אפיק
עלעל קבוצת עין-גדי מס' 263
כ' בתמוז תשכ"ז 28/7/1967
למרים ועזרא בוטא להולדת זהר
לבתיה ואיתן הס להולדת עדי
ברכת מזל טוב – כן תרבינה
שבת שלום!
מגפת הטיילת אוכלת בנו בעל פה. אשרנו שתקופת הקיץ אצלנו היא תקופה מתה, ובכל הקשור בטיולים- איש לבו ידבנו.
הספקנו לכבוש ברכבנו כמעט את כל האזורים המשוחררים, ואף לטעום מספיחי המלחמה בגבולות סיני. כל טיול היה מתוכנן בקפידה, כלומר- הכל היה תלוי במזל. אי לכך רבו ההרפתקאות, והן עוד תסופרנה מאב לבן.
כדי לקצץ מעט את אוירת החופש המפרזת החליטה המזכירות, ונמסר על כך לציבור, כי בקיץ זה יוכל חבר לצאת לתקופה מירבית של שבועיים חופש, כולל כל הטיולים למיניהם, למרות העובדה שלזכות רוב החברים נצטבר מספר רב יותר של ימי חפשה. רק בעזרת החלטה זו נוכל למנוע התרוקנות מחלטת של המשק בחודש אוגוסט ולבצע עבודות קיץ אלמנטריות.
מה ב"אפיק" הפעם?
כמנהגו בקודש הכריז ה"אפיק" על "פסק זמן" ולא הופיע מאז המלחמה, והיום העדיפו העורכים להביא בו רק חומר אקטואלי ולא להכנס להסטוריה.
עם התקרב בואו של דור העתיד- גרעין "סער"- אלינו, נקרא ידיעות ודעות על כך ונשכיל.
גל המתנדבים שהציף את הארץ העלה קצף רב עם הגיעו לחוף, ואנו קלטנו ממנו 4 נטפים. העורכים משוחחים עם אחד מהם, פול איש קנדה, אשר מגלה כוונות לטווח ארוך בכל הקשור לעין גדי (נדחה).
הבן יקיר לנו דן ואלה, אחד משני פצועי המלחמה, מספר על התקופה האחרונה של טפול וריפוי ומחשבות. גזברנו הרצל מרעיף אהבה על האקונום בדימוס.
ובנוסף לכל אלה דף תוצאות הבחירות, אינפורמציה מישיבות המזכירות ואספות, סקירה משקית ואוסף ידיעות בקצרה, לכל אלה שאין להם מקור טוב יותר למידע.
לקראת בוא "סער"
השינויים שגרמה המלחמה למסלול הנח"ל גורמים לדאגה רבה בתנועה ובמשקים, אך לגבי עין גדי, במקרה פרטי זנ של גרעין "סער", השינויים הפתאומיים במסלול יקודמו בברכה.
ב-15 לחודש יוצאים בני "סער" הכ"קים לאמון מתקדם, ובאותו תאריך יגיעו אלינו בנות הגרעין והכ"לים. לגבינו פרוש הדבר הוא קליטת הגרעין כשבועיים לפני תחילת העונה החקלאית, אך גם בכך יש יתרון, כי מתאפשר לנו מרווח זמן ראשוני להתארגנות.
במשך שלשת החדשים האחרונים לא נמצאו בני הגרעין בכנרת. כמו כן התקשינו ביצירת קשר מתמיד עם בנות הגרעין עקב המהומה הכללית במלחמה ואחריה, וכתוצאה מכך חלה דמורליזציה מסוימת בין בנות הגרעין, דבר לגרם לשש מהן להסתייג מהמשך דרכן במסגרת הגרעין, ושלש אף חתמו על טופס העברה.
אם כי יש צידוק מלא למצב שנוצר, נראה לי, ואף ניסיתי להסביר זאת לחברי הגרעין, שאין טעם להוציא מסקנות חפוזות מן האוירה שנוצרה, וכי דווקא המעבר לעין גדי יכול לתת תנופת מורל חדשה לכל הבאים והבאות לעין גדי.
