אראלי נורית

נורית אראלי

עיסוק באומנויות שונות

נורית ילידת 1949. מאז 1973 גרה בעין גדי.

מזה 9 שנים מלמדת בביה"ס היסודי יצירה – מפגשים עם חומרים.

לנורית נקודת מבט אישית ייחודית. היא יודעת לראות ולמצוא יופי במה שאחרים רואים כגרוטאה או פסולת.

מהיותה יוצרת "כרונית" – היא משתמשת בחומרי טבע הלקוחים מהחצר: עלים, ענפים, קליפות עצים, כמו גם גרוטאות מתכת, אבנים וחומר.

ויש לה, לנורית, גם אהבה לצילום. מבחר מצילומי הפתחים שלה הוצג בעין גדי בתערוכה "נאמן למקור" בשנת 1999.

לפני חודשיים סיימה נורית שנת לימודים במרכז אמנות ירושלים במסלול דו-שנתי להכשרת מדריכי אומנות ולימודי תעודה לתואר מדריך מוסמך לאמנות.

במסגרת פרויקט הסיום, יצרה שתי עבודות, שהוצגו בלובי אולם המופעים בעין גדי.

כמה מילים על התערוכה:

משימות הסיום היו ליצור שתי עבודות, האחת בנושא "מקום" והשנייה בנושא "גן דמיוני". שתי יצירות הוצגו בתערוכה בעין גדי.

למיצב "מקום" בחרה בחומר מקומי, קליפות מגזע דקל. נשל.

היצירה מציגה דמות שכובה, מעין נשל עצמי.

הנשל הוא סימבול המנסה לבטא את התהליך הרגשי שעבר עליה במהלך לימודי האמנות. המפגש עם מגוון אומנויות רחב, החשיפה לסוגי יצירה וחומר שונים, ההתבוננות בה עצמה, בתהליך ההתפתחות וההשתנות שלה לקחו אותה למקום אחר – הותירו בה תחושה של חשיפה רגשית, התנשלות.

יצירת המיצב "מקום" היה תהליך דו-שלבי. בשלב הראשון יצרה תבנית של גופה בתנוחת שכיבה. את התבנית יצרה באמצעות תחבושות גבס.

בשלב השני עיצבה את הדמות מקליפות הדקל שהוצמדו לחלל הפנימי של תבנית הגבס וקובעו בדבק.

העבודה הוצגה בתערוכת סיום שנת הלימודים וזכתה להתעניינות רבה ולביקורות אוהדות בזכות המקוריות והתוצר האמנותי.

מתוך "עכבר העיר, מוסף של "הארץ" מיום 21.7.06:

"...יש מיצב מרשים מאין כמוהו של נורית אראלי: דמות אישה שכובה לה, מקופלת. היצירה עשויה ענפים ישנים של עץ  דקל. גם לאחר שמביטים ארוכות במיצב, שנוצר מתוך כישרון גדול, קשה להאמין שניתן היה ליצור משהו מהחומר הזה. אראלי ודאי השקיעה בו מאמץ רב, והתוצר הסופי מבהיר שניתן ליצור באופן שיהיה קרוב למציאות - מכל חומר".

המוצג השני בתערוכה – "גן דמיוני"

המשימה הייתה לבנות דגם לא גדול של גן מכל סוג וחומר שייבחר, כיד הדמיון.

כדרכה, בחולפה בחצר, מצאה ליד הפח גרוטאת מתכת, חלק שהתפרק מטרקטור (נשל...) – ואספה אותו ללא ידיעה מה תעשה בו. כשקיבלה את המשימה ליצור גן דמיוני – החליטה להשתמש בחלק זה כבסיס ועליו יצרה גן-טיפוס. ההקשרים היו: ילדים, שעשוע, גלישת מצוקים, חילוץ ("מקום"...) היא זרמה עם האסוציאציות ועם האווירה ויצרה סביבה צבעונית עליזה, בה מיקמה דמויות של אנשים בתנוחות שונות. האנשים נצבעו בגוונים של הגן, והם ספק משתלבים ספק נבלעים בו.

מיצב "מקום" - פרוייקט גמר
עבודה אחת - 2 זוויות צילום