שנה רביעית זו כבר מסורת:
בהתראה של חודש מראש הוזמנו הסבים והסבתות של פעוטי מנגו להגיע לעין גדי ולבלות יום של כייף עם הנכדים.
וגם אם זה נשמע בלתי ייאמן - כולם הגיעו, מכל קצוות הארץ (ואפילו מעין גדי...
)
סדר היום:
מפגש בפעוטון עם מישל הכטמן, רומי מלול וטל - הצוות שהילדים נושאים אליהם עיניים אוהבות.
שתייה, פיפי לפני היציאה לדרך (לא חובה, רק למי שיש...
) תדרוך קצר ויציאה לדרך.
מישל מצלמת.
הגעה למגרש החנייה, תדרוך קצר, מפקד.
מישל מצלמת.
הגעה לרחבת המבואה בנחל דויד, התארגנות קצרה במקום, סנדוויצ'ים ופירות (שתייה, פיפי...
) וכובעים, לא לשכוח כובעים! - וכניסה לשמורת נחל דויד.
מישל מצלמת.
יד ביד צועדים סבתא-נכד-סבא בשביל, עוצרים למראה כל יעל ויעלה, מספרים, שואלים, מתחקים אחר שפני הסלע הזריזים המקפצים על ענפי העצים ואצים-רצים למחבוא.
מישל מצלמת.
מגיעים לספסל גדול בצל, יושבים לנוח ובהזדמנות זו - הפתעה - גם רומי מצלמת, ואפילו עם מצלמת גו-פרו ומוט סלפי.
מנוחה קצרה וממשיכים לבריכה הראשונה.
קצת הסברים לקטנטנים. חלק מהילדים חולצים נעל ונכנסים לשכשך במים הקרירים, אחרים משחקים בחלוקי האבן ומנסים לטפס בלי להחליק וסבתא אמיצה אחת, אליסון, לוקחת את אמילי נכדתה ישר למפל, וצחקוקי הנאה מתפזרים באוויר.
מישל ורומי מצלמות.
ממשיכים למפל הבא, ושם מתפזרים בנקודות שונות לבילוי קריר ורטוב, ומי שלא נרטב קודם - טובל כעת במים, משתכשך, מתיז, צוחק...
ואיך לא? - מישל מצלמת!
בהגיע העת מישל קוטעת בהתנצלות עמוקה את הבילוי כי, מה לעשות, צריך לחזור...
מגיעים לרחבת המבואה, ושם ממהרת מישל לקיוסק וחוזרת עם קרטיבים לכולם, ולאחריהם - דביקים ומתוקים עולים להסעה וחוזרים.
אבל זה לא הסוף.
בפעוטון הכל מוכן ליצירה משותפת: לכל ילד מוקצה גיליון נייר גדול, עליו הילד שוכב, והסבא-סבתא משרטטים את מתאר גופו על הגיליון, ומתקבל תרשים, שמזכיר קצת, (להבדיל אלפי הבדלות...) זירת רצח...
ואז מגיע השלב בו הילדים מצטרפים ליצירה ומציירים על גבי הנייר, מוסיפים אברים וצורות וקישוטים כראות עיניהם.
ובינתיים מישל מכינה אותנו לכך שעוד מעט יגיעו ההורים ונקבל יחד אתם את השבת.
הבנות מכינות קערות ענבים ירוקים עמוסי מתיקות, שהגיעו ישר מהכיכר, ודודה לילי (של בן ברקאי) מגיעה עם חלות חמות ישר מהתנור.
מברכים על הנרות (הסבתות) ועל היין (הסבים) וזהו.
כמעט.
רגע, מישל מצלמת...
וכשמביטים סביב לא ברור מי זורח יותר - הילדים או הסבים-סבתות.
מקצת מהתמונות שהעבירה לנו מישל לפניכם:
