אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 269
י"א בטבת תשכ"ח 12/1/1968
י"ב שנים לקבוצה
שבת שלום!
חג לנו היום. קבוצת עין גדי בת מצוה. שתים עשרה השנים יחלפו הערב לפנינו בשיר ומלל, וכולן רוויות חיוך ושחוק.
הים אין ציונות ואין מזכירים קשיים ולבטים. היום נחוג במסיבה פנימית, אינטימית ככל האפשר, נזכיר עלילות ומעללים שהזמן כמעט וכסה עליהם, מה גם שמן הראוי הוא כי כל צעירי הצעירים, הדור אשר לא ידע את דרך העפר, ישכילו ולו במעט במפעלי זקניהם-אבותיהם רבי העלילה.
להלן דברי זקנים בצעירותם, כפי שראו אור לראשונה בחג העליה הראשון:
"ברוך שהחיינו... ", כך אומרת הכשרה אשר הגיעה אל מטרתה לאחר שנות הכשרה נפשית ומעשית. כיום עומד גרעין "שדמות" להכנס למסלול חיים תקין של משק עצמאי בעין גדי.
לכאורה נראה הדבר פשוט: יושב יהודי בתל אביב, מעלעל בדפי העתון וקורא ידיעה קצרה בזו הלשון: "גרעין "שדמות" של הנוער העובד התנחל בעין גדי". לא תענין אותו ביותר ההיסטוריה של אותו גרעין, גם לא ההיסטוריה של המשק. אולם כשנפנה אנחנו במאה ושמונים מעלות לאחור, נראה את נראה את עצמנו כשאנו חיים כחברי הסניפים בקרית חיים, נשר, כפר סבא ופתח תקוה, מתלבטים בבעיות היום יום של קיום חברה והעלאת ערך החברה. תורה רבה הרביצו בנו מדריכינו, ותורה זו הופכת עתה לישוב בלב המדבר".
"... והנה התחילו להגיע לאזנינו שמועות שה "איחוד מתכנן להעלות השנה גוף להתישבות קבע בעין גדי., וכי הוא לוטש עיניו אלינו. השמועות התאמתו, וההתלהבות היתה גדולה. אולם היו שחששו, ונמוקיהם אף הם היו רציניים ביותר.
לאחר בקור במקום ועשית חשבון נפש ולבטים רבים, התגבשה ההחלטה בגרעין, אשר השתקפה בתוצאות ההצבעה, ובפרוטוקול האסיפה נרשמה העובדה שגרעין "שדמות" קבל על עצמו את ישובה מחדש של עין גדי.
כעת, כחברי עין גדי (גרעין "שדמות" נמחק בינתיים מהלכסיקון) אני מקבלים בברכה את אורחינו בחגנו."
פני הקבוץ ביום מלאת לו 12 שנה
משפחות חברים 33
משפחות אשר בהן אחד מבני הזוג חבר 4
משפחות לא חברים 7
סה"כ משפחות 44
חברים רווקים מעל ל-4 שנים במשק 14
חברים רווקים צעירים 6
סה"כ חברים רווקים 20
נשות חברים 3
מועמדים (שאינם חברי גרעינים בשל"ת( 2
תושבים 6
הורים 1
סה"כ 12
של"ת:
גרעין "סער" (רווקים) 16
גרעין "צוקים" (רווקים) 4
מועברים מצה"ל 5
סה"כ 25
ש.ש.ש. 3
תיירים 16
ס"ה מבוגרים בקבוצה: 90 חברים
49 מועמדים וזמניים
16 תיירים
155 מבוגרים
ילדים:
בני חברים ו"זמניים" 66
ילדים מאמצים 4
ילדי חוץ (בי"ס שדה) 2
ס"ה ילדים 72
ס"ה אוכלוסיה בקבוצה: 227
סקירה משקית ליום ההולדת
לצורך הסקירה רוכזו נתוני עבודה משנתון העבודה של המשק, ונתוני ההכנסות וההוצאות מהמאזנים.
היות ונתונים מדויקים יחסית נאספו רק החל משנת תשי"ט, אתייחס בסקירה לשנים אלה בלבד.
יש לחלק את הזמן הנסקר לשתי תקופות:
א. עד שנת כ"ג-כ"ד
ב. מכ"ד ואילך.
נבחר בתור דוגמא שמיצגת את השנים כשכ"א ותשכ"ו. נקבל בשנים אלה ירידה של 5% במספר המועסקים בחקלאות, עליה של 3% בשרותים ו-4% ימי שבת. יתר הסקטורים נשארו עם תנודות קלות. בגידול בסך כח האדם במשק היה 40%.
