול לשפוט ולהסיק לפי הבנתו. אח"כ באה תקופת השחרור של גרעין ב', שהכזיב קשות, ומחבריו ונספחיהם עזבונו 16 איש משך השנה האחרונה. אין ספק שזוהי מכה קשה, אולם יש לראות את המצב לאשורו- חיי עין גדי אינם תענוג, ודורשים מהחבר הרבה. אלה הנמצאים כאן יודעים זאת היטב. רבים מבינינו נכשלים ונופלים. לא תמיד אנו יודעים לסמוך אותם ולתמוך בהם.

ישנם בינינו האומרים, שעוזב נוסף מפנה את מקומו לבא אחריו. במדה שהדבר נכון, יש הכרח לבטל אמת זו. אם נשגיח על זולתנו, לא בבקרת הורסת אלא ברצון לעזור, נדע לשמור שלא יפגע בינינו הפרט, זה שיכול להיות מחר אתה או אני, או כל אחד אחר מאלה החיים כאן יחד. אסור לנו להזיק לפרט, ואין אנו מעונינים להביאו לידי כך, שיארוז את חפציו ויסע מאתנו.

איני רוצה לעמוד על הסבות לעזיבה, אולם רצוי שנזכור, שכל חבר מפנה לעצמו את הדרך לעזיבה. הבקרת שיש לנו על ענינים שונים בדרך חיינו, חיבת לתקן ולעורר אנשים לפעולה. כל פרט המוציא את עצמו מן הכלל, מרדים עצמו בשינה חסרת תועלת ובחוסר פעילות, המביאה אותו הרחק מאתנו, ואז הוא שוכח שלמעשה הוא הוא, אשר הביא על עצמו את "העול הגדול,, שעליו מבוססת עזיבתו.

אנו כאן צבור גדול, המקבל את השנה החדשה בזרועות פתוחות ובתקוה, שתהפוך את חיינו לחיי משפחה גדולה, שכל עזיבה תהיה לנו כאבדן בן, ונדע לשמור אחד על השני, כאילו היינו אחד.

 

ישנן בעיות שלעולם אינן מסתלקות, ואלו הן בעיות הקשורות באדם, וכל זמן שהאדם חי, ממשיכות גם בעיות אלו להתקיים. הן פושטות ולובשות צורות, ולעולם אינן מסתלקות. כל זמן שאנו חיים בקבוצה, ומסביב לקבוצה קיים עולם גדול של צורות חיים אחרות, ובתוך הקבוצה קיימת בעיה של הידיים העובדות, תועלה תמיד בעית העבודה השכירה, ע"י אלה העומדים בפני בעיות הזריעה, השתילה והעדור מדי יום ביומו. השנה עמדנו פעמים רבות בפני מצבים, שבהם דחינו, למרות היותנו כמעט חנוקים, את העבודה השכירה. יש לברך על כך שהצלחנו לעמוד בזה, ונקוה שנצליח בכך גם הלאה. איננו יכולים לשכוח את הערכים, עליהם בנויים חיינו, שאחד החשובים, אם לא החשוב שבהם, הוא העבודה העצמית. יתכן שפה ושם אנו פורצים לפעמים החוצה, כולל גורמים שלא תמיד תלויים בנו, אולם אסור לנו לשכח שיש לחזור תמיד חזרה. רצוי אולי, שבעיה זו תהפוך לגדר חשמלית, שכל הנוגע בה מתחיב בנפשו.

 

כבכל משפחה הגונה תפסו גם אצלנו בעיות החנוך וגדול הילדים מקום רב בשנה שעברה, ויוסיפו והעסיק אותנו ודאי גם השנה. אנו יודעים מעט מאד על רכות או קשיות הידים, שצריכות לטפל בענינים אלה, ועלינו ללמד, אולם לשם כך צריך לפתח את הרצון ללמד. אנו עדיין צעירים, ולרבים מאתנו אין הדברים קרובים. גם אלה שהיא קרובה ללבם, אינם יודעים כיצד לטפל בה בדיוק, ומשום שבעיות החנוך חיבות להיות בעיות הקבוצה כולה, הכרחי לגשר על פני ההבדלים הקימים בהרגשה, במחשבה ובהבנה לגבי בעיות החנוך. עלינו לזכור שבנים אלה שאנו מגדלים, יקבלו את הדמות שיראו בעיניהם מיום פקחם אותן, ילמדו את המלים המרחפות בחלל האויר וימשיכו לנהוג כמונו ביחס לכל דבר. משום כך חיבים אנו לדעת בדיוק, מה דמות רוצים אנו שילבשו בנינו, ולהתחיל לחנך את עצמנו לפי דמות זו, פן נאחר את המועד. חנוך אבות, קודם לחנוך בנים.

 

בעיה כאובה וחשובה היא התרבות בקבוצה. אם בשנים קודמות יכולנו להצביע על מספר מסיבות, חתונות וערבים מלאים בתרבות, הרי שהשנה נכשלו רבים מהנסיונות, ואחרים לא נעשו כלל. "לא על הלחם לבדו יחיה האדם", והכונה לא היתה לזה שיאכל גם סלט. חיינו אינם משתתים רק על עבודה ובעיות. אנו שואפים גם לתוכן חיים, לבדור, ללמוד, למסורת של דברים שברגש, למנהגים יפים ולימים המרחיקים אותנו מידי פעם מהיומיומי. תרבותו של אדם היא הצלום הברור ביותר המשקף את ערכו, מנהגיו ומחשבותיו, ומסורת תרבותית מתוה את דרכו של האדם ואת יחסו לסובב אותו. משום כך קשורים האדם ותרבותו זה בזה, ויונקים זה מזה. אין אדם חי ללא תרבות, ואם זו לאר תהיה לו, הוא יצור אותה, או ילך לחפשה במקום אחר. אנו חסרים במדה מרובה את התרבות, משום שמסורת תרבותית אינה נקבעת בשנה או אפילו חמש, ויש צורך לטפחה. קשה לנו אמנם לעשות זאת, אולם מסוכן שבעתיים לחשוב שאפשר להתקים ללא תרבות, או להביאה מהחוץ. זו האחרונה אינה שלנו, ואינה משקפת את חיינו, וכשלא יהיה מזוג בין חיינו לתרבות המובאת, יסגל החבר את עצמו לתרבות, כי אין שני נגודים יכולים להתקיים יחדיו. משום כך חיב כל אחד ואחד מאתנו להתעורר לעשיה, ואם בתחילה יהיה זה מתוך כפיה עצמית, הרי מאוחר יותר יהיה זה טבעי ונוח ונעים וממלא את החיים.

 

בעית הבעיות של חבר בקבוצה היא בעית הבית. רק אז, כאשר החבר ירגיש שזהו ביתו, הוא יהיה מוכן לעשות למען הבית הזה. כלנו באנו מבתים ומצורת חיים אחרת, כלנו קשורים אל ההורים ואל בית ההורים, אולם עלינו לזכור, שאנו עומדים כבר ברשות עצמנו ובונים בית לבנינו אחרינו, כפי שהורינו בנו לנו. השנה עומדים אנו לעבור לנקודת הקבע שלנו. נקוה שהבנינים יקנו לנו גם את הרגשת הקבע, הרגשת אחריות לכל אשר בידינו, לרכוש המשק ולרכוש האנושי, הנתונים בידי כל אחד מאתנו. נדע שכל שעושות ידינו, למעננו הן עושות, וכל שאינן עושות, יחסר לנו. נדע לרכז מחשבותנו בתוך שלנו, ונגיע ליום בו כולנו נעשה למען כולנו.

                                                                                      יצחק

 

 

דפיק

לפני "אפיקים" הבאנו קטעים ממכתבים שונים, שהתקבלו אצלנו. האחד, המוצלח מכולם, והשני, שהיה יכול להיות מצחיק, אלולא המיטה עובדת משלוחו קלון על מדת האינטליגנציה, או למצער מדת הרכוז בעבודה, של אנשי משרד ממשלתי מכובד.

הרי הם לפניכם:

 

יום ג'                               18/4/58

לכתה ז' בבית הספר היסודי בעין גדי

ח.נ.

לבית ספרנו "עליול" רמת גן מלאו 10 שנים. לכן השמחה היא רבה, לכן החלטנו לערוך תערוכה אשר תביע את התפתחותו של בית ספרינו במשק ארצינו וכן כל מחוז ואזור בארצינו "ישראל" ואנו הבנות אולביה שניע-דניאלה בר בחרנו בעין גדי לנושא מהעבר עד להתפתחות והמאורעות שארעו בכל השטחים. ובקשתינו אליכם היא: שלחו חמר ותמונות ועם קשה הדבר ויהיה למעמשה אנו [ענו] בבקשה ממכים על השאלות הללו:

א מהו מספר התושבים כיום, ומה היה לפני 10 שנים בשנת 1948?

ב מהו מספר בתי הספר ומספר התלמידים

ג בכמה עלה אחוז בתי הספר והתלמידים

ד כמה בתי חרושת ומוצרי תעשיה כיום וכמה היה לפני 10 שנים בשנת 1948

ה מהם הדרכים המובילות לעין גדי וכמה היו בשנת 1948

ו כמה אזורים (בדונמים) מיושבים וכמה היו בשנת 1948

ז מהו מספר העוסקים בחקלאות ומהו מספר העוסקים בתעשיה

      אנו תקוה שתענו בהקדם האפשרי על מכתבינו זה לפי הכתבת: אוליביה שמיע וכו' וכו'.

 

והרי השני:

מדינת ישראל

משרד החנוך והתרבות

ירושלים, כ"ז אלול תשי"ח 12/9/58

לכבוד מזכירות קבוץ עין גדי, דאר סדום

א.נ.

לצערנו לא קבלנו תשובה לחוזרנו מס. 106/25/1/15 שהמצאנו לכם מזמן, ואשר אנו מצרפים לכם העתק ממנו. הואילו נא בטובכם להמציא לנו את החומר המבוקש ללא דחוי.

                                                               בכבוד רב

א.      רפופורט המחלקה לחנוך תיכוון

החוזר המקורי:

מדינת ישראל

משרד החנוך והתרבות

ירושלים, כ"ז אלול תשי"ח 12/9/58

106/25/1/15

לכבוד מזכירות קבוץ עין גדי, דאר סדום

א.נ. לשם סדור חשבון השתתפותנו בשכר למודיהם של ילדי קבוצתכם בכתות ט' וי' בשנת תשי"ט נבקשכם להמציא לנו:

רשימת ילדי מקומכם שילמדו בכתות ט' בשנת תשי"ט אגב ציון ביה"ס שבו ילמד כ"א מהם. כנ"ל לגבי כתות י'. הואילו לרשום שמות הילדים לפי סדר א"ב.

            בכבוד רב

                         ד"ר מיכאל זיו

                                           מנהל המחלקה לחנוך תיכון

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 98

י"ב בתשרי תשי"ט   26/9/58

 

 

שבת שלום.

יתכן שרבים לא חשו בכך. חלקם היו בודאי בחפש, אחרים רחוקים סתם ככה מופק חייה של הקבוצה, אולם השבוע החל "לבעור". קודם לכן חשו ונשאו בעול רק הטרקטוריסטים, בהם האיצו לגמור לעבד שטח מסוים למועד מסוים; היום חשים בכך רבים, החוזרים לימים הטובים ויוצאים בהמוניהם מן המטבח והמחסן, המסגריה והטרקטור, וכופפים שוב את הגה בשתילה. ואמנם היתה השתילה הראשונה שתילה כהלכתה. במקום יום עבודה לדונם, כפי שמקובל לחשב, בצענו את השתילה של 13 הדונמים הראשונים בשטח החצילים בשבעה וחצי יום בלבד, ואף השתילה השניה, הקטנה, בת 4 הדונמים, לא נפלה ממנה בהספקה. חבל רק שמבחינה איכותית לא עמדה השתילה תמיד על הגבה, והדבר נכר בעקר בשטוצרים הראשונים, שנשתלו בזן "כברי", מקום שאחוז הקליטה נמוך למדי. לעומת זה, גבוהה הקליטה בשטח "המלכה השחורה,, ומתקרבת ל-100%.

