יוסי הלך - כתב אורן אגמון
יוסי קרקעי הלך, איננו,
הדבר מכה בי בתדהמה עצומה,
אינני יודע מדוע,
אך יש אנשים שאינם נועדים להיעלם כך סתם מעולמנו,
יש אנשים שאינך חושב שלפתע, כך סתם, לא תראה אותם יותר על מדרכות הקיבוץ,
יש אנשים שאינך חושב שלפתע, סתם כך, לא תזכה מהם יותר למבט מלא אהבה וכבוד בחדר האוכל,
יש אנשים החיים בתודעתך בנצחיות שאין לה לא כלל ולא עיקר אלא עם החיים,
יוסי לא נועד לעבור מן העולם,
אולי משום שתמיד התהלך בו כל כך בוטח,
כל כך שוקט, בחיוך היודע כי דברים נמצאים בתיקונם,
יוסי לא נועד לעבור מן העולם,
אולי משום שהיה מבטו, בכפיפה אחת,
נטוע הייטב ביסודות הארץ ולא פחות מכך,
נטוע אל אופקים של רוח עד,
איש יקר,
עסקת כל חייך בהעמקת יסודות ובניין,
מתוך האדמה האהובה הזו בנית בחומר וברוח
כעת אתה חלק מאדמה אהובה זו,
כעת אתה חלק מיסודות ובניין,
אך יש אנשים שאינם נועדים להיעלם כך סתם מעולמנו,
על כן, ברשותך, נשמור כאן, איתנו, אופקים של רוח עד,
את אופקייך שלך, יוסי, לא נפקיד אל האדמה שכה אהבת,
אלא נשמור אותם בליבות האנשים,
כי רוחך, יוסי, לא נועדה לעבור מן העולם.
