קוקי מספר על עצמו

אבא יעקב (קוקי) ישראלי  

הדברים הרשומים כאן לקוחים מתוך עבודת השורשים שכתבה אור, בת הזקונים של ורדה וקוקי, בשנת בר המצווה.
הדברים כתובים מפי קוקי

31.1.50 – תאריך מיוחד ויוצא דופן בגלל 2 סיבות:

האחת – יום שלג בתל אביב

השנייה – נולדתי בשעה 10:00 בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

בן שלישי למשפחת ישראלי. הבכור דוד, השני חיים. הפרש הגילים בין דוד לחיים הוא 4 שנים, ועשר שנים ביני לבין חיים.

גדלנו בבית פרטי בגבעתיים. בית קטן עם חצר גדולה מאוד עמוסה בעצים וצמחים שונים ומשונים. כל זיכרונות ילדותי שזורים באותה חצר נפלאה.

למדתי בבית הספר כצנלסון בגבעתיים, תלמיד בסדר ושובב גדול. זכורים לי מקרים רבים שהוריי הוזעקו למנהל, ובדרך כלל אחד האחים שלי היה מרגיע את הרוחות.

בית הספר התיכון "קלעי" – התחנה הבאה בילדותי. תקופת התיכון משולבת עם חניכות בתנועת הנו"על וכמובן שכל הזיכרונות מתקופה זו קשורים במשולב לחברים מבית הספר ולשיעורים ומצד שני – לקבוצה ולחברה בתנועת הנוער, קן "בורוכוב" הידוע.

בתקופה זו התחלתי להפנות את מירב האנרגיה והזמן לתנועה וכמובן שהלימודים סבלו מירידת מוטיבציה.

בכיתה י"א, בן 17, פגשתי את ורדה, שהייתה בכיתה י' ומאז ועד היום דרכינו לא נפרדו. היא גם הייתה בנו"על ולכן בערבים לא הייתה בעיה של פגישות, אבל מכיוון שלמדנו בבתי ספר שונים, היינו חייבים לתכנן פגישות גם במשך היום, וזאת עשינו על ידי בריחות מבית הספר לחוף הים או לבית המשפט...

למרות כל זאת – סיימנו שנינו את בתי הספר בהצלחה.

הקמנו גרעין נח"ל, גרעין "סלעית" שהיה מיועד בתחילה לקיבוץ "מעגן", לכינרת, אך לאחר מכן, צמוד לגיוס שלנו, שינו לנו את הקיבוץ לעין גדי.

במסגרת השירות בנח"ל, התנדבתי לנח"ל מוצנח, גדוד 50 ויש לציין שצברתי הרבה מאוד חוויות בשירות הצבאי, תוך כדי אירועים, היתקלויות וצניחות.

בשנת 1971 השתחררנו והגענו לעין גדי, בסופה התקבלנו לחברות, אירוע בעל משמעות חזקה לגביי – חבר קיבוץ עין גדי!

בינואר 1972 התחתנו, נולדו לנו 3 בנים נפלאים וב-1986, אחרי "מאמצים" מרובים, נולדה בקול תרועה גדולה אור, אוריק, בת מקסימה שעד היום מצליחה להפתיע את כולנו.

לאחר 10 שנות עבודה בתמרים, שחלק מהן בתור מנהל ענף, פניתי למסלול התיירות, תוך כדי עבודה בבית ההארחה למדתי ניהול בתי מלון בטכניון, בחמש השנים האחרונות אני מנהל את בית ההארחה עין גדי.