האם שמורת עין גדי מתייבשת?

נחל ערוגות לאחר השיטפון של מאי 2001, זה שהרס את גשר הכביש, ומילא את אפיק הקניון בכמויות סחף סלעים ואבנים, שלא נראו כמותן 40 שנה. הנקיק שבתמונה היה בעומק של כ-4 מטרים והוא התמלא כולו. הסחף חיסל את כל הצמחיה באפיק הנחל, כולל צמחים נדירים שהיכרנו בנקיק.

שיטפון זה גרם את הנזק הגדול ביותר לצמחיית נחל ערוגות, שנגרם לו מאז שאנו מכירים את הנחל (סוף שנות ה-50).

הנקיק השני, כמה עשרות מטרים פנימה לתוך הקניון, התמלא גם הוא למעלה ממחצית עומקו. יתכן שעשרות שנים יחלפו לפני ששיטפון אחר יגרוף החוצה את כל החומר.

נחל ערוגות בקיץ 2004. מאז 2001 לא שואב הקיבוץ אף טיפת מים מפנים הנחל - הצינור ששרת את הקיבוץ מאז שנות ה-60 נהרס כליל ולא שוקם עוד. מי נחל ערוגות זורמים ללא הפרעת אדם עד המוצא מהקניון, הוא שער השמורה. גם בימים בהם נשאבו מים מפנים נחל ערוגות זרמו מים באפיק הנחל ממזרח לנקודת תפיסת המים, והזינו צמחיה שופעת ומגוונת של גדות נחל. הכל נשטף ונעלם בשיטפון 2001.

בנתיב זרימת המים מתחדשת צמחיה מאד הומוגנית - כמעט רק אשלים וקנה. כמעט ולא נותר שריד מכל צפצפות הפרת והערבות שקישטו את גדות הנחל כל השנים.

בתוך נחל ערוגות, ממערב למפל הנסתר - הפתעה! חצי קילומטר של אפיק נחל ללא זרימה. אותו שיטפון אדיר קבר כאן את המים תחת כמה מטרים של מפולות סלעים, וגם הצמחיה מסרבת להתחדש. כאן צמחו בעבר ערבות יפהפיות, והמים הזורמים מזה מאות שנים נקוו בבריכות מוצלות. הכל נמחק! פנימה, מערבה יותר מופיעים שוב המים, באזור הבריכות העליונות.

התקווה לשיקום חלק זה של אפיק הנחל אינה בפעולת אדם, כי אם בפעולות שיטפונות עתידיים, שאולי ישקיעו מספיק סחף-בוץ שירפד את אפיק הנחל ויאפשר למים לזרום מעליו.

שיטפון בנחל ערוגות, באזור שער השמורה. כאן מתחילה להיות ניכרת ההשפעה של ירידת המפלס של ים המלח, הגורמת לנחל להתחתר עמוק יותר ולהרוס את האפיק הוותיק שלו. האחראים לירידת מפלס ים המלח, כידוע, הם כל השואבים מים מהירדן לצרכי חקלאות והשואבים מים מצפון ים המלח להעברתם לאגן הדרומי לצרכי מפעלי ים המלח.

מה נותר מהערבות והצפצפות של נחל ערוגות - עץ ערבה אחד ועץ צפצפה אחד לרפואה... טוב היה לו היו עובדי השמורה נוטעים ערבות וצפצפות לאורך נתיב הזרימה של המים, כדי להחזיר עטרה ליושנה. הטבע יעשה זאת בעצמו אולי בארבעים שנה...

נזק מס 2 לשמורת עין-גדי ולחופו הטבעי של ים המלח בכלל - הבולענים. בתמונה בולען שנפער בעת שיטפון בחורף 2002. הבולענים המהווים מפגע נופי ובטיחותי, והורסים תשתיות יקרות של תיירות ושירותים לאדם, גם הם תוצאה של ירידת המפלס של ים המלח. אחד הנפגעים העיקריים מתופעת הבולענים - קיבוץ עין-גדי, שנאלץ לסגור בשל כך את חניון הלינה שבאזור תחנת הדלק, לחסל חלקות גדולות של תמרים, ולבנות כביש חדש לסולריום שעל החוף.

נחל דוד בתמונה מ-2003. נזקים מועטים בלבד נגרמו לנחל במרוצת השנים האחרונות. שאיבת המים לצרכי האדם פגעה רק בחלק המערבי של השמורה, שאורכו כמאה מטרים. שריפות של חישות הקנים במדרונות התלולים של הנחל נגרמו ע"י מטיילים, וקטע אפור של מדרון שלא שיקם עצמו נראה בשמאל התמונה. רוב רובו של אפיק הנחל נהנה מזרימה לא מופרעת של מים. מפולות סלעים של ימי שיטפונות גרמו לסגירת חלקים עליונים של השמורה לתקופה ארוכה למדי. חלקים עליונים עוד יותר סגורים באופן קבוע מפני מבקרים - לטובת בעלי החיים של השמורה. עיקרו של ויכוח הוא לגבי נקודת שאיבת המים, ואם יתברר שניתן להפיק את מרב הכמות מנקודה מזרחית יותר - הדבר כנראה יתבצע.

תמונת ארכיון מימי היאחזות הנח"ל בעין גדי (1953-1956) מאחורי קבוצת המטיילים נראה מדרון מעין עין-גדי - חשוף כולו מצמחיה. באותם ימים בהם עדיין לא שאבו מים ממעין זה, זרמו מי מעין עין-גדי בתוך האפיק העמוק של נחל עין-גדי הקטן והתלול, והזינו צמחיה מועטה לאורך פס צר של אפיק הנחל. בשנות ה-70 ומעט אחרי כן נעשו על ידי צוות השמורה ניסיונות להוריק את המדרון באופן מלאכותי ע"י פתיחת תעלות מהמעין אל המדרון. עם נטישת הפרויקט הזה - התייבשה הצמחיה שם, והמדרון חזר למה שהיה כמעט לאורך כל ההיסטוריה.

הגן הבוטני בקיבוץ. אבן שואבת לכל חובבי טבע וגנים, פנינה ייחודית בנוה המדבר, המרכזת למעלה מ-600 מינים של צמחים מרחבי העולם, ומתמחה בעיקר בצמחים מהאזורים המדבריים והטרופיים-יובשניים של העולם. בצילם הכבד של העצים מתקיימים גם צמחים הזקוקים לאקלים טרופי יותר. עם המעבר ההדרגתי לשיטת השקיה חסכוניות, הוחלפו חלק מצמחי הגן, כמו ורדים, אקליפות, קולוקסיות ואחרים, בצמחים פחות רגישים. הגן פתוח לביקורי יחידים וקבוצות, ותושבי הקיבוץ למדו להסתגל לכמות מבקרים גדלה והולכת בחצר הביתית שלהם. הגן ממחיש היטב את יכולת האדם להוריק שטחי מדבר גדולים באמצעות השקיה מלאכותית. זרימה טבעית של מים באפיק נחל מזינה כמות קטנה בהרבה של צמחים.