את העליה בשרותים אפשר ליחס לגדול שחל בין השנים הנ"ל במועסקים בטפול בילדים והגדלת השרותים ביחס ישר להגדלה במספר תושבי המשק.
הגדלת ימי השבת מוסברת בהגדלת מספר הלומדים וחופשות מיוחדות.
לא חל שנוי באחוז מחנות העבודה ותיירים בין השנתונים הנזכרים. גדל הפער בין הה"כ העובדים במשק למספר החברים. בשנת כ"ו היוו החברים 66% מכלל העובדים במשק.
הכנסות המשק
במקביל להגדלת מספר המועסקים חלה בין שתי התקופות עליה תלולה בהקף הכנסות המשק ב-900.000ל"י.
לגבי הרכב ההכנסה קימות 3 תקופות:
א. תקופת תשכ"א, שבה מהוה החקלאות 65% מהכנסות המשק, , וציוד כבד והכנסות נוספות משלימים את ההכנסה.
ב. בשנת תשכ"ו מהוה החקלאות 38% מהקף ההכנסות. ובאותה שנה מגיע בית הארחה ל-24% מהקף ההכנסות. הציוד הכבד מהוה בשנה זו גורם בעל משקל בהכנסות (עבודה בסכרים), ומגיע ל-22% מההכנסות.
ג. בשנת תשכ"ז עלו ההכנסות מהחקלאות ל-43%, וזאת כתוצאה מהשנה החקלאית הטובה, עקב כניסתן לפוריות של חלקות תמרים נוספות והגדלת ההכנסות מהורדים.
חלה עליה של 4% בהכנסות מעבודות חוץ, וירידה של 12% בהכנסות מציוד כבד. הגדלת ההכנסה בחקלאות ובעבודות חוץ מלאה את החסר בהכנסות מציוד כבד, שנגרמו עקב הפסקת העבודה בסכרים.
תרומה לעובד במשק
לשם חשוב התרומה חוברו הוצ' החזקת אדם לעודף ההכנסות במשק (בלי ניכוי הפחתה) וחולקו למספר העובדים במשק.
החזקת אדם + עודף במשק לחלק לס"ה עובדים = תרומה
התרומה בהשואת שתי התקופות: בשנת תשכ"א 4250 ל"י לעובד
בשנת תשכ"ו 5500 ל"י לעובד.
הסכומים הנ"ל מנוכים לפי מדד יוקר המחירים לצרכן לפי בסיס 1967. הגידול בתמורה לעובד הנו בשעור של 235 בערכים ריאליים. הגידול בהחזקת אדם בערכים ריאליים היה 12%, ז"א שהחסכון במשק גדל ב-11%.
ד. הגידול ב-23% בתמורה לעובד מהוה את העליה בפריון היצור במשק, מכאן שהעליה בפריון היצור במשק התבטאה בממוצע של 6% בשנה בתקופה הנסקרת.
הזנוק שחל בין השנים תשכ"ג וכ"ד נגרם משתי סיבות:
הגדלת הקף העבודה בציוד כבד.
גידול בצל ועגבניות ללא הדליה.
תופעה ראיה לציון היא היציבות בהכנסות נוכח שינויים דרסטיים שחלו בין השנים תשכ"ד-תשכ"ז בהקף היצור בסקטורים השונים.
אחרי שהבצל העלה את סך ההכנסות בחקלאות לא ירדו סך ההכנסות מחקלאות גם עם הוצאת גדול זה, ואחרי שהופחתה העבודה בציוד כבד הגדדילו ענפים אחרים את הקף הכנסתם.
משימות משקיות לעתיד צריכות להיות:
א. צמצום ההוצאות בענפי המשק ע"י פעולות חסכון.
ב. החלפת עובדים זמניים בחברים בענפי המשק.
ג. המשך הגידול בפריון היצור.
כל זה מתוך דאגה לגיוון מקומות העבודה והעסקת חברים בענפים מכניסים, לפי נטיתם האישית.
בניס
הולכים ובאים...
· לאחר שהגיע לפני שבועיים לשל"ת יענקלה סלמן מ"סער, עומדים להגיע בימים
הקרובים עוד 3 "סערים": חנה- מהתנועה, יוסי ואיתן- מהגדוד.
· נרי מ"צוקים", לאחר שהבריא מפציעתו הכפולה, הגיע אף הוא לשל"ת, ואנו נשמור
עליו שישמור על עצמו.