עתה חובה עלינו להתארגן במהירות, הן בשטח הדיור והן בארגון החברתי. בראשית השבוע הבא יסעו דן אפיק ויאיר כספי לכנרת על מנת לשוחח עם הבאים, לעזור להם בהחלטות ובארגון ולנסות להכין שבוץ ראשונה של חברי הגרעין בענפים.
בשטח השיכוני קיימת הבעיה הנצחית של מחסור בדירות. יש באפשרותנו להכין 4 דירות מגורים, מספר המתאים בדיוק לקליטת בנות הגרעין. באשר לבנים שיגיעו, האפשרויות הן בבנין המרפאה (כמובן באורח זמני, או בואדי, ועל כך יתבקשו החברים להביע דעתם בשבת באספה.
למחזור הקרוב של האמון המתקדם יוצאים גם החל"תניקים של הגרעין. במקומם יצאו לתנועה מדריכים חדשים מבין הבנות והכ"לים.
מרכזי ענפים נתבקשו בשבוע החולף לפנות לכספי בבקשות לשבוץ חברי "סער" בכבודה, ועתה יש בידי רכז ועדת העבודה תמונה כללית של הצורך באנשים בענפים השונים.
כללית, נאזר עתה כגבר חלצינו לקראת בוא בנות "סער" והכ"לים, ואת אשר החמצנו בדאגה להם בעת האחרונה, נשלים עתה כפל כפליים.
דודו א. [אברהמי]
חיוך בלבן
בליל ה-6 ליוני, סמוך לשעה 2:00, חלפו סמוך לבניני האומה בירושלים אוטובוסים ירוקים בטור ארוך. הם העבירו, ללא אורות, את פלוגות הצנחנים אל נקודות ההערכות שבשולי העיר.
שלוש, ארבע שעות מאוחר יותר, שוב חלפו האוטובוסים האלה סמוך לבניני האומה. הפעם, אפילו שכבר האיר היום, הבהבו הפנסים, ובקשו מהאנשים המעטים שבדרך לפנות אותה במהירות.
על הספסלים ובמעברים שוב לא ישבו חברה ששים אלי קרב. שם נשענו אנשים שבשבילם הוא כבר נגמר. הם הצמידו צמר גפן אל חור שבחזה, לחצו ידים אל זוג עינים שלא ראו דבר, תמכו רגל מרוסקת בתוך מכנס קרוע או תלו מרפק שבור על רצועת תרמיל מחוברת לצואר.
ירושלים התעוררה מליל הפגזות קשה. פה ושם ניצב ברחובות המרוקנים איש הג"אאו אזרח שנופף בידיו והורה לנהג את הכוון אל בית החולים "הדסה".
"הדסה" המתה ככוורת. הגעתי לשם כשגם הפצועים הראשון גאה באולמות המיון. בכל היתה המולה והתרוצצות ועשיה קדחתנית. נדמה שבאולם הענק שהוכשר לקליטת הפצועים (כל השנה זהו סתם אולם הכניסה וההמתנה של בית החולים) חוגג ה"בלגן". אולם לאמיתו של דבר זרמו הפצועים בזרם אדיר אך ללא תקלות דרך המדורים השונים, כשמלווים אותם מאות המתנדבים, שבתחילה לא הבדלנו בינם לבין הסגל הרפואי בגלל החלוקים הלבנים שלבשו כולם. היו שם תלמידי שישית ושביעית שנשאו אותנו על האלונקות, יחד עם בחורי ישיבה חוורים או תיירים מזדקנים שסרבו לנוח., גם כשרגליהם כבר לא נשאו אותם מרוב עייפות. אמר לי תייר אמריקאי כזה, שכמעט הפיל את האלונקה עליה שכבתי: "אני אינני גבור. אסור לי לנוח כשגבורים כמובם שוכבים פה". סטודנטיות התאמצו לרוץ בצד האלונקות הממהרות