החצילים לא נשארו השבוע בבדידותם: העובר בשעות העבודה, בדרך העולה לסדיר, יכול היה לראות בכל יום מימות השבוע החולף דמות גמלונית, השיכת בדרך כלל לידידנו שרגא, המזיעה כדבעי, בדחפה פלנט מלא זרעי בצל במעלה החלקה. כן, השבוע נזרע גם הבצל, ומובטחת לנו עבודה רבה בעשוב – מכני, חימי או בידים, ואי"ה גם באסיף.

ומכיון שבגן ירק עסקינן, נמשיך ונספר על ההכנות בשטחים האחרים.

חלקת הדלואיים תקבל השקאה לקראת הזבול, דבר שכבר הושלם בשטח החצילים הבלתי שתול. בינתים נוסע המק הלוך ושוב ועורם ערמות זבל ליד השטחים השונים. המסגרים גמרו סוף סוף את החבור של הבוסטר (אחרי הכל, זה לא המעקות), ואפשרו ע"י כך את ההשקאה התקינה בשטחים הרחוקים (עריג'ה ופלטו).

מחוגי אנשי המטעים נמסר לנו, שגמרו את העשוב בורדים, ועתה הם יכולים להתפנות לשאר העבודות.

בתמרים מחכים להבשלת זנים נוספים. יש לצין לשלילה את העובדה, שבזמן האחרון נתרבו פותחי השקים, וכמובן גם הפותחים ואינם סוגרים כהלכה, וגורמים ע"י כך נזק חמור לפרי.

ברפת ובלול אין חדש, פרט לנסיון המרעיש לשחוט אוז כדי לבחון את קלות (או קשי) מרוטתן וכמות הבשר אשר בו. מסתבר שהאוזים עדיין קטנים, ומריטתם קשה.

 

 

בחברה

יום הכפורים עבר כאן בשקט רב. מספר הצמים ירד השנה 0בין הגורמים האפשריים- ברכת התועבה בירושלים, פרשת הרשום, שערורית הקבורה ובקוריו של הרב נסים במשקים), ונרשמו לצום רק 7 חברים.

בתחילת השבוע ראינו, כנראה במסגרת הימים הנוראים, את הסרט אחד מני 1000" (וינצ'סטר 73). זה היה באמת סרט נוראי. כמה וכמה מאות טובות של הרוגים, ואיש אחד שנפל מסלע מגבה עצום, וקפץ בחזרה עם הרגלים למעלה כמה וכמה פעמים. ממש איום.

פרט לזה אפשר עוד לצין, שהרבה חברה נסעו לחופש, ביניהם גם המזכיר, לכן לא מופיע השבוע דו"ח על פעולות ועדת חברה. בגלל גורמים שונים יעדר השבוע (באפן חד פעמי) גם הדו"ח של ועדת תרבות. אינשאללה בשבוע הבא.

 

חגורת הפליז (פואמה)

1.      בן ט"ז היה אהרון העליז

כאשר לבבו על בנות כבר חשב

והחליט לעשות מין מחגורת מפליז

לעלמה הנאוה שאי פעם יאהב.

 

2.      הוא היה כה תמים, כמרבית בני גילו

וקוה להשיג לו מלכת חתיכות

אפרודיטה, ברג'יט או ונוס ממילו,

מרילין או ג'יין ראסל או קים לפחות.

 

3.      ולכן הוא זנח את למוד המנוע

והחל מתעמק בסודות הגזרה,

בתור ספר למוד יש חוברת קולנוע

הדוגמה חזותית בסרטים לא חסרה.

 

4.      הוא החליט: חמשים וחמש היא גזרה

עשויה לפאר מתני כל נערה.

 

5.      במסור ומשוף הוא עבד על הפליז

בשמחה ובגיל הוא נשא זה העול.

עת מרוב שיופים נצוצות הוא התיז,

הוא חזה בדמיון את היום הגדול.

 

6.      וכדי לתאר את האיש נספר

איך גנבו לו אותה חליפה, כששלמה

איך אמר בלי יאוש: " אעשה לי אחר",

ונגש למלאכה בעלית נשמה.

 

7.      ובלילה בהיר הוא השיג נערה

כמדומה ט"ו באבי היה זה היום

(או יותר מאוחר, כימים עשרה)

אך הגבר ראה מציאות, לא חלום.

 

8.      המחגורת צרה, וצריך להוסיף

עוד חוליות, שתוכל את מתניה הקיף.

 

9.      הוא הוסיף הלוליות והכין את השי

כשלפתע עלה הרומן כמו באש,

כל אחד היה כבר מיבב- אללי,

אך לא גבר כמו אהרון יתיאש.

 

10. הוא אמר: "רבותי, היא אינה אחרונה"

הוא אמר: "חברים! עוד תהיה לי אחרת!"

אך הפעם, רעים, לא אבחר בשמנה,

כי הפעם אקח חתיכה מפוארת!"

 

11. ולכן הוא החזיר את הכל חזרה

ועמו החלטה חזקה נחושה,

להכין למלכת העתיד חגורה

צרצרה (דקת מתן תהיה האשה).

 

12. ובשאתו בלבו שוב חזון תפארה

הוא נגש לקצר את אותה חגורה.

 

13. מיסטר גרינברג בלי משכרת

התאמץ שנה תמימה

מוכנה כבר המחגורת

חסרה רק העלמה.

 

14. עוד שנה חלפה בינתים

לידידיו בסוד מגיד:

"יש לי כבר עשרים ושתים

מוכחים למצוא עתיד".

 

15. אבירנו רק העיז

וכבר מצא לו חברה.

נוצצות חוליות הפליז

אבל אבוי, צרה צרורה.

 

16. היא קצרה טפחים וקוטן

כארבע חוליות בסך.

עד שיתאימה למותן-

היא מוטלת במוסך.

 

 

דפיק

השבוע כבר רצינו לכתוב עוד פעם על הנושא הישן והמסעיר- על בית הילדים. פשוט, משום שעל הדשאים ביחוד על הדשא של צריף ארבע) התחילו שוב לדבר על נושא עדין זה. לבסוף העדפנו לשתוק (אם לא לדבר על כמה מלים אלה). פשוט איננו רוצים, שיאשימו אותנו בזה שבמשק נוצרת אוירה בלתי נוחה לגדול ילדים, ואחר כך הורים יעזבו, ובית הילדים יתרוקן כמו תגובת שרשרת, דוקא בזמן שמסתמנת יציבות. אם חברים חושבים שזוהי האוירה הנוחה לחנוך ילדים- יערב להם. אנו רק מקוים, שזה יערב לנו, כמו שזה ערב לנו עכשיו, וגם שתהיה לנו מלה להגיד בעסק.

 

לפני חדש בערך נשלח מעין-גדי המברק הבא:

31/8/58

יובל צורי, רמתיים

תשמע ממני כדאי לך ללמוד בכפר מל"ל גם אני למדתי שם

                                            יורם

והערה לשולח:

יונתן, תשלח את המברק בלי לשנות מתכנו, כי לאחי נשאר עוד יום אחד להחליט אם לעשות ב... בביה"ס עד שיעיפו אותו, או לעשות את זה בבי"ס אחר, ואני חושב שזה ישכנע אותו.

 

איך אמר אלתרמן: "... משכנע, מאד משכנע".

 

ספורו של רופא השנים הזקן לנכדו הקטן

שמע נכדי היקר, בן בתי, אשר לולא היותה גדולה מדי, הייתי נותנה זה מכבר לטכנאי השנים ההוא מעין גדי. איני זוכר כבר איך קוראים לו. שמע והאזן לדברי סבך על הקורות אותו בארץ הנוראות, ארץ שפלה ומסוכנת, אשר בה הייתי וממנה נצלתי בנס משכבר הימים.

יצאנו ממקום קטן בשם עין גדי, שיושביו מצטינים בשניהם ה.... (כאן מצאנו מלה בלתי ברורה), במכונית פתוחה בשם חומנדחר אל דרך הסכנות. לא עברנו אלא קילומטרים מספר, והנה מגדל נצב על חופו של ים, והמגדל צבוע ססגונים, ואין רואה מה בתוכו. ואשאל, ויענוני (והעונה הלא הוא פול, הוא גבור הערבה). מגדלים אלה, נכדי, מגדלי תצפית המה. מדי יום ביומו ומדי לילה בלילה עולים בדואים פידאינים מן הים ורוצחים ושודדים כל הנופל לידם. ומגדלי תצפית אלה הוקמו על מנת לעכב בעדם. בכל אחד מהם יושב חיל וצופה אל הים, ובראותו אותם, הוא מודיע לחברו אשר על המגדל השני, וזה לשלישי וכך הלאה, עד אשר תגיע הידיעה אל מקום הגבורים. והגבורים הם הם פלוגת אנשים המאומנים במיוחד ע"י או"ם, יוצאים ומניסים את הפושטים. ואשא עיני, וארא חיל עומד באחד המגדלים מרחוק, ואנופף לו בידי לשלום, ויענני. ואעבור על פני מגדל שני, והוא קרוב, ולא ראיתי בו צופה, ויאמרו לי כי הלך לדוג דגים. אכן הזנחה חמורה היתה זו, כי בו ברגע, ברדתי לרחוץ בחמי זהר, נשמע קול יריות מקרוב, ואבהל, ואפל מלא קומתי אל הבריכה, וכמעט טבעתי. ויספרו לי כי שפעת בכרי בדואים ופדאינים ורוכביהם אתם עלו עלינו להתקיפנו ולשדוד את הזהב אשר הובלתי בתרמילי, לשם יציקת סתימות. ויניסם פול בכלי אשר בידו, ולא נשאר מהם שריד ופליט, אלא גמליהם בלבד. ואתביש על כי נפלתי המימה, ואמר להם כי כה נעמה לי הטבילה, עד כי שכחתי עולם ומלואו, וגם קול יריות לא שמעתי. ונסע הלאה, וארא והנה שריטות רבות על החומנדחר, והמה עמוקות מאד. ואשאלה מה זאת, ויאמר לי ליש הסוחר אשר ממרחק יביא סחורתו אל עין-גדי, אשר בעונת החורף יעיז מזג האויר הקודר את האריות והנמרים מכל רחבי הארץ, והמה באים אל חוף ים המלח להנצל מן הקור, והנם קופצים על החומנדחר וחוטפים את יושביו, וכי השריטות אשר ראיתי, מעשי רגליהם הן להתפאר. ואפחד פחד גדול, ואומר: ובכל זאת, האם יבואו בכל חורף? ומה עשו בשנת תש"ט, כאשר היה שלג בכל הארץ? האם כאן לא היה שלג. ויענוני כי היה אף היה,         וגם המפל קפא, ויהיו מתחלקים עליו בסקי, והאריות והנמרים אמנם קפאו, אך עם הפשרת השלג נמס בשרם הקפוא, וישובו ויחיו כתמול שלשום, ויהיו נוראים מקודם, כי דמו לאריאל מואב, אשר המית בניהו בן יהוידע בתוך הבור ביום שלג. ואירא מאד אל נפשי, ואדור נדר, אשר לא תדרוך עוד כף רגלי בחבל הארץ ההוא עד עולם.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 99

כ' בתשרי תשי"ט   3/10/58

 

שבת שלום.

