אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 283
י' בחשוון תשכ"ט 1/11/1968
לנינה ואבנר שפע ברכות מזל טוב לנישואיכם פרו ורבו...
ברכות למאיר, דוצי ודודו ליציאתם ללמוד. עלו והחכימו...
משב רוחות קלילות מבשר על קץ הקיץ, ותחת קוץ ודרדר עולה בשדותינו ירוקת של עלעלי פריחה.
חזנו במתת שמים, שבאה לידי ביטוי בנוזל ברכה להרוות אדמותינו. נקווה שנזכה לכמות מספקת בעונה זו.
בה במידה נשמר הנושא התרבותי מפני סטאטיות וניוון. זה עתה האזנו לשירי היה-יה תוך ניתוח ספרותי, וכבר עלתה מעל בימת הקלוב היצירה הכבירה של שקספיר בתפסה נוסח מודרני ותאום לרקע ולמבצעיה.
פנינו צופיות להתגשמות הריענון שבא בעקבות יורה בשדה הכלכלי ובמישור הרוחני גם יחד...
ראיון – צוות התמרים
העונה נגדדו שבעים ושבעה טון תמרים. הצוות הוא חדש, ובחודשים האחרונים מרכב אך ורק מבני גרעין "סער". מה בפי אנשי הצוות על ענף התמרים בעין גדי, על המאפיין אותו ועל פיתוחו בעתיד. ומה הם מספרים על עונה זו שתמה.
שאלה: מהם השלבים הראשונים בעבודות הענף?
בג: בחדשים נובמבר דצמבר עוסקים בקיוץ בעזרת סכין מיוחד הנקרא סרפט. בינואר ופברואר נעשה תהליך ההפריה הכוללת: קליטת האבקה מהפרחים הזכריים, יבושה, שמירתה וההפריה עצמה, המתבצעת בעזרת צנור אלומיניום. בקצהו של הצנור נמצאת קופסא המכילה אבקה. ע" נשיפה מגיעה האבקה לשחלה הנקבית. בסוף פברואר ובחודש מרץ מדללים. הדלול נעשה לפי נוסחה שונה לגבי כל זן.
אלכס: ע"י נסיונות במשך שנים מגיעים לדלול סופי והולם לגבי כל זן.
בג: לאחר הדלול מתחיל תהליך הקשירה. תהליך זה כולל כפוף האשכול וקשירתו לענף תחתון ממנו. כמה סיבות לקשירה: א. להפריד בין אשכולות סבוכים. ב. למנוע שבירה. ג. לאוורר. ד. להקל על הכיוס.
אלכס: המטרה העיקרית של הקשירה היא למנוע את שבירת האשכול.
בג: אחרי הקשירה מכייסים. הכיוס לא נעשה בכל הזנים. מטרת הכיוס להגן על הפרי מפני צפורים ודבורים ולמנוע נשירת פירות ואכילתם ע"י מטיילים. השלב האחרון הוא הגדיד. הוא מתחיל בערך באוגוסט. השנה גדדו במשך שלושה חדשים. נוסף לעבודות היסוד שמניתי ישנן עבודות הנעשות במשך כל השנה והן: נקיונות, השקאה, הוצאת חוטרים והורדת כפות יבשות.
שאלה: האם בעונה זו היו שינויים בשיטות העבודה לעומת שנים קודמות?
בג: השנה נעשו שינויים בדלול. במספר זנים כגון חדרוי הגדלנו את מספר הסנסנים באשכול. בברהי נעשו מספר נסיונות להשגת שיטת דילול קבועה ורצויה. בקשירה נעשה נסיון לקשור בחוטי פלסטיק. התוצאות אינן משביעות רצון, משום שקשה לחתוך חוטים אלה. בכיוס נעשה שינוי מהותי. עוד לפני הכיוס הונחו הרשתות על העצים. עובדה זו גרמה להגדלת ההספק בשלושים אחוז לפחות. עלי לציין שהעלאת הרשתות היא העבודה הקשה ביותר בכיוס. בגדידה לא נעשו שינויים, אך ההספק עלה. העונה בפעם הראשונה הוכנסה לשמוש מזמרה הידראולית. המנערת הוכנסה לשמוש מלא. ניסינו להשתמש במיכלים לזהידי, אבל בית האריזה עדיין לא מאורגן לקבלת פרי במיכלים.
שאלה: כיצד גובשתם כצוות?
