אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 266
כ"ו באב תשכ"ז 1/9/67
גליון מיוחד לפתיחת שנת הלימודים
ברכה מיוחדת לילדים העולים לכתה א' מרותי המורה:
היו ילדים טובים, שמעו בקול ההורים והמטפלות,
וכמובן לימדו היטב והיו חברים טובים לכל הילדים בגן.
ולשאר הילדים בגן:
אל דאגה ילדים, גם אתם בקרוב תלמדו בכתה א'.
דן ילל לבית הספר-
עוד שנה ועוד שנה!
אבא אז יקנה לדני מתנה.
בודאי יקנה לו ספר מצויר,
עט ודיו יקנה לדני וניר.
ובעט יכתוב לו דני אותיות
שחרחרות כולן תהינה, יפהפיות!
דן ילמד בבית הספר קרוא וכתוב
ויכתוב מכתב לאבא
דני- ילד טוב!
ברכת הילדים העולים לכתה ב'
(מופיע בכתב ידם של הילדים)
אני שמח לעלות לכתה ב'
אני רוצה ללמוד חשבון
תורה ולהסתכל על שעון. ואני
רוצה לברך את כתה א' בהרבה
ברכות לשנת הלמודים החדשה.
גיורא
אני רוצה ללמוד בכתה ב' על רכבת
ועל אוטובוס ועל שעון. אני רוצה ללכת
להרבה טיולים.
רונית
אני מברך את כתה א'
שתהיה כתה טובה ותלמדו יפה.
רון
לכתה א' הגדולה אני מברך אותכם
שתלמדו טוב.
בעז
לילדי כתה א' ברכה
תשחקו יפה עם ילדי הגן ואתנו
תלמדו לקרוא ולכתוב, חשבון ועוד
הרבה דברים חדשים ולשיר שירים.
עכשיו גדלתם, תצטרכו ללמוד הרבה
וגם לותר לכל אחד.
רונית (כתה ד')
אמיר מברך את כתה א' שתלמד יפה
והרבה. שתלך הרבה לטייל ושיהיו חזקים כדי
שאף אחד לא ירביץ להם בחצר,
וישדעו כולם לשחות בבריכה.
לכתה א' ברכה!
אני מברכת אתכם שתהיו תלמידים טובים.
תשחקו עם כתה ב' כל יום,
ולבריכה תלכו כל יום יחד. כשתתחילו ללמוד תכתבו וחשבון תלמדו,
ועוד כל מה שלומדים בכתה א' תלמדו השנה.
שושנה (כתה ג')
יום הלימודים הראשון שלי!
ביום זה מאד התרגשתי והקדמתי לכתה.
כל כך שמחתי ורציתי כבר
ביום הראשון להתחיל ללמוד.
אבל מכיון שלא מתחילים ללמוד ביום
הראשון, אז לא התחלתי.
אורית (כתה ג')
זכרונות
כן, זכור אזכור
קטנים היו הילדים
עומדים בוכים ורועדים.
לאמא, לאמא הם רוצים.
ועתה צאו וראו: כמה גדולים.
אמיצים וגבורים, ששמים וצוהלים.
דברים רבים למדו בגן:
לאכל הכל, לערוך שלחן,
תצייר, לכייר, לשחק ולסדר,
לעמל, לעזור בגן לכל חבר.
לעדור ולהשקות,
לעבוד, לשיר, לרקוד
וכעת גם צריך ללמד.
(מתוך "מה אספר לילד")
[תמונות של הילדים העולים לכתה א':
גתי גנור, נועם סיני , יעל קרקעי, ניר נוביק, ערן חופש, אמנון בניהו.]
גברת כהן על הגג (של בית רב-קומות) – למה לא?
הרעיון שרצוני להביא בפניכם היום לא משלי הוא, ולא בן יומו.
מעשה במקימיה של קבוצה מעולי גרמניה שפנו לארכיטקט גרמני ובקשו ממנו פרוגרמה לישובם. הסבירו לו את ארחות חיי הקבוצה והופתעו לקבל הצעה בה נראו שני בנינים בתוך גן ענק, באחד דירות המגורים, ובשני מרכז מגורים וחברה. פרוגרמה דומה מפתח בסתר מגרותיו מנהל המחלקה הטכנית של השומר הצעיר, החבר פינמסר.