*. בשבוע הבא חוזר דובי למשקו, לקראת צעד חדש בחיים. ברכתנו מלווה אותו בדרכו החדשה.
* מן הצפון יגיע אלינו אליהו בן טובים מאילת השחר לשנת שרות.
* אילקה השתחררה מצה"ל ומעין גדי, ונפרדנו ממנה לשלום.
יוסי ליכט מספר כיצד הגיע ומה ראה ביום העליה על הקרקע, 1956
את ההכנות לחג העליה אני זוכר היטב. מי שהשם לפר אומר לו משהו, יודע שאביו היה מהעסקנים הגדולים בועד הורי-מקמי הנקודה. ואנו, משפחת ליכט, עמדנו איתו בקשר (יונקי אתה מהמייסדים), כדי שהקרייתים יאספו אותנו בחדרה בעברם לעין גדי לחוג את חג העליה לקרקע.
הפגישה נקבעה. קפה "שבתאי" בשעה 5:00, אך מזלנו לא שחק לנו: אביו של לפר נפטר ערב קודם לכן, ופשוט שכחו אותנו.
הגענו לכביש הראשי ב-4:30 בבוקר לאחר צעדה של 6 ק"מ, ובמרחק של כ-50 מטר מאתנו ראינו לפתע אוטובוס עובד. צעקותינו לא עזרו, האוטובוס עבר. חכינו כמחצית השעה, ולאחריה התחיל המרוץ הגדול: טכסי לתל אביב, בתחנה המרכזית מודיעים לנו: "אל דאגה, רחובות זו הכתובת, הנהגים מחליפים כוח ושם תפגשום".
עוד טכסי- לרחובות. אבוי! מפח נפש. האוטובוס בזה הרגע עזב!...
לבאר שבע הגענו בטכסי השלישי, ושם אמרו לנו שאין בעיות, האבק שעולה מ"משקי העזר" הוא של האוטובוסים, ובלי בעיות נשיג אותם.
טכסי רביעי. הנהג נדבק משיחתנו הנרגשת והחל להטיס מכוניתו על הכביש החדשמאז: באר שבע-דימונה-סדום, וכל עוד נפשנו בנו הצלחנו להשיג את האוטובוס האחרון בשיירת עשרת האוטובוסים מגדם ג'.מ.ס. בתחילת הירידות ליד המצבה. השיירה נעצרה כמובן לשמע הבשורה המרגשת שהוריה של יונקי הגיעו.
אגב, כל הספור הזה עלה 76 ל"י )היינו 4 אנשים).
פרט פיקנטי: הדבר נודע בדרך כל שהיא לועד, ודומני שהוא השתתף בהוצאות ב-100% לערך מהן. היה אז ועד... חבל שהיום אין כזה. שום החלטה של ועדת משק לא עברה מבלי להוועץ תחילה לפחות עם אחד מהם. בדרך כל שהיא זה עזר.
עוד מספר נקודות פיקנטיות: אשכול וקדיש לוז כשר החקלאות נכחו בטקס, ואשכול כבר אז התבלבל מעין גדי ואמר בנאומו: "יושב אני כיום על מספר כסאות ומיצג את הסוכנות, האוצר ומשרד החקלאות". היה רגע מאד לא נעים, וחושבני שהנאום המבולבל שהוא נשא בחג העשר הושפע לא מעט מאנקדוטה זו.
פרט נוסף: להקת הנח"ל היתה אז בשיאה. החברה מופיעים על הבמה, וכאילו להורות לנו "ראו איזה ימים נכונו לכם" החשמל כבה, ובמשך שעה ומחצה עמלו החבר'ה ליצר חשמל. אגב, היו אלה השעה וחצי המרשימות ביותר באותו ערב.
להקת הנח"ל הנחתה את הערב. היתה שירה בציבור משולבת בשירת סולו, כשמידי פעם נשמע קול מהקהל: "עמליה שירי את שיר עין גדי של נחצ'ה", והיא שרה, שיר יפה מאד, עם אורי זוהר,טופול, גליה, נחמה הנדל. היה נפלא, עד שהתכנית החלה...
(אילו נתאפשר לי לספר כל זאת בע"פ, ולא מעל דפי ה"אפיק", הייתי מוסיף לזה פרטים רבים, היות ובכלל בהעלאת זכרונות יש הרבה מהסוחף. כל פרט קשור ושזור בהתפעלויות, בהתרגשות ובפרטים נוספים, ואלה מוצאים ממקום מנוחתם ומתפרצים לאט, אך עטי אינו זריז די צרכו...).
