אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 274
ב' בתמוז תשכ"ח 28/6/1968
שבת שלום.
"אפיק" זה מוקדש בעיקרו לציון סיומה של תקופת הלימודים. לראשונה בתולדותינו, עת אנו קרובים למצוות, יחוגו הילדים חד עם הקבוץ כולו את סיום שנת הלימודים. הילדים יופיעו בפנינו בהצגה, מחזמר ודקלום, אשר ימחישו את הווי חייהם.
קראו בעמודים הראשונים מעט מפרי עטם של בכורינו.
פגשנו הפעם לראיון את מנו, אשר ספר לנו על בעיות בית ההארחה. קיראו בעצמכם.
שלא כבחמשת ה"אפיקים" הקודמים איננו יכוליםל עטר הפעם את גליון הפתיחה בברכה ליולדת, אבל פנינו נשואות לעתיד מבורך...!
קריאה נעימה!
איזה סוג של שעורים אני אוהב
אם יש כזה בכלל
יובל [שחל]: אני אוהב להכין שעורים בחשבון. זה מענין אותי כי אני אוהב ללמוד דברים חדשים ולחזור על קודמים בבית.
שחר [גן אל]: אין סוג שעורים שאני אוהב להכין. אני לא אוהב להכין שעורים, בגלל שזה כל הזמן מטריד אותי אם אגמור ואם לא אגמור. אם היו סוגי שעורים שהייתי יודע להכין לא הייתי צריך לחשוב אם אספיק ואם לא, ומחר צופיה שוב תכעס ויהיו לי שעורים כפולים. אם זה לא היה ככה הייתי אוהב אותם.
רונית [חמדי-גן אל]: אני שונאת נורא להכין שעורי בית ורוצה כבר ללכת, וככה אני לא מצליחה להתרכז, וזה מעצבן, וככה אני לא מצליחה ללכת לבריכה ולשחק בחוץ. כשיש מעט בחשבון אז אני אוהבת, אבל אם לוקח הרבה זמן אני לא אוהבת.
מרים: אני אוהבת להכין שעורים בכתה ולא בבית, מפני שבבית אני לא יכולה להתרכז, ובכתה שקט וקל לי להכין.
אופיר [רון]: אני אוהב ללמוד, אך להכין שעורים אינני אוהב מפני שאי אפשר לשחק בחוץ עם הילדים, ותמיד בבית האחים מפריעים ואי אפשר להתרכז. אני גומר מאוחר ומפסיד את כל הערב.
אורית [גבעתי]: אני אוהבת כל סוג של שעורים. לא אכפת לי אם יש לי שעורים בחשבון, בנושא או בכל דבר אחר. השאלה היא אם יש לי באותו הזמן סבלנות לזה או מצב רוח טוב באותה שעה בה אני עושה את השעורים.
שושנה: אני אוהבת להכין שעורים בעיקר בחשבון. אני לא יודעת למה נעים לי לעבוד בזה ולעשות תרגילים.
עירית [עשת]: אני בדרך כלל לא אוהבת להכין שעורים, אבל חשבון אני במיוחד אוהבת משום שזה מאד מענין, ותמיד לומדים דברים חדשים.
יאיר [בניהו]: סוג השעורים שאני אוהב הם תצפיות על דברים שונים. למשל תצפית על נמלים או עקיבה אחרי התפתחות צמח. התצפיות הן שעורים מעניינים, ונוסף לכך מכינים אותם בחוץ והרבה יותר קל להכינם.
יוסי [חמדי]: אני לא אוהב להכין שעורים מפני שמבזבזים את הזמן אחרי הצהרים ואי אפשר לנסוע על האופנים ואי אפשר לשחק עם הילדים.
הדלקתי משואות בבית המקדש
(נושא למודי – הדואר)
ראיתי את חצי הירח, אז רצתי לבית המקדש ובנשימה עצורה בשרתי לאב בית הדין את הבשורה. "יפה עשית בני" אמר. "בוא אתי להדלקת המשואות. אחוז את הלפיד ואני אדליק אותו. אחרי שאני אדליק אתה תעלה ותוריד".
רון [גן אל]
הרפתקאות ארנבון
(נושא למודי – הארנבת)
אמו של ארנבון בר טילה בין השיחים. נביחותיו של כלבו של השומר העירו אותה ממחשבותיה. היא קפצה אל תוך שיחי הפטל הקוצניים ותופפה לבנה ארנבון הבר. בנה הארנבון שמע את תיפופיה ונמלט אל גדרות התיל. הכלב ריחרח פה ושם, ולאחר שלא מצאם הסתלק. הסכנה עברה.