יענקלה ס: בצוות חל שנוי. לפני כן לא היה צוות קבוע. עכשיו היה לנו צוות קבוע. המשמעת הפנימית היתה טובה יותר, התחשבו יותר אחד בשני, היחס לעבודה נעשה יותר רציני. היחס החברי בצוות השפיע לטובה על ההתמסרות לעבודה.
בג: צורם שהצוות כולו מורכב מחברי גרעין "סער". הגיע הזמן שלפחות אחד מאנשי הצוות יהיה חבר משק, ולא כולם יהיו זמניים.
שאלה: מה יש לכם לאמר על ההבנה ביניכם לבין האחראים עליכם מהמשק?
איציק פ: בתחילה היה לנו מרץ רב. התאכזבנו מעט, כאשר התחשבו בנו פחות מאשר בענפים אחרים. לא היתה אוזן קשבת לבעיות הענף.
בג: לדעתי הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאלה הקובעים והמחליטים בקשר אלינו הם אנשי גן ירק, אשר אינם מתמצאים מספיק בענף התמרים. עקב כך מחליטים ללא ידע מספיק.
כל הצוות: במשך כל העונה לא היתה עקביות בהבאת מים קרים לשדה.
שאלה: במה שונה ענף התמרים בעין גדי מהענף באזורים אחרים בארץ?
שלמה ש: ביטבתה ואילות התמרים יותר יבשים, ולכן מספר תהליכים כגון מיון לגדוד נעשים מהר יותר.
אלכס: מספר הענפים, ועקב כך האשכולות, הנשאר על העץ, בעל אחוז הגבוה ביותר, הוא בעין גדי. בדונם אחד אפשר כאן לקבל פרי יותר מכל מקום אחר בעולם. היתרון השני, שהפרי של עין גדי יוצא ראשון לשוק.
בג: השנה הפרי שלנו הקדים בערך בחודש אזורים אחרים. לצערי יתרון זה לא נוצל ע"י בית אריזה.
יואב: בעין גדי התנאים הטובים ביותר בארץ לגדול התמר. ישנם מים מתוקים בשפע, וכאן סכום הטמפרטורה ביום ובלילה הוא הגבוה ביותר בארץ. מסבות אלה התמר נותן כפות יותר מאשר בכל מקום אחר. עץ חדרוי נותן כאן שלושים ושלוש כפות לשנה, ובעמק הירדן רק עשרים וחמש. מבחינת טיב הפרי עין גדי מבורכת בתנאים אופטימליים. בצפון הפרי רטוב מדי, ובדרום הוא יבש מדי. אצלנו מידת הרטיבות ממוצעת. הפרי של יטבתה יבש מאד, ולכן קל לטפול, ויש חסכון בימי עבודה, במיון וגדידה, ואפשר להעזר במנערת ובמכלים. אך עקב היובש היבולים נמוכים, והפרי קטן וקל. בצפון, עקב הלחו, ישנן הוצאות רבות בכסף וימי עבודה בגלל מחלות והצורך ליבש הפרי. אצלנו אחד המטעים הנקיים ביותר מבחינת מחלות. כמעט שלא מרססים, ומסתפקים בגיזום הכפות.
שאלה: האם יש לכם תכניות ועצות לגבי הענף בעתיד?
יענקלה ס: הכנסת פלסים במטע הצעיר, הפעלת מכלים והכנת בית הקירור לאיכלוס התמרים הלחים.
איציק ט: העברת עצים מהעריג'ה לנוי.
אלכס: שאיפה אופטימית מאד היא חיסול השדרות ורכוז התמרים במטע אחד גדול. היות והשוק בארץ מוצף, אין מקום להרחבת המטע.
יואב: אין מגמה להרחיב את הזנים הקימים. בעבר נעשו כמה שגיאות. יש זנים מסוימים שאם נחשב לגביהם את כל ההוצאות הקבועות, ניווכח שרווחם קטן, או ישנו אפילו הפסד. בעתיד צפויים כ-70 טון ברהי לעונה, ועלול להיות שחלק מהפרי לא יימכר לא בוסר אלא צמל. מחיאני יהיו כ-50 טון לעונה. הבעיה היא שזן זה מצוי בשפע ברצועת עזה, ותהיה בעיה של עודף בשוק. לשמחתנו מטעים אלה עדיין צעירים. מדובר להקים בית קרור גדול לאיכסון התמרים הלחים. כדאי להרחיב את זן המג'הול. בזכות גדלו וטעמו הוא עשוי להשיג מחירי שיא.
