מאיר רון המחנך של כיתת "רותם"
קווים בולטים לדמותו של מאיר המחנך.
נכתב לסיום שנת לימודים תשל"ט.
מילים: יענקלה גלפז
על פי המנגינה: פרת משה רבנו
מורנו הידוע בחור מאד רגשי
אהוב ומקובל על ילדים ואנשים
רק מה - הייתה לו קריזה, משהו טיפשי
בכל מקום נהג הוא לתקוע עונשים.
"אחרת לבית ספר, שבע-עשרה שניות
תקום מחר בארבע, תן אוכל לחיות"
פזמון:
רק מה הייתה לו קריזה משהו טיפשי
בכל מקום נהג הוא לתקוע עונשים.
בהתחלה נבהלנו, הנה ימים קשים
באים עלינו, אוי לי ואבוי גם לנפשי.
אך חיש ראינו, אין פה שום דבר אישי
פשוט מאד אהב הוא לתקוע עונשים.
"דיברת לא יפה, אמרת בן זונה
תכתוב אלפיים פעם: זו פעם אחרונה".
פזמון:
אך חיש ראינו, אין פה שום דבר אישי
פשוט מאד אהב הוא לתקוע עונשים.
מבוקר ועד ערב הוא אף פעם לא נח
אתמול דרש בחום שנעתיק את התנ"ך.
שלשום סיפור כתבנו: "כמה זה נורא
לצעוק ולהפריע בשיעורי זמרה".
"אתה שהתפרפרת מן הניקיון
תשטוף את כל בי"ס בספוג ובסבון".
פזמון:
שלשום סיפור כתבנו: "כמה זה נורא
צעוק ולהפריע בשיעורי זמרה".
זה טוב מאד למוח, זה טוב גם לחושים
אף אחד בינתיים עוד לא מת מעונשים
על כן כולם ביחד בשמחה נשיר
על המורה שלנו ועל העונשים
"זייפתם את השיר ואת המקהלה
תשירו את הכל עכשיו מהתחלה".
פזמון:
על כן כולם ביחד בשמחה נשיר
על המורה שלנו ועל העונשים.
