על תכנון והקמת היישוב

הרשימה לקוחה מה"אפיק" - עלעל קיבוץ עין גדי

 

הערה: הדברים שעולים כאן נכתבים מזיכרוני והם חלק מפרקי זיכרונות ותובנות שלי שאני כותב בימים אלו.

התכנית הראשונה

 

הוכנה על ידי המחלקה הטכנית של הסוכנות שמנהלה היה המהנדס בסין. אדריכלי התוכנית היו יהודה דרכסלר וקסלר.

התוכנית כללה את שתי המדרגות העליונות של הפלטו.

פלטו 3 הוא הפלטו עליו ממוקם היום המלון, הספא, ברכת השחייה ושטחו משתרע עד השער.

פלטו 4 הוא הפלטו עליו ממוקם הקיבוץ.

הקיבוץ מוקם בתוכנית על פלטו 3 ו 4. במרכז הקיבוץ תוכנן חדר האוכל העגול על ידי מטריקין שהיה האדריכל הראשי של הסוכנות.

תוכנית היישוב הייתה דומה בפרוגרמה לתוכניות שהיו מקובלות באותה תקופה בקיבוצים וכללה רפת, לול, מחסנים וכו' ולא כללה שטחים לפיתוח מלונאי.

כבר בעשור הראשון קרו מספר אירועים שהשפיעו על המשך הבינוי וגרמו לסטייה מהתוכנית הראשונה.

נבנתה בריכת אגירה דו תכליתית. מיקומה נקבע כך שתהייה נמוכה ב 50 מ' מתפיסת המים בערוגות וכך תוכל להתמלא בגרוויטציה. התכלית השנייה הייתה ברכת שחייה. הכסף למימון הגיע בעיקר מתרומה של סולל בונה, עיריית חיפה ואולי גם מהסוכנות.

חלק גדול מעבודות הבנייה בוצעו על ידי חברנו יצחק קרקעי בתוספת של גיוסים לעבודות של יציקה.

השינוי הראשון מהתכנון המקורי

לקראת המעבר לנקודת הקבע התגלה חוסר במגורי גרעינים, חדרי מזכירות ועוד. ההצעה הייתה שנעתיק צריפים שנותרו פנויים בהיאחזות לפלטו 3 במקום שבו עומדים היום בתים 10, 11 של המלון.

בקיבוץ היה ויכוח האם בגלל לחץ הזמן נוותר על העיקרון שקבענו אז שלא בונים מבנים זמניים.

כמו שניחשתם, לחץ הזמן הכריע את הכף והצריפים עלו לקיבוץ.

כך הוקם בית ההארחה בלחץ של אורחים שגילו את תכונות המרפא של מעיינות הגופרית והם שהניעו את ההתחלה של בית הארחה,

אירחנו אותם תחילה בצריפים של הגרעינים והמתנדבים ובהמשך באשקוביות שהחליפו את הצריפים. הברכה ששודרגה מברכת אגירה צורפה בהמשך לשטח בית הארחה שמיקומו נקבע כעובדה בהמשך לשכונת הצריפים.

הגידול בביקוש לחדרים בבית הארחה, ועמו הגידול בכמות חדרי האשקובית שהתווספו כל שנה הגדיל את הלחץ על חדר האוכל העגול, שבו האכלנו את אורחינו במשמרת נפרדת עם תפריט מיוחד.

התחלנו לתכנן חדר אוכל חדש במקום שעליו עומד היום בית הבאובב.

השינוי השלישי מהתכנון

באותו זמן בדיוק התחלנו להכין תוכנית מעודכנת של שטח המחנה עם האדריכל אלכס קשטן. אלכס הציג בפנינו את שאלות היסוד לגבי התפתחות היישוב. ובעיקר איפה עלינו למקם את מרכז הקיבוץ. בעזרתו הגענו למסקנה שעלינו להעתיק את מרכז הקיבוץ למיקומו הנוכחי מהסיבה שמרכז הקיבוץ עובר דה פקטו למקומו הנוכחי היום בגלל שפלטו 3 נתפס כבר על ידי בית הארחה ויועד מעשית לפיתוח מלונאי.

לסיכום התהליך, בנינו כאן יישוב יפה לתפארת שהתפתח ללא משמעת תכנונית. כל המוסדות שסייעו לנו ובראשם משרד השיכון, אפשרו לנו את החופש והתמיכה להתפתחות ספונטנית עם יתרונותיה התרבותיים והאסתטיים ועם החסרונות שבהם אנו מבחינים היום כמו החוסר בשטחי בנייה למגורים וצפיפות הבנייה.

בניס