שאלה: מה יש לכם לספר על מכירת העצים לדימונה?
איציק ט: היתה תכנית למכור 200 עצים לדימונה וע"י כך לפתור חלק מבעית השדרות הקשות. היתה תקווה לרווח רב. לבסוף נמכרו 120 עץ, והרווח היה קטן. לא היה תיאום בין ניהול המכירה לבין העבודה עצמה. העבודה נמשכה מעל המשוער.
בג: הסדרים לא עמדו בלוח הזמנים. העבודה הוותה מטרד עצום והצריכה שעות עבודה נוספות. אך נפטרנו משדרות לא רצויות, חסכנו במים ונוקו שטחים, ויש אפשרות להשתמש בצנורות שהתפנו.
בראשית סיורו רצה צוות התמרים לחזות בסרט "השועל". הגיעו לקולנוע "אוריון", ולא היו כרטיסים בקופה. אצל ספסרים סרבו לקנות, ולכן קנו חמישה כרטיסים באחד ממשרדי הכרטיסים. שמחים נכנסו לסרט. לפתע באה משפחה ובקשה מהם לקום, היות ואלה המקומות שלה. בא הסדרן וראה שגם לאלה לגם לאלה אותם המקומות. פנה הסדרן לאנשי הצוות: סלחו לי- הכרטיסים שלכם לקולנוע אלנבי ולא לאוריון!
חפויי ראש התפזרו באולם. איציק התישב בשורה 2, ועד היום יש לו נקע בצואר.
בדיון על המקרר באספה נאמר שהוא קטן, ולכן אין טעם שיהפך לרכוש אישי. המקרה של עזיבה הוא לא שימושי.
מאיר: אצלי המקרר לא יספיק אפילו למרגרינה.
שרל'ה: אודי, חולצתך הפוכה.
אודי: אני יודע.
שרל'ה: בוא ואהפוך לך את החולצה.
אודי: לא, אם תהפכי לי את החולצה אמא לא תכיר אותי.
אנחנו והתנועה
מובאת בזה דעתם האישית של שניים מילדי עין גדי, בלא כוונה ליצור חתך מחשבתי או להציג דעה נבחרת.
שאלה: כיצד אתם רואים פעילותכם בתנועה בשנתכם הראשונה?
שחר: הפעולות הרבות מאפשרות לימוד הרבה דברים חדשים. זה מקור לאהבת הארץ, לימוד מחנאות וצופיות. כל אלה דברים שעושים אותנו מבוגרים יותר, וגם מפתחים דמיון רב.
יאיר: מסכים עם שחר בכל.
שאלה: האם אתם חושבים שיש לפעולות חשיבות בגיבוש החברה?
יאיר: אני חושב שזה מגבש. לדוגמא- בשנה שעברה אירגנו בכתה שתי קבוצות למלחמות, ועכשיו הענין הזה כבר לא יכול להתבצע, פשוט כי כל הכתה קבוצה אחת. ועובדה שבדיוק עם כניסתנו לתנועה התפרקו כל הקבוצות, ונושא הפעולה איחד את כולנו.
שחר: אני לא חושב כמו יאיר. לדעתי לפעמים אפילו פוגע בגיבוש, שזה לא מוצדק. למשל כשש משחקים תנועתיים בין שתי קבוצות, מתחיל ריב על החזקים יותר והמוכשרים יותר. פשוט לא כולם יודעים להפסיד בכבוד, ונוצרת שנאה שמביאה להתגרויות. צריך שהילדים ירגישו שהם חברה אחת, ולא יקרה אף פעם שמישהו יעז להפריע לאיזה דבר או לסרב להיות בקבוצה שנראית לו חלשה יותר.
שאלה: מה אתם חושבים על דרך העברת הפעולות?
יאיר: אני חושב שהפעולות מגוונות מאד, ויש בהן בדרך כלל את כל מה שרוצים להשיג. לדעתי זה ניצול זמן תוך לימוד מצוין של דברים שבצורה אחרת אי אפשר לקלוט אותם. למשל בנושא האדם הקדמון, אני משוכנע שאם היינו לומדים בכתה, היינו מבינים את זה פחות מאשר עכשיו, שאנו חיים את התקופה ומרגישים ממש הרגשות ומצבים של האדם הקדמון. כך שזה משיג הצלחה טובה יותר משיעור.