אל חדרי הניתוח כשהן מחזיקות בידיים מורמות את שקיות הדם ובקבוקי הנוזלים המזינים דרך צינורות ראש מנוקב או בטן מרוטשת. עובדות המעבדות של ביה"ס לרפואה סיירו לאורך הקירות שם שכבו הפצועים פחות קשה, כשהן מנגבות במטליות לחות את הפנים והידים או מספיגות שפתיים בצמר גפן רטוב. שורות שורות, זו בצד זו, נצבו עשרות האלונקות, כשעליהן גונחים הרופאים ומנסים להבחין במעד לשכבות הלכלוך והדם, בין קרעיהבגדים והעור, בפצעים עצמם. הוראות עפו בקיצור ובמהירות. מזרקים ננעצו, בעוד ליד ראשו של הפצוע נלחמים אחות או חובש להציל מן הפה שאינו נע כמעט פרטים אישיים- שפ, כתובת, מספר יחידה. אך מעל לכל המהומה הזאת, בתוך השצף קצף הדואג- שטט החיוך. זו היתה הרגשתי למין הרגע בו נכנסתי אל תוך הג'ונגל הלבן הזה ובמשך כל 12 השעות בהן נדדתי בסך אל מיטת הפצוע (ומובן- גם במשך הימים הבאים אחר כך. היתה תדהמה מול גודל האסונות שהביאה המלחמה. היה פחד מפני ההמשך, שלא היה ברור כלל. לכולם היו בני משפחה בחזית זו או אחרת, וכולם דאגו וחששו, אבל כולם חייכו. לכולם היו רק מילים טובות לומר לנו, בלווית טפיחה רכה על הכתף (הלא פגועה) או ליטוף.על אף המתח ולמרות לחץ העבודה, שאין גבוה ממנו, היו עוברים לידך ושואלים לשלומך, מיטיבים כר מתחת לראש או סדין על הרגלים, חוקרים לדעת אם לא תבקש משהו ומחייכים. חייכו הפקידים שרצו במסדרונות עמוסים צילומי רנטגן. חייכה הנערה שהפשיטה אותך לקראת בוא הרופא. חייך הזקן שאסף את החגור והנשק אל שקיות בד גדולות. חייכו פרצופים זרים ופנים מוכרות שצצו פתאום מתוך הים הלבן: אנשים שאי פעם בביה"ס העממי למדת אתים באותה קומה, מישהו שנקלע ביום מן הימים לפגישה שלך עם חבר, בחור שמכיר מישהו שהיה פעם בעין גדי וחש משום כך אחריות אישית ומיוחדת כלפיך, נערה שעד גיל 7 גרה בקצה הרחוב בו גרת אתה... כולם, כולם, מחייכים אליך חיוך של ידיות וחוזרים כשרק מתאפשר להם, ולודא אישית כי אכן אין מזניחים אותך, והכל כשורה. ומול גודש המסירות ושפע החיוכים אין לך ברירה, ואתה מחייך בחזרה. אתה מחייך אל הרנטגנולוג ואל איש הגבס ואל עשרות ומאות הפצועים, שממשיכים לזרום אל תוך האולם הצפוף על אלונקות ועל כסאות גלגלים. ומי שרק מסוגל לכך עונה בחיוך ובנפנוף רפה של היד או בנענוע ראש לאה, ולולא התפאורה היה נדמה כאילו שורר פהממש מצב רוח מרומם.
מי יכול למנות כמה חיים הציל וכמה יסורים מנע, או שכך החיוך הגדול והכללי הזה.
דן ואלה
ליוסי באהבה
קיימת אצלנו נטיה, שכבר הפכה להרגל, והיא לעבור תמיד לסדר היום, גם כשהנסיבות אינן מצדיקות זאת. הרשוני לנצל את דפי ה"אפיק" ולציין את סיום עבודתו של יוסי בתפקידו כאקונום.
