2008

נובמבר-דצמבר 

המופע של נובמבר מתאפיין בשלל פריחות:

קסאלפיניה (פונציאנה שם קודם), לה תפרחת של פרחים מקסימים בצבעי אדום צהוב, אבקנים ארוכים וענוגים, אותם צריך לראות מקרוב, כדי להתענג על יופיים וזה ניתן, משום שהם אינם גבוהים.

עב-גזע הרדופי – כשמו – בעל גזע קונוסי מעובה, קוצני, ומתהדר בתפרחת לבנה צחה כשלג.

מורינגה הודית - אוליפרה, עכשיו בשיא פריחתה. 
העץ גדל באסיה ואפריקה שם הוכר כבעל ערכים תזונתיים מעולים: תרמיליו ועליו הירוקים והצעירים משמים להכנת סלטים, מזרעיו מכינים שמן איכותי.
לאחרונה הוכרה המורינגה ההודית כצמח שניתן לגדלו בשטחים נרחבים בתור פתרון למזון לאוכלוסיות על סף רעב.

זמיה – שם מוזר... לא?!! היא ממשפחת הציקסיים, הפריחה והפרי דמויי תירס אפרפר-ירוק, הזרעים בגוון אדום עז.

כוריזיה – עץ מדרום אמריקה, פרחיו היפהפיים גדולים ורודים ומנוקדים

אגבה וילמוריאנה, עליה סיפרנו כאן לפני כשמונה חודשים, עת התהדרה בעמודי תפרחת צהובים תמירים. כעת אותם עמודים (שגובהם מגיע לכדי 4 מטר!) עטורים מאות שתילים קטנים וענוגים.

בתמונה: פרי הזמיה.
כתבה וצילמה: רינה יערן

קוריפנטה אלפנטידנס. 
המוצא: מקסיקו. 
המשתמע מכך, הקקטוס הזה מתפתח ופורח אך באזורים חמים מאד. 
חורף קר מתחת ל -10 מעלות, יהיה בשבילו מבחן הישרדות. 
אצלנו פורח באביב ובסתיו. 

צילמה וכתבה: רינה יערן

אנו משנסים מותניים. לאחר שלושה חודשים חמים מנשוא, ניכר בעובדי הגן שאפשר לנשום ביתר קלות. ה הטמפרטורות יורדות מתחת ל – 40 מעלות, ומה שמעודד עוד יותר שבתחילת היום ב- 5:30, הטמפרטורה – 28 מעלות. כמובן שכל גנן יחוש בהקלה שכזו. אולי בגלל שגם לצמחים נהיה קצת יותר קל...
אז בלי שעון, לוח שנה, או תחילת שנת לימודים, מגיבים הצמחים לעונת הסתיו:
הצבע חוזר להם ללחיים, יש התחלות של צימוח חדש ורענן ויש מהם הפורחים בעונה זו, והם: 
עצי הצאלון ושיחי האדניום; 
ובערוגות הבושם פורח במלוא אשכולות הכופר הלבן ובו בזמן יש לו גם פירות כדוריים. 
הכופר הלבן הוא הצמח ממנו מפיקים את החינה. עפ"י הכתוב הצבע מופק מהעלים הצעירים ומהפרי. מנהג רווח בטקסים חגיגיים בעדות תימן במיוחד וגם בהודו וצפון אפריקה - גם בימינו אלה צובעים ומציירים בצבעי החינה על כפות הידיים והרגליים. 
"אשכול הכופר, דודי לי בכרמי עין-גדי" (שיר השירים).

כתבו: רינה יערן ענת רז, מצוות הנוי
צילום הכופר הלבן - רינה יערן

יולי 2008

הדיאואון הקוצני בשיא תפארתו
הדיאואון הקוצני משתייך למשפחת הציקסיים, מוצאו מאזורים יובשניים, כלומר אינו צורך לחות ומים רבים.כמו רבים ממשפחת הציקסיים, הפורחים בחודשים יולי-אוגוסט, יש לצמח הזה נוכחות בולטת והופעת התפרחת שלו היא ייחודית ומרהיבה

צילום: רינה יערן.

יוני

המלצה בטרם בוא הקיץ
כתבה: רינה יערן, העובדת בגן הנוי

לקראת הקיץ והימים החמים באמת, אנו ממליצים לכל היורדים דרומה 'בדרך יריחו' בחודש יוני, לעלות עם רכבם לקיבוץ, שהוא גם הגן הבוטני, ולבלות בין צמחי הגן. 
הגן שלנו מאכלס צמחיה היודעת לחיות בתנאי אקלים קשים, בדיוק כמו יושבי הקיבוץ.

