Rapoo- It solutions & Corporate template

לחוה היקרה,
לילדים – אופיר, בוזיק, חלי, ברק, גילי, עינב ולבני ביתם
לאלי ולרותי ובני ביתם,
לבית עין גדי
עצוב. עם פרוס השנה החדשה סיים מאיר את דרכו במחוזותינו...
חוה ובני המשפחה נפרדו מראש השבט הענף.
אלי נפרד מהאח הבכור.
קהילת עין גדי נפרדה מחבר ותיק.
מאיר נמנה על החברים הוותיקים: מקבוצת "רננים" בסניף הנוער העובד, שהתפתח לגרעין "שדמות" של בני קריית חיים, "כדוריסט" ומראשוני מיישבי קיבוץ עין גדי.
מאיר היה בעל שיעור קומה. היה לו חיוך שאפף רצינות וגאווה.
מאיר היה פעיל בתחומים רבים: בצעירותו תמיד היינו גאים בהישגיו – כספורטאי מצטיין בריצה למרחקים ארוכים כמו ב"מירוץ התבור", חקלאי בוגר כדורי של פעם... מורה בבית הספר בעין גדי, תרבותניק – שהשתתף בלהקת ה"מנדולינות", בשירת המקהלה וחבורת הזמר, בהצגות ובמופעי תרבות של הקיבוץ.
ידעתי על "השיבושים" בגופו. האשפוזים החוזרים ונשנים ובלב האמנתי שמאיר יצא מזה בשל איתנות רוחו.
אם זיכרוני לא בגד בי – החודש הגיע מאיר ל"גבורות".
לפחות תוכלו להתנחם בכך, שמאיר זכה לחיים ארוכים, לראות את הרחבת המשפחה, התפתחות הנכדים ואף זכה לדור רביעי.
אני בטוחה שתדעו לנצור את זכרו.
דמותו המרשימה תלווה אתכם תמיד.
חבל על דאבדין ולא משתכחין.
חוה יקרה, אני שולחת לך אנרגיות חיוביות לחזק אותך ולעודד את רוחך.
עם כל הקושי במצב החדש אני מקווה שתמצאי עוצמות נפש ואומץ רוח שיעזרו לך בהתמודדות העכשווית תחת מטריית המשפחה התומכת והחברים.
בלחיצת יד וחיבוק אוהב
דבוישה
============================
 
למשפחת רון היקרה,
הצטערתי לשמוע על מותו של מאיר - האיש הנפלא של עין גדי.
כמי שיודע אובדן מהו ההזדהות שלי עמוקה ובכאב גדול רציתי שתדעו שאני אתכם בכאבכם ובאבלכם.
למרות המרחק, המיקום והזמן מאיר היה ונשאר עבורי הדמות שייצגה את קיבוץ עין גדי שעזבתי.
באהבה
יוסי פלדמן
 
===========================
 
אלי ורותי יקרים,
אני משתתפת באבלכם הכבד עם פטירתו של מאיר ז"ל.
לצערי, נבצר ממני להגיע אליכם לעין גדי בימי השבעה.
מאיר היה לא רק ממקימי עין גדי, אלא גם ממעצבי דמותו של בית הספר האזורי. כשותפה לעבודה החינוכית במהלך של יותר משני עשורים אזכור את מאיר כמורה מעולה. מחנך אהוב, איש צוות נאמן המחויב למקצוע ההוראה, והעל הכול – איש משפחה אוהב ומסור.
יהי זכרו ברוך !
עדה שיין
 
