לזכר פרופ` הירשפלד

יזהר הירשפלד ז"ל
עצוב לי לכתוב כך, יזהר ז"ל, אבל זו המציאות.

להלן תמצית מפרסומים בעיתונות ותמונה ששאלתי מן האתר של המכון לארכיאולוגיה.

פרופ יזהר הירשפלד, מבכירי הארכיאולוגים בישראל, מת ביום חמישי, 16/11/06, בגיל 57 בבית החולים הדסה בירושלים בעקבות מחלה קשה. הירשפלד נולד בירושלים וגדל בקריית טבעון ובאשקלון. ב-1987 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית וב-1998 תואר פרופסור באוניברסיטה.

יזהר הירשפלד נחשב לאחד הארכיאולוגים הישראלים הפעילים ביותר ולחוקר עצמאי ומקורי בדעותיו.

הוא חפר במרחצאות של חמת גדר, במנזר בחירבת א-דיר (נחל ערוגות עליון), רמת הנדיב, עין גדי, שבטה וטבריה. הוא חקר את מנזרי מדבר יהודה בתקופה הביזאנטית וגם השלים את סקר מפת הרודיון ומחקרו אודות הבית הארץ ישראלי. לדעתי, כמיהתו למדבר הביאה אותו לעבוד שבע עונות חפירה בעין גדי (1996-2002). לאחר מכן הוא שב וחזר לחקור את טבריה. אך סמלי הוא כי עונת החפירות האחרונה שלו בטבריה הסתיימה ביום מותו. יזהר היה חוקר שהקפיד לפרסם בהקדם את חפירותיו בדוח מפורט. רק את הדוח של עין גדי הוא לא זכה לראות, ואכן הוא יוצא בימים אלו.

יזהר השתתף בוויכוח האקדמי אודות זהות תושבי קומראן, וסבר כי במקום היתה אחוזה חקלאית. הוא גם שיער כי האיסיים ישבו בשולי נווה עין גדי, בשכונת "30 הבתים" של אהרוני. יזהר גם חקר את נושא ייצור האפרסמון בתקופה הרומית ביזאנטית. הוא אף הספיק לפתוח במוזיאון הכט, חיפה, את התערוכה אודות חפירתו בעין גדי.

הירשפלד הותיר אחריו שלוש בנות. הלווייתו נערכה בבית הקברות בקיבוץ מעלה החמישה.

פגשתי את יזהר לראשונה בשלב של לימודי המוסמך, וכבר אז נהגתי להתייעץ אתו בעניינים שונים. לאחר מכן, כאשר הוא הגיע לחפור בעין גדי, שמחתי כשהציע לי לקחת חלק בחפירה כמנהל החפירה בשטחים החקלאיים של הנווה. הוא עודד אותי לגשת ללימודי תואר שלישי, ויעץ לי בכל הקשור בכך. למעשה, השתתפותי במשלחת של יזהר אפשרה לי לקיים את עבודת המחקר שלי, אודות חקלאות השלחין בנווה עין גדי, כאשר הוא היה המנחה שלי - על כל אלו אני אסיר תודה לו.

במשך שבע עונות חפירה בילינו יחד בעין גדי, מרבית הזמן בדיונים ארכיאולוגיים כאשר הוא משך לכוונים רבים ושונים – שלא תמיד התקבלו על דעתי. היתה זו תקופה מעניינת ומרתקת, בה למדתי ממנו ומן העבודה בשטח. בחפירות הוא העסיק פועלים רבים מיריחו ומתנדבים רבים מחו"ל ומן הארץ, ולכולם הוא ידע לתת יחס של כבוד ותשומת לב.

זכורים לי לטוב גם מסיבות סיום של עונת חפירה, בדרך כלל עם דגים וציפס, יין ושירה לתוך הלילה במחנה המשלחת, בינות לדקלי התמר הגבוהים שבנווה עין גדי.

בסוף עונת 2002, בעת שיזהר הודיע לכולם כי זו העונה האחרונה שלו בעין גדי, חשתי כי עלי להמשיך בכך ואכן המשלחת ל"חפירות נווה עין גדי" קיימה כבר חמש עונות בכפר של ימי הבית השני ואנו מתעתדים לקיים בינואר הקרוב את העונה השישית.

אנו ממשיכים את מחקר נווה עין גדי שיזהר נתן לו תנופה רצינית ושואפים להשלים את מחקרו, בכך שבעתיד הקרוב נחבר את שטחי החפירה שלו, "כפר גדול של יהודים" עם בית הכנסת העתיק. כך יווצר אתר כולל ובו מבני מגורים עם בית הכנסת של הכפר הביזאנטי.

כאשר בקרתי אותו בביתו לאחר הניתוח, דיברנו על דברים רבים ובין היתר הוא אמר כי חשוב לפרסם את החפירות, שהרי זה הדבר המעניין ביותר שאנו עושים.

שלום עמית, ותודה
גדעון הדס