"עין גדי שלנו יפה וטובה
ואנו נותניל לה המון אהבה
עין גדי שלנו היא בית וגן
וטוב שהורינו הגיעו לכאן"
אלו מילות השיר, שהולבשו על הלחן של "האוטו שלנו גדול וירוק".
שיר זה הושר על ידי ילדי כיתות א'-ב', בניצוחו של דותן פלזן ובליווי האקורדיוניסט האולטימטיבי - דרור סנדלון.
אבי שטווי צילם בוידיאו והעלה את השיר לפייסבוק.
לחצו כאן כדי לצפות בסרטון.
אבל - בואו נחזור לרגע כמה צעדים לאחור.
חג המשק ה-58 נחוג באווירה חמה ומלהיבה, בצניעות אבל עם המון השקעה, מחשבה ואהבה.
נקדיש רגע לפלקט מקורי שיצרה רומי דוארטה, ובו עוצבו שני סרטי-צילום ועליהם תמונות בסיטואציה זהה - בסרט העליון - צילומים ארכיוניים, ובתחתון - צילומים עכשוויים . רעיון וביצוע חביבם ומחוייכים.
את אירועי החג פתחה כרגיל השכמת הבוקר הקולנית של נוער עין גדי שללא ספק העירה את כל החי בעין גדי והזכירה והזמינה את כולם לארוחה חגיגית בחדר האוכל.
הארוחה הייתה מושקעת, טעימה, עליזה ואווירת החג פשטה ונדבקה בכולם.
בשעות אחר הצהריים יזמו האחיות ראומה ושרון אירוח משפחות. הרעיון היה לשלב ולהצליב ולהפגיש גילאים שונים, ותיקים, משפחות עם ילדים, חברים, תושבים, בני נוער, תושבי שכונות שונים - עירוב שהבטיח "בלגן שמח" בחצר עין גדי.
המחזה הזה של מדרכות הומות באנשים בלבוש חגיגי, שנשפכים מהבתים באותה שעה וצועדים עמוסי מגשי תקרובת לכל חלקי הקיבוץ - היווה פתיח מחויך, שמח ונהדר למפגשים.
האירוח של אנשים שלא נפגשים ביום-יום, בבתים פרטיים - פתח לבבות, יצר חמימות, התעוררות ותחושת אחווה, שלא להזכיר הנאות גסטרונומיות, והמון המון חיוכים ושמחה. ראומה אומרת שהופתעה מההיענות הרבה ומההשפעה של האירוח על אווירת החג.
בתום האירוח זרם קהל שבע ושמח, טעון באנרגיות חיוביות לעבר אולם המופעים, שם התקיים טקס החג בניצוחן של שרה'לה כספי ועדה שמיר.
נכללו בו כמובן ברכות: רותי ליאור בירכה והזמינה את בני ה-70 לבמה ושם הוענק להם שי, דב ליטבינוף בירך בשם המועצה, ילדי א-ב כאמור שרו "עין גדי שלנו היא בית וגן", ילדי ג-ו הציגו ריקוד חמוד לצלילי השיר "עין גדי", וכמובן לא נפקד מקומו של זר השנים המסורתי. את הטקס חתמו בנות עין גדי - בריקוד רב גילי לצלילי "לך אל הלא נודע" של כוורת, בכוריאוגרפיה של קטיה בן עמי.
לחצו כאן כדי לראות סרטון שצילמה שר רובל בסלולרי.האולם היה מלא מפה לפה, וכל הקהל השמח הזה זרם אחר כך ישירות לחדר האוכל, שם, ברחבה, המתינה להם מצגת התמונות הנוסטלגית והמהנה של עין גדי המערבת צילומי ארכיון עם צילומים עכשוויים - שאנשים נהנים להתבונן, לזהות, להתווכח מי זה היה ואיפה ומתי צולם... ולאחר מכן כובד הקהל בארוחת ערב חגיגית בניצוחו של יוסי האקונום.
ואם לא די בכך - לאחר האוכל הוזמן הקהל למופע סטנדאפ בשם "כמעט מושלמים" והערב נחתם ב-איך לא - דיסקו עליז.
אבל אם חשבתם שבכך תמו חגיגות ה-58 - נתקן מיד ונספר שלמחרת, בשבת, התקיים הפנינג - החייאת עין גדי הישנה בסיפורים ופעילויות. שוב נקבצו ובאו מכל הגילים, לפיקניק גדול, עם מחצלות וכיסאות, וארוחת בוקר שכל אחד הכין לעצמו (ומיד התערבב עם האחרים...) לשולחן כללי של משקאות ועוגות, לפינות יצירה, לפינת סיפורים על תחילת הדרך ולמתחם שארגנה מלי שטווי, בו הוכנו מבעוד מועד תלבושות בסגנון של פעם, אלומות שיבלים, ערימות חציר וכלי עבודה, וכל דיכפין - יכול היה לעטות על עצמו חולצה רוסית מרוקמת, מטפחות ראש או קסקט, לקחת קלשון וסל עם שיבולים - ולהצטלם.
נראה שאווירת היחד בכייף נמשכה גם הלאה, לימים שאחרי, והתפוגגה אט-אט אל החולין, אבל ההרגשה הטובה הוטמעה ונקווה שתמשיך ללוות את כולם עד לחג הבא.
לפניכם קישורים לצילומים מהחג.
כפי שתיווכחו - אנשים צילמו תמונות בטלפונים הסלולריים שלהם, בתנאים לא אופטימליים, ואיכות הצילומים בהתאם...
אבל בחרתי להעלותם משום שלמרות איכות טכנית שאינה מיטבית - יש בתמונות הללו כדי להעביר אווירה וחן.
הרהור קצר לפני סיום:
פעם היה מקובל לתעד את חיי היום-יום בתמונות וסרטונים, ובמיוחד תועדו מסיבות, טקסים ואירועים ציבוריים חשובים.
הארכיון שלנו מכיל עשרות סרטים שמספר שנים לאחר צילומם כבר הופכים לנכס נוסטלגי חשוב.
כיום - המסורת הזו של תיעוד כחלק מהחיים - הולכת ופוחתת, וחבל.
מן הראוי היה להקצות צלם-אירועים עם וידיאו וסטילס - לפחות כדי לשמר רגעי שיא כמו החג היפה הזה.
והערה לסיום:
לצערי לא נכחתי השנה באירועי החג.
אני מודה לכל מי שתרם לי מידע, וסיפר, ונאות להעביר לי צילומים וקישורים.
כתבה: שרה'לה אלבר
5