גיורא [רון]
יום הבשול שלנו
פעם אחת קמנו מוקדם בבקר והלכנו למטבח. לקחנו תפוחי אדמה, גזר ותבלינים. הלכנו הביתה וריסקנו את הגזר, חתכנו את הצ'יפס ואחר כך בישלנו אותו. הזמנו את ההורים וארוחת הצהריים, והם נהנו מאד.
אמיר [חופש]
12 חודשים
12 חודשים בשנה אחת
כל חדש רודף השני,
תשרי רודף אחרי אלול
אלול רודף אחרי אב
אב רודף אחרי תמוז
תמוז רודף אחרי ניסן
וכך רודפים אחד אחרי השני
התחרות לא נגמרת.
רונית [ברייר]
בטייסת ההליקופטרים
כתה ב' יצאה לטיול שנתי בב' בסיון. הגענו ל [צנזורה] בשעה מאוחרת ומיד נכנסנו לטייסת, ושם הכניסו אותנו לתוך צריף יפה וכבדו אותנו. אותי בכלל לא עניין הכבוד. רצתי לאוירונים ואחר כך התחננתי לפני הטיסים שיקחו אותנו לסבוב, אך הם לא הסכימו. אבל מה שהם הסכימו זה שטיס אחד הלך אתנו אל ה"בלים" ואז הושיב אותנו במטוס והדליק את המטוס אבל לא המריא. קיבלנו רשות לטיל בטייסת ההליקופטרים. בהתחלה הלכנו אל הסופרפרלונים ומשם התחלנו לחזור לעין גדי. באמצע הדרך נכנסנו למסעדה ושם אני אכלתי בשר בקר עם רוטב. כשהגענו לערד אורלי נרדמה עלי עד הסבוב לעין גדי ושם התעוררה, ובעין גדי התרחצנו במקלחת, עשינו טוש, וכאן נגמר הספור.
בעז [רון]
הרהורים בנושא מסיבת סיום בחדר אוכל
אני עומדת על הבמה ואני רועדת מהתרגשות ומתחילה להגיד "מה קרה לכם פתאם הערב"... או "אדוני ומלכי", ומסביב כולם מציגים ולפני קהל רב, שפתאם מתחיל לצחוק או למחוא כפים, ואני מתבלבלת לגמרי, ופתאם אני שומעת את קולו של אלי: "נגמרה ההצגה..."
אורית [גבעתי]
חלמתי שאני מורה בכתה ג'-ד'
ערב אחד הזמינו אותי חברי לראות סרט. בהתחלה הסכמתי אבל תיכף נזכרתי שיש לי הרבה מה להכין ללימודים מחר. נפרדתי מעם חברי והלכתי לביתי. בבית ישבתי ליד שולחני והתחלתי להכין את החומר. יום קודם נתתי לילדים שאלון בחשבון, אבל הייתי בטוחה שהילדים לא יעשו. כשגמרתי להכין השעה היתה 2:30, ומיד הלכתי לישון. למרות הכל חלמתי בלילה שהילדים עשו את השיעורים.
בבוקר בשעה 6:00 קמתי והכנסתי את ספרי לתיק והלכתי לכתה. השעור צריך להתחיל ב-7:15. כמובן שהחרוצים הגיעו בזמן, והעצלנים הגיעו ב-7:30. כשבאו הילדים צעקתי עליהם מאד משום שרבע שעה זוהי על חשבון ההפסקה של שאר הילדים. בשעור בדקתי את החשבון שנתתי להם וכמובן שלא עשו. ילד אחד אמר ששכח, וילד שני אמר שלא הבין, וכל ילד בתרוצו. אבל הילדים עוד לא מבינים שאני יודעת את כל התרוצים בעל פה. בגמר היום הלכתי לישון ובבוקר העירה אותי אילה. לא הבנתי למה אילה ולא השעון, ועתה שוב אני תלמידה ולא מורה.
עירית [עשת]
לילה ברמת רחל
הדבר קרה ב-2 בלילה, כל הילדים ישנו. אני התכרבלתי בשק השינה וניסיתי לנמנם. המקום בו ישנו היה ברמת רחל. ובכן שכבתי, ופתאום שמעתי רשרוש. הסתכלתי וראיתי גוש שחור רקב אלי. קפצתי וצעקתי: הצילו!!! אבל כולם ישנו, אף אחד לא התעורר. עמדתי דקה, לפתע נתקעו בצוארי שתי שינים. ניסיתי לצעוק ולא יכולתי. סובבתי את ראשי וכשראיתי את המפלצת התעלפתי. חברי שהתעוררו בינתיים נזכרו בספור של דורון וצעקו: ערפד! והתעלפו. כשהגענו לעין גדי החלטתי לא לישון יותר בשק שינה, מפני שהערפדים נשלחים אליו.
