ראו גם ידיעה שהתפרסמה בעיתון חרות ב-11.12.62על ביקור בגין האב בעין גדי 

 

הכל התחיל ביולי, עת פגשתי את מנו בלובי של אולם מופעים. לאחר חילופי דברים בענייני בריאות, כדרך גמלאים, אומר לי מנו: "עזבי שטויות. שמעת שבני בגין אמר בכנסת שאין פתרון לבעיית הבולענים ואת חברי עין גדי צריך לסלק מהמקום!"

מו? מה? למה? איפה? באילו נסיבות?

מנו: "תשאלי את אלה שהיו שם מטעם הקיבוץ".

הרמתי טלפון לאלי רז ואריה שחל. מהם למדתי שהדברים נאמרו בעת דיון בועדת פנים והגנת הסביבה של הכנסת, שהתקיים ב-24 ביוני 15'. מעין גדי היו נוכחים: איציק מזור, קובץ ואריה שחל וכמובן דב ראש המועצה ושחף חומרי. הוזמנו קרוב ל-50 איש.

נכנסתי לגוגל, מצאתי את דו"ח הישיבה הנ"ל, הדפסתי ושלחתי לכל החברים. או אז עלה בי הרעיון להזמין את בני בגין לשיחה עם חברי עין גדי. אריה, אלי וקובץ נתנו לי את ברכת הדרך באומרם שזה דווקא טוב שהיוזמה באה מהשטח, מחברה ותיקה שאיני מכהנת בתפקיד רשמי.

יצאתי לדרך. המשימה הקשה ביותר הייתה לשכנע את בני בגין (אני מציינת בני בגין כי 'בגין' יש רק אחד) להגיע אלינו. שלחתי לו מייל והוא מיד החזיר טלפון כאדם צנוע ובעל יושרה והומור עדין ("עוד מעט תאשימוני ברצח ארלוזורוב"), הוא בעיקר ניסה לומר לי מדוע אינו צריך לבוא (כי יש שר חקלאות ושר תיירות והוא איננו שר וכו'). כשראיתי שאני עומדת להפסיד שלפתי את הנימוק שקשה לעמוד בפניו: "העובדה שאתה, בני בגין, תבוא לשוחח עם חברי עין גדי על השפעת תופעת הבולענים על חייהם – יש לה אימפקט ציבורי ממדרגה ראשונה. זה שאר רוח".

ואכן כך היה. הפגישה הייתה חשובה בעצם קיומה. בני בגין דיבר באופן מכובד ומכבד. היה תענוג לשמוע ח"כ המתבטא ביושרה, בצניעות, ללא ההדר הז'בוטינסקאי של אביו מחד וכמה דרגות מעל הרמה של אחדים מחברי כנסת דהיום. מתמצא מצוין בחומר, עונה לחברים בגובה העיניים ונותן הרגשה טובה שהנושא שלנו כתושבי המקום נגע לליבו.

בפתיחה נאמר: "הזמנו את בני בגין לכאן מתוך אמונה כי אנו חולקים ערכים משותפים שהם מעל לכל מחלוקת פוליטית, וכי כבני הארץ הזאת אנחנו שותפים לגישה הרואה בקיום קיבוץ עין גדי נכס אסטרטגי, לאומי וערכי ממדרגה ראשונה למדינה".

הפגישה שימשה טריגר להכנת נייר ובו עיקרי הדרישות שלנו מהמדינה בגין אובדן אמצעי פרנסה עקב תופעת הבולענים – תכנון מבנה עסקי ותעסוקתי חדש לקיבוץ, בניית יחידות דיור לקליטה, 1200 דונם קרקע בלב הנגב להשלמת מכסת הקרקע שלנו, שיקום נווה עין גדי, הקמת מרכז מסחרי ותחנת דלק באיזור הגופרית, תגבור אספקת המים לקיבוץ, חידוש הטיפול במשבר ים המלח ועוד.

הנייר לא הוגש לבני בגין משום שטרם נערך דיון ציבורי בנושא ומשום שראש המועצה לא היה שותף בהכנתו.

למפגש הגיעו די הרבה חברים, כולל מספר חברים ממצפה שלם ובהם ראש מועצת מגילות החדש, אריה כהן, שזכה לברכת הדרך מהקהל.

החברים ביטאו את דאגתם הרבה מהמצב הכלכלי הקשה שלא חווינו כדוגמתו ב-60 שנות קיומנו, מהמחסור בדירות, מהעדר הקליטה, מהפסקת הטיפול הממשלתי במשבר ים המלח. דב, אופטימי כהרגלו, הדגיש את מה שהמועצה עושה ותעשה למען עין גדי.

בסיום המפגש נאמר: צריך לתכנן מחדש את הבסיס ההתפרנסותי והדמוגרפי של קיבוץ עין גדי לאור האיום שמציבים הבולענים, לפתח תחומי קיום חדשים מחד ולאפשר צמיחה דמוגרפית מאידך. יש בעין גדי הון אנושי איכותי של חברים ותיקים ומשפחות צעירות שרוצות לחיות במקום ועוד עשרות משפחות ברשימת המתנה המחכות לאפשרות קליטה.

אנו מקווים כי המדינה תראה בעתיד קיום קיבוץ עין גדי נושא בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה.

אנו מקווים כי בסיומו של מפגש חשוב ופורה זה נוכל לראות בך שותף להנחת היסוד הנ"ל וכי תייצג את עניינינו נאמנה בכנסת ובממשלה".

קבלתי משובים טובים מאד על המפגש מהרבה חברים.

ואסיים בפיקנטריה: כמה דקות לפני שבני בגין הגיע אומר לי עמוס גנור: את יודעת שבגין האב היה בעין גדי בשנת 1962? להזכירכם כי אז טרם נסלל הכביש לירושלים. למחרת שלח לי בני בגין במייל תיעוד מתוך עיתון "חרות" מתאריך11.12.1962, המדווח בעמודו הראשי אודות הביקור הנ"ל.

כמו שאמר המשורר: "...ועתיד מזהיר צופן לה המחר".

 

אילה גלעד