לאחר שזכינו בחדשים האחרונים לקבל הודעות דחיה לרוב, קבלנו כהפתעה נעימה את בקורו של משה דין. לאחר שהביא את עין-גדי כדוגמה באחת מהרצאותיו, ועורר סערת תגובות בצבור ובעתונות, הגיע אלינו כשליח עצמו, להבהיר את הבלתי ברור ולישב את "ההדורים". לא נטעה אם נאמר, שבקורו של משה, גם אם לא התרומם לדרגת חויה, היה בו מכל מקום משום חריגה מן השגרה. שס"ה ימים בשנה אנו שקועים בסבכי בעיותינו, משקיות וכלכליות כאחת, רחוקים ממרכז הארץ ומאזוריה הרועשים ושוכחים עולם ומלואו. ולפתע הוזכרנו לדעת, כי נוסף לנו ממשיכה הארץ לחיות, וכי כובד בעיותינו הוא עדיין כקליפת השום לעומת בעיות הכלל. ומפליא עד כמה רחוקים דוקא אנחנו, שלפי המדובר בשיחה מעלים את בעיות הכלל לראש דאגותינו, מידיעת, ובעקר מתחושת המתרחש והמתבשל בארץ. ואם כי תרומתנו לפתרון הבעיות בעצם ישיבתנו כאן, מוטב אולי שלא נחשל כה בהכרתן.

 

 

במשק

גן ירק: בחצילים נמשכות בעיות שתילה וקליטה. בחלקת ה"כברי" ישנה קליטה גרועה, ועקב השקאה בלתי מספקת לא תקנו גם המלואים שנשתלו את המצב. בחלקת ה"מלכה" הקליטה טובה. בינתים נשתלה שארית השטח התחתון (10 דונם), והגענו ל-27 דונם שתולים. שארית השטח (13 דונם) הוכנה לשתילה, ומחכים לצמוח השתילים במשתלה. הבצל כבר נבט בחלקו, אולם החלקה משובשת ביותר, וכנראה שלא יהיה מנוס מעשוב רב בידים. לאחר השקאה התחילו להכין את השטח למלפפונים, ויש להניח שיזרע השבוע או בשבוע הבא, אם המשאבה תהיה במצב תקין.

מספוא: חלקת הסתויון רוססה, אולם קשה יהיה להתגבר על שני פגעים: מחלת הפסים וזחל הסזמיה, הנובר בלב. התירס הולך ונקצר. למרות שיש קלחים בשלים לרוב, לא מגלים החברה כל יזמה, והתירס נעדר משולחננו. כן קצרו השבוע את עשב הרודס (עם שרידי האספסת), וערימה גדולה של שחת מוטלת ליד הרפת.

משתלה: לאחר הנביטה היפה של העגבניות, הגיעה עונת ה"ציפ-צופים". בה בשעה יש לטפל טפול שוטף בשתילי החצילים, המוסיפים להתאכסן במשתלה , עד בוא יומם.

מוס-מס: השבוע טפלו בעקר במכון החקלאי. המרסס מקבל נקוי מחלודה שנצטברה בו, הבוסטר, משאבת ההידרופונים וכו'. כמו כן גרדו קצת את המעקות.

מטעים: בעזרת מחנה העבודה גומרים את הפגורים השונים במטע, עשובים בכרם ובתמרים, סקול בכרם, תקוני גומות בתמרים, קשירה וכסוי בבננות. נשלח עוד משלוח קטן של תמרים.

 

 

בחברה

מחנה העבודה של גרעין "ערבה" מטביע השבוע את חותמו על חיי המשק. בבת אחת הוכפל מספר האנשים. הצפיפות בחדר האכל גדולה ביותר. שוב אנו יושבים 8 לשולחן, ומשתדלים "לסדר" את המגישים ולאכל רק 6, החולצות המשובצות הוצאו ממחבואן, והריהן ממלאות את תפקידן כמאז ומתמיד, ובכלל, צפוף במשק. בינתים מוסיפים החברה לגלות כשרונות מיוחדים: ברה התגלה כרקדן מעולה, אין תוצאות. זהר עושה פרקטיקה בהכנסת אורחים (ות). אין תוצאות. הם... עוד אין תוצאות.

 

 

דפיק

השבוע אנחנו נודדים את מעבר לגבולות הפרובינציליים של ארצנו הקטנטנת. כךבנו המיוחד לארצות חוץ, מר ברק-מצח, מספר:

"הו אירופה אירופה, כלב מי שעוד לא היה בך, שלא לדבר על מי שהיה ועזב. רק יצאנו את הארץ, התחילה להיות אוירה אירופית. כן, על האניה. מ—לא חתיכות, מסתובבות כל היום בבגדי ים על הספון, ואפילו לא עושות רושם שהן מתכונות לאמבטית שמש. הלך לי נהדר. אנ'לא יודע, אבל כולן חשבו שאני רומז להן ורוצה להתחיל אתן. מה? אני באמת עושה רושם כזה? העקר, רק ירדתי בחוף, תיכף ראיתי מה זה אירופה. 50% מהבחורות חתיכות, ו-505 מוכנות ללכת אתך. הצלחתי להנצל מהן. בכל זאת אסור לחלל את הכבוד הלאומי המיוצג באישיותי. כמו שבאתי לבלגיה, תכף הכירו לי בחרוה; לא כל כך חתיכה, מתאימה בדיוק לנורמה. היא הראתה לי כאלה דברים, ששמו את התערוכה בצד. למה לדבר הרבה. תסתכלו עלי, ותראו איזה שנוי אירופה יכולה לגרום לאדם משלנו. בקצור, כל כך התרשמתי עד שחזרתי המבוהלת הפכה אותי למין חולה.

שנה טובה לכולכם, שנת שפע חתיכות (כמו שהיו לי), שנת מין ספוק (כמו שהיה לי), ונחדש מסורת האיסיים כקדם".

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 100

כ"ו בתשרי תשי"ט   10/10/58

 

הגענו למאה. משך הזמן- שנתים ו-9 חדשים בדיוק מיום העליה על הקרקע, שנתים ו-7 חדשים ו-10 ימים מיום הופעת ה"אפיק" הראשון. כדי להזכירכם --- ה"אפיק" הבכור ראה אור ביום י"ח בניסן תשט"ז, 30/3/56. מאז ועד היום חלפו כ-940 יום, שהתחלקו ל-134 שבועות. מתוך אלה הופיע ה"אפיק" כ-100 שבועות, כלומר, אחוז ההופעה של העלון מגיע ל-74.6. אם להביא בחשבון את העובדה שמתוך 34 השבועות, שבהם לא הופיע ה"אפיק", היו כאלה בהם לא יכול להופיע, בגלל קלקולים במכונת הכתיבה או מכונת ההכפלה (כ-6 שבועות), יעלה אחוז ההופעה עד 78.1, שהוא שעור הראוי להתכבד.

 

אלו היה עלוננו עלון המכבד את עצמו, היה מופיע בודאי בכל יום ו', כשלראשו כותרת במסגרת: "מיסדו ועורכו הראשון אהוד בן עזר". למרות שאיננו נוהגים כך, חובה עלינו להזכיר ביום יגנו את מיסדו ועורכו הראשון, אשר נתן לו את שמו ונשאו על כתפיו משך ששים ושמונה עלונים (בדיוק). אין ספק, שבהתמדתו נתן את הדחיפה להמשך הופעתו הקבועה של העלון, ע"י שהרגיל אותנו לצפות להופעתו השבועית.

 

ואם ב"אפיק" עסקינן, חובה עלינו לזכור ולהזכיר את אחיו תאומו, אשר שבק חיים טרם יולד, הוא הירחון "ערוגות". עלון קטן ואינפורמטיבי ברובו, כמו "אפיק", שיכול שיצא מדי שבוע, גם בלי השתתפותם הפעילה של החברים, אולם עלון כבד משקל יותר, ששומה עליו לבטא דעות ויצירה (אם ישנה), אינו יכול להופיע, אם אין דחיפה מצד החברים ע"י השתתפות פעילה. שהרי אין טעם לחזור לימי הסניף, ולומר לחברים: "כתוב אתה על זה, ואתה על זה", ובלבד שנוכל להראות שהעלון מופיע. נגזר על כן על "ערוגות" להמתין. מי יודע, אולי פעם, ברבות הימים, כאשר נוסיף שנים על שנותינו, ונרבה יותר להתבטא על דא ועל הא, תבוא גם גאולתו של "ערוגות".

 

מה העבודה הזאת?

והיה כי ישאלך בנך מחר- מה העבודה הזאת לכם? "אפיק" למה לכם? והגדת לבנך ביום ההוא לאמור:

א' מלשון אינפורמציה. אלו היית עובר מחבר לחבר, היית שואל על הנעשה בקבוצה מטוב ועד רע, מחציל ועד רכיל, מובטח לך שרבה בורותנו בנעשה ובמתרחש בשטחי חיינו השונים. על אחת כמה וכמה נכונים דברים אלה לגבי החבר בחוץ, או לגבי אנשים שונים, שיש להם ענין במתרחש כאן. מובן, שאין דומה האינפורמציה הדרושה לחבר בחוץ לזו הדרושה לחבר בפנים, וכל זמן שרבים מחברינו נמצאים מחוץ למשק, נצטרך למסור גם אותם סעיפי אינפורמציה, הנראים מיותרים לגבי חבר הנמצא כאן.

 

פ ' מלשון פרסום ופרסומת. אמת שאין אנו משמשים מפרסמים למצרך זה או אחר, כדרך עתונות שאינה פנימית, ולכן כמעט שאיננו מפרסמים מודעות. הפרסום הוא פרסום לדעות. מצערת העובדה, שחלק זה של העלון מקופח במקצת, ולא באשמת מו"ליו. ב-14 העלונים האחרונים הופיעו כמדומני לא יותר מ-4 מאמרים שדנו בנושא מסוים, זה או אחר, ובכל שאר העלונים נתקפח חלקו של המאמר, רעיוני, פולמוסי או אחר.

 

י' מלשון בדור. לאסוף את כל המאורעות המתארעים ושכמעט מתארעים או היו עלולים להתארע, לעבדם ולשפצם, לתת להם צורה, לזרות עליהם פלפל ולהבליעם אל תוך ה"אפיק", למען ירוץ הקורא בו, למען לא ישתעמם יתר על המדה, למען יוכל לחיך פה ושם, ואולי אפילו לצחוק. מובן שבאמצעים העומדים לרשותנו (לא קישון, לא ארט בוכולד, לא בן אמוץ ולא חיים חפר) איננו יכולים לתת לכם משהו בעל ערך אוניברסלי, אולם אם אפילו רק חברי המשק יבינו את הדברים ויהנו מהם- דינו, כי הרי לשם כך באנו.

 

ק' מלשון קריעה, היא היא ההשמצה. רבים המה מורינו ורבותינו בשטח זה, המריחים כל מקום השמצה, ובאים לשפוך שמץ על המדורה. החל בדוצי (פה... שם...), וכלה ביגאל עשת (בניהווווו...). אולם אין דומה השמצה שבע"פ להשמצה שבכתב. הכתוב- נשמר לדורות., אם בארכיוני שרגא, ואם בארכיון העבודה בתל-אביב. הכתוב- נקרא על ידי כל אחד ואחד, ומובטח לנו שיגיע לידיעת כולם.

ההשמצה הכתובה היא היא שנתנה לעתונות את השם "המעצמה השביעית". היא שנתנה לה את הכוח לירא, להסעיר ולחולל דברים. היא גם הכוח המושך העקרי. איך איך איך נהנה כל אחד מכם, כשהוא קורא השמצה בריאה (על מישהו אחר)?!!!

 

בעמודים הבאים- לקט מ-99 העלונים הקודמים (לא מכולם).