ואלו במציאות שונים פני הדברים. אם תעצרו ברחובה של כרך יהודי מן העוברים ושבים ותשאלוהו: "קבוץ זה, שכה רבות שמענו עליו, מה מראהו?" יאמר מיד: "בתים קטנים נצבים זה במרחק מה מזה, טובלים בדשא, אילנות ופרחים". ואמנם, זהו מראה הקבוץ מראשיתו ועד ימינו. החל במחנה העבודה הראשון ראינו את הקיבוץ כך, וסבורני שזהו אחד הדברים שפשפשנו בציציותיהם פחות מכל. צעדנו בטוחות בנתיב השגרה, ואפילו לא התעכבנו רגע כדי לחשוב: האין דרך טובה יותר?
כל חיינו מורכבים מאלפי פעולות ונוהגים של שגרה שקבלנום מאבותינו, ואין בנו הכוח והזמן להרהר אחרי כל אחד מהם, אולם נחטא לעצמנו אם לא נבחן אחדים מהם מדי פעם ונווכח אם הם תואמים את דעותינו, שאיפותינו והרצוי לנו. העובדה שככה נוהגים, ושאף אחד עוד לא עשה אחרת, אסור לה שתרתיע אותנו מבחינת נוהלים ונוהגי חיים.
באחת- נציע אנוכי לתכנן ולבנות מהיום ולהבא את כל דירותינו בבנינים רבי קומות, וכמה עשרות דירות בבנין. בנינים אלה יקיפו במעגל או פרסה את המרכז החברתי-שרותי. הכל יעמוד בתוך גן גדול ומתוכנן. אנסה למנות את יתרונות השיטה אחד לאחד:
א. פרטיות:
זהו תענוג שאיננו זוכים לו היום, בהיות חלונותינו מרוחקים זה מזה 19 מטר בסך הכל. איש איש, ברצונו או שלא ברצונו, בוחש בחטמו בקדרת שכנו. בבתים הגבוהים יהיה המרחק בין חלון לחלון 50-60 מטר. הבניה המודרנית מאפשרת בדוד מחלט, ויזואלי ואקוסטי בין דירה לדירה, ויחד עם זה שכנות קרובה הנוחה לטפוח יחסים.
ב. שרותים:
לרכוז השרותים השונים בבנין שתי בחינות- בחינת היעילות והבחינה האסטטית. מבחינה אסטטית מהווים כבר היום עמודי החשמל והחוטים שביניהם מפגע. הוסף להם אץ עמודי הטלפון (שיבואו), את אנטנות הטלויזיה על כל גג (גם זה יבוא), וקבלת מראה לתפארת.
בקבוץ המרוכז יאפשרו המרחקים הקטנים הולכת החשמל והטלפון בכבלים תת קרקעיים. אנטנה אחת לטלויזיה ורדיו על כל גג מחמשת הגגות שיהיו קיימים (ובגובה רב מעל פני האדמה). בבנין עצמו תהיינה מערכות מרכזיות למים חמים ולקרור (נזכה למזוג אויר שקט), טלפון פנים עם מרכזת אוטומטית וקשר החוצה (אין ספק שנגיע לכך, ולא בעתיד הרחוק), וחבורים לאנטנות המרכזיות של הבנין. במרתף יהיו השרותים המרכזיים וגם, לצערנו, מקלט.
ג. יתרונות הדירה הגבוהה.
כאן לא אאריך בהסברים. מראה הנוף הנהדר, שכיום נשלל מאתנו על ידי הבתים השכנים והעצים המתמרים- יוחזר לנו. ככל שנגביה נזכה לאויר צח יותר, לפחות אבק, פחות זבובים וחרקים אחרים.
ד. נוי
כאן אין אפשרות לדבר בעובדות. הבחינה היא אסטטית, והענין, ענין של טעם. לי נראה שההתפעלות הצבורית מהנוי שלנו היא מוגזמת מאד. נכון שהנוי מטופח מאד הודות לנכס הלאומי הקרוי אלי וצוות העובדים. נכון גם שנוי זה יוצר קונטרסט עצום בין לישימון שמסביב, אולם פרט לזאת אין הוא מצטיין בשום דבר מיוחד, ואין להאשים בזאת מישהו במיוחד.
התנאים האוביקטיביים של קוביות בטון לבנות מדי 19 מטר אינם מותירים שום אפשרות לתכנן נוי בעל מעוף ושאר רוח. תקוותי שבשעה שנעמיד לרשות המתכנן שטח גדול לעשות בו כרוחו, יוציא מתחת ידיו (ומתחת ידי אלי) יצירה לתפארת.
אינני כותב דברים אלה על מנת למלא שני עמודים בעלון. כוונתי ודרישתי שיערך דיון במוסדות המתאימים ובאסיפה.
אני מקווה ומבקש מהשוללים העתידים להמנע משמוש בגליון הקרוי "30 נמוקים לקבור הצעה חדשה", כגון: "אלו זה היה טוב, מישהו היה עושה זאת לפנינו". "בין כה וכה לא יתנו לנו לעשות את זה" וכו', אמונתי היא שאם נדע מה רצוננו ונעמוד עליו, לא ימנעו מאתנו לבנות בצורה ראויה והולמת. לנו זוהי הזדמנות אחרונה. אם נתחיל לבנות כך היום, ישאר במשך הזמן המחנה הקיים למגורי נוער, זמניים וכו'. אם נבנה את 28 הדירות בשיטה הרגילה, החמצנו את ההזדמנות לתמיד.
גם המקרה של בנית דירות רבות בבת אחת עלול שלא לחזור, ובבנית 4 ו-8 דירות מדי פעם אין מקום לתכנון "גדול" (וזוהי אולי אחת הסיבות לעובדה שלא נבנו קבוצות בצורה זו).
אינני בטוח שהצלחתי להעלות על הניר את הכל. יש להניח שהדיונים בע"פ יפרו את הרעיון.
להשתמע
גרימי
יורם מתהלך במדרכתו של הקיבוץ, כשאבטיח נאה תחת בית שחיו.
שאלנו: יורם, איך אתה מבדיל בין הכרס לאבטיח?
ענה: אני בא לחדר, נעמד ליד המקרר ומרים את הידים לצדדים. מה שנופל- זהו האבטיח!
בענפים
תמרים:
הענף הראשון המבשר לנו על תחילת העונה. נסתיים הכיוס, פרט למספר קטן של עצים שלא כויס בגלל המחסור ברשתות, והחלה נדידת הזנים ברם וחיאני, איכויות הפרי טובות, ולשיא הגדידה נגיע השנה בסוף ספטמבר.
בבת האריזה מכינים את מערכי המיון. הוזמן חדר חיטוי חדש עשוי מתכת, שיוצב ליד בית האריזה. חדרי החטוי הנוכחיים אינם משתלבים במערך האריזה המתוכנן, וכמו כן אין אפשרות להכניס אליהם פרי ישר עם משטחים. מבנה בית האריזה יוגדל לכוון דרום ב-50 מ"ר.
בכקה מכניס עתה את איתן הס בסודות המקצוע, על מנת להעביר לידיו את נהול בית האריזה.
גן ירק:
הנטיה השנה היא לא להכין משתלה בבית. הזמינו כבר שתילי חצילים בחצבה ושתילי פלפל בחווה בבשור. עתה מזבלים ומכינים לשתילת חצילים את החלקות: עריג'ה גדולה, עריג'ה קטנה והחלקה הצמודה לכביש. באזור ה-27 דונם מכינים שטחים לפלפל ועגבניות בקטום. הפלטו מוכשר לזריעת מלפפוני סתו, ואילו הטרסות בעריג'ה (בהן היו חצילים בשנה שעברה) סורקו ע"י השופל וישתלו בהן עגבניות.
יש תכנית לרשת 20 דונם מלפפוני סתו במערכת השקאה תת קרקעית ולבנות בשליש משטח הפלפל מנהרות פלסטיק גבוהות (כ-1.80 מ'). שני הסעיפים האחרונים אושרו כבר בועדת משק ויועלו לאישור באסיפה.
ורדים:
בשבוע הבא יוחל בחידוש החממה. ע"מ להתאים את עונת הפרחים לדרישת השוק, יבוצע השנה גיזום רק באוקטובר.
כרם:
מעשית שטיפת קרקע בשטחים המוכשרים לנטיעה חדשה. הרחבת הכרם תהיה בבלוק הראשון (מתחת לכרם הקיים) ובמקום הפרדס שנעקר.
די-8:
הכלי יוצא בשבוע הבא לעבודת חריש מעמיק בחבל מעון. העבודה תימשך באזור עד תחילת הגשמים.