שחר: גם אני מסכים שהכל מועבר בצורה מעניינת ומושכת, וכל דבר בא במקומו ומוצא חן בעיני.
לגרימי שא ברכות בכניסתך לתפקידך החדש. לא נורא...
שקספיר עובר ניתוח פלסטי(ק)
או קומדיה של טעויות
השבוע נכחנו בהצגה שקספירית באינטרפרטציה מודרנית, כפי שהועלתה ע"י התיירים. אפשר ששקספיר הזקן התהפך בקברו אותו ערב, אולם חברי המשק שנכחו בהצגה נהנו מאד מהפרשנות הרעננה, שהיתה שזורה בהווי מקומי ועטורה כולה בפלסטיק של גן ירק (החל במסך וכלה בתלבושות המפוארות). אולם אפשר שגלי הצחוק שקדמו את ההצגה היו גוברים שבעתיים לו ניתן לנו לראות מה התרחש אותו ערב מאחורי הקלעים. אולם מאחר שלא נתנה לנו ההזדמנות הזאת לא נותר לנו אלא לשמוע הדים בלבד ממה שהתרחש שם מפיו של קליף (בהצגה-רומאו).
לפני שנספר על קומדית הטעויות שהתרחשה מאחורי הקלעים- כמה מילים של הקדמה שנאמרו ברצינות מאד מפיו של קליף (תרגום חופשי).
קליף: הרעיון להצגה נולד לאחר פתיחת המועדון. כשפתחנו את המועדון לא התכונו למעשה לערוך הופעה כשם שעשינו. פשוט רצינו לחגוג את פתיחת המועדון, אולם הענינים התגלגלו כפי שהתגלגלו, ובערב הפתיחה היתה לנו תכנית שלמה. הבמה שנותרה לאחר התכנית נתנה לנו רעיון לעשות בה שימוש נוסף, והתוצאה- רומאו ויוליה, אולי לא כפי שנראו בעיני שקספיר דוקא, אבל רומאו ויוליה.
ההכנות להצגה נמשכו כשבועיים. עבדנו קשה, אל תשכחו שאף אחד מאתנו אינו מומחה לעניני תיאטרון, במה, תפאורה וכו השאר. את חוסר הידע ה"מקצועי" מלאו הרצון הטוב וההתלהבות שסחפה את כולנו. הבחורים עסקו בבנין הבמה והקלעים, הבחורות תכננו את התלבושות. שרון, אחת האחיות הקנדיות, היתה מתכננת התלבושות, כשאחותה ושאר הבנות הגשימו הלכה למעשה (בפלסטיק!) את התכנון שלה. הבנות גם צירו את התפאורה, ועל כל המלאכה נצח נוט, שהיה המפיק, הבמאי, ובערב ההצגה גם הלחשן. הוא כל כך הזדהה עם התפקיד עד שגם מחוץ לשעות החזרה לא קרא לנו בשמותינו האמיתיים אלא רומאו, יוליה, מקושיו ורדומה.
הערב הגדול הגיע. היינו מאד נרגשים ונלהבים ורצינו שכל החברים יגיעו. חבל שרבים לא באו (ההפסד שלהם- הערת הרושמת).
מכאן ואילך עובר קליף לתאר את מה שהתרחש מאחורי הקלעים אותו ערב.
התקלה הראשונה ארעה מיד עם פתיחת המסך, כשאחד מהקרשים נשבר, והיה צורך לאחוז את המסך במשך כל ההצגה. הסצנה הראשונה עברה ללא תקלות עד כניסתו של רומאו. הקרש שהיה צריך להתרומם עם כניסתו התרומם אמנם, אולם כשנפל חזרה נשבר, וחיים נאלץ לזחול מתחת לבמה ולתמוך בקרש בגבו, כשהאומנת של יוליה (אביבה!!!) עומדת על גביו ומדקלמת את שורותיה... (אגב, לתעלולי הקרש הנ"ל עוד נחזור בהמשך הדברים).המכשלה השניה היתה בגדי יוליה, שהיו עשויים סדין ופלסטיק ונקרעו מיד עם עלותה לבמה. יוליה המסכנה עמדה ודקלמה שירי אהבה, כשמישהו עומד מאחוריה ואוןחז בשמלתה לבל תגלוש, בעוד שאחרת מנסה לתפור את הקרע.
