כרטיס ביקור | |
קיבוץ עין-גדי עלה אל נקודת הקבע שלו, על הגבעה שמדרום לאפיק נחל ערוגות, בשנת 1959. הגבעה היתה חשופה מכל צמחיה, ועם בניית הבתים הראשונים החלה, למעשה, גם נטיעת הגן. חברי עין-גדי לא תכננו מלכתחילה יצירת גן בוטני. הגן (או הנוי, כפי שנהוג היה לקרוא לו כל השנים) היה, פשוט, חצרו של קיבוץ. המשאלה לצבוע בירוק את סביבות המגורים היתה מובנת מאליה. את השאר תרם הטבע הנדיב בחום ובמים מתוקים, ואותו ניצלו החברים שעבדו בצוות הנוי במסירות רבה, בהתמדה ובאהבה. הפוטנציאל הטבעי של המקום התגלה בהדרגה. למדנו כי אפשר לגדל כאן צמחים שלא יצליחו לשרוד באזורים אחרים של הארץ - צמחי האזורים החמים של כדור הארץ, מהמדבריות ועד יערות הגשם הטרופיים. אט-אט, ובסיוע של אנשי מקצוע מתלהבים, צבר הגן מיני צמחים, הרחיב שטחו, ובנה נוף מרהיב עין, המושך אליו מבקרים מהארץ ומהעולם. | |
זהו גן בוטני מיוחד - הצומח בין בתיו של ישוב קהילתי, שראשיתו בקיבוץ שיתופי חלוצי, ואשר הולך ומשתנה עם הזמן. הבתים אינם פאר היצירה הארכיטקטונית, וביניהם פזורים מגרשי חנייה, עמודי חשמל, עגלות אשפה וכל מה שקיים בכפר חי ונושם. תושבי עין-גדי למדו להתרגל לנוכחות מבקרים בגן, ורבים מהם מעורבים בעבודה בגן, בהדרכה בגן או בשמירה עליו. הגן מקבל תמיכה מקצועית והכרה מצוות הגן הבוטניהאוניברסיטאי בגבעת רם,
|