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 101

כ"ד חשון תשי"ט   06/11/58

 

שבת שלום.

השבוע, לראשונה, התדפק על בתינו החרף בדמותם של טפות גשם בודדות ושטפון עז בנחל ערוגות.

המים שטפו אל הים בעצמה רבה וחנכו את האפיק החדש, שנחפר כדי למנוע את שטיפת השדות. החברים חזו בשטפון, שהחל עם לילה, לאורם של פנסי תאורה, שהובאו מאי שם... נגרם נזק קל בלבד: בשטף המים נקרע הצנור לפלטו, הדרך למשק שובשה, וכתם חום כסה את הים...

סוף סוף הגיע הסוף. הכומתות האדומות הוחלפו בכובעי "טמבל". ולאחר כמה ימי מנוחה חזרו הבנים למשק.

כולנו מאחלים ליוקי החלמה מהירה ומקוים שימהר לחזור אלינו.

 

 

בחברה

זה זמן מה שלא הופיע העלון, ולפיכך מתפרסמים בו כמה דברים מאוחר יותר.

עם השחרור מ-88 חזרו החברים לימים הטובים של שתילה ונכוש. אנחנו מקוים שיתגברו על המעבר המהפכני מחיי תלישות (צנחנים) לחיי אנשי קרקע מושרשים.

ומאורע שני מיוחד לנו הוא הופעת המשפחות חדש ומלמד מכנרת. האמוץ נותן פריו בדמות המדריכים, הילדים הנוספים ובית הספר. אנו מקוים שהנסיון המשותף יצליח, והמשפחות תהיינה למשפחות המשק, והילדים הנוספים יחזקו את בית הילדים שלנו.

התמיכה בבית הילדים הוגברה גם בעזרתו של אופיר. חוה חזרה למשק ואתה האזרח החדש. אנו מאחלים למשפחה בריאות והתעצמות- כן ירבו, ולאופיר במיוחד, שידע להחזיק את הבנות בידים...

ביום שלישי, 9/12/58, בשבוע חנכה, נחוג את חתונת רוני וחנן. עם קביעת התאריך הזה, נקרא כל מי שידיו וראשו טמונים עמוק אי-שם (פה-שם) להחליט ולבצע ולהיות דבק במשימה עד הסוף... מחכים לתוצאות.

בקרוב יסתימו הברורים, ושלשה חברים יצאו לעבודה בתנועה.

נירה נבחרה כסדרנית עבודה. ברכות והצלחה בתפקיד.

באסיפה האחרונה הוחלט ש-4 בנים ובת וחצי ימצאו בקביעות בחפשה בכל ימות השנה. הסדר זה מחיב את המזכיר לתת חפשות באופן שלא יעבור על המכסה, וכן יציאה סדירה לחפשות, למען לא יוצר מצב של עודפים בחפשה השנתית בלי אפשרות לקחתה.

לאחר בקורם של נציגי משרד התחבורה ואש"ד יפתח סוף סוף קו למשק. אחת לשבוע יתקים קשר אוטובוס עם באר שבע. מי יתן ובעקבות צעד זה יסלל אלינו הכביש, ויורחב השרות.

 

 

במשק

גן ירק: מגיוס לגיוס. העשוב בחצילים נמצא בשלבי סיום. השטח קבל השקאה וטפול בפרתיון נגד פרודניה, ובאפן כללי מצבו משביע רצון. מסיימים את שתילת העגבניות והתחילו בשתילת מלואים.

במלפפונים השטח מלא, ומגינים עליו מפני מחלות ומזיקים ע"י אבוקים סדירים. מעשבים בבצל. כן נזרע שטח נסיוני של שום.

מטע: בכרם ממשיכים בטפולים הרגילים. מנסים ממטיר חדש של נען. לפחות בגודלו הוא עושה רושם טוב. בורדים נסתים הגזום. ממשיכים בהרכבות ומעבירים יחורים מרכבים למשתלה. מתחילים בארגון התמרים. בינתיים נמשכת ההשקאה.

מספוא: נזרעו כ-20 דונם אספסת. הנביטה מלאה. בשבוע הבא יזרעו שאר שטחי האספסת, וכן יזרעו כ-20 דונם זון (אפונה+שבולת שועל) לזבל ירוק בשטח ההכנה למלפפוני אביב. שטח הרודס נקצר לשחת. קוצרים מנות יומיות של סתויון לרפת.

רפת: ברפת נמצאים כיום 4 חולבות, 23 עגלים ו-3 עגלות. התחילו בתהליך גמילה ומכינים מקום לקליטה נוספת.

השקאה: מחליפים את מצמד "הבונים" מדגם "ס" לדגם הרגיל. עם גמר ההחלפה נגיע לסטנדרט של מצמדים בשטחים.

נסיונות: בשבוע הבא ישתל שטח העגבניות, שנועד בחלקו לבדיקת זנים עמידים לפוזריום ונמטודות, ובחלקו לטפוח זנים עמידים.

מסגריה: תוקן הצנור לפלטו שנקרע ע"י השטפון.

חשמל: מתקינים אינסטלציה במבני הנקודה החדשה.

קורסים: שלוקי נמצא בקורס מכונות חקלאיות. זאביק-מטעים, ושרגא יצא לקורס מרכזי משק, שימשך שמונה חדשים.

 

 

דפיק

תוצרת 88

איציק אשל מספר על חלום מענין... המשק הותקף- לא יודע ע"י מי. באו הליקופטרים לעזרה. אנחנו ברחנו להרים...

 

ועדת תרבות מודיע:

הערב תופענה שתי להקות בדור ממיטב אמני הבמה המקורית. הראשונה: להקת "סבבא" בתכניתה הישנה "פה שם" ("שם פה" בעבוד חדש).

השניה: להקת "אילון" בתכניתה החדשה: "דובק פילטר" ("דובק 10" בפעם ה-10").

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 102

ב' כסלו תשי"ט   14/11/58

 

שבת שלום!

בנקודה החדשה

השבוע הסתיימה היציקה האחרונה, המסכמת את שלב הבניה הראשון בפלטו. לפי המתוכנן צריכים אנו לעלות לנקודה החדשה מיד עם תום שלב זה. בשלבי סיום נמצאים כרגע 8 בניני מגורים, שהם 32 יחידות דיור, פעוטון ל-12 ילדים, חדר אוכל, מקלט, מוסך מסגריה, מחסני אספקה ונשק, מבני גנרטור וקרור וכן שרותים צבוריים. מחסן הבגדים, המכבסה ובית הקיטור, שהם מבנה אחד, עומדים כשיסודותיהם יצוקים, אך בלי אפשרות להמשיך בבניתם עקב אי אשור התקציב ע"י המוסדות.

בינתיים נערכות ההכנות להתקנת קוי הביוב הכלליים בנקודה. לפני התקנת הביוב יהיה צורך לישר את כל שטח הנקודה לפי תכנית נוי מתוכננת, אשר לא מצריך שנויים עם התקנת הביוב. כל השלבים הנ"ל, כולל החשמל, שהועבר במכרז לבצוע ע"י המשק, צריכים להגמר עד חדש מרץ 1959.

התחילה העבודה בבריכת השחיה, ובאם היא תתנהל כסדרה יתכן שתוך חדשיים תהיה הבריכה מושלמת. בקרבת הבריכה יהיה שטח ספורט, נוי ומשחקים. לכן יש צורך לדאוג כבר עכשיו לתכנון הפנה הזו, שתהיה אחת היפות במשק.

נוסף למבנים הנ"ל נצטרך להעביר 3-4 צריפים, שישמשו חלק מהחברים במדה והדירות לא תספקנה. כמו כן ישמשו הצריפים לנוער, למזכירות ולמוסדות כחדרי תרבות, ספריה, חדר טבע וארכיאולוגיה.

כן אנו מקוים שבימים הקרובים נוכל להתחיל בבנית המרפאה, ולא נצטרך להעביר צריף למטרה זאת.

במדה וכל הבעיות הללו תושלמנה בזמן המתוכנן, נעמד אנו בפני האפשרות של עליה לנקודה באמצע העונה הבוערת. אנו מקוים שלא תחול דחיה בעליה בשל כך. השטח היבש וחסר הצמחיה מחיב כבר עתה (לאחר ישור השטח) לחלק את הדירות, ושהחברים יתחילו לטפל בשטח שמסביב לבית. כל זאת מחוץ לעבודה שיש להשקיע בנוי הכללי כבר בימים אלה.

 

 

במשק

גן ירק: בעגבניות נשתלו השבוע מלואים. השטח קבל דשון והשקאה. נמשך העשוב בחצילים. בגלל פגור בעשוב בבצל יש חשש שנצטרך לעזב חלק נוסף מהשטח.

מספוא: נזרעו 20 דונם זון וכ-17 דונם שעורה לזבל ירוק. האספסת הצעירה נתקפה בצורה קשה ע"י פרודניה. כל מי שעבר בשטח יכול היה להבחין בכמויות רציניות של התולעים. נתן טפול בד.ד.ט. שחסל את ההתקפה.

מטע: לא ריחות מבחילים ואף כלבים או כל אמצעי אחר לא מנעו מהיעלים להכנס לכרם. מאחר וגדר חשמלית לא אושרה למטרה זו, החלו במתיחת גדר תיל.

מסגריה: מתקינים אינסטלציה למים חמים במבנים החדשים.

 

 

בחברה

האדישות שאופפת אותנו כל ימי הקיץ עדיין לא עזבה אותנו. עובדה זאת מורגשת יום יום, עם כל מאמץ לאסוף את החברים לחזרה איזו שהיא או לפעולה אחרת. החברה צריכים להבין, שתופעה זו אינה בריאה, והיא חיבת להסתלק במהרה. השבוע היינו עדים לחוסר השתתפות בשיחה שהיתה צריכה לענין את כל החברות (וגם את החברים), ואשר לשמה הגיעו אנשים ממזכירות האחוד וחזרו כלעומת שבאו, מבלי שנשמע אותם ומבלי שנלמד קצת מכל ההרבה שאין אנו יודעים. יש להצטער על כך ולקחת את הדברים קצת פנימה... למען לא יחזרו שנית.

אדישות זו מחבלת גם בהכנות לחתונה, אשר מועדה קרב ובא. התכנית הכללית אמנם קימת, אבל אין אנו רואים עדין את פרי הפעולה המעשית. לכן נקראים כל אלה שביכולתם לעשות למען הענין לא להשתמט, ומבלי שידרש לכך "נדנוד" מוקדם.

אורי ל. נכנס לועדת חברה כמחליף למשה. כטבילת אש ראשונה ובכדי להכנס מהר לענינים הוא קבל השבוע 3 ישיבות של הועדה. השבוע דנה הועדה בשליחים לתנועה. עלינו להוציא שלשה אנשים, אך עומדים לרשותנו 2 מועמדים בלבד: יוסי ליכט ויוסי כהן. הסמינר לשליחים מתחיל ב-19/11, ומשום כך יש צורך דחוף להחליט מיד. על האסיפה להוציא 3 שליחים מתוך שני מועמדים. אנו מקוים שזה יצליח...

ביום שישי הבא יערך בעינות טכס הכרזת גרעין "ערבה". נציגים מהמשק יהיו נוכחים.

 

 

תרבות

תקליטיה: לאחר הפסקה ארוכה תאורגן התקליטיה מחדש, ובקרוב יתוספו תקליטים נוספים. יערך קטלוג של כל התקליטים הנמצאים במשק, כולל תקליטים פרטיים, כדי שיהיה מושג על אוצר התקליטים המצוי אצלנו.

חוגים: תוך ההתעוררות שחלה בפעילות התרבותית חדש את עבודתו החוג הדרמטי, וכן פועלת המקהלה. ללא ספק תוגבר התכונה לקראת החתונה הקרובה.