==========================
 
לחוה רון והמשפחה,
הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של מאיר יקירכם.
האמת היא שלא הכרתי אותו כל כך, כי פגישותינו היו מעטות – באירועים משפחתיים, אבל שמעתי עליו רבות ממנוחה, בת דודתכם ובת דודתי.
אני יודע שמאיר היה ממייסדי עין גדי וממטפחי נופיה המופלאים, הגן הבוטני, הצומח והחי המיוחדים.
אני יודע שהיה איש משפחה למופת, צנוע אך משכמו ומעלה בכל המובנים.
איש יקר שיחסר קודם כל לכם, המשפחה, ובוודאי בנוף הקיבוצי.
נעמי רעייתי ואנוכי שולחים לכם תנחומים מכל הלב.
יוסי איחמאיר
==========================
לחוה, אלי, רותי וכול בני המשפחה,
בטקס ההלוויה הושמעו דברים מרגשים מפי המשפחה וחברים על מאיר, אישיותו המיוחדת ופועלו. אפשר עוד רבות להוסיף. אני בחרתי בפן האישי.
אספר על ידידות נפלאה רבת שנים שהייתה בינינו. מאיר היה בשבילי ידיד אמת. הקשר החל בשנה הראשונה ללימודים בכדורי ונמשך עד סוף חייו, כלומר, מ-1952 – 2015.
גם אם פה ושם נקטע הרצף, לא פגע הדבר בקשר. מאיר הקרין לסביבתו אופטימיות, שמחה ונכונות
להיענות לכול פנייה. מאיר היה כידוע לכולנו ברוך כישרונות בלימודים ובאותה מידה בהנהגת הכיתה ובהופעות תרבות כיתתיות. אני נשאבתי כמגנט לשדה הזה וכך נולד הקשר.
היינו אנשי סוד זה לזו וזו לזה. ...וכשמאיר פתח במשפט: "מה שאני אספר עתה רק את תדעי ושמרי על כך בסוד", זו הייתה פתיחה המביעה בי אימון מלא. האזנתי לו בסבלנות ושמרתי את סודותיו.
אני שיתפתי את מאיר במצוקותיי ובהתלבטויות שלי. מאיר האזין, והרי הקשבה טובה פותרת חלק לא קטן מן הבעיה.
זכור לי שבזמן הלימודים בכדורי בית הספר השתתף בתחרות ספורט של כול בתי הספר החקלאיים שהתקיימה בכפר הירוק. מאיר בהיותו ספורטאי מצטיין, היה מעורב בנעשה. להשלמת הקבוצות שכנע אותי מאיר שאני יכולה לזרוק כדור ברזל בתחרות. ...מימיי לא עשיתי זאת אך כמה שעות של אימונים לדעתו הספיקו... אותו דבר קרה גם בתחרויות הריצה. רצנו יחד במגרש כשמאיר מוביל ומנסה לשפר את הטכניקה והיכולת שלי.
אינני זוכרת את התחרות עצמה או את תוצאותיה. אלו גם לא חשובות בשעה זו. חשוב הוא שנתתי אמון במאיר ובטחתי בו – אם הוא מבקש, עליי להיענות ולנסות. מאיר האמין בי יותר משהאמנתי בעצמי.
דוגמה נוספת: אחרי שנים רבות כשהמחזור שלנו נפגש בים המלח: זמן קצר לפני ההתכנסות מאיר פונה אליי ואומר: בואי .. יש לי שיר שאני רוצה שתשירי. הנה המילים בואי נתאמן. וכך עשינו כולל כמה תרגילי נשימה; אחר כך שרתי את השיר.
לא אשכח את העבודה המשותפת בגן- הירק כשאנחנו יושבים ובוררים את הזרעים ובינתיים
שרים ומספרים סיפורים.
הצטרפתי לגרעין "שדמות" בשל שכנועו של מאיר. כך הגעתי לעין גדי בשנת ההקמה של הקיבוץ. כעבור כשנתיים עזבתי את עין גדי ופניתי ללימודים בסמינר לגננות ומורות בכיתות א' ו-ב'. דרכינו נפרדו. מאיר הכה שורשים בקיבוץ ועבד בעבודות שונות אך בעיקר השקיע והתמקצע בהוראה במקצועות ריאליים שונים – ותוך זמן קצר הפך למורה נערץ על דורות של תלמידים. ואני, עבדתי כגננת וגם כמורה לחינוך גופני לגיל הרך. לימים נפגשתי בווינגייט עם אלי אחיו של מאיר, ולמדנו יחד חינוך גופני לקשישים. כך הזדמנה לי האפשרות להכיר טוב יותר את האח המיוחד והנפלא של מאיר – אלי רון. במהלך השנים חוה ומאיר חלקו שמחות משפחתיות בביתנו ואנחנו – בביתם.
מאיר וחוה הזמינו אותנו מדי פעם לאירועים שונים, משפחתיים וקיבוציים. האירוח היה תמיד חם ולבבי:
מאיר אחראי על המזון, פורס פרוסות עבות של לחם שחור טרי, מכין חביתה גדולה ומערים על השולחן כול מה שאפשר מן המקרר ומחוצה לו. מיד גם מאיץ בכולם לאכול עוד ועוד.
יחד נסענו בשתי הזדמנויות לאופרה במצדה, נהנינו מהחוויה ובסיומה, התארחנו להנאתנו, בדירתם של מאיר וחוה.
כשהחלו להחמיר בעיות הבריאות של חוה צופפתי את שיחות הטלפון, עקבתי מרחוק ופיללתי לשלומך חוה. ... והנה החלו בעיות הבריאות של מאיר. מי היה מאמין. מאיר נאבק והיה חדור מוטיבציה לנצח.
ביום שלישי, 15.9.15, אלי מתקשר אחרי הצהריים ומתאר בדאבון לב את מצבו הבריאותי המתדרדר של מאיר.
אלי ממשיך ואומר – התכונני לרע מכול. באותו ערב הגיעה ההודעה על פטירתו של מאיר. אינני יודעת להתכונן למצב חדש קשה כול כך. הייתי המומה, כואבת ולא מצאתי כיצד להירגע. זיכרונות רבים הציפו אותי. עברו 30 יום וקשה לי להאמין שאתה איננו. יהי זכרך ברוך.
חוה יקרה, הקמתם יחד משפחה גדולה והיא תומכת ומחבקת
מי ייתן ותמצאי נחמה בחיק המשפחה
אוהבת אתכם,
נחמה חן
נס- ציונה – 3.10.15
 
=============================
 
 
 

eingedi abc
ab מערכת הצבעות דיגיטליות הצבעה דיגיטלית אתר לקיבוץ קריאות שירות קריאות שירות