בטוחני שאני מביע הערכה של מרבית חברי הקבוצה של התמסרות נדירה למטרה, שחשיבותה אינה רק לנבנה התפריט, אלא לכל המושג הנקרא חדר האוכל, ומבחנו העיקרי כאחד מצורות השיתוף בחיי הקבוצה. דוגמאות לשיתוף בחיינו אינן חסרות. ההתיחסות אליהן נדירה. יוסי מצידו, ויתכן שמבלי שירגיש בדבר, ניסה להקנות למושג הציבורי "חדר האוכל" את התחום הביתי האישי ביותר, הדאגה לפרטים, שלמרביתם אף לא היינו רגילים, והאמת- שהסתגלותנו אליהם היתה מלווה במעין חיוך של משוגע לדבר. והיום, לאחר סיום תקופת עבודתו, אנו יכולים להסתכל בגאווה על מבצעים שאין להתבייש בהם, מבצעים שיוסי לקח על עצמו, וכדאי לציין- בעל כורחו. לדוגמא אירוע חג העשור, שאם להודות על האמת, אני חייב לו את תודתי העמוקה על הצלחתו זו. בכל האירועים היו מספר אנשים שתפקידם המשותף הקל על הבצוע. בחזית השניה עמד יוסי לבדו, ואחריותו רבה. כי אירועים אילו בתנאיה של עין גדי אינם מצטמצמים בטכס, וההצלחה שלמה אם התיחסותנו לדברים שמסביב נמצאת באותה דרגת חשיבות כעצם החג עצמו. הצלחה זו כולה בזכות יוסי.
אין מטרתי לאבק עיני הקוראים בהצלחות, אלא בדוגמא שנוצרה כתוצאה מעבודתו זו. הדאגה לטעם הטוב ולגוון, נהול מטבח לפי חשבון מדויק וקפדני, שהשליטה במחירים ועקרונות השוק גורמים להערכה רבה, אפילו אצל אותם ספקים שעמם אנו קשורים ושאינם רגילים להתמסרות כזו בתפקיד כזה, ואני אחרי אישית על שורות אחרונות אלו.
מלחמתו לשפור הציוד והתנאים במטבח יצרה כבר מושג בועדת משק, ועל אף היותי גזבר עלי להודות שתמיד הצליח, ובהצדקה.
האמת, שקשה לנו לעכל את המצב החדש, ותפקידה של אביבה קשה כפל כפליים. עליה לשמור על הצלחתו של קודמה, וכמו כן ליצור משלה.
איחולי הרבים להצלחתו של יוסי בתפקידו החדש, ובטוח אני בהצלחתו ביצירת המסגרת המשותפת בין בי"ס שדה והקבוצה.
הרצל
סקירה משקית
ימי סוף יולי. זוהי העונה המשקית המתה אצלנו, ואנו אחרי עונה חקלאית טובה, אשר לקחים ומסקנות ממנה הובאו לפרסום בדו"ח שמונת החושים. מתכוננים עתה לקראת העונה החדשה, שתתחיל עם גדידת התמרים בראשית ספטמבר.
גן ירק:
מתבצעים ניקוי ופינוי של שארית העונה הקודמת: פלסטיק, צנורות השקאה תת קרקעית ושאר ירקות.
ורדים:
מסירים את שאריות הפלסטיק מגג החממה ומהקירות, בתקוה שהצפוי בשנה הבאה יהיה טוב יותר.
תמרים:
נעשות עבודות הקיץ הרגילות של טרום העונה: גיזום ענפים יבשים, דיסקוס, הרחבת גומות וכמובן השקאה ללא גבול.
כרם:
משקים ומשקים, ויוצרים בעיות מים במשק.
קיוסק:
לאור המצב הבטחוני ולאחר השינויים הגיאוגרפיים של המדינה, אשר מושכים מטייליםלאזורים אחרים של ישראל רבתי, שובת הקיוסק למעלה מ-3 חודשים. עתה נעשים בו שיפוצים ושינויים מרחיקי לכת, מתוך כוונה להקל על הקונים והעובדים גם יחד.
די -8
הטרקטור סיים בשעה טובה את עבודתו מאחורי המצדה. התכנית היא שהטרקטור יעבור לאזור שער הנגב לביצוע עבודות חריש מעמיק.
בית הארחה:
בית הארחה נמצא עתה בפגרת הקיף, ונעשים תיקונים והכנות לפתיחתו בסוף אוגוסט.
נוי:
הענף הפעיל ביותר בקיץ, בגלל האפשרות להקצבת כוח אדם לפיתוחו. נשתלו דשאים ע"י הבתים החדשים, נסללות מדרכות בין הבתים וכמובן שומרים ומטפחים את הקיים.