בסצנת המשתה היה טלבוש (ג'ים) צריך לזרוק שלוש צלוחיות של אשל אל מחוץ לבמה. בחזרות הלך הכל כשורה, אולם בהופעה עצמה הגיעה צלוחית אחת של אשל לאזנו של מקושיו (בוב). השניה פגשה את בנבוליו (ברוס) והשלישית אמנם הצליחה לעוף מעבר לבמה אולם צנחה ישר על ראשו של נוט, שעמד אותה שעה ולחש לשחקנים. גם התהפכות הספסל על כל יושביו באותה סדנה לא היתה בדיוק לפי התכנית המקורית.
כשישבתי (רומאו) עם הכומר בחזית הבמה היינו צריכים לפי התכנית לשתות את יין השבת של חורש, אולם מישהו מאחורי הקלעים הספיק לחסל את הבקבוק, הכומר חזר ובידו בקבוק אחר. הוא לחש על אזני שיש בבקבוק תה קר. שתיתי את הבקבוק בלגימה, והפרצוף החמוץ שעשיתי לא היה מכוון אלא תוצאה של הברנדי שהיה בבקבוק. בלית ברירה נאלצנו לחסל בקבוק ברנדי על הבמה (נראה שהם די נהנו לעשות זאת- הערת הרושמת).
האומנת של יוליה (אביבה) היתה צריכה לדחוף אותי מעבר לעץ, אולם היא השחילה אותי על העץ עצמו (וזה מקור החבורה שעל אפי).
הכומר שחצה את הבמה דרך על "הקרש המתרומם" במקום הלא נכון, ובמקום שיתרומם מאחורי גהו התרומם ה"קרש" בפניו, והמכה שקבל על ראשו כמעט סיימה את מה שלא הספיק בקבוק הברנדי, שהוא שתה קודם לכן, לגמור. אולם ההצגה חייבת להמשך, והכומר אזר את שארית כוחותיו והצליח להתרומם.
סצנת חדר המיטות היתה אף היא רצופה בתקלות. הייתי צריך בכניסתי להסיר את הסדין מעל יוליה, אולם מכיון שגם שמלת נהיתה עשויה מסדין, הרי כמו שאני מושך בסדין אני שומע לחישה זועמת: "השתגעת? זו השמלה שלי!".
פיליפ, שהיה אחד השחקנים בסצנה, נעלם דוקא ברגע שהיה צריך להעלותו על הבמה, ולקח לנו זמן עד שמצאנו אותו ישן, כרגיל, באחת הפינות.
המטה היתה עשויה כך שאחת מרגליה מנוסרת. הרגל היתה צריכה להיות קרובה לשולי הבמה מאחור, באופן שמישהו מאחורי הקלעים ימשוך את הרגל ברגע המתאים והמיטה תיפול, אולם הניחו את המיטה בטעות כשהרגל הגורלית מופנית לחזית הבמה. ולא נותר לנו אלא לשבור את המיטה בכוחות משותפים ובעזרתה של אביבה.
חורש ישב בסבלנות באמבטיה וחכה לנפילה המתוכננת של הקיר, שתאפשר לכל הקהל לחזות בזיוו, אולם ערב קודם לכן קשרנו את הקיר הנ"ל בגלל הרוח ושכחנו להתיר את הקשרים בערב ההופעה, והקיר שהיה צריך להתמוטט נשאר איתן כסלע.
את סצנת הדו קרב שערכנו מחוץ לבמה ניצלנו כדי למנות את מספר הנוכחים, ומסתבר שהיו יותר מבריאים מחברים (... !- הערת הרושמת).
את סצנת הלוויה תיכננו להציג ברצינות. מות אינו צריך לשמש נושא לצחוק. במשך כל החזרות עשינו את הסצנה ברצינות נוראית, אולם בערב ההצגה פרץ הקהל בצחוק ברגע שהעלנו את ארונה של יוליה המסכנה, ולנו לא נותר אלא להצטרף לצחוקו של הקהל.
כשהייתי צריך לשתות את כוס הרעל, שהיתה צריכה להכיל לפי התכנית מים קרים, חשתי שוב בטעמו של ברנדי. מזל שזה היה קרוב לסיום.
אולם למרות כל הטעויות, התקלות והאימפרוביזציות אנחנו נהנינו מאד ומקווים שגם אתם.
למחרת ההצגה הזדרזנו לפרק את הבמה, לפני שיצוצו רעיונות נוספים.