אם הזכרנו נאומים, הרי היו שם עוד שני נואמים טובים שהצטיינו באמנות הנאום שלהם: זלמן שזר ויהודה אלמוג. על שזר לא אכתוב הפעם (ראו מה עשו לשולמית אלוני), אולם יהודה הצטיין אז. הוא התנהג על הבמה בחוצפה האופינית ופתח:
"ראשית אני מוכרח להציג לפניכם אדם שנמצא באיזור שנתיים יותר ממני", העלה את לנגוצקי על הבמה והציגו, וסיים את נאומו לפני שהתחילו בפתוס: "אני אנאם במלאת 5 שנים לעין גדי".
הנסיעה חזרה היתה נהדרת. אתם יכולים לתאר לעצמכם אחד עשר אוטובוסים נוסעים ועולים בקושי את מעלה היעלים ז"ל, ולפתע במעבר החצוב (למי שזוכר) נעצרת המכונה השניה בשירה. מזל שהיו כינרתים, שהעלו את המורל. מי יודע מה היינו עושים בלעדיהם בנסיעה זו... הגענו לתל אביב מוקדם- שתים עשרה וחצי שעות- לאחר שיצאנו מעין גדי, כשהדרך מעין גדי לסדום בלבד ערכה קרוב ל-6 שעות.
יוסי [ליכט-ליאור]
אוי לאזניים שכך שומעות:
בימים טרופים אלה חגג זקן הקבוצה- יצחק קרקעי- מלאת לו---33 שנה.
אבן נוספת לבנין שנותיו, עד 120!
ברכות לעין גדי ביום חגה
ילדי כתה ג'-ד':
אני שמח שאת בת 12.
אני מקוה שתגדלי ויעשו לך מסיבות רבות.
מבורכת את עין גדי בנחלי מים, עינות ותהומות ומעיינות גפרית, וגפן ודבש (תמרים) וירקות ואושר ושמחה.
אופיר [רון]
לעין גדי החביב בת ה-12
ברכה ליום חגה.
שמחה אני שאת בת 12, וחגיגה גדולה עושים לך.
עין גדי, את יפה, ונעים להיות בעין גדי
שושנה
גרעין "שדמות" הזקנים- לא מזמן הייתם צעירים. למקום באתם וקבוץ הקמתם.
עכשיו, אחרי הכל, גדלתם ילדים.
ואנו מברכים אתכם בחיים עליזים והרבה אושר.
אני מברכת אותכם שיקומו עוד ישובים בסביבה.
עירית [עשת-מור]
חלום ומציאות
חלמתי והנה אני מתקבל לחברות..
יום אחד החליטו באסיפה שיאיר בניהו יתקבל לחברות בעין גדי.
למחרת בבוקר העירוני משנתי ואמרו לי שמעתה אעבד בתמרים. לאחר חמישה ימים של עבודה, ביום השישי, קרה משהו. כאשר טפסתי על עץ תמר, פתאום נפלתי. התעוררתי וראיתי שאני על הארץ. מיד עליתי על המטה ונסיתי להרדם כדי לא לישון בחג העליה לעין גדי.
יאיר [בניהו]
חלמתי והנה אני מתקבלת לחברות. חלמתי שאני חברת משק והתחתנתי במש ונולדו לי בת ובן קטנטנים מאד. טיילתי אתם ואחר חזרתי לביתי.
התעוררתי וראיתי שאני עוד ילדה בת 10.
מרים
חלמתי והנה אני חבר קבוץ עין גדי. אני חורש עם ג'ון דיר, והמחרשה קופצת מרגב לרגב. והרגבים עפים על בגדי, ואני מלוכלך.
בצהרים באתי לאכול ופגשתי את אשתי. אכלתי והלכתי לפגוש את ילדי.
שחר [גן אל]
שני שירים
זה משקי
אשר אהבתי
ולעולם אותו
לא עזבתי.
הדשא הירוק
העצים והפרחים,
כביש אספלט שחור
ופרחים.
ממול ים רוגע
ודרך סלולה
אכסנית הנוער
ובריכת מי שתיה.
השטחים הירוקים
המגדלים ירקות
יוסיפו להוריק
לדורי דורות.
נשבעתי, עין גדי
כי לא אעזבך
לעולם ועד
אחיה בחיקך.
יובל [שחל]
הוי עין גדי מה יפה את
עוד יותר משהיית
את גדלת וגם יפית
לא האמנתי למשמע אזני
עין גדי כבר כל כך גדולה
עין גדי, אני כה אוהבת אותך,
לעולם לא אעזוב אותך.
אורית [גבעתי]
ילדי כתה ב'
לעין גדי הנחמדה אל תהיי פצועה. האנשים והילדים שלא יהיו פצועים. כאשר אני נוסעת אז אני זוכרת יותר. ואם יבואו מטוסים אנחנו נפוצץ את המטוסים.
תהיי חמודה ונחמדה.
רונית [ברייר]
פעם אחת, עוד לא יודעים מתי, באו הנה אנשים פרימיטיבים מאוד והם לא ידעו חקלאות והם היו עובדים קשה מאד. לאט לאט הם למדו לגדל צמחים והם בנו בתים בסביבת עין גדי. לאט מאד הם התפתחו ולמדו דברים שהם לא ידעו קודם.
בינתים מתו האנשים, ואנשים חדשים גדלו, וגם הם מתו.
ואחר כך באה הנה פלוגת נח"ל ואחר כך באו הנה גרעין "שדמות" וגרעין "רעות" וכל שאר הגרעינים, וכך נוצרה עין גדי.
גיורא [רון]
הוי עין גדי, הוי עין גדי
יום הולדתך קרוב
רק אני אותך זכרתי
כי יום הולדתך קרב.
אך אני אליך באתי להיות אצלך גנן.
אך פתאם אני שמחתי כי היום יש חג גדול.
בעז [רון]
ילדי כתה א'
ערן [חופש]: שתהיה גדולה ושיהיו בה הרבה ילדים, ושלא לקטפו מהצמחים שלה כי אני לא אוהב את זה.
גתי [גנור]: נהדר שיש לעין גדי אוטו, ושיהיו בה הרבה חברים.
יעל [קרקעי]: שעין גדי תביא לנו מתנות לכל חג.
ניר [נוביק, בן של נהג אגד]: שעין גדי תהיה יפה.
נועם [סיני]: שהלילנד יביא לנו הרבה אוכל ושעין גדי תהיה חמודה.
מתוך ה"אפיקים" מינואר 1957, שנה אחת לקבוצת עין גדי.
מכתב לחבר בחוץ
"אפילו לבחורים הטובים יכול לקרות דבר רע. זו המסקנה אליה אנו מגיעים אחרי שפודי, שנושך ע"י חמור, התחיל לנעור באסיפות.
דרך אגב, לפי שיטת פסטר אודי מקבל זריקות נגד שיהיה חמור, והחמור מקבל זריקות נגד שיהיה פודי. איך שלא יהיה, כשרואים במקלחת את פודי הנשוך עולים רחמים בלב, ורק כשנזכרים מה פודי היה יכול לעשות לחמור אם היה רוצה להתנקם בו- נרגעים קמעה.
אצל קדרי בחדר יש פרה- זו המסקנה שאליה הגיעו דירי צריף חמש לאחר שראו כמויות נכרות של זבל פרה מפוזרות סביב החדר. בנדלה מכחישה בכל תוקף. בכלל, המנהג המשונה הזה שחברה עושים גינות סביב החדרים ממש מחריד את העצלנים, ואם לצרף לכך את הפעולות הספורטיביות הענפות ואת האבנים שזורקים על הגגות, הרי שכמעט לא נשאר רגע שקט ורגע פנאי לבן אדם רגיל לישון!"
שלום ולהתראות
מכל החברה
מכתב לחבר בחוץ
"נורא חם אצלנו, בכלל לא נופלים עננים מהנג'ר והרוח סמלית למדי. מזג האויר אביבי- ממש כמו שהבטיחו לנו כשבאנו לכאן.
חבל לנו עליך- אתה ודאי קופא, קר לך לקום בבוקר, חושך בחוץ, אתה מוכרח לישון עם כמה שמיכות בלילה, כשאתה יוצא החוצה אתה צריך ודאי מטריה כי יורד גשם או מעיל רוח כי הולך רוח. מסכן- תבוא לבקר אצלנו- דרך נהדרת, מזג אויר של ריביירה, מתרחצים בסדר, אוכל מצוין ובכל החדרים יש וינטלטורים. בכלל אי אפשר להצטנן, ולא יודעים מה זה מטפחות אף.
אל תחשוב שכותבים לך על מזג האויר מפני שאין על מה לכתוב- פשוט אין מה לכתוב."
שלום ולהת' מכל החברה.