יאיר [בניהו]
החפש הגדול
הידד, הידד החפש
מביא שמחה ונופש
יום יום אלך לים הגדול
אשתכשך במימיו ואבנה ארמון בחול
אשחק עם חברי בתופסת
ופתאם תתגלה לי רקפת
אך אמא קוראת לי לישון
כי היום יום חפש אחרון.
אורלי [רז]
חיים מים המוות
ראיון עם מנו ברק
נסתיימה עוד עונה. אחרוני המבריאים העמיסו מזוודותיהם הכרסתניות על האוטובוס של יום חמישי ונעלמו. שוב נשארנו הצעירים ביותר באזור, שוב אפשר להנות לבד מהסרטים של יום רביעי, עובדי המטבח וסדרן העבודה נושמים לרווחה, ויום חמישי נהפך לסתם יום של חול.
הלכנו אל האיש שעמד במשך שנתיים תמימות מאחורי העסק הזה ששמו "בת הארחה עין גדי". פסענו במדרכה הראשית וראינו ווספה. פנינו שמאלה, מדרגות, שמאלה והרי אנחנו בחדרו. נמו יושב נינוח בכורסתו, מוכן לספר את אשר על ליבו ולענות על אשר בלבנו...
איך הגעת בכלל לעבוד בבית הבראה?
בזמנו, לפני שנים רבות, נערכו שאלוני שיבוץ לחברים. זוכרים? בתור הלצה כתבתי בטור של "איפה אתה רוצה לעבוד"- בית הבראה! (למרות שבליבי התכוננתי ללכת שנתיים לגן ירק). בניס, שאגב הוא אחד מהמעריצים שלי, לקח את זה ברצינות ושאל אותי: "באיזה תפקיד?" אמרתי שאם כבר אז כמובן שמנהל... נו, והרי "אנחנו פה" שנתיים פלוס והולכים לקראת השלישית. זה רק מראה שצריך להתיחס ברצינות לכל שאלון...
האם היו לך תכניות ומחשבות בתחילה?
כזכור לכולם הגעתי לתפקיד מהאוטוקר, והכל היה זר לי לחלוטין, כך שלא ידעתי ולא יכולתי לתכנן דבר. בכלל העבודה הזאת תופסת כל כך את כל שעות היום שכאשר נישאר כבר קצת זמן וכוח הרי שזה מצטמצם בתחום שיפורים קטנים בנוחיות של המבריאים. זו לא חכמה להכנס לתפקיד ולרוץ תכף בגדולות. צריך קודם כל להרגיש את הענף מבפנים. הצרה היא שכל כך שקועים בטרדות היומיום שקשה למצוא זמן וראש למחשבות פיתוח בעתיד.
האם תוכל לתאר את אופיה המיוחד של העבודה בביה"ב?
בשתי מילים אפשר להגדיר זאת כך- "לחייך ולהרגע". 54 מבריאים הם 54 בעיות המתחדשות מדי שבוע בשבוע. הצרה היא שאתה לא מתחדש וחייב לשמוע כל פעם את אותם הסיפורים ואותן הצרות. ישנה בעיה בולטת מאד אצל המבריאים, והשד יודע מה גורם לכך- גיל? אקלים? מקום?. הם מנפחים כל בעיה קטנה לגדולה ומאבדים כל חוש לתושיה. הם באים אליך עם כל בעיה קטנה ושטותית. הם רואים בך כתובת בלעדית לכל בעיותיהם ודורשים מכסימום בסיפוק דרישותיהם במשך שבוע התמצאותם פה. כל שגיאה שלי היא טעות של הקבוץ ואני צריך לחפות גם על כל משגה של חברי המשק. בקצור, זהו תפקיד בלי שעות שאתה חייב להמצא בו כל היום והערב. לפעמים אפילו באמצע הלילה באים להעיר אותי.
איך היחס של חברי המשק?