אני, אגב, רציתי לעשות את ההצגה גם לילדים. הם בטח היו באים ברצון, מבלי שנצטרך לבקש מהם. ו... תודה רבה לכל אלה שסייעו לנו בהכנות להצגה.
נרשם מפי קליף
חנה [קב]
1/10/68
לשמואלי'ק שלום רב!
ובכן, הציורים הנהדרים שבדף זה משקפים את תאבוננו העז וחלומותינו הנאצלים. לאכול! תנו לי אוכל! שומרים וחושבים על מזון. ישנים וחולמים על אוכל, נואמים על אוכל.
הציר המרכזי בחיינו הדלים והעלובים הפך לציר האוכל. ציר חלוד שלא זז, ביאפרה מספר 2. כל דבר הניתן ללעיסה מתקבל ברצון. אני כמעט בלתי נראה, אבישי חוור ובקושי נושם, דובשה כבר לא מדבר, וברימר הולך עם הבגדים שלי. קטסטרופה נוראית. בשם אלוהי המזון אנו פונים אליך בתור ועדת קשר (וועדת מזון)? זה המכתב האחרון שאני מסוגל לכתוב לפני הצטמקותי לחלוטין. כל חבילה תתקבל לפי המען ד.צ. 2403 / א, ורצוי לכל מזי הרעב לחוד, היות ואנו מופרדים. ידי ודרור ביטבתה, אבישי באילת, ברימר, דובשה ואני בגרופית.
להתראות ולא כשלדים
איתן.
נ.ב. בזאת מנסה ברימר ביד רועדת ובלב פועם לראותינו ברגעינו האחרונים. מקווים שיצליח, וישאר זה לזכרנו.
אמן!
[ציור של א דמויות כחושות]
דרך אגב: נסו לזהות מי הוא מי?
הפתרונות שלחו לאקונום של גרופית.
באסיפה – 20/10/68
1. הודעות
נמסר על קליטה "פנימית" ו"חיצונית". אין אנו מועדון אקסקלוסיבי לחברים נבחרים. על כולנו לזכור, כי אם נפסול אנשים מתוך שאיפה למצוא את "החבר המושלם", נישאר לעולמים חבורה קטנה, אשר גם בה לא יחדלו פגמים...
המזכירות החליטה לפעול לארגון בנות מיידית בכל הדרכים האפשריות (צבא, תנועה ובאורח פרטי).
תיירים. יחול עתה גידול רב במספר התיירים במשקנו. פסח הוא האחראי עליהם! תינתן להם גם הדרכה חברתית (דובי מרגלית).
חדר אוכל. המצב הקשה בעבודה והעדר צוות קבוע יוצר קשיים בחדר האוכל, במטבח ובאקונומיה. חובה על כל אחד להכיר במצב זה, במקום לזרוק טענות לכל הצדדים!
2. מצב העבודה במשק
נדרשים היום 58.5 ימי עבודה של בנות. בפועל חסרים לכך 5.5 ימי עבודה. לכן בנים תופשים מקום הבנות בשרותים. הלחץ הפיזי יוצר מתח נפשי, על כל הנובע ממנו. הורכבה רשימת בנים לתורנות יומית במטבח במשך 3 שבועות. ההחלפות- באופן אישי.
3. גרעין נערים עובדים.
הוחלט לקבל גרעין מהסקציה המקצועית של הנוע"ל. הם יבואו ב-1/2/69. הבנים שוהים עד יולי 69 במסגרת של"ת מוקדם. הבננות עד ספטמבר.
המטרה: א. קבלת גרעין בעל אופי שונה מהרגיל, אשר יבוא למשק במטרת היקלטות.
ב. החלפת התיירים במסגרת תכנית העבודה שלנו.
אנו נקפיד בנושא ההדרכה, כבכל גרעין תנועתי אחר.
4. ו. תרבות.
אלי ואריאלה מצטרפים לועדת תרבות (במקום אילה ושמשון).
5. מקררים.
המקררים יחשבו לרכוש אישי, אחרי 8 שנות חברות בקבוצה.
באסיפה 27/10/68
1. הגרעין מוניה אדמתי מהחטיבה המקצועית של היוער העובד תאר בפני האסיפה מיהו ומהו הגרעין המוצע, ומה תפקידנו אנו בקליטתו.
2. גרימי נבחר לסדרן עבודה.
3. לא נתקבלה הצעת ועדות חברה ושרותים להנהיג תלושים בכלבו.