תרבות-יבוא: לאחר א. ברידס ולהקת "אילון" עומדים להגיע בקרוב ס. יזהר ותיאטרון [     ]

ספורט: קבוצת הכדורסל שלנו נרשמה למשחקי האליפות הארציים. לשם כך הועמד לרשותה רכב (כל שבועיים). אנו מקוים שהקבוצות מחוץ למקום תוכלנה גם הן להגיע אלינו.

 

 

פה שם

במזכירות: שחל: מה יכול לענין את הקבוץ בדו"ח כספי?

-          תקריא את הדו"ח הקודם.

באקונומיה: לישי שלח תוספת לתפריט ארוחת הצהריים את החזיות שהיו צריכות להגיע למחסן הבגדים. הייתם צריכים לראות את נירה...

ברפת: היות והאקונומיה היתה מלאה (ר' לעיל), הצליח אמוץ למצוא שק סוכר ברפת.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 103

ט' כסלו תשי"ט   21/11/58

 

במשק

רפת: השבוע הגיעו לרפת 6 עגלים נוספים, ומספר העגלים בכלל עלה ל[     ]. לפי התכנית צריכה הרפת להכיל עוד 11 עגלים נוספים, אך נראה שאין בה מקום [     ].

גן ירק: השבוע נאספו בכורי החצילים, ותוך זמן קצר נתחיל בקטיף אינטנסיבי. נשלחו 15 ארגזים ומצפים לשפור ברמת המחירים. בינתים נמשך הקלטור ומצפים למחנות העבודה בכדי להתחיל ברונדל נוסף של עשוב. בעזרת מזג האויר הקריר, אבוק ורסוס התגברו על הפרודניה.

בכורי המלפפונים נמסרו למטבח. השטח נשמר מעשבים, והמלפפונים עוברים אבוק אחרי כל השקאה נגד מזיקים.

בעגבניות הסתימו שתילות המלואים.

מטע: הכרם עבר השקאה, ונמשכה העבודה בגדורו. עתה מנקים את גלי האבנים מכל השיחים שהחלו לכסות אותם.

בפרדס רססו ב"של 2" נגד עשבים.

בורדים דשנו בגפרת אמון, אספו ושרפו את הגזם, הוכנו יחורים ותקעו אותם במשתלה. רססו בגפרית נגד קמחון ובדיאלדרקס נגד מזיקים אחרים.

בתמרים השקו ורססו נגד עשבים. תוקנו הגומות, ומדידות הגדול נסתימו.

 

 

בחברה

שליחים לתנועה: לאחר ברורים ממושכים נשלחו יוסי ויוסי (כהן וליכט). על יציאתו של הרצל הוגש ערעור. בגלל הצורה הבלתי מתאימה שבה העלו את ההצעות לועדות ולאסיפה התעכבה ההחלטה הסופית, ולכן הרצל או החבר שיצא במקומו, יפסיד את הסמינר.

 

 

דפיק

דוצי: שרגא, רוצים לשמוע את המחשבות שלך לא רק באסיפה.

שרגא: אם היית שומע את כל המחשבות שלי היית נעשה חולה.

 

לישי: השליח השלישי צריך להחליף את רנה.

שונדה: מה ז"א להחליף את רנה?

לישי: זה כמו להחליף שומר...

 

החברה עשו מטווח. נחמה מכוונת אל מטרה במרחק 20 מ' ופוגעת בצוק בגבה 200 מ'.

נחמה: יה, לא ידעתי שאני יכולה לפגוע כל כך גבוה...!?

 

 

עלילה בעלעל

השעה 4:30 אחה"צ. אני מתהפך מצד אל צד. אינני מתפלא כלל שקשה לי להרדם, הן התעוררתי רק לפני שלש שעות כדי לא להפסיד את ארוחת הצהריים.

דפיקה ענוגה בדלת החדר. היא נפתחת בשריקה פחות ענוגה, וראש סגלגל הציץ פנימה ולחש: "הוא ישן?" "הוא ישן" ענה שכני הטוב. "הוא לא ישן, אז מה אתה רוצה?" עניתי אני, כשעיני עדין עצומות. "אז בוא בבקשה ואראה לך משהו דרך החלון..." אדיבותו ונועם פיו לא הפליאוני, אך טרחתי המפליאה להראות לי משהו מיוחד סקרנה אותי מאד.

קפצתי על רגלי ולעיני נתגלה מבעד לחלון נוף הערב הנהדר של עין-גדי. ההרים הסוגרים עלינו בסגול-ורוד, הים הכחלחל, הירק הרענן... "הנה שם" הוא היפנה את תשומת לבי, "אתה ר-רו-אה"... הוא סלסל בקולו כמזמר נגון חסידי, "יש לך שני קוים לסגור בדיוק בשעה 6:00". הוא סים בחטף והפך פניו לצאת, כשהוא מסנן בין שניו "בונז'ו מיסייה" אדיב ככל האפשר. "אז לך לכל הרוחות!" התזתי לו באדיבות מכופלת, "הלילה אני שומר משעה 10:00".

למחרת, בשעה 4:30 בדיוק נשמעה דפיקה ענוגה על דלת חדרי. התפלאתי מי הוא הבא, הן כל החברים עדין בגיוס. "הוא ישן?" שמעתי קול מוכר לוחש מהפתח. "הערב אני מתחיל לשמור ב-8:00" צעקתי, כשה"בונז'ו מיסייה" שלחכמו נשמע כבר הולך ומתרחק מהצריף.

סוף סוף הגיעה גם שעתי. למחרת באותה שעה החל מצעד נעלי ההשקאה.

"אתה שומר הערב מ-6:00, נכון?" שואל ג'ינג'י, "אז תכף כשאתה מתחיל לשמור תסגור שני קוים בשטח הקטן בעריג'ה. "בשעה 6:00 בדיוק תסגור לי את הקו בבלוק השני, איפה שהיו בשנה שעברה עגבניות", צין בדיוק נמרץ אורי.

"נכון שאתה מתחיל הערב ב-6:00? אז בדיוק ב-6:00 תסגור שני קוים בכרם. הקוים הם בטרסה הראשונה ובששית... "בשר לי אלי.

"טוב, אז כמו שאתה מתחיל לשמור ב-6:00 אתה סוגר לי את הקו בבלוק השניה ע"י הקו של אורי!" פקד עלי חכמו, אשר סוף סוף מצא את הכתובת הנכונה. "ובקשר לקו שלאורי, אז בטח לפר יבוא ויגיד לך מתי לסגור".

מילא, נאנחתי. לפר לא יבוא כי אורי כבר היה אצלי. קו אחד פחות לסגור. כשהמצעד נגמר היה כבר 6. כשהייתי בדרך לכרם, רפי פגש אותי במקרה... "אז תזכור רבע שעה..." הוא התכון: לפתוח את הקוים לרבע שעה במשתלת הורדים!

מה שברור לי, לפני 2 בלילה זה כבר לא יהיה. היה לי גם מזל, שהקו השני בכרם היה בטרסה החמישית ולא בששית. בדרך בין עריג'ה לקוים של אורי וחכמו עברתי במשק ונכנסתי לאכול ארוחת ערב. דרך אגב נגש אלי דרור ובקש ממני לפתוח את הקו בחלקה הצפונית של הורדים. הקו אפילו מחובר ומוכן. רק צריך לפתוח. ואז כמובן נזכר בקפן ובקש שיפתחו לו ב-4 בבוקר את הקו בחצילים.

בזמן הפנוי, שנשאר לי באותו לילה, חשבתי כל כך חזק עד שהצלחתי להגיע לשתי מסקנות: האחת-הבזבוז של כוחות אדם לשמירה במשק עובר כל גבול, והיות והשומרים לא עושים במילא שום דבר, החליטו להתעלל בהם. והמסקנה השניה- בכל אשם זאביק פרסטמן. הוא גלה את הפטנט איך לאלץ את השומרים לעשות רונדלים במשק ולא לשבת כל הלילה עם השומרת בבית הילדים!

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 104

ט"ז כסלו תשי"ט   28/11/58

 

ליצחק – אתך אנחנו באבלך במות האב.

 

שבת שלום.

כבכל ששי, נראה לנו גם אף הפעם השבוע החולף כשבוע רגיל ושגרתי. ואמנם לא התרחש כל מאורע יוצא מגדר הרגיל. העבודה מתנהלת בקצב המקובל, וחיי החברה הפנימיים לא עוררו שום פעילות מיוחדת.

סופת החול, אשר החלה ביום ששי האחרון והגיעה לשיאה בשבת, סגרה עלינו כליל את נוף הים וההרים סביבנו. לאחר שבנגב ירד כבר האבק, היינו אנו עוד אפופים בו מכל עבר. כנראה ירידתו נמשכה זמן ארוך יותר, כי היה עליו לעבור את 400 המטרים הנוספים מעל לראשינו.

עם הסופה הגיע גל קור. כולם עטפו עצמם בבגדי חורף והצטידו בשמיכות חמות. ביום א' נרשמה בשעה 2 אחה"צ תופעה אקלימית ראשונה מאז קימת תצפית מטאורולוגית אצלנו. מידת הלחות ירדה למטה מאחוז אחד, כשהטמפרטורה באותה שעה היתה 25 מעלות.

השבוע התבצע שלב נוסף בפעולת האמוץ של משק כנרת. טיקי, חבר כנרת ובעל נסיון בגדול תמרים, נקרא אלינו כדי ללמדנו פרק בארגוז. במשך ימי שהותו כאן הדריך כמה מעובדי המטע בעבודה הזאת. בין תלמידיו היה גם יענקלה מלמד, אשר היה צריך להגיע לעין-גדי כדי ללמוד מנסיון העבודה בגן רחל שבכנרת.

ביום ראשון היה יום גלוח לרוקית המשק. כולם חכו בקוצר רוח ל"מק" העמוס במחנה העבודה. בגלל איזה פנצ'ר לא היתה ברירה אלא להתגלח גם ביום שלישי לרגל אותו מאורע. החברה מרמת יוחנן השתזרו בענפים, והעבודה דופקת. אנו מקוים שהם מרגישים בטוב, והמורל הוא על הגובה.

 

 

בחברה

נבחרה ועדת מנויים שמתפקידה יהיה להציע מועמדות לועדות שהתפנה בהן מקום. הנבחרים הם: בכקה, זאביק ודוביק.

שמואליק התקבל למועמדות.

לויט את לפר

אגודה נסיונית לנסיונות

מודיעה:

אפשר כבר לפרוץ למחסן התמרים, ממילא אין שם כבר שום דבר!

 

 

במשק

אספלט: בשבוע שעבר נראה בים גוש שחור עצום. משהגיעו אליו ובחנוהו מקרוב התברר, לא עלינו, כי היה זה פגר חמור. השבוע, כתמורה, נסחף אל שפך העריג'ה גוש אספלט (אמיתי) במשקל של 2 טון בערך, שנאסף וימכר.

רפת: ב"אפיק" הקודם נפגע כבודם של מתכנני הבסיס המשקי שלנו. לפי דבריהם ימצא מקום לקליטה נוספת של עגלים, כשם שנמצא מקום לעגלים הקודמים, באופן שתתאפשר השלמת התכנית המשקית.

מטע: בקרוב ינטעו 15דונם כרם נוספים. משקים את השטח ואח"כ יעברו בו עם רוטר. לאחר גמר ההכנה נתחיל בחפירת הבורות. ינטע הזן "פנינת צ'בה", ובטרסה העליונה ינטע זן נסיוני "פנס" מוקדם. כן ינטעו מלואים. עם בקורו של טיקי מכנרת למדו עובדי המטע את מלאכת ארגוז התמרים. תוקנו הארגוזים הקודמים וממשיכים לארגז את החוטרים הנוספים. השבוע נקבע מקומם של הנטיעות החדשות לאורך הדרכים והגלים. ינטעו בקרוב 300 תמרים נוספים.