במזכירות
לאחר שאושר מעבר ללינה משפחתית לשלושה משקים בישיבת המרכז בגבעת חיים, החלט כי נתריע בפני מזכירות האיחוד על כי לא נמסר לנו כי נושא זה ידון בישיבת המרכז. כמו כן הטילה המזכירות על הרצל לזרז את קבלת האישור המתאים ותחילת הבניה של שכונת המגורים החדשה.
מאיר רון מסר דו"ח למזכירות מישיבה של ועדת חנוך של האיחוד אצלנו. בין המסקנות המידיות יש לציין: א. הקמת משק ילדים. יבוצע ע"י אלי רון לאחר תכנון מתאים. ב. יש להרתם לענין חברת נוער, תוך 2-3 שנים, וזה כולל ארגון החברה, הקמת מבני המגורים והכשרת הצוות. הכוונה היא לחברת נוער המבוגרת בשנה-שנתיים מילדי המשק הגדולים.
סוכם כי מאיר יסייר במשקים ויכין הצעה לאספה. ועדת חינוך תעלה מיד מועמד לשליחה לסמינר של מדריכים ומורים לחברות נוער.
עסקי רכב- החלטות: א. חבר המחזיק רכב לצרכי עבודתו, כל נסיעה שלו עם המשפחה לחופש תחשב כנסיעת "רכב לחבר", גם אם תנוצל הנסיעה לצרכי עבודה. ב. חבר הנתקע בדרכו לעין גדי ומזמין רכב להביאו הביתה יחויב לפי תקנון "רכב לחבר".
באסיפה
החלט לאשר לליאור לימודים חלקיים בשנת הלימודים הבאה להתמחות בפרחים ולהשלמת תואר שני בפקולטה לחקלאות ברחובות.
נסיעות לחו"ל: אושרה נסיעתה של משפ' הדס לטורקיה ל-5 שבועות, בניגוד להחלטת אספה קודמת. אושרה נסיעה פרטית של אחא לחודשיים.
לא אושרה נסיעתו של מני גלס בשליחות הבונים להולנד, בגלל יציאתו הקרובה ללימודים.
אושרו תכניות חדר האוכל החדש. צורתו האחרונה היא מהדורה מוקטנת של התכנית המקורית, לפיה עמד לשמש חדר האוכל גם את בית הארחה. סוכם כי יבנה מותאם להגשה עצמית, אבל כמובן תמיד אפשר להמשיך בשיטת ההגשה המקובלת.
אושרה הצעת דירות המגורים החדשות שהכין אלכס קשטן. רוב החברים הביע רצון להפך את חדר המגורים הגדול בעל המחיצה המתפרקת לשני חדרים בעלי כניסות נפרדות.
אלכס עוד יבוא לאסיפהלשכנע את החברים בהכרח למנוע את חלוקתו של החדר הגדול ע"י קיר קשיח.
בועדת משק
א. החלט לקנות מחרשה לחריש מעמיק לביצוע עבודות בחבל מעון ובשער הנגב עד
תחילת הגשמים. העבודה תצריך המצאות של 3 מפעילי די-8 באופן קבוע בשטח, ותתבצע 24 שעות ביממה. המחשה היא להמשיך כל שנה בקיץ עבודה זו.
צוות של ששה מפעילים יעבד במקום לסרוגין.
ב. החלט לטעת דונם נוסף של ורדים מזן "ד'ר ורהגה" ליד החממה, מוגן ע"י קירות מגן
מפלסטיק וגג סרן.
תוצאות הבחירות לבעלי תפקידים וחברי ועדות
אסיפות שנתיות יולי 67
מזכיר: דודו א.
מרכז משק: בניס
גזבר: הרצל
מרכז ו. תרבות: משה שמיר
מרכז ו. כח אדם: טרם נבחר
מרכז ו. חנוך: מאיר רון
מרכז ו. עבודה: יאיר כספי
מזכירות (8): מזכיר, מרכז משק, גזבר, ו. כח אדם, מרכז ו. חנוך, יואב, דניאלה, דני
אפיק.
