עליה לפורונקל

בשבת שלאחר מרוץ גיורא, 24/2/2007, עלינו אל הגלעד של גיורא ברזילי, שהוקם לזכרו של גיורא ברזילי, חבר קיבוץ עין גדי מגרעין "רעות". הגלעד הוקם במקום בו הוא נרצח בפברואר 1960 בידי משמר ירדני. לפני 47 שנים...המקום נמצא בשולי רמת המדבר, בין הפרונקל (הר ישי) למפל היבש הענק של נחל דוד.

השכם בבוקר פסח הסיע אותנו אל בית ספר שדה, משם התחלנו לעלות אל הפרונקל. מזג האוויר היה גבולי, מעט קריר ומעונן. התחזית להיום הבטיחה אובך רב. לאחר שעתיים של הליכה הגענו לפסגה, בה ישבנו לאכול ארוחת בוקר כאשר כל נוף הנווה פרוש לרגלינו. שם גם פגשנו את הנוריות האדומות הראשונות, ובדרך את הפגוניה הפורחת ומקור החסידה.

בישיבת הפסגה ערכנו הכרות בין כל המשתתפים שכללו את בני משפחתו של גיורא, בני אחותו רות וצאצאיהם. חברי ה קיבוץ שהשתתפו בעליה היו מני ויעלי, שרה חלק, אביב חורש, יהונתן, מרים וגדעון, עוד נלוו אלינו ענת ומיכל וקרוביהן. בסך כל למעלה מעשרים איש.

מן הפרונקל המשכנו לכוון מלכודת הנמרים שבנחל ישי שחפרתי לפני מספר שנים עם אורי גוהר במסגרת עבודת מפת הסקר של עין גדי שתצא לדפוס בשנה זו (איה"ש). לשם הגיעה רות נלקין, אחות גיורא ברזילי, עם הגיפ של דני אפיק. משם המשכנו לכוון הגלעד. שיפרנו מעט את השביל המוליך אל הגלעד והוספנו מעט אבנים לגלעד. בשולי המצוק הסמוכים ערכנו טקס קצר לזכרו של גיורא, וגם כרסמנו תמרים שאת חרצניהם השלכנו גם הפעם לסדקים שבסלע, בתקווה שינבטו מהם דקלים...

המשכנו בדרכנו, עברנו ליד כמה רתמים פורחים במלוא עוזם, וירדנו לכוון נחל דוד העליון באחד הואדיות המצוקיים. בוואדי הזה עובר נתיב החמורים של רועי המדבר, המוליכים מים מגבי נחל דוד. משום מה מישהו מהם סתם השנה את הגב העליון, כדי שיוכלו להתקרב יותר אל אפיק הנחל. בוואדי פגשנו צמחים רבים פורחים, ביניהם קדד משולחף.

חצינו את הנחל ועלינו אל הדרך הראשית המקשרת בין עין גדי לתקוע. חצינו את הבקעה הלבנה והחלנו לרדת במעלה הציץ ועצרנו לתצפית ברחבה שמתחת לראש המעלה. האובך התגבר והראות היתה מוגבלת. משם המשכנו אל מעיין עין גדי ללגום ממימיו הטעימים, ללא כלור וטעמים נוספים. סיימנו את המסלול בתל גורן, נפרדנו מכל המשתתפים, ושוב פסח החזירנו הביתה.

הערה: בשנים הראשונות, עוד לפני מלחמת ששת הימים, מרבית החברים היו עולים לפרונקל, עם נשיהם וטפם.

חבל שהמסורת הזו אינה נמשכת. כי בנוסף לאזכרה לחבר ה קיבוץ, זוהי הזדמנות חד שנתית, לעלות לרמת המדבר בעונה שבה בדרך כלל הצמחייה פורחת, והנוף המיוחד של עין גדי, הנווה והאיזור, מדברים בעד עצמם.

להתראות בשנה הבאה, ברגל וברכב,

גדעון

צילומים: מני גל