בקיץ 2014, כשברקע שידורי הטלוויזיה, כשכל הארץ במועקת האין מוצא של "צוק איתן", התחלתי, כאחוזת אובססיה, ב"רישומי אנרגיה". בעטי לורדים צבעוניים, על קרטון דק של אריזות, לאחר כשנתיים בהן לא ציירתי, חזרתי לצורך הראשוני לשחרר לחצים באמצעות סוג של "שרבוט מתקדם".

אני מצליחה להרגיע, לאזן, אפילו ליהנות. מאז אני ממשיכה, ברישומים דומים ושונים ומקווה למצוא דרך מתאימה להציג אותם.