אנשים צעירים לא אוהבים לראות ולטפל בזקנים. אני מבין את זה, וזה טבעי. מבחינה מסוימת רואים בענף זה בן חורג בגלל אופיו המיוחד. בהזדמנות זו אני רוצה להגיד לציבור שזהו הענף המכניס ביותר במשק (אפילו יותר מגן ירק). ההכנסות מבית הבראה הן יציבות ובטוחות וניתן לתכנן מראש. זהו כסף מזומן המקיף כשליש מהכנסות המשק, והעיקר- אינו נתון לתנודות השוק, הגשמים, הברד. השטפונות ושאר פגעי הטבע. נראה לי שעובדה חשובה זו מספיקה בכדי לדרוש מהחברים יחס רציני ומכובד למבריאים (משל ל"אל תכרות את הענף עליו אתה יושב" וכו'). אני מבין שהם זקנים רעשניים וטורדניים. הפגישה בחדר האוכל מכבידה מאוד, אבל אין בררה, צריך להחזיק מעמד עד בניית חדר האוכל החדש. האמינו לי שאני צריך לסבול את זה במשך כל היום. הייתי מבקש יותר יחס מצד ענפי בעלי המלאכה אשר אני מטרידם בבעיות תיקונים..... (מנו המשיך ושפך את אשר בלבו על חברי המשק ומוסדותיו השונים, עם שפע של דוגמאות מאלפות, שלא כאן המקום לפרטן. שמענו עד הסוף, ופנינו לשאלה אישית ממש):
איך מחזיקים מעמד שנתיים ועוד הולכים לקראת השנה השלישית?
זוהי עבודה בלי ענין עם הרבה בעיות והרבה שעות. אני רואה בזאת מעין שליחות. דוקא משום שאין קופצים על ה"מציאה" זה מושך אותי...!!! (אנו מרשים לעצמנו חיוך של ספקנות, אך מנו נשאר רציני ומדגיש בתוקף). אני אומר את זה בשיא הכנות, למרות שבודאי מופיעים חיוכים פה ושם. אני מכיר בעובדה שמישהו צריך לעשות את זה- אז למה לא אני? זו אינה עבודה שאפשר לעשותה בתורנות ולהתחלף כל חצי שנה. צריך לחדור למנטליות של המבריאים ולהבין אותם. כל יום חמישי שעובר אני נאנח אנחת רווחה וחושב בדאגה על ימי החמישי שיבואו. המעגל אינו נסגר כמו למשל בענף חקלאי, שבו קטיף היבול זה סוף המעגל. כל שבוע מתחיל הכל מחדש, וכך 10 חודשים בשנה. לא פעם מתחשק לזרוק את המפתחות... הצרה היא שאין למי. ברור שיש משברים, אשר ניגרמים בדרך כלל בגלל חברי המשק, אך כרגיל מתגברים וממשיכים!
מהן השלכותיך לעונה הבאה?
הבעיה המרכזית היא כמובן השרותים. יום חמישי הוא יום שחור להרבה בחורות, אשר צריכות לרדת ולנקות את הצריפים. זוהי בעית הבעיות אשר גורמת לאינסוף אי נעימויות, ואחרי הכל לא תמיד העבודה נעשית טוב. אני חושב שלא יהיה מנוס מלמסור את הניקיון לקבלן ניקיון מערד או מדימונה. הם יכולים לבוא ב-7 בבוקר, לנסוע בצהרים ואיש לא יראה אותם. כך יגמרו החיכוכים עם הבחורות, העבודה תעשה טוב, סידור העבודה יהיה מבסוט, ואחרי הכל עוד ניתן פרנסה לכמה משפחות באיזור.
יש עוד מקום לשיפורים רבים, למרות שהמבריאים מרוצים אפילו בתנאים של היום (מחוסר ברירה- "העיקר הבריאות!"). יש כוונה לשלב את הנסיעה לרחצה עם השרותים של "אגד"- דבר שהתחיל כבר להעשות השנה. ננהיג מתקנים לשתיה קרה בגפרית וכן מצננים ומקררים למרחצאות החמים.
שמענו טענות על כי אין אנו מנצלים דיים את מרחצאות הגפרית- מה נעשה בשטח זה?
בעונה שעברה פתחנו את הגפרית לקהל הרחב. בנינו חדר המתנה והרווחנו כבר 10.000 ל"י. כעת יש כבר שרות אוטובוסים קבוע, ושמנו כבר התפרסם. כמובן שצריכה עוד לבוא פרסומת מתאימה. צפויה הכפלת ההכנסות עד 25.000 ל"י לעונה הבאה, אך כמובן שיצטרך לשבת שם אדם קבוע אשר עדיין לא נמצא. ישנה בעיה לתאם את הזמנים עם המבריאים שלנו ומתרחצי החוץ.