גן ירק: המלפפונים נפגעו מסופת האבק. העלים נצרבו והתיבשו. התחילו להוריד מלפפונים בכמות גדולה. העשוב בשטח הסתיים סופית לשמחת אגודת המעשבים.

השבוע הורדו42 ארגזי חצילים. החצילים לא נפגעו מהאבק.

בעגבניות הוברר שחלק מהשטח מלוח. 3 דונם מהשטח ייעזבו לגמרי.

מסגריה: מאחר ואין בלונים- אין על מה לשבת. מחפשים את סוחבי הפליירים! הדי-4 כבר נמצא על שרשראותיו, ויתכן שבשבוע הבא יצא לעבודה. הגנרטור הישן (העתיק) עובר תקונים ושפוצים, ויש סכוי שהוא יתחיל לעבוד. הותקן מוט חדש לרסוס בהדליה בעגבניות.

קורדונים: החניך צלל מתאקלם אצל הבוס בנקיר. שניהם שותפים למפעל "הגרוש והגלגל".

די-8: הדי-8 והג'יפ חזרו למשק לאחר חצי שנה בעבודות חוץ. עכשיו הם מחפשים לימונדר.

מחסן הבגדים: עכברים כרסמו את מכנסי החברים אשר השאירו בתוכם גרעינים...

נוי: הוכשר השטח למשתלת הנוי. כל החברים יכולים להזמין כבר שתילים...

 

 

תרבות

קשה לסמן השגים מסוימים בפעולות התרבות ובפרט בפעילות הפנימית. החוג הדרמטי פועל כסדרו ועובד על המחזה "אדמה ללא צל". בקרוב יפתח החוג לתנ"ך. יתכן ובשביל ההתעוררות נזדקק לאנשים מבחוץ, אך ללא ספק תלוי הדבר בהתמסרות החברים ומדת הענותם. החג הקרב ובא מעודד מספר חברים להכנות, ולמזלנו לחג הזהי ש כבר אצלנו דפוסים מקובלים, אבל מה גורלם של שאר החגים? לזה אף אחד לא יעזור לנו, ומפני שנסיון רב אין לנו, רצוי שכל אחד יתרום חלקו בהכנה ולא בבקורת. רק כך תתכן פעולה תקינה בחיי התרבות במשק.

במדה ותתקים השבוע הופעת תיאטרון "זוטא", אז הוצא כל הסכום שהוקצב לנו ע"י המחלקה לתרבות, ואנו מתחילים בתקציב החדש, שנוכל לנצלו כראוי במדה והאמנים והמרצים ירצו לרדת אלינו. המעמס על המשק הוא די גדול, כי כל אמן או מרצה דורשים להחזירם למחרת היום. מעטים הם האנשים המוכנים להוציא שלשה ימים ולרדת לעין גדי. עובדה זו יוצרת שקול של כדאיות ביחס להבאתם. לנו היה רצוי שפעולת המרצים תתנהל בחוגים, כך שהמרצה ינוצל למספר רב של שעות בביקורו אצלנו.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 105

כ"ג כסלו תשי"ט   03/12/58

 

אור לנו והילה של זהר עוטה כל ניצוץ. ניצוץ של אור, של גבורה, של חיים. ומשנה לשנה במועדו עולה הוד גבורה ואורה, חרות ושלום מלפנינו. ומעת לעת ללא הרף מקדמנו הצר הזועם ודורש קרבנה של אורה ושמחת החיים. והיו הנרות העולזים ברטט של קדושה עדות כי בשמחת נצחונם של מעטים על רבים, של דור המכבים, לא ישכח זכר נופלים בגבורה.

אור לנו והילה של זהר עוטה כל ניצוץ. ניצוץ של אור, של גבורה, של חיים!

שוב הוצת הניצוץ הנצחי, ושלהבת נר התמיד עודה בוערת- עדוד לנותרים, אות למצפים.

 

 

בחברה ובמשק

אתמול סים עבודתו במשק מחנה העבודה. עדות לכך הוא השקט והצפיפות שנעלמה מחדר האכל. בלי ספק הזרימו בני ובנות גוש זבולון מרץ ועזרה בעבודה, ועל כך נתונה להם תודתנו. הרגשת הרוחה לא תשרוד זמן רב, ועוד הערב אנו8ן מצפים לבואם של נע"ים לשבועיים עבודה.

הושלמה מלאכת ישור הבריכה, והיום החלו ביציקתה. החל מיום ראשון נהיה עדים ליציקת כל הבריכה בעזרת חברי המשק. אין ספק שתהיה זו היציקה הגדולה ביותר בהסטוריה של המקום הזה.

שמואליק חדש ואלי, מצוידים במפות ובמכשירי מדידה, התוו לאנשי הדי-8 [?] את שטחי הנוי. בשתי משמרות החלו הטרקטוריסטים בישור השטח סביב הבנינים וכבר "גלחו" מספר גבעות.

מעתה נכנס למשטר של גיוסים לקטיף חצילים, מלפפונים ושאר ירקות. השטח המיועד לקשואים סוקל וקבל השקאה ראשונה. בעגבניות ממשיכים בהתקנת קורדונינים והחלו בהדליה.

לקראת החתונה, הבאה עלינו לטובה ביום ג' הקרוב, הוכן שטח החופה במעין דוד, ושופצו הסולמות והדרכים.

השבוע ארחנו את תיאטרון "זוטא, ונהנינו מהופעתו.

 

 

עוללות בעלעל

מפרשת השבוע:

פרשת ונרד!...

מלאה שנה לירידת "רעות" לעין גדי, ומאחר ובקצת היסטוריה אין נזק, הוצאו המכתביה המאובקת והמכתבים הצהבהבים, ובאנחת רוחה קלה ןחיוך מאוזן לאף תוכלו גם אתם להזין עינייכם בכתובים, על אשר התחולל לפני ומאחורי הקלעים בגרעין בקשר לעין-גדי או לא לעין-גדי...

טסט

"... לאחר השיחה שלנו פגשתי את עמוס גרינגר מזכיר עין גדי, והוא בקש, לאחר ששוחחנו, להפגש עם הקבוצה בדבר ההכרזה בעין-גדי.

... אמנם הסברתי לו עד כמה שאיננו יכולים מבחינה תקציבית (אפילו אם הייתי מסכים אישית מבחינת הרעיון) להגיע לעין גדי, מאחר שבחנוכה ודאי ירדו גשמים, וזמן אחר לימי עבודה לא נוכל למצוא. בכל זאת למחרת, ביום שלישי או רביעי נוכח עמוס מ"שדמות" בפעולה והכריז: "רעות לעין גדי!!!" אותה התלהבות שפגה מאז הקשרים הראשונים עם "שדמות" בקשר לעין גדי אוששה עתה שוב: מובן שמיד ותרו על ימי עבודה לקרן המגן וקבעו: ההכרזה בעין-גדי וימי העבודה- בחנוכה.

... המענין הוא שה"שדמותיים" מנסים עתה להחדיר לראשינו (לאחר שאין לנו כספים לתשלום ההוצאוצ), שכל הנסיעה לעין-גדי תעלה 30 ל"י, מאחר ש:

1.      עד י"א באדר תהיה להם המכונית

2.      אם תהיה המכונית נשלם רק עבור הדלק.

הבדיחה הזו מבדחת, והחברה נוסף שנהנים- גם מאמינים..."

 

11/12/55

"נסיעה לעין-גדי לעריכת הכרזה היא יותר מציאותית כנראה מעריכת ההכרזה בברור חיל ושדות הנפט..."

17/10/55

"... מ"שדמות" קבלתי מכתב, ואם כי לא בלשון ברורה וישירה, בקשו לדעת את תכניתנו לעתיד (בענין מחנה הכנה בעין-גדי והשלמת המקום). הסברתי שהתקשרות מחלטת עם " שדמות" דינה כאבן סכויי התפתחות הגרעין"...

21/1/56

עין גדי. השם הזה מעורר הרבה מאד אסוציאציות בתוכנו, הרבה לבטים והרבה מחשבות. נראה שטוב לחברה לבחון את המצב מקרוב, לעמוד מקרוב על טיב המקום, אפשרויותיו והחברה הנמצאת שם, ואז להכריע בענין השלמת המקום.

("רעותון"-דף קשר מס' [   ])

"... אמנם ירידתנו למקום אינה מחיבת אותנו להמצא שם כחברים, אך מצדנו צריכה להיות הנכונות המלאה"...

("רעותון" דף קשר מס' 9)

20/9/57

"... נוצר מצב שבו החברה מפחדים לדבר על נושא זה, שמא יבולע לו לגרעין. ישנם בין החברה כאלה שאינם רוצים לשמוע כלל על עין-גדי, ישנם הנרתעים מהליכה לשם מחשש שמא יתפלג הגרעין. קבוצה אחרת מתנגדת להשלמת ע.ג. משום שאינה רואה אפשרויות פתוח משק במקום. אחרים מוכנים ואף רוצים להשלים מקום זה.

... כל זה מבחינת הגרעין. אולם ישנו גם צד שני לבעיה- עין גדי, האחוד ומזכירות התנועה. כבר בעלות גרעין "שדמות" לעין גדי הובטחה להם השלמה מהמחנה שלנו. הדבר לא היה דחוף כל כך אלמלא העזיבות. כרגע המשק זועק לידיים עובדות, אותן הוא מקוה למצוא בנו. החלטה שלילית מצדנו בענין זה עלולה להביא לירידת המורל במשק".

("הגרעין לעין-גדי"??? עלון "רעות"מס' 9

 

להתראות באחד במאי!

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 106

עלעל חגיגי

כ"ז כסלו תשי"ט   07/12/58

 

רוני וחנן

ברכת החברים מלוה אתכם

שפע אחולים ואושר בעתיד.

 

במצודת הגנזך, נחבא בין פסולת כתובים, נמצא זה הכתב מקרב הלבבות. נטלנו הזכות לחשוף המרשם. והינו לפניכם כלשונו במקורו:

3/1/58 למזכיר קבוץ עין-גדי

אני באה בזה לבקש בקשה, שהיא

עדינה במידה מסוימת ודורשת גמישות (משני הצדדים!}

במסגרת של"ת אני מעונינת להצטרף למשקכם.

הנני בת קבוץ משמר העמק, והייתי מעונינת במסגרת הצבא להכיר משק צעיר

שמשתיך לזרם שונה מזה שבו חונכתי. נותרו לי עוד

שבעה חודשים לשרת בצ.ה.ל. ואני רוצה לעבור לנח"ל. הגשתי בקשה והוזמנתי לראיון ל...

הם דורשים כתנאי להעברה למשק, שאביא אשור שהתקבלתי,

או שהתקשרתי עם גרעין או משק.

מכין שהנני בת קבוץ לא הייתי קשורה לגרעין לפני הצבא,

ולכן אני פונה בדרך זו, שיתכן שאיננה המתאימה ביותר.

אבל למרות שאינכם מכירים אותי, אבקשכם

בכל לשון של בקשה לעזור לי.

בתודה למפרע וסליחה על הטרחה.

 

ישבו חכמים, חוקרים בנגלה ובנסתר, וישבו אופטיקאים יועצי מלוכה, ודרשו בכתובים וחשפו הסתומות, אך מאום לא העלו. רק עלם חן קרע המסוה וגולל היריעה, והיום היא פרושה מעל לראשו ולראש כלתו, וקהל חכמי המדינה עונים לעומתם במזל טוב ומאושר!

 

מתוך האופרטה

לי משהו מציק מאד

ולא אדע למה.

