כמדי שנה, גם השנה, מתמלא הקיבוץ בחופשת החנוכה בעשרות בנים ובני בנים, כל אותם צאצאים של חברי הקיבוץ, שעין גדי ביתם, אבל הם מתגוררים מחוץ לבית.
כשאתה רואה את המחזה הזה, מתרחב הלב - ומתכווץ, כי לא בלתי נמנע שתחשוב: כל אלו הם משלנו, אילו קבעו מעונם כאן...
מסורת רבת שנים היא קיום יום אחד בשנה שיוקדש להנאת הילדים. אבל לא פעם מסתבר שהנהנים הגדולים הם דווקא הגדולים - ההורים והסבים.
הקיבוץ רוחש פעילות הומה ועליזה של ילדים שפורצים אל מרחביו וממצים כל רגע של שחרור, והופכים את הקיבוץ המנומנם למגרש משחקים תוסס, נושמים אוויר נקי ושמש חמימה, נושמים חופש, נושמים יופי והוד, כמו צוברים לנטול עמם אל החורף, אל הכרך, אל הגדרות.
את יום הילד קבעו לעיתוי מוצלח במיוחד - לשבת האחרונה בחופשת החנוכה.
הוא הוקדש לזכרו של
מני כהן ז"ל, איש קטן-גדול, ילד בגוף של אב-משפחה, חייכן, מרבה לצחוק, אוהב לישון, מתפייט בחריזה, ומעמיק מחשבה.
כמקובל - לקראת יום הילד נפרשים ברחבת חדר האוכל ועל הדשא הרחב מתקני שעשועים, פינות יצירה, מוסיקה, כיבודי צמר-סוכר ופופקורן, וכמובן - הרכבת המפורסמת שהילדים ממתינים לה בשקיקה שנה שלמה.
השנה לקחה על עצמה המסגרייה (הענף בו עבד מני מרבית שנותיו) לבצע שיפוץ ותחזוק של הרכבת והיא כעת מוסעת בבטחה, צבעונית ויפה למראה.
כמיטב המסורת - נפתח חדר האוכל לנוחות ציבור האורחים והמארחים, והציע ארוחה מותאמת לשלל הגילים.
וכבכל שנה - גם הפעם העניק לנו המתנ"ס חוויה בדמות מופע לכל המשפחה, יצירתי, מרהיב ומהנה, שגם הילדים נהנו בו: התיאטרון השחור לילדים, של ליאור כלפון הציג כאן את המופע המקסים FUNtazi - אכן - פנטזיה מלהיבה שכולנו לקחנו בה חלק והפלגנו למחוזות החלום הססגוני.
לפניכם מקבץ תמונות - פני הקיבוץ ביום הילד
צילמה וכתבה: שרה'לה אלבר