עם סיום העונה אני מאחל לכל החברים וגם לי חופש נעים מהמבריאים. אני מתאר לי שאחרי הניסים והניפלאות שאראה בחו"ל יכאב הלב לחזור ויהיה קשה להמשיך- אבל איך שאמרנו- אין ברירה!
מיינות המרפא באיטליה ושוויץ כבר מחכים למנהל האיזור הטרופי אקזוטי הנידח, אשר ישמש גם כנציגו של משרד הפיתוח.
אנו מאחלים למנו טיול מאלף ומהנה בארצות הנכר, והמשך פורה בבית ההבראה שלנו.
להתראות!
ראיינה- אילה [גלעד]
בבית ספר שדה
אתמול היתה צריכה להערך פתיחתו החגיגית הרשמית של בי"ס שדה. הפתיחה נידחתה משום שכמה מכובדים, שהיו מאד מעונינים להשתתף, היו צריכים להשתתף במרכז מפלגת העבודה. בינתים התחיל העסק לפעול בלי טקסים. נחנך מבנה הפנימיה, אשר יכול להכיל 96 איש, וכן המבנה המרכזי של בית הספר. חדר האוכל יופעל בשבועות הקרובים. השבוע מארח בית הספר 85 נערים חובבי טבע.
(פרטים נוספים בראיון עם י. ליאור ב"אפיק" הבא)
כמה מילים בעניני משק...
הקיץ בעצומו, ולאחר גמר פרוק גמר הירק וגמר הבציר (כמעט), עומדים עכשיו בעקר בפני עבודות פתוח, ומבצעים עבודות פתוח בעקר בנוי ושפוצים שונים כדי להכין ולשפר לשנה הבאה. עבודות אלה מטילות עומס עבודה על אנשי הבנין והמסגריה בעקר.
בתמרים יפתח בשבוע הבא "מבצע מכירת תמרים" לעירית דימונה בהיקף של 20.000 ל"י, ומתכוננים נפשית לתחילת הכיוס.
לקט מהחלטות ועדת משק מה-22/6/68
1. סוכם סופית על סגירה של המטבח ויצירת פינה להכנת אוכל חם מחוץ לשטח הסגור.
כמו כן השקיעו במטבח להחלפת הרצפה (חלק ב') וקנית מיכלי נירוסטה.
2. אושרה ההצעה לשכירת משאית מתמר צמ"כ ולהפעילה ע"י נהגים שלנו (בהמלצת ו. עבודה). הנושא לא כרוך בהשקעה כספית, ותמר צמ"כ מתחייבת לקבל את המשאית חזרה בכח עת שתדרש.
דני
הגיע מכתב מתומס, והריהו ככתבו וכשגיאותיו, כולל הציור האורגינלי:
ברלין 21/6/68
שלום רב לכולם!
ב"אפיק" האחרון קראתי שישלכם בעיות. אם הבנתי נכון אין אנשים שרוצים לכתוב בשבילו. שיהיה משהו ב"אפיק" הבא, אני אכתב לכם מה שקרה לי.
לפני שבועים באתי בערב הביתה. היה אור אצלי בחדר וראיתי בחלון משהו חום. רצתי למעלה מה היה שם? משקפים, ספם, זקן, חולצה חצי פתוחה, מכנסים קצרים וסנדלים. הסמכתי מאד לראות את מישהו מעין גדי פה. סוף סוף הגיעו כמה חדשות אלי. צ'רלי היה צריך לספר לי על עין גדי עד שהוא לא יכל לדבר יותר.
היום שישי רציתי לעשות טיול בעיר אם צ'רלי. אבל בעיה ראשונה: ירד גשם והיה יותר קר מבחרף בעין גדי. זאת אומרת שצ'רלי היה צריך לקחת מכנסים ארוכים, וזאת אומרת שהיה לו מצב רוח מחורבן.
נסענו למרכז העיר וטילנו כמה זמן עד שפתאם צ'רלי ראה חנות של מצלמות. אחרי כמה שעות בחנות השישיה היה מה שהוא רצה, אבל היה יותר מד יקר. היה לנו עוד זמן לעשות סבוב בוניוורסיטה הטחנית, איפה שאני לומד עכשיו. כשיצנו משם ירד קצת גשם1 קבר נגמר את הטיול. הינו צריכים ללכת לכל בוא לקנות מטריה.
בערב הלכנו לבקר את ינגריד ופטרה (אתם זוכרים אותם?). בקשי צ'רלי יכל לגמור לאכול ארוחת ערב. רצינו לדבר קצת, לשמוע חדשות על ישראל ועין גדי, רצינו לראות תמונות שעשינו בארצ.