רעים, אם לא תקשיבו עוד

אולי תבינו מה.

 

הביאו לי כדור עגול אקלע אותו לסל.

לא מט בשח ולא גם גול

שוים לזה בכלל.

 

דחיתי נערה בקש

-היה לי כאב ראש-

הוא גז כשבאתי למגרש

שחקתי עד שלוש.

 

היום שכחתי לאכול

אל בטן גב דבוק

הביאו לי כדור עגול

אקלע אותו בהוק...

 

אותי נצח הוא, זאת ארגיש

קטנטן ועגלגל

אם זה איננו החשיש

אז אין חשיש בכלל.

 

כשהזוג מצחק

רוני, את מרשה לחנן לשחק כדורגל במזג אויר שכזה.

רוני: אני לא רוצה להראות שאין לי כח השפעה עליו. אני נותנת לו לשחק כדורגל, והוא נותן לי לסרוג לו סודר.

 

חנן ודוביק משחקים בשח-מט.

רוני: אני אתחתן עם המנצח!

היום ראיתם את תוצאות המשחק...

 

צלל הפסיד את רוני, בדיוק שעה לפני שהתודה לפניה שלח אותו מזכיר הפנים לא.מ. ובדיוק החזיר משם את חנן. אחר בשעה- פספס ביובל.

 

רוני: מי שיתחתן אתי לא יצטרך את קים נובק...

 

עם בקר פקחה תבל לבב אורה.

עורה לבבי, ובאהבתך קדם פניה

                              ר.ט.

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 107

א' בטבת תשי"ט   12/12/58

 

שבת שלום!

עם תום התכנית במסיבת החתונה ביום שלישי, הסתימה תקופה של פעילות קדחתנית במשק. התרבותניקים, הארטיסטים, המקפצים, המזמרים מהמקהלות הקטנות והגדולות, הטבחים, האופים, הרבנים והאופטיקאים- (אחרי כל אחד צריך להוסיף "-ות") חזרו כולם למסלול החיים הנורמלי.

 

ולעומת השקט שהשתרר אחרי החתונה גברה השבוע המולה אחרת, שהזכירה לנו את בואה של עונת הטיולים לאזורנו. לרגל חפש חנוכה הוצף מעין דוד במטילים. מאחר והאכסניה קולטת חלק מהמטילים, אפשר לקוות שסביבת המעין תשמר, ותלוליות האשפה המוכרות לנו יעלמו מהנוף. למרות זאת, הכרחי בזמן הקרוב להתחיל בסדורים לשמירה על הנקיון, בפעולת הסברה ושלוט חדש.

 

מאורע ראוי לציון קרה השבוע. סוף סוף החברה נשברו על סרט! זה היה קצת לא טקטי להביא אחרי תיאטרון "זוטא" עם פרופ' ולטר וקמחי האידיוט את "ריצ'רד השלישי". הסרט החל כש"האולם היה מלא מפה לפה ומאוזן לאוזן", אך הגלגל השלישי נותר יתום עם שני מנחמים: המסריט והמתרגם.

 

 

בחברה

באסיפה הקרובה יוגשו הצעות ועדת מנויים להשלמת התקן של הועדות במשק. שימו לב להצעות שהתפרסמו בלוח המודעות והשתדלו לבצע "שתילת מלואים" פוריה.

 

אפיק- חברים רבים פנו בבקשה להשלים את אוסף ה"אפיק"ים שבידיהם. כל מי שאוסף בקביעות את העלעל אך חסר לו איזה חומר מהזמן האחרון, יפנה ויענה במידת האפשר. כמו כן מתבקשים החברים שבידיהם נמצאים עלונים כפולים החל מ"אפיק" מס. 98 למסור אותם לדוביק, בכדי להשלים לחברים אחרים.

 

החברה מבקשים סבוב שני של הצגת הרצל ושות':

"הערב אימפרוביזציה"

 

בזמן האחרון נמצאו מספר תקליטים במצב החזקה גרוע. החברים שלוקחים תקליטים לחדרים מתבקשים לשמור עליהם ועל אריזתם ולהקפיד שלא יפגמו בשעת הנגינה (ע"י שריטות ולכלוך) ולארוז אותם כראוי לאחר השמעתם.

בשל קניתה של סדרת תקליטים של להקות ישראליות נפסקה כמעט ההאזנה לרדיו רמאללה... (לתשומת הלב של "קול ישראל"). במקום ראשון נמצא המשופשף החזק ביותר: תקליט "הדודאים", לעומת יפה ירקוני המוזנחת...

 

 

במשק

גן ירק: ביום ראשון תחל זריעת הקשואים בשטח שהוכשר לכך מתחת למוצב. הדי-4 מכין ערוגות למשתלת עגבניות. תהיה זאת משתלה מסחרית לשווק שתילי העגבניות. נמשכים הקטיפים בחצילים ובמלפפונים, ובקרוב נוכל להתחיל למנות את כמויות הפרי ששווק. הדורבנים פשטו במלפפונים ומכלים את הפרי היפה ביותר. כנראה מלפפוני סןג א' טובים יותר מדי בשביל תנובה.

כרם: במאמץ רב ובקצב רצחני ומסחרר זוחלת עבודת חפירת הבורות לנטיעה בשטח החדש. אנו מקוים שלאחר החלפת כוח בשבת יסתערו בני מחנה העבודה על השטח, כמו שכתוב אצל הגדנ"עים!

שמירה: ג'וב חדש הודבק לשומרים. כל הלילות הסתובבו (עם שומרות) במלפפונים כדי לצוד דורבנים. מה שבטוח-בטוח: כמובן שפספסו.

 

 

דפיק

מגרה נשבע קבל עם ועולם: לא אוכל יותר מקרונים, כדי שלא יתבלבלו לי בצינורות.

 

סוף סוף ירדו 8 טפות גשם. יוז'י לא היסס, קפץ מהפורדסון וורץ לסככה.

מה קרה יוז'י? שאלו אותו.

יוז'י: אם כבר פעם יורד כאן גשם, אז צריך לנצל אותו!

 

בלי מורא ובלי משוא פנים!

בלפונטה: בעולים ויורדים עסקינן: יוז'י ורד מהדי-8 ועלה על הפורדסון, פרסטמן ירד מהפורדסון ועלה על הדי-8. בנקיר ירד מהקורדונים ועלה על הקומנדקר. יענקלה ירד מהקומנדקר וויעלה על טוריה!

 

התנאים המיוחדים:

צופיה: אני נורא מצטערת, אבל עוד לא הביאו היום את החלב מהלול.

 

אחרי שחמישה אנשים נשברו, החליט מנו להיות המתרגם של "ריצ'רד השלישי". הוא תרגם עד סוף התרגום והלך לישון. המסריט חכה עוד רבע שעת שהסרט יסתים עד הסוץ...

 

ברכה שלוחה לכל הבנות המשתחררות

להתראות במשק!

 

 

אפיק

עלעלון קבוצת עין-גדי מס' 108

ח' בטבת תשי"ט   19/12/58

 

שבת שלום!

מאמץ רציני, המכוון להדביק את קצב הבשלת הפרי, נעשה בשבוע החולף. זה היום השני אשר כל המשק, מלבד ענפים חיוניים כמטבח, מגויס לקטיף מלפפונים וחצילים. ה"מק" עושה "טורים" ארוכים, ונראה שהיבול מתקבל בשביעות רצון בשווקים. עדים לכך המחירים.

 

שבושים בתחבורה ה"בין עירונית" באר שבע-עין גדי ארעו עקב הכנסתו של הקומנדקר למוסך. תכנון התמונות, כפי שפורסם, נפגע, וישירות נפגעו מספר חברים, אשר לא ידעו על השינויים ונתקעו בבאר שבע. בלי ספק יצאו בנס נוסעי הקומנדקר השכור, אשר התהפך. עירנות וזהירות הנהג מנעה אסון כתוצאה מתקלה טכנית פתאומית. לא נסתפק איפה בניסים ונדרוש מהאוחזים בהגה זהירות בעבודתם בדרכים, ונאחל דרך צלחה!

 

הארבה שפשט בשטחי הנגב המרכזי והמערבי, שלח נציגים לאזורנו. בחלקו הגדול "נתקע" הארבה בין ה"ופלות" והפלטו, "נשבר" ונעלם!

נציגים "פה שם" נראו בשטח, לא מסוכנים לצבור.

 

מחזור ראשון של גדנ"עים יסתיים. מחזור שני עומד להגיע היום. לא נרחיב את הדבור על המחזור הקודם, שגרם נזקים לאכסניה וסרב לעבוד. תקותנו שמחזור זה של בני גבעתיים יתקן את הרושם שהתרשמנו מהגדנ"ע. בשבועים הקרובים יחיו במחיצתנו, יטו שכם לעבודה, ואנו נארח אותם כיאות, נסביר פנים ונדריכם בעבודה ובסביבה.

 

 

במשק

גדולי מים: גזמו השבוע את העגבניות. בשבוע הבא עומדים להדלות.

מבטיחים לשווק בקרוב למטבח צנוניות.

מוסך: אין בלונים- עובדים. הפורדסון עומד מפורק ומחכה לאינדג'קטורים . ממשיכים בעבודות שיגרתיות- לרתך "פלך" בכל מקום.

די-8: עובדים מעבר לאפיק העריג'ה בשתי משמרות. העבודה לשביעות רצון הטרקטוריסטים וקק"ל. ה"רוטרק" פועל בסדר, ונראים סיכויים טובים  להכשרת שטחים [      ].

גן ירק: עובדי הגן, הנהנים מעזרה גדולה בקטיפים, מסרו לנו כי סיכום המשלוח לתנובה בשבוע האחרון הוא: חצילים- כ-200 ארגזים. מלפפונים- 483 ארגזים. ממשיכים בהשקאה ובחפוש אחר מחלות ומזיקים.

רפת: שאלנו את אמוץ מה נשמע? הוא ענה: כושי בורח וחוזר. הפרות נותנות חלב. לתרנגולות כבר יומים אין ביצים. אחרי שעה הוא בא למערכת ואומר: "תכתבו למטבח"...

תחבורה: המק עושה טורים, שומר על כושר ועובד על הקו. הקומנדקר מסיים הבראה במוסך בתל אביב. הג'יפ עלה למעלה לטסט, וה"ספוטניק" של לישי עושה פקקים ברחובות תל-אביב...

ספורט: אלי, מאיר, דוביק ושלוקי עלו למעלה כדי להשתתף ב"מרוץ סיני" הנערך בטבעון. אלו שראו אותם באימוניהם לאחר שעות העבודה ועקבו אחר הסדירות וההתקדמות באימונים מאחל להם בלי ספק הצלחה! אנו מאחלים להם להמשיך במסורת שנרכשה מאז מרוץ התבור האחרון!!!

 

 

דפיק

חיוכים מצריף מס. 6

רחמן: "צוחק אחרון- צוחק אחרון".

 

הרצל לזיזי: כיצד יכול להיות שאני רזה ממך ושוקל רק 78 ק"ג.

כעבור 5 דקות דומיה:

חניתה: דחילק, תגידו לי כמה שוקל סנטימטר בן אדם...

הרצל: זיוה, ברוח כזאת הדי-8 יכול לעוף!

צופיה: תשימו עליו אבן...

 

צופיה עברה למשך יומים לגןר בחדרם של זיזי והרצל.

צופיה: הסתובבו וכבו את האור.

הרצל: בשביל מה כל הבזבוז הזה.

צופיהף אני רוצה להתלבש ולהכנס ראשונה מתחת למטה...

 

-: אנחנו אנשי העבודה והשלום!

-: - - ?

-: רואים עבודה ואומרים שלום...