ו.חברה: מזכיר, אלי רון, שרה בניהו, חנהלה, אינדיק.
ו. תרבות: שמיר, אילה, דרור, חורש, דובי.
ו.חנוך: מאיר, רותי רון, יונקי, טוסיה, אמלה.
ו. משק: מרכז משק, גזבר, גרימי, גדי, בכקה, כרמל, פסיק.
ו. כח אדם: מרכז -, כספי (ו.עבודה), יואב (ו. השתלמויות), גרימי, שרקה (ו. מנויים)
ו. עבודה: כספי, שני סדרני עבודה, רגי, חנן.
ו. שכון ושרותים: פרויקה, חניתה ק. רגי.
ו. קשר: מיכל, צחי, גברי.
ו. בטיחות: חנן
ו. ספורט: מאיר.
ו. בריאות: רבקהלה, יונקי, יוכבד.
ידיעות בקצרה
בט"ו באב נחוג את חתונתם של חייקין ועדה. הפעם יעלה הנידון אל עמוד התספורת. לאחר ההחמצה הגדולה של סיפורי הפלאות בעת חתונת כלילה וזבו, נדאג להבא שלא תהיה מלחמה בעת חתונתם של רבי עלילה.
חברנו יוסי ליאור נכנס לתפקידו כמנהל כללי של מפעל אכסנית נוער ובי"ס שדה בעין גדי. נאחל לו הרבה הצלחה ושיתוף פעולה נעים עם צוות העובדים.
אביבה נטלה את שרביט האקונום מידי יוסי, ועתה היא נושאת אותו בגאון, אך אין מי שיחבק את עובדות המטבח ביד אוהבת.
הלל כבר שוקד על לימודי הקיץ השלישי, ודוצי יוצא עתה לחיפה לקורס הכנה לבחינות המיון בטכניון. לעומם סיימו את לימודיהן בסמינר פיקי ודניאלה, ונוספו לעין גדי מורה וגננת במז"ט.
בכרת ברוכים הבאים למש' לוינגר הצעירה, אריאלה וצביקה, שהגיעו אלינו באלומות.
נסיון קליטתה של מש' רונן לא עלה יפה, בעיקר עקב קשיי ההסתגלות של ילדתם, והם חוזרים לביתם בשבוע הקרוב.
ציפי וגדי גולן דחו את רעיון בואם לעין גדי עד שחרורו של גדי מהצבא בעוד 10 חדשים.
אורה וגיזה סיימו תקופה של שנה וחצי של"ת והשתחררו מצה"ל ומעין גדי.
ארבעת נציגינו במקהלת האיחוד תורמים להצלחתה הרבה של המקהלה בזמריה הנערכת עתה.
נערך באילת כנס ירקנים מאזור הערבה לסיכום העונה הקודמת ותכנון לעונה הבאה. השתתפו זקן הירקנים יגאל עשת ודור העתיד דובי וצביקה.
במסגרת קידום "פרויקט האירוח", המתוכנן בשיתוף עם רשות שמורות הטבע, יערך בשבוע הבא שפוט בין התכניות שהכינו שלשת צוותי האדריכלים.
בני גרעין "צוקים" מזיעים כראוי ביחידת נח"ל חרמ"ש. דרישת השלום האחרונה מהם מבשרת כי מצב רוחם השתפר לאור העובדה שהורשו לענוד תגי נח"ל.
עבודות הנחת קו חשמל מתקדמות אט אט, ועוד יובא יום בו יכתבו פליטונים. בינתיים הוחל במתיחת החוטים, לאחר שהושלמה מלאכת הקמת העמודים. תחזית לסיון העבודה: בעוד חדשיים ימים.
מכינים חדר נוסף למתפרה בצריף "של אוסקר". יהיה זה חדר עבודתה של רוני רז, בסמוך לחדר העבודה של יוכבד.
שמענו מספרים בסיני:
הצבא המצרי החליט לשלוח חיילות לשל"ת בקהיר, לאחר שהוכרזה כישוב ספר.
אוירה טובה:
בטפול של ענת המאוורר שבק חיים.
אומר יוג'ין (31/2): התקלקלה לנו הרוח.