מסגריה:
עיקר העבודה עתה, מלבד החזקה שוטפת, הוא עבור בית האריזה של התמרים. כמו כן נבנה "משטח גדידה", אשר מורכב על המעמיס של ה"מסי", ועליו מתרומם הדקלאי לגדידת אשכולות גבוהים.
בית הארחה:
נפתחה במזל טוב שנת ההארחה. בצמוד לבריכות הגפרית נבנה אגף נוסף (מבנה טרומי), אשר ישמש חדר מנוחה והמתנה. בעזרתן אפשר יהיה לפתוח את בריכות הגפרית גם לשרותם של מתרחצים שלא במסגרת בית ההארחה שלנו. המבנה כבר עומד על תלו, ועתה בוצעו בו רצוף וצפוי קירות. בתכנית להקים טרנספורמטור במקום, ע"מ לאפשר הנעה חשמלית של משאבות מי הגפרית.
נוי:
נסתיימה סלילת מדרכות הביניים, לאחר מיצוי כל התקציב שנועד לכך. אותר שטח להקמת משק ילדים במשטח הסמוך לנשקיה, והוחל בתכנונו עם אלכס קשטן. הגיעו תבניות לצורה חדשה של סככות לבריכת השחיה, לאחר שהמבנים הקודמים עפו לכל רוח. הסככות הפעם יהיו מסיביות יותר, ונקוה שיעמדו בפני רוחות החורף.
בניה ופיתוח:
בנין הכתה הכוללת מתקדם במהירות ובתנופה. בנית המקלט הגדול תסתיים בעוד חודש או מעט יותר.
התקימה שיחה עם אלכס קשטן על מבנה הדירות החדשות. רוב החברים היו בדעה כי יש לאפשר כניסה נפרדת לכל חדר, הנוצר ע"י חלוקת החדר הגדול לשנים ע"י מחיצה קלה. כתוצאה מכך יוכל כל חבר ליצור לעצמו מבנה דירה כרצונו. לדעת האדריכל מנוגדת דרישתנו זו (לדלת נוספת) לתפיסה המודרנית של הארכיטקטורה.
בשיחה של אלכס עם ראשי החנוך נדון מבנה ביה"ס העתיד לקום. הצעתו היא לבנות בנין ובו כתות לימוד בלבד וחדרי עזר. מגורי הילדים יהיו במבנים נפרדים בסמוך, ומכיון שביה"ס יקום ליד חדר האוכל הנוכחי, אפשר יהיה להפוך את ה"רכבת" למגורי הילדים. הגישה היסודית כיום היא שילדי ביה"ס מגיל כתה ד' ומעלה יאכלו בחדר האוכל הכללי של המשק.
בשיחה עם אנשי שמורות הטבע הוצגו בפני החברים שלש התכניות המתחרות של פרויקט הארוח. ועדת השפוט כבר בחרה את התכנית המתאימה, היא תכניתם של הצמד כדורי-ברנד. האדריכלית רות אניס הסבירה לחברים יתרונות וחסרונות של כל אחת מן התכניות. מכיון שהמפעל יבנה בשלבים, יש לדעת על איזה חלקים בו ישלשים דגש בתחילה, ודבר זה תלוי בשאלה אם יפרץ כביש מעין גדי צפונה.
שר החקלאות הטיל על המרכז המשותף לתכון ועל נציבות המים לבדוק את התכניות הישוביות וההנדסיות של פתרון נקוז נחל ערוגות.
התקיימו שתי פגישות: עם הנהלת קק"ל ועם נציבות המים. כידוע לחברים עומדת על הפרק הצעת הפרופ' פינקל מן הטכניון, שעיקרה סכר גדול במוצא הנחל מן הקניון אל חלקו הרחב ומספר חציצים במורד הנחל. יש ספקות מסוימים בנוגע ליעילות הסכר. הוטל על הפרופ' פינקל להכין תכנית בצוע בשלבים, אשר תתן כבר בשלב מוקדם פתרון להגנת הערוץ ואפשרות לבצוע מידי של השקעת הסחף.
במקביל נבדים רעיונות לאגור מים באפיק העליון של נחל ערוגות. סיור מעל לקניון של נחל ערוגות הוכיח כי הרעיון להעביר את מי השטפונות של נחל ערוגות אל נחל חבר,הוא קשה מאד לבצוע.
[ראה בכרך מס' 8: סיכום משקי תשכ"ז 1/7/67]