משפחת עין גדי היקרה,
מאז שעזבתי את עין גדי ובעיקר מאז שאני מתגורר בחו''ל חי אני בתחושה כי השארתי את הוריי בידיים טובות.
כך אני אומר לעצמי כבר שנים, אולם רק עתה התבררה לי משמעות המשפט הזה, כשנוכחתי לדעת כמה טובות הן הידיים הללו ובעיקר כמה רבות הן.
אבא בא ממשפחה מסורתית והעביר את חייו כחילוני תוך שהוא מטמיע ומיישם את ערכי היהדות ההומנית כמו אהבת אדם וכיבוד הזולת, מאור פנים ומתן עזרה. אני מעריך שרבים מכם רואים עצמם כחילונים והשתתפותכם ב'שבעה' ובמסע ההלוויה נעשו ברוח זו. אולם מה שאני חוויתי במחיצתכם היו חמלה, טוהר וקדושה ובשבילי הימים הללו אתכם הם החוויה הכי יהודית של חיי.
רבים מכם מדברים בשבחו של אבא ומציינים את טוב ליבו, אולם אבא לא פעל בחלל ריק. הוא הגיב וניזון מהסביבה בה הוא חי והשתלב בחיי הקהילה על בסיס של שיתוף ואחריות הדדית. על כל ברכת שלום שלו היה מי מכם שהסביר פנים, על כל מתן עצה היה מי מכם שנאות לקבלה ועל כל הטיית שכם לעזרה היה בכם מי שנשען.
אני שומע מכם איזו חשיבות מילא אבא בחייכם, חלקכם אף מצמידים לו תארים כמנטור, מורה לחיים, אב, מדריך ועוד. אני מכיר את הסיפורים הללו מן הצד של אבא וממנו שמעתי כמה גאה הוא היה בכם, כמה שמח בהצלחתכם ואיך ליווה בהנאה את התפתחותכם והגשמתכם האישית.
היו בכם שהתנצלו בפניי על שלא יכלו לקחת חלק בהלוויה או על שאין להם מילים 'גדולות' מספיק לתת. אולם כל מה שנאמר בכנות - לעולם אינו קטן ולעולם הוא מלא ייחוד. אני בתמימותי חשבתי שאני בא עם כאבי הפרטי על מנת לחלוק כבוד אחרון לאבא; לא תיארתי לעצמי שהאובדן והכאב משותפים לכל-כך הרבה מכם.
כל מילה שנאמרה או שנכתבה, כל מבט, מגע-יד או חיבוק, הכל מצא את דרכו אלינו, בני המשפחה, ונחת ישירות בלבבנו. כל מפגש עמכם במהלך הימים הללו התרחש תוך אינטימיות נדירה כשבכל פעם חשתי כי בתוכי פנימה אני מתנפץ לאין סוף רסיסים ובה כאחת מתאחה מחדש. אני חש שאני הוא זה שעליו להתנצל בפניכם על שמכורח הנסיבות לא הצלחתי להעניק לכל אחד ואחת מכם את תשומת הלב הראויה.
אלו מכם שהיו עם אבא בשעותיו האחרונות וחשים אולי שנעשה מעט ומאוחר מדי, אנא הסירו כל מחשבה כזו מלבכם. אני משוכנע שעקב היכרותכם עם אבא עברתם חוויה לא פשוטה ואני מודה לכם על שנהגתם בו במקצועיות ובכבוד הראוי. אני יודע שעשיתם כל שניתן היה לעשותו ואני שמח שהיו אלה אתם שהייתם שם באותם רגעים ושידיכם היו האחרונות שנגעו באבא.
עין גדי היא אכן מקום מיוחד במינו, אבל יופייה נובע לא רק בשל ההרים הנישאים מעליה, הצמחייה המגוונת שבה או מיקומה הטופוגרפי, אלא בעיקר בשל אוצר הטבע היקר הטמון בה – אוצר הטבע האנושי. יש שאומרים שרק בעת צרה בא טוב ליבם של האנשים לידי ביטוי, אולם כבן עין גדי יודע אני כי הטוב הזה היה וקיים תמיד. עליכם להיות גאים על שברשותכם איכויות שכאלו.
בימי ה'שבעה' חוויתי טלטלה רגשית עמוקה שנראית לי כעת כמו לקוחה ממקום אחר. אולם למרות המרחק והזמן שחולף לאיטו, הנתינה שהוצפתי בה משמרת בי את תחושת שייכותי אליכם. אמנם איבדתי את היקר לי מכל, את אבא אהוב לבי, אולם זכיתי במשפחה ענפה המורכבת מאלו מכם שחיים בקיבוץ ומכל מי שאי פעם קשר את נפשו בעין גדי.
תודה על שהייתם ועל שאתם עדיין שם בשביל אמי, אחיותיי ובשבילי.
היו בטוב ושימרו על עצמכם ועל יקיריכם.
רמי (קרקעי) קרקסון
ברלין, יוני 2015