הצאלונים:

הרימו ראשכם לכיוון צמרות העצים וראו עד כמה שופעת ולוהטת הפריחה האדומה שלהם. 
מוצא עצי הצאלון הוא מדגסקר, העצים האלה יחיו באזורים בהם הטמפרטורות לא יורדות ל-0, לכן בעין-גדי, כמו גם ביריחו, גדלים עצי צאלון עשרות בשנים.

עצי הבאובב:
העצים הגדלים בעין-גדי, המכונים גם עצי "לחם הקופים" ועליהם כתבו סיפורים ואגדות לרוב, נמצאים בעונה הזו בשיא פריחתם השופעת.
אם תכוונו ביקורכם בשעות הלילה או הבוקר המוקדם, תגלו עצים שהפרחים שלהם תלויים כפנסים מאירים. כל פרח לבן גדול נפתח לעת ערב ובסוף הלילה הוא נסגר ומתייבש. לילה אחרי לילה יפתחו פרחים חדשים.

עבי גזע הרדופיים:
גזעם בשרני וקוצני, עלוותם ירוקה ותפרחתם לבנה והדורה, משרה תחושת חג.

פתילת המדבר – "תפוח סדום": 
חודש יוני הוא החודש הקלאסי לפריחת פתילת המדבר ויחד עם זאת גם לעשיית הזרעים בתוך "שקיקי" הזרעים. וכאשר מגיע זמן פיזור הזרעים ניתן לראות עשרות ומאות ציצות וזרעים מעופפים ברחבי הקיבוץ. מראה מרהיב.
פתילת-המדבר הגדולה שייכת למשפחת ההרדופים (=אסקלפיים)

מוצאה ממזרח אפריקה, המזרח התיכון ודרום-מערב אסיה. היא צומחת בר באזור ים-המלח. 
המוהל החלבי שלה רעיל. הפרי ("תפוח") חלול. 
ציצות הזרעים שימשו בעבר להכנת פתילות בנרות שמן – למאור וכן גם להכנת אריגים.

"...תשב ותצטרף אלי לרגע
תביט על ההרים, צופים זקופי גבה
ותכלת נפלאה להם כרקע.
פריחת הצאלון המהודרת
נושרת על הדשא כענבר
היש עוד בין שמים ובין ארץ
מקום כחלקתי שבמדבר..."

מתוך האופרטה "שיחות חצר"
מאת יענק'לה גלפז

צילום הצאלון: צ'רלי (יורם) צורי

לקראת שבועות - הגן לבש לבן.
מלכות הלילה, הפכיפודיום הקרוי בלשון עבר - עב-גזע הרדופי, פתילת המדבר הגדולה (בת דודו של תפוח-סדום), ההרדוף והבאובב - במופע פרחוני לבן-הדור, המאיר את לילותינו.

למטה - פריחת עב-גזע הרדופי, 
ומעליו מתגנב ענף תפרחת לבנה של פתילת המדברהגדולה

פנסי הבאובב מאירים את הליל
צילומים: שרה'לה אלבר

מאי

הצמחים הפורחים כעת בגן ועתידים להמשיך לפרוח בחודשיים הקרובים הם: 
הרדופים ורודים
צלף מצרי 
תפוח סדום הנקרא גם "פתילת המדבר" - עפ"י התלמוד. 
מה שיפה שבשניים מצמחים אלו - הצלף ותפוח סדום - זה שלצד הפרחים מופיעים מיד גם הפירות
(אך שימו לב! פריו של תפוח סדום הינו רעיל ביותר למרות היותו מכונה "תפוח"!)

ונוסף להם - האביב מגיח מכל עבר, צמחים רבים "מפגינים" את יפי פרחיהם. הבולטים ביניהם:

אדניום – צמח מאזורים חמים כמו אפריקה ודרום ערב, פרחיו זכו לכינוי "ורד המדבר" ולא בכדי. הקיבוץ מלא פרחים שמראם ענוג ויפהפה, ממש כמו ורדים.
תופעה ייחודית לאדניום היא שלכל שיח "אישיות" משלו, גודל הפרחים, צפיפותם וגווניהם מאוד "אישיים" וכך תוכל לחזות במקבץ שיחים של אותו צמח שנראים שונים למדי!

הקקטוסים - "מלכות הלילה" למיניהן לקראת פריחה. הפריחה צפויה להתחיל באמצע מאי, ותכלול כמה זנים של קקטוסים הפורחים בלילה בלבן ובוורוד. 
וכשמגיעה עונת מלכות הלילה - מתמלאים הגנים בלילה באנשים חמושי מצלמות ההולכים מאתר למשנהו להתפעם מהיופי הנדיר והקצר ולהנציחו. 
אכן - מחזה יפהפה שחבל להחמיצו!

משמאל: נציגה הדורה ראשונה של מלכות הלילה
סלניצראוס גרנדיפלורה

צילמה: רינה יערן

אלאודיה תמירה
צמח זה, תושב הגן מאז 1985 הגיע אלינו ממדגסקר. הוא מפוזר בגן בנקודות מספר. 
כאן הוא נראה בפריחתו ההדורה, ליד אולם המופעים.
צילם: צ'רלי

האלאודיה - תמירה והדורת תפרחת

אפריל

הגן כולו בפריחה, קשה להתמקד...
מכל עבר עצים, שיחים, פרחים מתחרים ביניהם מי ילכוד את תשומת לב המטייל...
אך דומה שאין מתחרה, השנה, לאגבה ושאין מפתיע כמו האחז הזהוב.

מעט אודותיהם, כפי שנמסר על ידי צוות גן הנוי:

אגבה וילמוריאן

הכינוי שניתן לה: צמח היובל, באנגלית - Century plant .

מוצא: מדבריות אמריקה המרכזית.

היא עמידה ליובש. בגן שלנו אנו שותלים אותה בתנאים של חצי צל.

פורחת פעם אחת בחייה, בהגיעה לגיל שבע שנים לערך. הפריחה נמשכת כחודשיים - בחודשים מרץ אפריל. 
שרביט הפריחה שלה הוא ענק, גובהו כ – 5 מטרים.

צמח האם מתייבש ומת לאחר הפריחה.

כדי להצליח ליצר דור המשך לקיומו, פיתח הצמח מספר מנגנונים מתוחכמים למדי. 
מנגנון למשיכת חרקים: 
עמוד פריחה ענק כדי שייראה למרחוק ועליו פורחים מאות פרחים. צבע הפרחים הוא צהוב זוהר ובולט לעין. 
מנגנון לייצור מאות זרעים: 
בכל נקודה יוצאים שלושה פרחים וכל אחד פורח בזמן אחר ומייצר הלקט עם זרעים בתוכו. 
מנגנון שלישי ומופלא:

מנגנון זה קיים במספר צמחים קטן - יצירת שתילים קטנטנים על עמוד התפרחת. 
שתילים אלה ינשרו אל האדמה, ישתרשו בה ויצמחו.

צילומים:

שרה'לה אלבר

פריחת האגבה - מבט מקרוב

שרביט הפריחה של האגבה 
מזדקר לצד עץ הבאובב המתחיל ללבלב

אחז זהוב (פוטוס)
כן, אותו צמח מוכר, שמשריש יפה במים וגדל כמעט בכל תנאי ובכל בית שני, אותו צמח שמשתרע על הקרקע כמו גם מטפס ומתלפף - הפוטוס הזה כאן אצלנו, כשהוא נסמך לעצים עבותים, מטפס לגובה ומגדיל אל עליו לממדי ענק שמצליחים להדהים אפילו את תושבי עין גדי.
אבל החודש הפוטוס הזה הגדיל לעשות: 
לראשונה בעין גדי - ועובדי הנוי חושבים שאולי לראשונה בארץ - נצפה בעת פריחה. 
פריחתו דומה לזו של הפילדנדרון, וזה כנראה לא מפתיע, מאחר ושניהם קרובי משפחה, ומשתייכים ללופיים.
זהו מחזה נדיר ביופיו ויפה בנדירותו. 
אפשר לראותו בדרך היורדת מפנימיית הנעורים לכיוון בית ההארחה, שעון על הצאלון הענק
(שגם הוא מחזה נאה כשלעצמו).

בתמונות: אחז זהוב - עלים, פריחה ופרי
גילתה וצילמה: רינה יערן

מרץ

אביב בגן הבוטני.
פרחי עונה ססגוניים בכל אשר תפנה, בגינות הציבוריות ובחצרות הבתים.
לפניכם מקצת מן המראות והגוונים.

צילמה: שרה'לה אלבר

הפסאודובומבקס
פורח בלבן ובוורוד

האמריליוס
פורח באדום עז, ובלבן-ורוד

הגרניום
פורח בשלל סוגים וגוונים

האיריסים
פורחים בכחול-סגול ובלבן-צהוב