זיכרון לגיורא ותומר
במלאת 25 שנים לנפילת גיורא ז"ל
במלאת 12 שנים למות תומר ז"ל
נכתב על ידי ההורים - רותי ואלי רון
בתוך אלבומי התמונות קפאו החיים כפי שהכרנום לפני שנים רבות. גיורא לפני חצי יובל ותומר לפני 12 קיצים.
משתדלים לדלות חיות כלשהי. מתאמצים לשזור לכל אחד את סיפור חייו מחדש. חוזרים הלוך ושנו על אירועים וסיפורים שנקטעו באכזריות, ויודעים שהאלבום לא יוסיף דפים. ברגע אחד נעצר הזמן.
מעלעלים בדפי בתמונות ויודעים שהם יישארו צעירים לנצח.
כדרך ההורים דווקא גיל התינוקות והילדות הוא הפורה מכולם. דווקא שם צפונים הזיכרונות החדים והיפים ביותר בחוויית ההורות. התמונות שבאות לאחר מכן לפי סדר כרונולוגי הן, פחות או יותר, בעיקר פרי יוזמתן של הנפשות עצמן, בהתאם לאופיין.
לגיורא היו אלבומים בודדים. תומר כלל לא אסף תמונות. המעטות שהיו ברשותו כלל לא צולמו ביוזמתו. הבלי העולם הזה כנראה לא עניינו אותו יתר על המידה. הוא היה שקוע בעולם פנימי ועשיר משלו. דבר לא מנע ממנו למלא אחר כל חובותיו הגשמיות באופן הכי מוצלח, ולהתייחס בכבוד ובחיבה לסובבים אותו כולל החי שבקרבתו.
גיורא מוחצן יותר, ואי לכך היה מוקף תמיד חברים.
כשאתה מנסה לשער בדמיונך כיצד היה נראה גיורא כיום לאחר 25 שנה, שהן 3 יותר ממניין חייו, אתה מנסה להיאחז בדמויות חבריו, שנאספים מידי שנה להעלות את זכרו. כולם כבר נושקים לגיל חמישים.
רובם בעלי משפחה, חלקם מבוססים, מיעוטם רווקים. לאיזה צד היה מצטרף ?
לפי כתביו, כבר בגיל צעיר בהיותו בן פחות מ- 20, התעניין דווקא בדור הצעיר ובחינוכו. גיורא דווקא ראה במילה "חינוך" מילה מגונה. הוא טען שאין לנו רשות לחנך את הזולת. עלינו לנהוג בהגינות ולהפגין דוגמה טובה בהתאם להשקפתנו. הזולת הצעיר ייקח מאתנו את מה שייראה לו נכון.
האם היה יכול ליישם את השקפת עולמו על צאצאיו ?
תומר, שהיה צעיר מגיורא ב - 4 שנים, הגיע לגיל 31, ועדיין לא ידענו בדיוק מה היו כוונותיו לעתיד. דבר אחד היה ברור לנו: עין גדי התאימה בדיוק לאופיו, נתנה לו שלווה נפשית והייתה מקום מפלט למחשבותיו והגיגיו. עולמו היה עשיר בספרות ובמוסיקה (בעיקר ג'ז אוונגרדי), בהם עסק ברמה גבוהה מאוד.
תומר לא היה מרבה במילים, אך כל מילה שלו - בסלע. ממש פילוסוף אמתי. כלפי חוץ הוא נראה כדמות רצינית וכבדת ראש. דווקא הוא היה בצעירותו מצא הומור ועליזות. יעידו על כך אמרותיו, שנכתבו על ידי אימו באהבה רבה.
לדעתי חל מפנה באישיותו כשאיבד את אחיו גיורא, אותו מאוד העריץ. הוא איבד במידה רבה את שמחת החיים והפך להיות כבד ראש ורציני.
אף על פי שתומר היה כביכול בעולם שלו, מסתבר שהבחין וידע לתמוך באנשים שונים בעת מצוקה. ידע לעשות מחוות קטנות בזמן המתאים.
לחצי יובל יש לרוב משמעות חגיגית. המשמעות המשמחת שלנו היא הפגישה עם חבריהם של גיורא ותומר וההזדמנות החוזרת להעלות את דמותם כל שנה מחדש. כך אפשר לעקוב אחר התפתחות בני גילם, להרהר כיצד היו נראים הדברים אילו...
להצטער על כל החוויות שנמנעו מהם, להתגעגע, ובעיקר להתבשם בזיכרון דמותם היפה.