מצ'רלי לא שמענו הרבה. רק לפעמים ראינו בדלת קצה של הספם שלו ושמענו כמה קריאות: ...ראיתם... כמעת.... קוס אוחתה... יה חביבי...! מה קרה? היתה בחדר עליד טלוויזיה, איפה היטלקים סחקו קדור רגל נגד היוגוסלבים.
לא ידעתי שצ'רלי כך כך מענין בקדור רגל. רק בהפסקה הבנתי מה שקרה לו. בהפסקה של המסחק היתה פרסומת בטלוויזיה מימה הוא היה מתפעל!
ביום רישאן הלכנו לברלין המזרחית. דבר רישאן שצ'רלי ראה אחרי שעברנו את הגבול, הה מגדל טלוויזיה מאד גבה (360 מ'). לא עזר לי שום דבר שספרתי לו שעוד בונים אותו שעוד יאפשר לעלות עלו. צ'רלי היה צריך לפחות לנסות. אחרי חצי שעה הוא חזר שוב פעם במצב רוח מחורבן: הוא לא הצליח! בכל זאת היה נחמד והסמחתי מאד.
שמעתי שעוד כמה חברי עין גדי יבואו לאירופה (שושו, מנו, רוני, חנן, אריאלה, צביקה, אינדיק, זביק, פדרו, אולי דני אפיק). בברלין אין לי הרבה זמן אבל מי וגוסט אד וקטובר אני אהיה בהיידלברג ואני מזמין את כולם לבקר אותי.
שלום רב ולהתראות או בהיידלברג או ב"אפיקעם" הבאים!
תומס
[ציור של תומס- צ'רלי מתבונן במגדל השידור]
ערב רחצה בבריכה. זבו דואג למזון לעם.
זכר להביא: שתי שקיות לחם פרוס, שפופרת חרדל, שפופרת אנשובי, חבילת מרגרינה. קונטיינר מים עם קוביות קרח, בקבוק וודקה.
שכח להביא: את הנקניק ואת... בגד הים.
ישן שהוא תמיד חדש
לחברה שלום!
לא נעים לבוא אליכם פתאום בטענות ולהתחיל לשפוך חלק מבעיותי, אך תקוותי שדברי ישיגו את מטרתם- ואפילו רק כתמורה על אי נעימות. המדובר הוא בקשר בין המשק לשליחיו בכלל ובתנועה בפרט.
כשאדם יוצא לתנועה, הגיבוי והזכות המוסרית לבוא לחניך ולדבר איתו, זה המשק. נוריד את הפרט הנקרא "משק" והפכת את המדריך לשכיר. אך לא רק מבחינה משפטית או כלפי חוץ נחוץ הקשר עם המשק. הקשר נחוץ למדריך גם מבחינה נפשית. עלי לבוא אל הציבור לפחות עם שלמות אחת, כלומר- אני בא מתוך גוף המאמין שאני נציגו, ואני מרגיש שמתוכו יצאתי, ואת דברו אני מביא לחניך. נותק קשר זה, ודבריך אליו יהיו כדבר איש אל רעהו. יש לתת למדריך את ההרגשה שהוא אינו בודד, ושיש גוף מסוים שאליו הוא שייך, שותף לו בכשלונותיו ומתענין בפעלו ושמח בהצלחתו.
לאחר שדברי אלה הובהרו, מקוה אני שגם דברי הבאים יהיו על מישור מובן. טענות כבדות לי אל ועדת קשר, שהיא שעיר לעזאזל במקרה. כל בעית הקשר היא בעיה חברתית, ואפשר להורידה מסדר היום לאחר תקון גישה ע"י כל החברה. לכן באו המכתב וטענות אלו בפומבי.
אין אנו זקוקים לתמיכה חמרית, ולכן מגוחכת שאלת ועדת קשר. מה אנו צריכים- ויסופק. אין כאן קשר של צרכן וספק, יש כאן עניין של אדם שכל מעינו בתשומת לב, בהרגשה שאכפת לחברה בבית מה אני עושה בחוץ.
העליתי בעיה ומקוה אני שתהיה אוזן שומעת ולב מבין לדברי.
שליח (מתוך "אפיק" משנת 1958)
הערת המערכת: הבאנו קטע זה בעקבות שיחה שהיתה לנו השבת עם אחד השליחים. כנראה שעשר השנים שחלפו עדיין לא הספיקו לתקן תעוות זה.
הציץ ונפגע
חנה (לבושה בחולצת קיץ) מתכופפת ושורכת לארז את הנעליים.
ארז (21/2) מצביע ואומר: אוי, למה יש לך כאן טוסיק?....
מוסדות המשק לשנת תשכ"ח-תשכ"ט
מזכיר: יואב גבעתי
מרכז משק : דן שחף
גזבר: הרצל סיני
מזכירות: יואב, שפטל, הרצל, יצחק ק, דודו ש., טוסיה, יוסי ל, אריה:
ו. משק: שפטל, הרצל, יאיר כ. בניס, גרימי, יוסי ק. יורם.
ו. כח אדם: יצחק, דני א. (עבודה), אריה ש. (השתלמויות), גדי (מנויים),
פסיק, נחמה.
ו. חברה: יואב, חנהל'ה (רכז צעירים), עמוס ג. בניס, מנו.
ו. תרבות: דרור ס. אילה, דודו ש. שמשון, שמיר.
ו. חינוך: דודו ש. יונקי, בכקה, חוה, שרהל'ה.
ו. בי"ס: דודו ש. המורות, גרימי.
ו. שרותים: שרה ב. רגי, גדעון כ.
ו. קשר: אלי, שרהל'ה
ו. ספורט: פסיק, חנן
ו. שכון: אבנר א.
ו. בריאות רבקהל'ה, יוסי ל. מרים ב.
ו. עבודה: דני א. שרקה, גברי, סדרני העבודה.
באספה
פינת הנצחה:
הפינה תוקם בתחום המשק וייחרתו בה שמות הנופלים.
ועדת נקודה:
תתקיים ו. נקודה לצרכי תכנית המתאר והבנין. היא תכלול 5 אנשים, בהם מרכז הבנין, מרכז הנוי ומרכז המשק.
שליחות:
אושרה שליחותו של פדרו לשנתיים לגרמניה במסגרת "איחוד הבונים".
רכב לחבר:
התקיים דיון על התקנון המוצע. נתקבלו עד כה שתי הצעות:
א. אין הגבלת זמן לשימוש ברכב לחבר.
ב. תהיה מכסת גג אישית (מ' ק"מ) לסובסידיה של 10 אג' הק"מ.
בועדת חברה
נופש וחו"ל:
בהשלמה לתקנון- גם נסיעה לחו"ל ע"ח הקצבה פרטית תחויב בהורדת הנופש.
נדונו תקנון רכב ושימוש ברכב לחבר (מופיע בדף נפרד).
נדונה בעית "מינוס" בתקציבים (כנ"ל).
חופשת חברה: תהיה יום אחד לחודש. כל יום נוסף במסגרת זו חייב להיות בתמורה.
הועדה ממליצה על קנית מקרר לצחי.
גרעין "סער" מודיע:
מאחר וחורש הבטיח לנו שניצלים חופשי, וצריך בכל זאת להפגין נוכחות, החלטנו לסחוב פילה.
שישה מילדינו סיימו השנה את כתה א' ויעברו בסוף החופש הגדול לבנין הכתה החדש. הם יהוו קבוצה חברתית אחת עם ילדי כתה ב'.
כתה א' בשנה הבאה תכלול חמישה ילדים אשר לימדו, כמנהגנו, בתוך הגן.
חופש נעים ואגירת מרץ לילדים ולמורות!
דף מצורף מס' 1
רכב לחבר (הצעות ו. חברה ומזכירות לאסיפה)
1. אין הגבלת זמן בשימוש ברכב לחבר (הוחלט).
2. מכסת הגג האישית תהיה 750 ק"מ לחבר לשנה (1500 ק"מ לזוג).
3. בתנאי זה (מס' 2) תשתדל המזכירות לספק את הביקוש עם כל רכב העומד לרשות המשק (המצב כיום: אין מכסת גג למחיר 10 אג' הק"מ וישנה רק מכונית אחת לרשות הרכב לחבר).
4. אין אפשרות צבירה של מכסות- הסובסידיה משנה לשנה.
5. "רכב לחבר" לשאינו חבר:
א. עדיפות לחברים בהזמנת הרכב, עד 2-3 ימים לפני מועד הנסיעה.
ב. אין אפשרות לשאינם חברים להשתמש ברכב לחבר, אלא באישור המזכיר.
ג.
הגבלה תקציבית ל"בעלי המינוסים"
(הצעת ו. חברה לאסיפה)
נבדק עתה מצבם של החברים ושאינם חברים בתקציבים השונים (קופת בית, הלבשה, ריהוט, אספקה קטנה). מסתמנת מגמה ברורה של "מינוסים, גדולים בתקציב האישי. ישנם עשרים "מליונרים", שהמינוס שלהם לקראת אוגוסט נע בין 100-400 ל"י. עדיין יש לבדוק מה נשאר בין הגזבר לקופת בית ולא הובא עדיין לזיכוי (או לחיוב).
החברים מתבקשים מאד להגיש את חשבונותיהם לקופת בית, כדי לסייע לצילום האמיתי של המצב. אעפ"כ אין ספק שלקראת עונת החופשות הכרחי לשים יד על "מינוסים גדולים.
להלן הצעת ועדת חברה:
1. יתקיים בירור אישי עם כל בעל מינוס (קיימים מקרים של סבות מוצדקות).
2. ינוכה סכום המינוס מן התקציב האישי החדש (המתחיל ב-1/8 השנה) במשך 3 שנים, 100 ל"י כל שנה.
3. "בעל מינוס" לא יוכל להוציא יותר מ-50 ל"י מכל תקציב שהוא, אלא באישור המזכיר.
שונות
טלפון:
פרט למקרים מיוחדים אין להשתמש בטלפון לשיחות פרטיות בשעות 6:00-16:00
(הסיבות: א. מחיר כפול לשיחה בשעות היום.
א. אין להכביד על השיחות שלצרכי עבודה).
בעלי מפתחות לא יתנו אותם בשעות אלה.
נא לזכור את שעת ה"דומיה" 7:30-8:30!!!
תקנון שימוש ברכב שלא לצרכי עבודה
הוצע ע"י מזכירות וועדת חברה, יובא לדיון והחלטה באסיפה.
א. החברים שבידם רכב לצרכי עבודה (פעילים ועובדי חוץ) רשאים להשתמש ברכבם לצרכי עבודה בלבד.
ב. הרכב האמור, אם אינו בעבודה, עומד לרשות המשק. רכב שהמשק אינו בעליו ואין אפשרות להעמידו לרשות המשק, לא יפעל כלל מחוץ לשעות העבודה.
ג. אין שמ8ש פרטי ברכב שלא במסגרת סידורי הרכב לחבר!
ד. כל הרכב העומד לרשות אחראי הרכב, בשבת וחג אינו משמש לנסיעות הקצרות (בריכה, אכסניה, קיוסק וכו'). לעומת זאת תתקים הסעה קבועה מדי שבת למקומות הנ"ל, בארגונו של אחראי הרכב.
תקנון נופש קיים: אפשרויות שונות של נופש
א. נופש בבית הבראה (4 ל"יבידור+21 ל"י תשלום ליום).
ב. נופש בבית ההורים (11 ל"י בידור וכלכלה).
ג. טיול מאורגן (מחיר הטיול מחולק ל-25 ל"י=מס' ימי נופש המחוייבים)
ד. נופש ברכב שכור (11 ל"י בידור וכלכלה+14 ל"י שכירות ודלק).
ה. לגבי נופש עם רכב לחבר- תדון ועדת חברה השבוע.
הערות: הכסף לנופש ילקח מהתקציב האישי. עם תום הנופש, יסודרו החשבונות דרך המזכיר. נדרשות קבלות על דלק ושכירות.
ימי נופש לזכות החברים
א. שנת תשכ"ו נקבעה כ"שנת האפס" (אין אפשרות להתגבר על החשבונות מלפני כן). מי שלא לקח חופש בתשכ"ו- נרשמו לו לתשכ"ז 7 ימים.
ב. מי שלקח בתשכ"ז 7 ימים מגיעים לו בתשכ"ח 3,5 ימים. מעתה ואילך- 3.5 ימים בכל שנה (במקום 7 ימים כל שנתיים). מי שלקח בתשכ"ז פחות ימים מהמותר- נשאר לו העודף +3.5 ימים של תשכ"ח.
ג. מי שלא לקח חופש בתשכ"ו-ז זכאי ל-10 ימים! אין צבור יותר מ-10 ימים בכל מקרה. אין לקחת על חשבון השנה הבאה!
ד. מטיילי סיני אשתקד (פרט לטיול ה"ברווזים") חויבו ביום נופש אחד.
קנית ריהוט
עדיין נערכת בדיקת "מצב הנקודות" ע"י אבנר אילון. יש להמנע מקניית ריהוט (זוגות בלבד) עד ה-15/8/68.
כל קניה של דברי ריהוט טעונה אישור של רכז שיכון לפני העברתה לגזבר.