עץ הבאובב בפריחה לילית. צילום: שרהלה אלבר

מדוע פחד הנסיך הקטן מהבאובב? אולי דווקא בגלל עוצמתו. כשאתה יצור קטן, שחי על כוכב מיניאטורי ומאוהב בשושנה, בנקל תירתע מעצים גדולים ומגושמים. על כוכב כמו שלו לא היה הבאובב מותיר מקום לבדידות. אבל אם אתה חי על כוכב גדול מעט יותר והתמזל מזלך להיקלע לאי בודד, טוב תעשה אם תפתח יחסי ידידות עם באובב אחד או שניים... כך כותב עדו הררי במסע אחר.
עצי הבאובב של עין-גדי הינם תופעה מעניינת וייחודית בנוף הגנים הבוטניים בישראל. שלושה מתוך עשרים וחמישה הבאובבים שבעין-גדי – גילם מתקרב לחמישים שנה, ובנופם העבות ובגזעם הרחב הם רומזים למה שהעץ הזה מסוגל להגיע תוך כמה מאות שנים... ואכן, באפריקה, מקום הולדתם של עצי הבאובב, מגיעים העצים לגיל מופלג של אלפי שנים, ורוחבו של הגזע הפך לשם דבר בין חובבי הטבע.
עץ הבאובב גדל באפריקה במגוון של אקלימים, אך מכולם אופייני במיוחד הוא אקלים הסוואנה, שבו מחולקת השנה לתקופה של גשמים נדיבים ולתקופת יובש קיצוני. הבאובב עומד בשלכת מלאה בעונות היובש, ומלבלב וצומח בעונה הגשומה. יכולתו לעמוד ביובש לתקופות ארוכות מאפשר לו לגדול גם בארצות הנמצאות על גבול המדבר.
הבאובב זכה לשמות רבים ברחבי היבשת האפריקנית, אך מכולם יאה לו השם עץ החיים, גם בשל החיים המגוונים הרוחשים בין ענפיו בעונת הלבלוב והפריחה, וגם בשל השימושים הרבים שמוצא האדם בכל אחד מחלקי העץ. גודלו וצורתו המיוחדת עשו את העץ לחשוב בתרבות הכפרית האפריקנית, גם כמקום מוצל להתכנסות אדם ובהמה, וגם כעץ קדוש, בעל תכונות רוחניות. אגדות רבות מסופרות על העץ, וחשיבותו רבה בפולקלור האפריקני.
את התאקלמותו המוצלחת של הבאובב בעין-גדי ניתן לזקוף לזכות אקלימה המיוחד ומימיה הטובים. עם עצי הבאובב נקלטו בגן של עין-גדי עצים נוספים בני אותה משפחה, וכולם גדולים ומרשימים במיוחד.

ההרצאה המלווה במצגת חשפה את השימושים הרבים שעושה האדם בעץ הבאובב, ספרה על ההיסטוריה של גילויו על ידי האדם הלבן, הציגה את שבעה האחים של הבאובב – מינים אחרים של אותו סוג, המצויים באי מדגסקר ובאוסטרליה ואת העצים האחרים, בני משפחת הבומבקיים, אלה המצויים בגן הבוטני בעין-גדי, בגנים בישראל, וברחבי העולם.
את המצגת סיימה גלריה מרשימה של תמונות עצי באובב שצולמו ברחבי העולם ע"י צלמים חובבי טבע שנפעמו ממגוון המופעים של עץ יחיד במינו זה.

=============================================

מני גל, מורה ומחנך, חבר קיבוץ עין-גדי, חובב טבע וטיולים וחבר צוות הפיתוח הדידקטי של הגן הבוטני בעין-גדי. מלווה את צוות הגן בעיצוב מסלולי הדרכה, בבניית הרצאות בנושאי צמחיה, בהכשרת מדריכי הגן, ביצירת מאגר תמונות צמחי הגן ובריכוז מידע טקסטואלי עליהם. הופיע בכנסי מלח-הארץ קודמים בהרצאות מלוות בתמונות על צמחי הבושם ועל פתילת המדבר.