 

זיזי מתחיל לעבור מנסיעה מהירה לטיסה נמוכה בג'יפ בבוץ.

דוצי: זיזי תנקה את הרגלים לפני שאתה מתחיל לרוץ.

 

אלפא הבריאה מהמחלה ומסתובבת בחצר.

דוצי: אלפא, תסתובבי. בפרופיל לא רואים אותך...

 

שמעת, מוגרבי התעלף כתוצאה מסחרחורת.

-?

הוא הסתכל לרגלים שלו.

 

שמחה מסביר לגדנ"ע איך לקטוף מלפפונים:

שמחה: לא צריך לחפש מלפפונים בכל מקום, רק איפה שהם נמצאים...

 

שיחה של הבנות ממחנה עבודה:

מי שלא ראה חיי לילה בעין-גדי לא יודע חיי לילה מהם!!!

 

שיחה של הבנים ממחנה עבודה:

יש לנו כבר 8 שיטות איך לסחוב ג'יפ בלי מפתח...

 

עמית: מוטיק גבוה ממני בשנתיים...

 

 

אפיק

עלעל קבוצת עין-גדי מס' 109

ט"ו בטבת תשי"ט   26/12/58

 

לדליה ואריה

ברכת "מזל טוב" להולדת יובל

 

שבת שלום!

אוטובוס! אוטובוס! פעם, לא מזמן, היו אלה צעקות רוגזה. הערב הן קריאות שמחה. "שרות אש"ד לעין-גדי"- פעם זה היה אמצעי פרסומת ללא כסוי. הערב קבלנו את התמורה הממשית.

עד עכשיו ארגנה אש"ד טיולי 'week end אלינו, אך מעתה יהיה זה week end  רשמי וסדיר של שרות תחבורה. חויות הנסיעה בקומנדקר הגדוש יכנסו להיסטוריה הקצרה שלנו, והורים וחברים ימצאו דרכם אלינו לעתים מזומנות יותר. עם פתיחת הקו לעין גדי נאחל לאש"ד לא להיכנע לדרך המשובשת או לקפיצים שבורים, ולהוסיף נסיעות גם באמצע השבוע. ומעתה נפנה בקשתנו לנוגעים בדבר לתת דעתם על סלילת כביש שיחברנו עם סדום.

 

בזמן האחרון החלו הבדואים להרגיש עצמם חופשיים באזורנו. פעם בפעם אנו נתקלים בגמליהם בקרבת המשק ובעקבות סריקה אחרי אספלט. השבוע נתקלנו בתופעה של גניבת שקים (כנראה למלוי אספלט) ובגמלים שהסתובבו בעריג'ה. אין ספק שהסברות או דרישות לא יועילו מאומה, ויש לנקוט באמצעים חריפים יותר.

 

 

עלילה בעלעל

פאפם. טרר-ר-ר טיק-טיק, טר-ר-ר- טק-טק-פף, אי-י-י טשיפ-פ-פ צ'יק-צ'יק, טשיפ-פ-פ בום, טראח!

-          - - - - - - - - - - - - - - - -

-           - - - - - - - - -- - - - - - -

-          שקט, הס!

-          מתחיל להיות מענין...

-          - - - - - - - - - - - - - - -

במעלה הדרך סדום-דימונה דוהר "המפרנס הפספוס" באורות מלאים. את החשיכה מבליחים אורות האוטוקרים הדוהרים ממול ומנסים להוריד את "המפרנס" מהכביש בקצת הצלחה. הם חולפים בסנוור עיניים מחריד, אשר רק משקפי הלחמה עלולים להועיל כנגדם. דימונה מאחורינו. הבדואים ההולכים לבאר שבע ליום השוק גם הם מאחורינו. עוד מכונה מסנוורת אותנו. יענקלה מתחיל להשתולל, אך בטרם הספיק להפליט קללה חטפנו זעזוע נוסף שך ברק מסנוור עיניים, ולפני שנגמרה קללתו נדהמנו להווכח שהסנוור בא מאיזה ליפט המונח בצד הכביש, שהחזיר דוקא את אורו של הג'יפ שלנו. תכף ראינו שזה ליפט משונה עוד יותר מזה שצופיה מקבלת לפעמים. אחוריו-המופנים אל הכביש-פתוחים כפי קבר (כנראה הכניסה). הצד שפנה אלינו הוא כנראה הדופן המוכסף של פח גלי (גלים-גלים). מענין! ברקס!

נעצרנו מטר וחצי מהצד השני, ואז חטפנו שוק. אל הדופן השני היו מודבקים גלגלים מכוונים כל אחד לצד אחר. הלכנו לבקר בפנים. יענקלה הלך לברר מאיפה יוצאים הגלגלים, ואני- סנדוויצי'ים. נכנסתי דרך הפתח הרחב והמשונה. דרכתי על כר אפור. החלטתי תכף שזה טוב בשביל הקומנדקר שלנו. היו שם גם תרמיל ושמיכה. והיות ובשעה כזאת תועיל לנו השמיכה יותר מכל דבר אחר הרמתי אותה והלכתי. היא נתפסה במשהו. חזרתי לברר מה הענין, ואני רואה שמישהו אוחז בה בקצות רגליו וממשיך לעשות עצמן ישן. לפני שזרקתי עליו את השמיכה חזרה נגשתי להציץ בשפם שלו. "אדוני!" צעקתי בטח בקול כזה עד שיענקלה רץ לעזרתי... לפנינו שכב בנקיר, שרוע כמת. ינקול קבל כנראה כאב בטן באותו רגע, ובמקום לבכות- תפס בבטנו בהיסטריה של צחוק מזעזע, כשהוא מתגלגל על הכביש וחוסם את התנועה. אני, שבקושי התאוששתי, תפסתי בפגר וטלטלתי אותו עד שהועיל להפליט קללה כאורך הגלות.

 

"אז, כמו שאתם רואים, כמו שאתם רואים, הוא נסע על הכביש. באה מכונה ממול, הוא שבר את ההגה ימינה עד שההגה נשבר לגמרי. ירד למטה, יתחלק החוצה, נדפק בתעלה, נשכב על הצד, לא קרה כלום. בא שוטר תנועה, רשם דו"ח, עשה משפט לבעל הקומנדקר למה נתן לנו כזה מין שלא יכול לזוז אפילו שני קילומטר. שהבודי נשבר לו על הקרובזוז שהתרסק על האכסלבוטר המנופח והמניפולד שהתקמט עד שיצטרכו לעשות לו שליסופפים חדשים... אני לא יודע איך הוא התהפך?! העקר שעד שהשוטר גמר, שנוררתי ממנו שתי סיגריות.

ופה, אפשר להשתגע פה! לא נותנים לישון. כל נהג שעובר פה חושב שהוא הראשון שגלה את הקומנדקר ובא להציל אותי. כל שתי דקות בא נהג אחר ומחפש את מי צריך להציל. מוציא אותי, מוריד לי ת'שמיכה, מושך אותי החוצה. שניים קבלו ממני בוניה עד שנמאס לי... החלטתי לטמטם אותם. אני לא קם. כל נהג שבא להציל אותי אני שוכב כמו מת. מה איכפת לי? שיביא אמבולנס. ואז באתם אתם. בגלל זה שכבתי ולא זזתי כשמשכתם את השמיכה, רק תפסתי אותה ברגליים שלא תגנבו לי אותה. איך טמטמתי אתכם... לעזאזל, מה הערתם אותי מהשינה?? פה על הצד של הקומנדקר יש חתיכת ברזל שלא התקמט. אפשר לישון על זה יופי. רוצים לאכול?"

נזכרתי שחפשתי סנדוויצ'ים, ופתאם נעשיתי רעב עוד יותר. סוףסוף יש משהו.

הלך בנקיר והוציא מתוך הארגז חבילת מציות של מנות קרב... הכאב בטן של ינקול התחיל עוד פעם...  

 

 

במשק

הכשרת קרקע ופתוח

אתמול בקרונו אנשי קק"ל ודנו בהמשך עבודות הכשרת הקרקע במשך העונה הבאה. בדברים שסוכמו בפגישה זו נתקדם צעד נוסף לקראת הרחבת שדותינו וכבוש הקרקע, אשר בחלקה עובדה בימי הישוב העתיק ששכן פה.

במדרונות משמאל לכרם יוכשרו כ-60 דונם, בהם ינטע בבא הזמן שטח כרם נוסף. בעריג'ה תושלם הכשרת הקרקע בכל השטחים. 70 דונם יוכשרו בפלטו, ובדרך החדשה העולה לפלטו יוכשרו עוד כ-20, ותושלם הכשרה של 15 ד' בטרסות של העגבניות.

בתכנון המים למשק יחול שפור ותוגבר הכמות הזורמת לצרכינו. לשם כך תכבש הדרך ל"מעין זילברשטיין", שממנו תופק כמות המים הנוספת.

בפעולה למניעת שטפונות תחפר תעלה לנקוז מים לאורך הדרך מעל לכרם. כמו כן תחפר תעלה לנקוז מי השטפונות מ"מעין עין-גדי" לים.

 

כרם:

השבוע סופקו לעזרת "אגודת הנוטעים" חברים מענפים אחרים, ובעזרת מחנה העבודה החלו בנטיעה עד כה נטעו כ-5 דונם מתוך 15 המיועדים לכך.

 

גן ירק:

הקטיפים ושווק הפרי נעשים ללא תקלה, וכמות הפרי עד עתה משביעה רצון.

חצילים: בשבוע האחרון נשלחו 277 תיבות כפולות במשקל 4,377 טון. עד היום שווקו, איפוא, 90 970 ת"כ במשקל כולל של 15,526 טון.

מלפפונים: השבוע שווקו 480 ת"ש במשקל 6,480 ט'.

עד היום שווקו 1300 ת"ש במשקל 17,550 ט'.

 

ורדים:

כמות הורדים ששוקה עד עתה עולה בהרבה על המשוער. במשך פחות משבועיים נשלחו 8097 פרחים. אנו מקוים שבשנה הבאה נדביק אף את השווקים בחו"ל בפרחינו לקראת חג המולד...

 

ספורט

בשבת האחרונה נערך בטבעון "מרוץ סיני" למרחק 10 ק"מ. קבוצת הרצים ששגרנו למרוץ הגיעה שניה בדרוג הקבוצתי. התוצאות האישיות היו: אלי- מקום 4, מאיר- 9 ודוביק- 13.

קבוצת הכדורסל חוזרת לאימוניה הסדירים עם שובו של חנן מחופשתו.

 

תרבות

ביזמת ועדת חינוך בקר במשקנו פרופ. בריל שערך מספר שיחות בענין חנוך הילדים, תוך נתוח שיטות שונות ושיחה עם ההורים ויתר המשתתפים.

השבת עומד להתקים יום עיון לבעיות פריון העבודה. השתלמות בנושא והסקת מסקנות מעשית עלולים לשפר ולשכלל בשטחים שונים את סדרי עבודתנו.

 

עוללים בעלעל

גליה: עינת, את אוהבת את זאביק?

עינת: כן!

גליה: אני כן אוהבת אותו למה שיענקלה נותן לי סוכריות, כל מיני מקלות ומזלגים עם כפית. יענקלה שלי חמוד!

 

זאביק לגליה: איך קוראים לי?

גליה: אתה קוראים לך גרומק.

 

חויות מקטיף חצילים:

עינת: קטפנו דוקרים, הרים אותי שמוליק לשים דבק של "נובה".

גליה: היה שם גם ברה (מתכונת לעזרא), היה לו בידיים הרבה לבן (דבק).

 

גליה: מרים, יש לך זקן?

מרים: תסתכלי ותחליטי.

גליה: לא, רק ליוז'יק יש זקן וליענקלה שלי יש שפן!

 

 

eingedi abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות