אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 286
כ"ט כסלו תשכ"ט 20/12/1968
שבת שלום וחג שמח!
אחרי שהיו כמה "אפיקים" לא כל כך מוצלחים, עקב חוסר האיזון בין קטעי האינפורמציה, רשימות קלות ורשימות רציניות יותר, לאט לאט מתחילים להגיע לרצוי. אפילו נשאר מעט חומר לאפיק הבא, דבר שלא היה בעבר. אך דוקא עתה, כאשר התגברו על מספר קשיים הקשורים ישירות בליקוט החומר ועריכתו, התעוררו קשיים מסוג אחר, ולכן הוצא ה"אפיק" קצת באיחור. לא בקלות הצלחנו לשכפל את החומר, ולכן הובטח שבתחילת החודש הקרוב תקנה מכונת השכפול, בהתאם להחלטת האספה. מסיבה זו החומר של ה"אפיק" הבא לא ישוכפל אלא ע"י המכונה החדשה. במשך ימים ספורים לא היתה גישה למכונת הכתיבה, וקרה גם שרק לאחר "מאבקים" סודרה מדפיסה ל"אפיק,. חלק מהבעיות נפתרו, ונקוה שכולן תפתרנה. אז נשפר את אשר יש לשפר ונוציא עלון נאה מידי שבועיים.
קריאה נעימה!
למשפחת חדש ובית כנרת
אנו משתתפים באבלכם בנפול מוטי.
חנוכה
(חג מרובה פנים)
היסוד הקוסמי- (סימן מובהק לאוטנטיות, מתקופה קדומה ביותר). נצחון האור על החושך בתאריך בו הלילה מגיע לשיא הארוך, והיום מתחיל להתגבר על הלילה.
היסוד הלאומי- חג החירות, נצחון העם על פולש זר, התגברות העם על איום של השמדה פיזית.
היסוד התרבותי לאומי- נצחון היהדות על העכו"ם. התגברות התרבות שלנו במלחמתתרבות קשה, מול איום של השמדה רוחנית.
היסוד החינוכי- נצחון המעטים על הרבים, החלשים על החזקים, נצחון הרוח על הכח, נצחון הגנתם של איכרים נגד התקפת צבא פולש, הגבורה הלאומית לעומת הכניעה המחניפה של המתיוונים.
היסוד הפולקלוריסטי- חג מלא סמלים (אור, נרות), ואחד הסמלים כל כך קרוב לסמל המדינה (שבחכמה נבחר כך), מאכלים מיוחדים, שירים מקובלים, משחקים שמורים זה דורות רבים, אגדת נס השמן.
היסוד ההיסטורי- תאריך ידוע לרשום גם במקורות לא יהודיים. אבות האומה לפני אלפיים שנה הכירו בחשיבות החג ובגדולתו והקציבו לו שמונה ימים, כדוגמה הבלעדית של שני החגים העיקריים של העם- פסח וסוכות.
חג כה חשוב וחרוט בהכרת העם, שאף עבר לנצרות בתור חג ראשי- אגדות על הולדת ישו ב-25 בדצמבר (כ"ה בכסלו).
אפילו תוכן אקטואלי פועלי הוכנס והתווסף לחנוכה- יסוד ההסתדרות!
אבל למרות כל אלו (מסיבות כיתתיות דאז או נסיבות מקריות) לא מגילת המכבים לכתבי הקודש, אפלו לא בתור מגילה כמו אסתר או רות.
ואנחנו, אנשים נאורים, נושאי דגל ההתחפשות הלאומית, אנשי התנועה הקיבוצית כולה- נותנים לעצמנו להסחב ע"י הגישה הדתית ריאקציונית: הכתוב בתורה- קדוש! לא כתוב- כאלילו לא קיים!
חידון חנוכה
לפניך רשמה של שמות או מושגים. עליך למצוא את הפתרון להגדרות הללו. מצאת- הוסף בראש כל מילה אות, ותקבל שם או מילה הקשורים בחג החנוכה.
1. בתו של מדינאי ערבי מפורסם.
2. נוה.
3. זוהמה.
4. מאירה
5. בת אחד העמים האסיאניים.
6. הפרש מן החולין.
7. צעקתי.
8. נבערת מדעת.
שאלות בקיאות
1. האם גם בשנה מעוברת מתקיים החג בכ"ה בכסלו?
2. האם ליסיאס היה המצביא בו מת יהודה?
3. האם יצא צבא המכבים מחוץ לגבולות יהודה?
4. האם המשחק בסביבות הוא מנהג יהודי במקורו?
5. האם המנורה בעלת שמונת הקנים היא המנורה המקורית?
6. האם חנוכת החשמונאים היה חג החנוכה הראשון במסורת היהודית?
7. האם "יהונתן" ו"חפוש" הם אותו האיש?
8. האם נערך הקרב על בית חורון לפני הקרב על בית צור?
שמונה משואות חנוכה תשכ"ט
יהיה חג החנוכה השתא בסמן המספר 8, כמספר אבוקותיו:
1.האבוקה הראשונה שתזרה אורה על 8 היאחזויות הנח"ל שהוקמו מאז המלחמה- מבאר צופר עד נחל גשור.
2. ואבוקה שניה של תקווה ושל תוחלת, שלא יעברו יותר מ-8 חודשים, עד שנוכל ללחוץ יד שכנים מנחל קליה, באמצאותו של הכבוש הפורץ בדידות של שנים.
3. שבעה גרעינים אכלה אין גדי ולא ידעה שבעה. נדליק השנה את אבוקתו של הגרעין ה-8, גרעין הסקציה המקצועית.
4. וכדי שיהיה לכולנו היכן לגור, בבוא כל העם הרב, לו אנו מחכים- משאת 8 הבתים החדשים העומדים להבנות.
5. ואיך נוכל לשכוח את ידידנו המנהם שהכשיר לנו את הקרקע לבנין הבתים, יישר לדרג מדרגות: הדי-8.
6. השנה השלמנו את העשרת ה-8 למנין ילדי עין גדי. נבעיר אש גדולה- האש שתביא את 80 הילדים הבאים.
7. 8 חכמים, 8 נבונים הלומדים את התורה: 8 הסטודנטים שלנו ידליקו נא את לפיד הדעת.
8. שנה הולכת ושנה באה. נברך באור נגוהות את שנת 1968.
לאמלה
אנו מאחלים רפואה מהירה ושלמה
זה עתה הגענו
[ליד כל שם מופיעה תמונתו]
טליה: באה מהמקום בו חיו רבים מחברי המשק- מקרית חיים. שרתה בנח"ל והיתה חברת גרעין "יעד" לעמיעד. לאחר השרות הצבאי למדה צילום, ומאז היא מקדישה זמן רב לתחביב זה. לאביה משתלה, והרי היא ממשיכה את המסורת, כי בורדים מצאה את מקומה ושם תשאר.
חנה: הגיעה אלינו ממושב ניר צבי. באמצע השירות הצבאי שמעה ניסים ונפלאות על עין כגי, החליטה לא לחכות עד סוף השרות ולחתום כאן של"ת. היא אוהבת את הווי החיים בקיבוץ ולכן מרוצה שהיא כאן. חנה החלה לעבוד במטבח שדה, תפסה את העסק ברצינות ובכוונתה לשפץ את חדר האוכל, לנקותו ביסודות מידי יום ולעשות ככל שתוכל על מנת לספק רצונם של עובדי בשדה. תחביבה העיקרי"אכילה". מסיבה זו ביום הראשון לבואה שאלה מיהו האקונום.
אילנה: דעו, שאם אתם שומעים את המילה "הגזמת", אילנה נמצאת בסביבה. ידוע לכל שהיא שברה שיאים בשימושה במילה זו, ועוד היד נטויה. היא תל אביבית אשר סיימה זה עתה טירונות. שמעה חויות ורשמים מהטירוניות שהיו במשק והחליטה לבוא הנה. אילנה עובדת בורדים, ובינתיים די מרוצה.
אורה: קיבוצניקית מגת. בטירונות למדו לעשות הכל בזריזות. כאשר היתה כאן עם הטירוניות עשתה זאת מהר מאד. היא תפשה אותו... עכשיו עליה לחכות שלושה חודשים...
אורה מאד אוהבת ילדים, ובמיוחד שיש כאן כה רבים. אך כנראה שהשם אורה משפיע עליה מאד. במטבח עובדת היא ליד כפילתה אורה ומעונינת להשאר שם. החא התרשמה מאד מקבלת הפנים החמה. "לא בכל משק היו מקבלים כך".
האמנם קבוץ של גבירים
רשימתו של זאביק ב"אפיק" הקודם מייצגת דעתם של חברים נוספים במשק, ולא רק את דעתו. הוא מייצג זרם מחשבתי בענין מהותי ועקרוני, אשר ההכרעה בו חשובה מאד לגבי עתידנו. נשאלת השאלה: האם לאור העובדות שציין תהיה ההכרעה לצמצם את ההשתלבות באזור ולעסוק בעיקר בענפים הקיימים כעת המשק, או שיש להסיק מסקנות אחרות, שיישומן דורש התמודדות עם אתגרים קשים?
"קודם כל יש להכניס קצת צניעות ביחסינו לאזור ולהחליט שהאזור הוא גדול עלינו, ויש לפעול בהתאם. כשחברים יגמרו את תפקידם, כדאי יהיה לבדוק באיזו מידה חשוב שחבר עין גדי יחליף אותם". בקובענו דעה בענין זה, חובה עלינו להסתכל לטווח ארוך. אל לנו להעריך אפשרויות העתיד רק בעזרת העובדות הקיימות בהווה. עלינו לצפות ולהבין כיצד יהיו פני הדברים בעתיד, ורק אז לקבוע לאן פנינו מועדות.
ישנם כאן שלושה משאבים עקריים לפרנסה- תיירות פנים, תיירות חוץ וכל המתקנים והשרותים הקשורים במעיינות המרפא. אמנם אין מקום זה מושך מטיילים כבעבר, אבל בהתחשב בעובדה שבעוד כשנה תסתיים סלילת הכבוש מעין פשחה לעין גדי ותגבר תנועת המטיילים באזור, נראה שאם יוקמו שרותים עבור המטיילים, הפ יהיו מאד רווחיים.
אין להטיל ספק ברווחיותם הרבה של כל השרותים הקשורים במעיינות המרפא. יודעים אנו מה רב הביקוש למקומות אלה, וכאשר יהיו כאן מתקנים משוכללים, לא רק שמספר הלקוחות מהארץ יעלה, אלא יש להניח שגם מחו"ל יהיו לקוחות.
תראו לעצמכם מצב, בו האזור יהיה מפותח מאד בעתיד, אך אלה שיהנו מכך לא יהיו אנשי עין גדי אלא אחרים. ההנחה שמפעלים מסויימים יהיו מאד רווחיים מחייבת שיהיה לנו חלק בהם.
תנאי האקלים מקנים לנו יתרון על פני אזורים אחרים בארץ בחקלאות. החשש הוא שההתקדמות העצומה בחקלאות יכולה להקטין את ערכו של יתרוננו. עשויים להמציא שיטות חדשות, יעילות וזולות יותר לחימום, ואז לא יהיה עוד ערך רב לתנאי האקלים השונים כאן. לכן אין זה רצוי לסמוך על ענפי החקלאות כמקורות פרנסה בלעדיים, מה עוד שישנם ענפים אחרים, אשר רווחיותם מובטחת לפחות באותה מידה.
יש אומרים, שבהתחשב בכח האדם המצוי בעין גדי, אין להכביד על הנטל הקיים. אין ליצור ענפי פרנסה אחרים, כל עוד משתלטים בקושי על הקיימים. יש להנחי, שעד שתתבצענה כל התכניות האלה, יתוספו למשק חברים נוספים, אולי מעטים, מגרעינים הקשורים לעין גדי. יש למצות עד תומן את כל אפשרויות הקליטה. יש לחשוב ברצינות על קליטת עולים (ברור שצעירים), לשקול מה הכדאיות בחברת נוער ובגרעינים פרטיים. צורך חיוני הוא לא רק לדבר על קליטה, שאינה די טובה, אלא לתקן שגיאות קיימות בשטח זה. ענין זה דורש מאמץ נוסף ומאבק מתמיד. עושים הרבה בשטח זה, אך אין זה מספיק. כאן אסור לותר! אני מניח, שישנה תלות מסוימת בין גיוון במקומות עבודה לבין גידול אחוז הנשארים. לכן גם עובדה זו תקל מעט על בעית כח האדם.
אין אני משלה את עצמי שאם יעשו שפורים בדרך הקליטה, בשלב ראשון של השתלבות באזור, לא יוכל המשק לעמוד במשימה בכוחות עצמו. ברור שבתחילה יזדקקו למספר מסוים של עובדים שכירים. לכן בבוא העת, כדאי לשים לב לכמה דברים. ראשית, כל דבר שנקים צריך שתהיה אפשרות להגדילו בעת הצורך. תחילה לתכנן הכל כך שנזדקק למינימום כח אדם, אך יחד עם זאת להבטיח עצמנו בפני מתחרים. דרך משל: אם נחליט שאנו מקימים מוסך אזורי, שנהיה אנו הראשונים, אפילו אם בתחילה הוא יהיה קטן.
שנית, כמה שפחות להתחייב בפני העובדים השכירים. להזהר, שלא יהיו קשיים לפטרם. בעת שאין לנו עובדים משלו, הרי המגמה צריכה להיות שיהיו רק זמניים. גם בבעלות של מפעלים כדאי לשקול, אם לא עדיף שתהיינה רק התחייבויות כספיות, ולא שותפות עם בעלים, אשר תגרור התחייבויות נוספות.
על העבודה במפעלים העתידיים נאמר: "צורת העבודה ויחסי העבודה אינם משתלבים עם קיבוץ וקיבוצניקים". השאלה היא אילו הם המקצועות ה"כשרים" לקיבוצניקים. כאו עלינו קצת לשנות את דעתנו. לפני כמה שנים הדעה המקובלת היתה, שעוסקים רק בעבודות כפיים. והנה הצרכים השתנו, ובקיבוצים החלו להתפרנס מענפי שרותים שונים כגון בתי הבראה. נוסף לכך החלו לתת יד חופשית יותר לעיסוק במקצועות הרוח. כל אמצעי הפרנסה הדורשים מאמץ, עבודה ממש, יחשבו ככשרים, כלומר, אני שולל אמצעי פרנסה המתבססים רק על השקעה כספית ולא על עבודה, כגון התפרנסויות למיניהן בסוגי תיווך שונים. לעבוד בקיוסק אין זה יותר קל ואין זה פחות מכובד מלעבוד בגן הירק. לנקות חדרים בבית הבראה אין זה פחות נאה מלעבוד במטבח.
לגבי שיבוץ החברים במקצועות הקיימים, הכלל צריך להיות- כל אדם במקומו וכל מקום לאדם המתאים! אין אני מגלה דבר חדש באמרי כך, אך משפט זה חייב לחדור לתודעה. ברור שאין אפשרות לספק את כל הרצונות, אך במידת האפשר יש לשמור על כיוון זה. צריך בכל תוקף למנוע מצב, שאדם יעזוב מקום עבודה לא בגלל שאין זה מתאים לו, ואין לו סיפוק ממנו, אלא מפני שדעת הקהל אינה מכבדת מקצוע זה. דעת החברים צריכה לכבד אדם, העובד במקום המתאים לו ביותר מכלל האפשרויות המצויות כאן. אוירה אחרת, בריאה יותר, תאפשר השתלבות באזור לא רק בדרגי מינהל, אלא בכל הדרגים ובכל התפקידים. האידאל הוא שכל אדם יעבוד במה שמתאים לו ביותר. אין זה קל להחדיר לתודעה דברים אלה. צריכים לשכנע ולהסביר ולהבין, שהשינוי הוא תהליך, ולא יעשה באופן חד פעמי.
יגאל כהן
סרט לא נורמלי
כן, זהו מדור חדש! יוסי [?] לקח על עצמו לערוך מדור זה בקביעות. בכל "אפיק" יכתוב בקצרה על הסרטים הקרובים, ובעת הצורך יעזר בקטעי בקורות מהעתונות. נקוה שנצליח להרחיב מדור זה ולכתוב בקורות על סרטים, לאחר שהוקרנו כאן.
"הרעב" תוצרת שוודיה
העלילה מתרחשת בעיר כריסטינה בשנת 1890. הגיבור סופר צעיר וחסר פרוטה, שהגיע לעיר מכפר מולדתו. הוא מאמין בעצמו, אך אין לו מה לאכול. הוא חי בעולםפרטי ומוזר, בו הוא משוחח עם נעליו וממשכן את מעילו, כדי לתת את התמורה לעני, אם כי בעצמו לא אכל כמה ימים. לפנינו אדם יוצא דופן, דמות על אנושית, ביקורתית מאד, אך מלאת אופטימיות, תקוה ואמונה.
ביקורות מהעתונות:
דבר: יש כאן הצגה של דמות אדירה, מגוונת ומשכנעת, דמותו של הסופר. ויש כאן אוירה נדרת המוחשיותה. לראות את "הרעב" זאת חויה מיוחדת במינה ולא שלמה.
על המשמר: משחק נדיר בכוחו. הרעב לאוכל, לאהדה, לידיות ולהבנה. סרט מדכא ומעצבן.
"המרגל שחזר מן הכפור"
דבר: הסרט מבוסס על ספר מצויין בסוגו של ג'ון לה-קארה. גיבורו של לה-קארה הוא אלק לימס, סוכן בריטי הנשלח ע"י ראש השרות שלו אל מזרח גרמניה בהעמידו פני בוגד בארצו, מתוך מטרה להפיל את ראש השרות הנגדי הגרמני בידי יריבו (היהודי) מבפנים, וזאת בעזרת השר פקחי, שדרש עבודת הכנה ממושכת.
הבמאי מרטין ריט עשה כאן מלאכת למופת, כשהוא נעזר במשחקו הנהדר של ריצ'רד ברטון. שלושה שחקנים נוספים עושים את הסרט לחוויה: ואסקר וורנר, סיריל קיוזאק וקלייר בלום. אחרי מבול של "בונדיזם" זוהר- סרט על הריגול כמות שהוא: אפור, מייגע, קשה, ללא אקדח ובלי גבורה.
הערת המעטר:
אני מציע שלאחר כל הסרטה יכתוב מישהו מהקהל בקורת על מכונת ההסרטה.
תכנית מתאר חברתית
(עלינו להתכונן להיות קבוצה גדולה)
שפר מזלה של עין גדי להיות קבוצה צעירה, בדור שבו מתכננים כל דבר מראש. הלכנו לבנות חדר אוכל חדש. לא נראה לנו בראשונה מקום מתאים והולם יותר מה"אספסת" (מקום הכתה החדשה עתה). זו היתה משבצת ריקה, שנולדה ממש בשביל בנין כזה, והנוף הנשקף ממנה- מבט חפשי על ההרים והים- היה מרהיב באמת. עד שבאו אבותינו ואמרו לנו: "תלמידינו, ומה יהיה בעוד ארבעים שנה?!... ואכן מסתבר שכל תכנון הגיוני של מבנים הגיוני לשנים הבאות, עשוי להותיר את חדר האוכל המיועד בשולי המשק, הרחק מן המרכז.
לא קל הדבר לשבת ולתכנן את מפת המשק- דיור וענפים- לשנים רבות קדימה. אולם כאן מדובר, פחות או יותר, בדברים מוחשיים, שקל יותר "להרגיש" אותם, וכן- גם לטפל בהם! המלאכה העיקרית המוטלת עלינו היא יציקת ה"נשמה" לתוך ה"גופים" האמורים כאן. הכוונה לחיי החברה שלנו, שהם הינם, בעצם, מטרה לכל תכנון מבני ומשקי. אף אחד מאתנו לא אוהב "ציונות", אך קל מאד להוכיח שאם נמנענו עד כה מהכנסת עבודה שכירה- לא נימוקים כלכליים הביאו לכך!...
אנחנו מדברים בהזדמנויות שונות על האפשרויות הנפתחות לפנינו עתה: תוספת שיכון, פתיחת הדרך לירושלים, מפעל הארוח. למען הבהירות אתייחס הפעם לנושא הראשון בלבד. בשנה הבאה איה"ש יעמדו בעין גדי תשעה מבני דירות חדשים, שהם 36 יחידות דיור. עיון קל במפת הדירות יראה לנו, שגם אם נשכן את כל אכס-"ערוגות" אחד בדירה ואת בני "סער" ו"סלעית" אף הם בהרווחה, עוד תעמודנה לרשותנו 10-15 יחדות. לנוכח האפשרות הזאת, תהיה זו מעט קלות דעת מצדנו להתפס לפתגם הנדוש "דירות בעין גדי תמיד תעמודנה מלאות". גם היום, למעשה, עומדות מספר דירות פנויות, וצריך מאד להזהר שלא למלא אותן מתוך הרגשת רווחה זמנית. עלינו לדון ולהחליט כבר היום, מה סוג הקליטה הרצוי לנו (בודדים, משפחות, ילדי הארץ, עולים, בעלי מקצוע), ובהתאם לכך- אחרי ההחלטה- לפעול מיד, עם הנחייה ברורה.
מובן לי, כמו לכל אחד, שנושא השיכון הוא כלי טכני בעיקר~ הדיון וההחלטה הנ"ל חייבים לתת את התשובה לפחות לעוד שלושה דברים: דרכי הקליטה, מקומות עבודה, תוספת ילדים בכל הגילים.
בקרוב יתקיים אצלנו דיון על אפני הקליטה שלנו. ננסה לעמוד על משגים שעשינו בעבר ונסיק מסקנות להבא. באשר למקומות העבודה, ייתכן שנצטרך לברר לעצמנו כבר השנה, לא דרך השערות אלא באופן בהיר ומוחלט, מה מאפשרים לנו משק עין גדי והאזור בין ים המלח וירושלים, ומה יהיה היחס המספרי אצלנו בין ה"גבירים,, ה"אינטליגנטים" ו"צבור העובדים"...
במקביל לזאת יש לזכור, שכל קליטה נוספת תוסיף לנו דור המשך, על כל הכרוך מבחינת המבנים וכוחות ההוראה.
אחרון חביב, לפי דעתי, שיקול ארוך טווח מחייב הקטנת הפער הגילאי בינינו לבין דור ההמשך, או במילים אחרות "חברת הילדים,. נסיונן של הקבוצות הותיקות מראה היטב על משבר ההמשכיות, כשהדור המייסד מקשש, בעוד הנוער עדיין צעיר ומועט מכדי לתפוס את מקומו, נוצר אז מרווח או "חור", שלפתחו רובץ משבר רוחניופיזי, המוכר היטב לכל הקבוצות הקטנות והבינוניות. קצת מצחיק לדבר היום על "עזיבות" בקרב ביניו, החברים לעתיד לבוא, אבל- אם נודה בכך ואם נמאן- בעוד שבע או שמונה שנים הם כבר מתגייסים לצה"ל...
ההצעה היחידה שאני מכיר היא לקבל "חברת נוער" (ילדים בגיל 14). בניגוד למשקים ותיקים, ידוע היום על הצלחה עם חברות נוער דווקא במשקים הצעירים (אור הנר, בחן ועוד). גם כאן חייב להתקיים דיון מוקדם, ואם תתקבל גישה חיובית, יהיה צורך לתכנן צוות הדרכה ולקבוע את מגורי הנוער במשק. אפשר אז לקבל את הנערים בעוד שנה או שנתיים, לכל המאוחר.
יואב ג [גבעתי]
לאיל כרמל (עם צאתך לאויר העולם)
שלום רב לך. אנו מקוים שתרגיש
טוב בעולמנו.
הרשה לנו לברך בהזדמנות זו
את הוריך שהביאוך במזל טוב.
מזל טוב!
רשמיו של מתנדב – עמוד קריקטורות
שנה של פעילות
לפני יציאתי לקורס קצינים, ברצוני לסכם בקצרה את פועלי בועדת קשר, ולחוות דעת בקשר לכמה בעיות, הקשורות בפעילותה של ועדה זו.
שמירת הקשר כוללת חברי גרעינים לשעבר, שעזבו את המשק ומקיימים עמו קשר, גרעינים הנמצאים בצבא כגון "סלעית,, משפחות אשר עזבו את המשק, משקים שיש להם קשר עם עין גדי כמו כנרת ואפיקים, וקשר עם חברי משק הנמצאים במילואים. הרשימה כוללת בערך 130 אנשים.
לכל "שומרי הקשר" למיניהם שולחים "אפיקים". חבילות בלבד שולחים למילואימניקים, ואילו חבילות ומכתבים יחד נשלחים לגרעין "סער" ולגרעין "סלעית". לגרעין "סער" מיועדים המכתבים ליחידים, ול"סלעית" מכתבים קיבוציים.
לועדת קשר לא היו בעיות תקציביות, אך ישנן הרבה בעיות אחרות. חברי המשק וחברי הגרעינים אינם מבינים מספיק את בעית הקשר. אין כותבים מכתבים לאלה הנמצאים מחוץ למשק, אפילו אם מקבלים את הכתובות.
לגבי היחס לגרעין "סלעית", רצוי שגם המבוגרים במשק יבקרום ויתענינו בהם, ולא רק הצעירים, שמניעיהם אישיים בדרך כלל. פעמיים קרה, שברגע האחרון לא אפשרו לגרעין "סלעית" להגיע למשק. לדעתי לא מיצו את כל האפשרויות, על מנת לאפשר להם לבוא.
רבים חושבים ששמירת קשר פירושה אמצעים חומריים. לדעתי חייב להיות שינוי מהותי. לענין הקשר והקליטה יש להתייחס יותר ברצינות; לא לקלוט גרעינים רק ככח עבודה, אלא להקדיש זמן ומחשבה. את אי הנסיעות ל[מחנה] "שמונים", על מנת לבקר את גרעין "סלעית", תרצו במרחק הרב. נקוה שכעת, בהיותם במפלסים, יבקרום יותר.
שמוליק בן שמש
ולשמוליק-כמה מילים אישיות על נייר קיבוצי:
שתעבור בהצלחה את הקורס.
שתמשיך לשמור על קשרים אתנו.
שיהיה לך טוב.
מזכירות 6/12/68
ועדת "אד הוק" לעניני הארוח.
נדרש טיפול מהיר בענינים השונים, הקשורים במפעל האירוח. התהליכים דרך המזכירות וועדת משק מסורבלים במקצת ומקשים על החלטות מהירות. תקום ועדה, שתכלול נציגים מהמזכירות וו. משק, והיא תחליט בענינים השוטפים, שאינם דורשים החלטו עקרוניות ואישור האסיפה.
חבריה: יצחק, שפטל, בניס, הרצל, אריה ש.
הנוער העובד והלומד
הח' עוזי הכטר (מגבים), מזכיר החטיבה החינוכית של הנוע"ל, הציג את הרקע הפורמלי והמהותי לתביעה, שעין גדי תשלח לתנועה שליח נוסף. בשיחה הועלו יחסי המשק והתנועה ומידת החשיבות שלהם. העמדות לגבי השליח נשארו מנוגדות. אנו נזמים את עוזי לאסיפה, שתדון ותחליט על כך.
ערבי שבת.
המזכירות ממליצה על הקדמת קבלת השבת מ-8 ל-7:30, וכן קביעת שוטף כלים אחד בלבד, שיעשה עבודתו במסגרת תורנות שבת. המלצות אלה תועברנה לברור בועדות המתאימות (חינוך, עבודה).
אספה – 7/12/68
הודעות: קליטה
הגיעו 3 חילות. תגענה עוד 1-2 ח'. אנו עומדים לקבל שתי בנות מאפיקים לשנת שרות (אחרי הצבא).
בשבוע הבא יגיע הח' מרדכי מאיר עם בתו בת ה-11 חודש, במגמת הקלטות אצלנו. יעבוד כחשמלאי במשק.
דו"ח המזכירות.
נמסר בעניני הנוע"ל וקבלות שבת. הובאה לאסיפה ההחלטה בדבר הועדה לעניני ארוח.
ועדת חינוך.
מתארגנות הרצאות של הפסיכולוג ד"ר דוד רודי בימי ששי אחה"צ בפני הורים ומחנכים.
רכב לנסיעת צוות בית אריזה.
הורדה מסדר היום ההצעה לדון באישור מיוחד של האסיפה, לשימוש ברכב לחבר לנסיעת צוות בית האריזה.
יחסי המשק עם בי"ס שדה.
התקיימה שיחה חפשית. הויכוח נסב על השאלה, אם לנתק עצמנו בכלל מביה"ס, או להמשיך בשיתוף פעולה הדוק, תוך ביצוע דברים מסויימים שמתחייבים ממנו. יש סבורים שנכשלנו במשימתנו, וכדאי להשאיר את ביה"ס לטיפל החברה להגנת הטבע בלבד. מחייבי השיתוף מצביעים על גורמים אישיים מסויימים שדורשים טיפול, מבלי להעיב על הצורך הראשי שיש לנו בביה"ס מבחינת קליטה והשפעה על אופי ההתפתחות באזורנו.
בישיבת המזכירות תגובשנה הצעות, והנושא יבוא שוב לאסיפה לדיון שהחלטות בצידו.
ו. חברה – 2/12/68
זיכוי על נסיעות לחופשה של זמניים.
כל הבודדים ה"זמניים" (בדומה לשל"ת ושנת שרות) זכאים למימון 6 נסיעות בשנה.
חופשת מירי פ.
הועדה ממליצה על הארכת חופשתה של מירי פ. בשנה נוספת.
פינת המודעה הקטנה
באו אלינו טליה ירדני, אביבה הרצברג, אורה שחר, חנה אונרייך ואילנה נוימן.
ברוכות הבאות!
הלכו מאתנו אולשי, יואל ומשפחת בן יאיר. כל הנ"ל מבקשים לשמור אתנו על קשר דרך ה"אפיק, וביקורים מצידם. בינתיים הננו מאחלים להם כל טוב, באשר הם שם!
המחזור השני של בני "סער" יצא לתעסוקה מבצעית. קודמיהם יחזרו אלינו בעוד לפחות שבועיים ואולי יותר. מחמת "התנדבותם" לבלות עוד שבעה עד ארבעה עשר יום ב"בית הבראה"... גם זו לא לטובה!
הדי 8 התחיל ליישר את השטח לבניה. מנוחת הצהריים מודרכת משעה 4 בכל יום, כשפרויקה מכבה את המנוע, והשקט מצלצל באזניים...
הושלמו כל צלומי הסרט "אליהו בוקר טוב". לאיכה ואלי נאחל יצירה פוריה בהמשך העבודה.
שאלו את יואב (5.5): מה מקור השם עין גדי?
יואב: כאשר גדי לא היה במשק אמרו אין גדי!
שוש רצה מתנשמת להרצל, וכל עוד רוחה בה מספרת לו:
הרצל אתה יודע? לעיזה יש דלקת ריאות בעטין!
יובל: אך, שמעתם בחדשות על הנתוח? איזה כיף!
אורית: עשה את זה מוריס.
חסיה: כן, זה מהמסעדה.
שוש: יה, בהתחלה חשבו שהוא מרגל, ועכשיו הוא מנתח!